באותו עניין:
בריש פרשת דברים:
פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת
עם ישראל היו מעותדים להיכנס לארץ ישראל מדרום, מקדש ברנע צפונה. והפסוק מתאר את סדר חלקי הארץ כפי שיפגשו אותם.
החלק הדרומי של ארץ ישראל נקרא כולו "הר האמורי", ומדובר על "שכניו". רש"י אומר שהכוונה לעמים שליד א"י, עמון מואב והר שעיר.
לפי זה כל דרום א"י נקרא "הר"? מדוע, האם כולו הר?
ועוד צ"ב, אם "שכניו" אינם בא"י, מהו הלשון "בערבה בהר" וגו', הכל בב' בשימוש, הרי אין הכוונה "שכניו השוכנים בערבה בהר" וכו'.
ובכלל לפי זה מהם הערבה, השפלה, הנגב, הרי לכל דרום א"י כבר קרא שם "הר האמורי".
ראיתי את פירוש רש"י על פי הספרי במקום, ועדיין לא מחוור לי.
האם יש מי שמפרש שהכוונה "שכניו" של האמורי בתוך א"י? ואז יתפרש הפסוק שהחלק הדרומי של א"י נקרא "הר האמורי וכל שכניו", כי ישנו הר מרכזי שבו יושב האמורי ולצדו עוד עמים יושבי א"י, שהם היושבים סביבות "הר האמורי - בערבה, בהר (או באותו הר עם האמורי או בהר אחר) ובשאר דרום א"י ["נגב"], ובחוף הים הדרומי של א"י.
לשיטת רש"י ש"שכניו" היינו עמים שחוץ לא"י [וצ"ע כנ"ל איך יתפרש לפי זה בשפלה, בהר, בנגב], הכוונה כאן לפלישתים, שאינם משבעת עמי כנען, כך הבנתי ברש"י.
ולכולי עלמא הפסוק עד כאן מדבר על החלק הדרומי של א"י [כל השאלה היא האם הוא מדבר גם על עמים שמחוץ לעמי כנען, שיושבים מימין ומשמאל לדרום א"י, או שהוא מדבר על כל מי שיושב בתוך א"י בחלק הדרומי שלה], שהוא נקרא "הר האמורי", וכל מה שמימינו ושמאלו נקרא "שכניו".
ואז ממשיך הפסוק צפונה, וקורא לכל שאר ארץ ישראל "ארץ הכנעני". [זה דבר מעניין. הארץ כולה נקראת "ארץ כנען", ואילו כאן היא מחולקת לשני חלקים גדולים. "הר האמורי" בדרום, "ארץ הכנעני" בצפון, וצ"ב.
ואז ממשיך הפסוק עוד צפונה ללבנון וסוריה - "והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת".
עד כאן מה שעלה בידי בלימוד הפסוק לאחרונה, בלי להתעמק ובלי לחפש במפרשים. אני די חלש בתחום גבולות הארץ והמסתעף, וגם אין בידי פנאי לבדוק כעת יותר מזה, לכן נפשי בבקשתי לכל עזרה והבהרה ובירור מאת המומחים והבקיאים דכאן.
תודה רבה לכם מראש!