אעתיק מהאישי:
פרנקל תאומים כתב:לא נראה לי שיש איזו שהיא משמעות למכתב מר''ד לייבל, זה לא מוסיף שום דבר לארסנל של "רבנים חרדים שימחו ויתנערו".
באותה מידה גם הרב דוד סתיו יכול לכתוב מכתב מחאה, או ד''ר בני לאו. הם מאן דאמר'ים בדיוק כמוהו.
לא צריך להגזים. באותה מידה אתה יכול לומר שכמויות המתגייסים החרדים עכשיו לא אמורה להיתפס בציבור כחרדים שמתגייסים ובאותה מידה יכולים להתגייס מישיבות בני עקיבא. ולא היא. זה כן נתפס כחרדים, וזה ציבור שבא כולו מהמגזר החרדי [לפחות כהגדרה סוציולוגית (כי אם כהגדרה מהותנית - יש שיאמרו שגם אתה ואני לא משתייכים אליו, מעצם כתיבתנו בפורום, או כו"כ ת"ח חשובים מהפורום מעצם חיבורם לאקדמיה וכיו"ב), שהתרחב עם הזמן, כטבעו של עולם, וממילא יש בו גוונים שונים, גם השקפתיים, והגדרות עצמיות שונות], ויש לו רבנים שהוא הולך לאורם, כמו הרב פייבלזון והרב לייבל, ועוד, בתחומי החיים השונים, לצד היותו משייך עצמו למטריית העל שתחת גדולי ישראל החרדים. ובכ"ז אכמ"ל.
וכך הרב לייבל, לא רק שכלפי "חוץ" הוא בהחלט רב חרדי, ובכל פעם שהוא מדבר את משנתו הדברים מקבלים פרסום והדים בחוץ, אלא שכאן הוא גם מבטא קול של הציבור הנ"ל, שהוא "בפנים" [לפחות בהגדרתו העצמית], וחשוב לו לשמוע את רבניו מתנערים מדברים כמו של הרב שרייבר, בפרט כאשר הציבור הזה עסוק כיום מאד בתמיכת לחימה אם לא יותר מזה. וכמובן שזהו ציבור שחש עצמו ישראלי לא פחות ממה שהוא חש עצמו חרדי, והדברים עתיקים, ויש להם משנה השקפתית על זה, שאמנם התחילה כסוג של תנועת שחרור, אבל בסופו של דבר כאמור יש לה רבנים מכווני דרך, [שלא לומר מקורות השקפתיים שונים, גם אם אינם מקורות ההשקפה ה"חרדית הארד-קור" של היום]. כאמור, הדברים עתיקים ולא נגמרים, וכתבתי רק על קצה המזלג הנוגע לענייננו, ודי בזה ל"יודע מבין" כמר.
אליסף כתב:הרב לבל מחפש היכי תימצא'ס להיות רלבנטי ולמצב את עצמו ככהן הגדול של החרד"שים והחרד"קים
נו, יכול להיות, ומה בכך?
אם המציאות היא שיש כיום ציבור גדול [אולי אפילו גדול מאד] המגדיר עצמו חרדי, ובא מתוך הציבור החרדי, שבהרבה תחומים ועניינים לא רואה בגדולי הדור את מנהיגיו, [וכל שכן לא ברבנים כמו הרב שרייבר], מישהו צריך להנהיג אותם, לא? זה עדיף מכלום. זו עכ"פ גישתו של הרב לייבל, ולא להניח להם לאבדון גמור.
מה עוד שנראה גם שהוא באמת מסכים איתם בהרבה דברים, ולא רואה בזה סתירה לחרדיות, וממילא מגיב תגובה אמיתית, ולא כהחנפה למישהו.
ע"כ מהאישי [במעט התאמות לצורך הפרסום ברבים].
ועוד נקודה:
לפי כל פרמטר מקובל הרב לייבל הוא תלמיד חכם גדול וחשוב, [לא פחות מכל ראש ישיבה חשובה]. מן הסתם לא "מיחידי היחידים בדור" אבל בהחלט ת"ח חשוב. ואם לא היתה "גלובליזציה" [ועמה האחדה וריכוזיות] של הדת/השקפה/תורה/חרדיות הוא בהחלט יכול היה להיות רב מנהיג קהילה גדולה / ציבור גדול [חרדי], ושם היו דבריו נשמעים והוא היה המרא דאתרא, כדת וכדין, בלי פוצה פה ומצפצף.
ואם באנו לדון על כל תלמיד חכם מצד "השקפה" ו/או "האם יש או אין בו דעת", אזי לא רק הרב לייבל ימצא עצמו תחת עין הבחינה הזו, וד"ל.
ואם באנו לדון מי נכנע לגדולי הדור ומבטל דעתו לדעתם / מחדש חידושים השקפתיים נגד מה שלימדונו רבותינו, הנה גם בזה לא רק הרב לייבל ימצא עצמו תחת עין הבחינה הזו, וד"ל.
וגם אם באנו לדון השקפתו של מי "חרדית" וכמה ואיך ובהתאם למה, גם בזה לא רק הרב לייבל ימצא עצמו תחת עין הבחינה הזו. [ובכלל הגענו כיום למצב שכל אחד מצמצם את הגדרת ה"חרדיות" לפריזמה צרה כזו שמשאירה מחוץ לה את כל מי שלא כמוהו בדיוק].
אני מאד מאד רוצה ומקוה ומתפלל שדבריי לא יביאו למצב שמתוך שבחו וכו', אבל היות והצד השני כבר חקוק כאן מעליי, אני מוכרח לכתוב גם את הצד הזה. כוונתי לטובה והוא רחום יכפר וכו'.