שאילות, הערות ומ"מ במחשבת ישראל

[יעקל]

אבקש לפתוח את האשכול הזה בשאילה הבאה. הנצי"ב בכ"פ בפירושו עה"ת כותב שתכליתם של ישראל להיות אור לגוים - שתכליתם הם לקנות מידות ישרות ותו לא - ושזו כוונת רז"ל שנקראים ראשית.

וק"ק לי, תינח במצוות שבין אדם לחבירו - כן אפשר להאיר דרך לעמים, אבל מצוות שבין אדם למקום, מאי איכא למימר ? מה גוי יכול ללמוד מיהודי שאוכל מצה נוטל לולב מניח תפילין או בונה מעקה ? או אפי' שלוקח יפת תואר ...?

[תוכן]

המצוות האלו מכשירות את היהודי להיות אור לגוים.

[יעקל]

מר אומר לי את הוואס. אני מחפש את הפארוואס...

[אליסף]

כוונתו שכל המצוות מרוממות את האדם. הגוי לומד מהאדם השלם שהוא היהודי. הוא מתרשם מעצם האישיות האצילה. אותה אישיות נוצרה ע"י המצוות.

[יעקל]

שומע מה שמר אומר. בכל זאת, כתיב ומי גוי גדול וגו' חוקים ומשפטים צדיקים - משמע שהמצוות כבר מרוממות מספיק מעצמם כדי ליצור רושם.
וראו כל עמי הארץ - אלו תפילין שבראש. האם כוונת רז"ל לאישיות אצילה ... ?

[אליסף]

הוא רואה קדושה ואלוקות

[יעקל]

אשמח להסבר יותר רציונלי אם יש...

[קמנו ונתעודד]

לכל המצוות יש תוכן רעיון וטעם
ומצד שני, כל הרעיון של מידות ישאות המופיע בעולם בא מתוך המפגש עם הקב"ה וההליכה בדרכיו

[הרואה]

תביא מ"מ מדוייקים בדברי הנצי"ב ורק כך נוכל לדון מה כוונתו...

[יעקל]

עיי' דבריו בהע"ד בפתיחתו לס' שמות פיסקא ד"ה אלא, ובשמות י"ב, נ"א
עיי' בראשית י"ז ד' עלה"פ ואני הינה בריתי וגו' ועיי' שם הר"ד

ייש"כ על העזרה

[יעקל]

גם בעניינא דיומא, למה המקדשות היו צריכין להיות בחלקו של בנימין ? מושכל ראשון הייתי אומר שמתאים לחלקו של יוסף או יהודה או ראובן ? מה לבנימין ולמקדש ? החלק של בנימין בשבטי י'ה מאוד מזעירי...

[יעקל]

המצוות האלו מכשירות את היהודי להיות אור לגוים.

ק"ק לי להבין שלקיחת יפ"ת מכשירה את האדם הישראלי. מאוד אשמח למ"מ בעניין ...

[תוכן]

לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את ישראל

[כן מסתבר]

גם בעניינא דיומא, למה המקדשות היו צריכין להיות בחלקו של בנימין ? מושכל ראשון הייתי אומר שמתאים לחלקו של יוסף או יהודה או ראובן ? מה לבנימין ולמקדש ? החלק של בנימין בשבטי י'ה מאוד מזעירי...

שם בנימין צעיר רודם - רד ים.
ובשמואל ’הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה’

יש קשר לאשכול הנוכחי?

[כן מסתבר]

המצוות האלו מכשירות את היהודי להיות אור לגוים.

ק"ק לי להבין שלקיחת יפ"ת מכשירה את האדם הישראלי. מאוד אשמח למ"מ בעניין ...

לקיחתה היא היתר, לא מצוה, המצוה היא סדר לקיחתה, וזהו אור לגויים.

וחשקת בה ולא בה ובחברתה, והבאתה אל תוך ביתך שלא ילחצנה במלחמה, וכו’.

[יעקל]

לקיחתה היא היתר, לא מצוה, המצוה היא סדר לקיחתה, וזהו אור לגויים.

תשובה יפה ! ייש"כ ! וזהו ג"כ חוקים ומשפטים צדיקים

[הרואה]

לכאורה באמת קשה
העתקתי פה את דברי הנצי"ב בהעמק דבר שמות יב נא:

על צבאותם. במשטר צבא. ולא מעורבבים. ויותר נכון לפרש מלשון הלא צבא לאנוש עלי ארץ. דמשמעו כל אנוש נוצר לתכליתו וזהו צבאו. וכן ישראל נוצרו להיות לאור גוים להעמידם על ידיעת אלהי עולם. וכמו אברהם אבינו שנקרא אב המון גוים משום זה הענין כמש״כ בס׳ בראשית י״ז ד׳. ולזה התכלית צירף הקב״ה מצות מילה לא״א כמש״כ שם מקרא ט׳. וכל זמן שהיו ישראל כבושים בגולה וגם היו ערלים. לא הגיעו לצבאותם. ועתה כאשר יצאו להיות עם ה׳ וגם נימולו כולם הגיעו לצבאותם. היינו למה שנוצרו על הארץ. ומש״ה כתיב זה המקרא בפ״ע. ולא ביחד עם מקרא מ״ב ביציאת צבאות ה׳. וכמו שכתובים יחד במאמר ה׳ למשה לעיל ז׳ ד׳ והוצאתי את צבאותי את עמי ב״י. אלא משום שבא לסמוך זה הענין למצות מילה. וכן לפ׳ קידוש בכורים דפ׳ הסמוכה כאשר יבואר:

איפה נצטווינו בכלל מצוה כלשהי של ללמד את הגוים?
לולא הלשון המפורשת של הנצי"ב הייתי מפרש שהתכלית היא שכל הברואים יעבדו את ה' שכם אחד כמפורש בדברי הנביאים במקומות רבים, ותפקיד ישראל הוא בתיקון העולם לכך באמצעות המצוות (כמו שמבאר רמח"ל בדרך ה').

[צופה_ומביט]

התכלית היא שכל הברואים יעבדו את ה' שכם אחד כמפורש בדברי הנביאים במקומות רבים, ותפקיד ישראל הוא -

גם לפני/במקביל לתיקון העולם בדרך הנסתר ופעולה פנימית, מפורש בנביא גם השפעה גלויה [ולכל נסתר יש נגלה מקביל]:

וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם.

רש"י עה"ת: עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי עובדי כוכבים באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהעובדי כוכבים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק.

[הרואה]

לפי דברי הרב צופה ומביט התירוץ הוא שזאת התכלית, כלומר שעם ישראל והעולם יהיו מתוקנים ברמה כזאת שהגוים יבואו מעצמם ללמוד מהם ואז יתקיים התכלית.
אבל כל עוד שהעולם לא מתוקן דיו או שישראל אינם מתוקנים דיים אין מצוה ללמדם כי התכלית לא תושלם.
וביציאת מצרים הם הגיעו לדרגה הזאת שכנראה ירדו ממנה אחר כך דאם לא כך עדיין קשה למה לא נצטוינו בכלל ללמד גוים...

[יעקל]

הרב רואה, צריך לדייק בדברי הנצי"ב : וכן ישראל נוצרו להיות לאור גוים להעמידם על ידיעת אלהי עולם. נוצרו - ולא נצטוו, וכן בהרח"ד בפ' מילה בלך לך מביא את פסוק ואתנך לברית עם "לאור" גוים.

כמו אור שמאיר מעצמו על המואר בלי לפעול פעולה, כך ישראל תוך כדי הנהגתם מאירים ומעמידים בעקיפין על ידיעת אלהי עולם. ע"ד כמה נאים מעשיו, כמה מתוקנים דרכיו ועליהם הכתוב אומר ישראל אשר בך אתפאר, כי ישראל נוצרו לכך אבל אין מצווה מעשית לפעול להעמיד על כך. וכנראה בגלל זה הפסוק של ואתנך לברית עם וגו' לא מופיע בתורה אלא רק בנביאים

עכשיו, למעשה אני לא זוכר איפה, אולי הרב צו"מ יוכל לעזור לנו בזה, הנצי"ב מביא שבסוכות בביה"מק היו קוראים קהלת ברוב עם ושרי או"ה היו באים מכל קצוי ארץ לשמוע דברי חכמה ומוסר - אולי הי זה רק בימי שלמה, לא זוכר...

[הרואה]

כן הבנתי שהנצי"ב לא כותב שנצטוו, אבל יהיה קשה לומר שלא נצטוו בכלל לפעול להשגת תכליתם... כלומר מזה שלא נצטוו קשה לומר שזה תכליתם ללמד את הגוים.
כאמור אלא אם נתרץ שהתכלית היא שהגוים ירצו מעצמם ללמוד מדרכי ישראל ולא שישראל יצטרכו לפעול בשביל זה.

[יעקל]

לא יודע, יכולים להיות הרבה דברים חשובים ומהותיים שאינם כתובים במפורש : עוה"ב, תח"מ, מקוה (בשם ר' אהרן הגדול מקארלין נאמר שעל אף שמקוה לפני התפילה לא מצוה, בכל זאת מה שמקוה יכול לפעול לא יכולה שום מצוה לפעול)...

[הרואה]

עולם הבא זה משהו אחר כי כל המצוות מביאות לזה.
לומר שהתכלית היא רק שהגוים ילמדו מישראל ולישראל אין מצוה ללמדם זה קשה.
כלומר אם באמת העולם הבא היה פה מעבר לכביש והתכלית היתה להגיע לשם רק לא היתה מצוה כזאת באמת היתה אותה קושיא.
לגבי עניינים שלא כתובים בתורה באמת זה נידון בפני עצמו האם אכן שייך דבר כזה שאינו כסניף של מצוה למשל לגבי מקוה (למ"ד...) אולי הוא כמידת חסידות או מכשירי מצוה של מצוות הטהרה או של עבודה שבלב.

[יעקל]

נצי"ב סוף פ' בא :
ובאו שתי מצוות תפלין של יד ושל ראש, כמו תורה שבכתב ושבעל פה, תורה שבכתב כולה שמותיו של הקדוש ב"ה והזוכה לעמוד עליהם מתקיים בו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו'

בהר"ד שם

כך המה שני חלקי תורה שהיא חרבם של ישראל, תורה שבכתב היא התיק המפואר, והמסתכל בשמותיו הרמוזים בדיוקי תורה שבכתב הוא פרוש ומובדל משאר בני אדם, ועליו נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, אפילו לא הגיע לשנן כח תורה שבע"פ בהלכות

מאוד אשמח למקורות לדברי הנצי"ב, אפי' המגיה הרב קופרמן שם לא מצא מקור לדברים האלה

[יעקל]

ויפח באפיו נשמת חיים ופיר"שי עשאו מן העליונים ומן התחתונים וכו' ביום ראשון וכו' שני וכו' הוזקק בשישי לבראות בו מן וכו' ואם לאו יש קנאה במע"ב וכו'

ק"ק לי לו יצויר שאדם הראשון היה נברא ביום הראשון, ודאי שהקב"ה היה בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים ג"כ ? ! זוהי הנקודה המיוחדת והמקורית של היצור שנקרא אדם ...

[יעקל]

וז"ל הנצי"ב סוף פ' בא בהח"ד בפסוק והיה לאות על ידכה וז"ל :

והמסתכל בשמותיו הרמוזים בדיוקי תורה שבכתב הוא פרוש ומובדל משאר בני אדם, ועליו נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, אפילו לא הגיע לשנן כח תורה שבע"פ בהלכות, וכך היה כל זמן שבית הראשון היה קיים, והיה שלום על ישראל וכח היהדות - אז היו הכהנים הלוים שרי האומה בקיום כח היהדות אחר שניטל זה הכח הנעלה מן הבכורים ע"פ חטא העגל, והיו הכהנים פרושים ומשוקעים בקדושה ובדעת אלהים כידוע מעלת כהן גדול בבית ראשון ואחריו נמשכו שארי כהנים, ואז כשהגיעה שעת החורבן ומלחמה על כח היהדות וקיום עין האומה - אז נדרש לשרי ישראל המתחזקים על קיום האומה להשחיז את הסייף - היינו כח תורה שבע"פ ופלפולה, וכח תורה שבכתב בא לשמור את התלמוד המשונן וההכרח להרבות תלמידים וזכות תלמוד תורה דרבים, וגם להעיר את המון ישראל להיות מקיימי התורה ע"י פרנסת תופשי תורה ע"כ

מבואר מדבריו שהמשא ומתן בתורה שבע"פ והפלפול בה הוא דבר שיחסית חדש ומאוחר ושהגיע בשעת חורבן בית ראשון. וזה דבר מאוד מחודש. היש לזה מקור לדבריו ?

[בברכה המשולשת]

יעויין בהרחבה רבה בקדמת העמק שלפני העמק שאלה.