תנא לפני 200 שנה?

[יהושפט]

לצחוק ולבכות

לעבעקינד אייר תשפ''ד.pdf

(20.9 MiB) הורד 319 פעמים

[בן מיכאל]

לצחוק ולבכות

לעבעקינד אייר תשפ''ד.pdf

הגעתי עד עמוד 9, אכן לבכות הרבה.

[ארי שבחבורה]

אנחנו בוכים והוא צוחק...

[אליסף]

תכלס', חסידות הזנבות פוחתת, מתרבה, או נשארת במקום?

[קרית מלך]

פוחתת במעט [יש עזיבה, אבל טיפין טיפין].

[אראל]

לצחוק ולבכות

לעבעקינד אייר תשפ''ד.pdf

תבן אין ניתן לעבדך? [בלשון בתמיה]

[יהושפט]

לא הבנתי

[אראל]

למה להאכיל לאנשים הללו לחם חיטים? תאכיל אותם קש ותבן, כי זה המאכל הראוי להם
הבנת?

[יהושפט]

אני לא חושב שזה קש ותבן, אני חושב שזה רעל

[עיניו כיונים]

מתוך החוברת לילדים הנ"ל, עמ' 7 ועמ' 43:

[יושב הארץ]

מה מאפיינים נפוצים של כתות דתיות:

אמונה קיצונית:

כתות דתיות מחזיקות בדרך כלל באמונות קיצוניות או לא שגרתיות, שאינן מקובלות על ידי הדתות המרכזיות.
אמונות אלו עשויות להתבסס על פרשנות קיצונית של טקסטים דתיים, על חוויות רוחניות של המנהיג, או על תיאוריות קונספירציה.
חברי הכת מאמינים באמונה זו באופן מוחלט, ורואים בה את האמת היחידה.

מנהיג כריזמטי:

כתות דתיות מונהגות בדרך כלל על ידי מנהיג כריזמטי, נתפס כדמות מושלמת, בלתי טועה ואף אלוהית.
חברי הכת מצייתים באופן מוחלט לכל פקודותיו והוראותיו, גם אם הן לא מוסריות או חוקיות.
ביקורת כלשהי על המנהיג אסורה, ועלולה להוביל לעונשים חמורים.

ניתוק מהעולם החיצון:

כתות דתיות רבות מנתקות את חבריהן מהעולם החיצון, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.
ניתוק זה עשוי לכלול מגבלות על קשרים עם משפחה וחברים שאינם חברים בכת, צמצום גישה למידע מהעולם החיצון, ואף איסור על עיסוק בפעילויות חברתיות או תרבותיות שגרתיות.
מטרת ההתנתקות היא להגביר את השליטה של הכת על חבריהן, ולמנוע מהם השפעות "מזיקות" מהעולם החיצון.

שליטה מוחלטת בחיי הפרט:

כתות דתיות שולטות בדרך כלל בכל היבט בחיי חבריהן, כולל מה ללבוש, מה לאכול, עם מי להתחתן.
חברי הכת נתונים לפיקוח מתמיד, הן פיזית והן נפשית.
חופש הפרט והאוטונומיה האישית אינם קיימים בכת.

מאפיינים טקסיים של כתות:
טקסים הם חלק מרכזי בפעילותן של כתות רבות, וניתן לזהות כמה מאפיינים טקסיים נפוצים:

1. משמעות סמלית עמוקה:

טקסים בכתות נושאים משמעות סמלית עמוקה, הקשורה לאמונה, לאידיאולוגיה או למנהיג של הכת.
הם עשויים לייצג מעבר בין מצבים רוחניים, חיזוק קשר בין חברי הכת, או טיהור מפגמים.
משמעותם הסמלית אינה תמיד ברורה לאדם שאינו חבר בכת, ועלולה להיות נסתרת או קשה להבנה.

2. חזרתיות ותבנית קבועה:

טקסים בכתות מתקיימים באופן קבוע, תוך הקפדה על תבנית קבועה וסדר ספציפי של פעולות.
חזרה זו מחזקת את תחושת השייכות לקבוצה, ומעניקה לחברי הכת תחושת ביטחון ויציבות.
ייתכנו וריאציות קלות בתבנית הטקס, אך המבנה הבסיסי נשאר קבוע.

מנהיגי כת שחושבים שהם אלוהים: תופעה מסוכנת ומטרידה

מנהיגי כתות שרואים בעצמם אלוהים או בעלי כוחות אלוהיים הם תופעה מטרידה ומסוכנת במיוחד. הם מנצלים את אמונתם של חסידיהם ואת רצונם להאמין במשהו גדול יותר מעצמם, כדי לשלוט בהם באופן מוחלט ולדרוש מהם ציות מוחלט, גם אם הוא סותר את המוסר או את החוק.

להלן כמה סיבות מדוע מנהיגי כתות אלו מסוכנים כל כך:

ניצול אמונה: הם מנצלים את הצורך האנושי הבסיסי באמונה ובשייכות, ומציעים לחסידיהם תחושת ביטחון ומשמעות דרך האמונה בהם כאלים.

שליטה מוחלטת: הם דורשים ציות מוחלט מחסידיהם, תוך דיכוי כל ביקורת או מחשבה עצמאית. הם משתמשים בטכניקות מניפולציה רבות, כגון שטיפת מוח, לחץ חברתי, איומים ואף אלימות, כדי לשלוט בהם.

הצדקת אלימות: ייתכן שהם יצדיקו אלימות נגד מי שמתנגד להם או מאיים על סמכותם, תוך שימוש בפרשנות מעוותת של טקסטים דתיים או אידיאולוגיים.

[עזריאל ברגר]

מה מאפיינים נפוצים של כתות דתיות:

אני רק שאלה: מי אמר ש"כת" זה דבר רע?

[בברכה המשולשת]

הקב"ה בתורתו הקדושה
(הרי לפי האפיון שהובא ע"י הרב יושב הארץ, אזי בכל כת כלשהי, ככת, יש ע"ז, ומתוך כך פעמים רבות גם שפ"ד וג"ע ושאר עבירות. מה יכול להיות גרוע מזה?)

במסמך שהובא כאן מהזנבנים רואים בעיקר שנאה יוקדת לכל מי שאיננו בקבוצתם (אם כי יש גם כאלה שזוכים רק לבוז, כמו מרנא הח"ח!), מאפיין ידוע של כת.

[עזריאל ברגר]

הקב"ה בתורתו הקדושה.

איפה בתורה כתוב ש"כת" הוא דבר רע?
ומהי הגדרת "כת" על פי תורה?

[בברכה המשולשת]

הסברתי בדברים שבהמשך הודעתי (שנקטעה בציטוט של הדר"ג שליט"א, גם לי זה קורה הרבה בציטוטי הודעות, כשלוחצים בטעות על שליחה לפני בדיקה סופית)
כת, כפי שהוגדרה באפיון שהובא לעיל, היא מנוגדת לתורה, בהיותה ע"ז (והרבה פעמים גם ג"ע ושפ"ד ושאר עבירות)

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי באישי לפרסם, ע"י ת"ח חשוב שליט"א, מחברי אתרא קדישא הדין (שפחד שיבולע לו אם יפרסם הוא עצמו):

בס"ד

אני עורך את כל המשפטים שנראים כמו עבודה זרה, חלקם כבר השתרשו בהרבה מקומות אחרים, אבל עדיין הם בעייתיים.

כמו כן, אני מביא את כל הדוגמאות להשחתת המידות, לאלימות עד ספק רציחה ממש, לביזוי תלמידי חכמים ועובדי ה' ועוד חליים ודברי בלע.

כל ביטוי שאוזכר כמה פעמים, מוזכר כאן רק בפעם הראשונה שבה נזכר.

עמוד השער:
הביטויים 'קדוש במלוכה' 'מלך במלוכה' 'חסידיו יאמרו לו' 'הדור כהלכה' – נאמרו כמובן על הקדוש ברוך הוא, ולא על מנהיג הכת שלהם.
'נאזרת בגבורה' – על רשב"י, כאן מדובר על חברי הכת באשדוד שלחמו באלימות ובאמצעים שונים בכל מי שעמד בדרכם.
עמוד 2. 'כדי שתמליכוני עליכם' 'ומלכותו בכל משלה' – על מלכותו של מענדלי.
עמוד 3: ויבוא מלך הכבוד. זוחלים ורועדים מיום בואך. מתי אבוא ואראה פני אלוקים. ממכון שבתו מתגלה להשרות שכינתו בעיר אשדוד.
עמוד 4: לפעול ולהפעיל ולעתים אף להפיל – עידוד מפורש וקריאה לאלימות.
עמוד 5: לאור שיחת קדשו – בה ביקש שיכתבו במפורש על כל המכות שהרביצו וחטפו אנשי אשדוד למענו ועבורו – הם שינו את הקו של העיתון לילדים, לדבריהם. זאת אומרת, הוא לא רק נהנה, הוא היוזם של כל כתבות השטנה והאלימות האלו.
'כולם כאחד לחמו בעוז למען קודש הקדשים ושמם נחקק לעדי עד בזכרון קדוש'
בהמשך מסופר – שרבינו הקדוש בעצמו שאל וביקש להביו מה ייחודם של תושבי אשדוד,
ובעמוד 6: התשובה מגיעה 'הם מחו באלימות על אזכור שמו של עובד ה' מופלג בשמחת וואך נאכט- וחטאו הוא שהוא לא השתתף בטישי'ן של הישועות משה.
עמוד 6:
קריאה לאלימות ולביזיון של אנשים מחוץ לויז'ניץ, אם הם מזכירים שמות של עובדי ה' מחוץ לויז'ניץ:
הסיפור: מישהו לא חסיד ויז'ניץ, הזכיר לתומו את שמו של הרה"צ בעל הצדקה רבי דוד לייב שווארץ זצ"ל.
אותו מישהו מוגדר כך: 'אמנם לא זכה להמנות על קהל עדת מ"י מנ"ה [=משה יהושע, מנחם מנדל] אבל גם לא טבע בטיט ורפש [=חסידי ר' ישראל חלילה או שומו שמיים מאנסי]
על רבי דוד לייב שווארץ מגיעים התארים והתיאורים הבאים: אחד שהיה מפרסם בעולם החסידי כעובד ופרוש, אך בחוצפתו כי רבה העז למרד ולבגד בה' ובמשה עבדו, ועם התגוררו בשכנות לבית מדרשו של הישועות משה לא דרכה כף רגלו על מפתן ההיכל בשולחנותיו הטהורים.
• יוער, כי אני שמעתי הרבה על ר' דוד לייב, ולא ידעתי עובדא זאת. כמובן, כתיבת עובדא זאת, גורמת לי הקטן, לחשוב שוב על כל העניין, אבל לא על דוד לייב, אלא על הישועות משה, והאם זאת מגמתם?!
ולא שקשתה ההליכה בעבורו, כי במשך ימי השבוע הרבה לכתת רגלו ולקבץ נדבות.. – בשביל שתבינו ברורות במי הכוונה – לכן השתרש שמו לאות ודגמה של 'אובד ה' – כך במקור.
'השם המשוקץ' – על רבי דוד לייב שווארץ – 'המקום הפך לחרדת אלוקים – האברכים המבוגרים הביעו תעוב וסלידה ומחו' [בפועל התפרצו מולו והחלו לזרוק עליו סלטים עד שעזב את המקום]
כשמענדלי שמע על העובדה: נענה ואמר דאס מיין איך!!!
כמו מנהיג רוחני טוב, הוא לא הסתפק בקיים והוסיף: אם הם כונו לשם שמים, איני יודע, אבל כך צריך לעשות, להבחין בעין חדה ברע לסלקו ולבערו.
בהזדמנות נוספת הכביר בשבחם.
עמוד 7: 'ומשניאך נשאו ראש' – הכוונה לאלו שאינם חסידי מענדלי. ועיר האלוקים מושפלת עד שאל תחתיה' – 'שכינתא בגלותא, רבנו בגלותא, כולנו בגלותא' –
'הניפו את דגל החסידות' ולמי שהעז להתנכל לקודש הקדשים ולדרכו הקדושה מהרו לטעום 'ולהוכיח' כי סאיז נישט קיין הפקר וועלט',
והאברכים לא 'שקעו בביצת השלום המדמה'.
בגאון ובעוז קיימו את דבריו של משה רבנו לבני לוי לאחר מעשה ה-ע-ג-ל הרגו איש באחיו ועשו ככל לאל ידם למען שמו באהבה..
כמובן שלא נתן לסקור ביריעה אחת לסקר ולתעד עשר שנות מסירות נפש למען הקודש ולא את כל מה שארע והתרחש יכול להכתב ולהשמר...
במסגרת בתוך עמוד 7: ספור על שאלטער שהופל ומאור החשמל כובה בזדון בידי זדים, באחד מימי הסליחות.
הנקמה באה במהרה: מקמו מחם מים מעל הארון בכדי שיטפטף לתוככי הארון, באמצע הלילה פצוץ עז החריד והעיר את כל האזור, ארון הקודש נשרף, והעמיד בסכנה את כל בית הכנסת, ושתק את החשמל ליממה שלמה. – ביטול תורה ותפילה ממשיים. על זה הם מתפארים.
אין לי כוח להמשיך עוד לכתוב על מה שקראתי בעמודים הבאים.
די בזאת.

[עזריאל ברגר]

הסברתי בדברים שבהמשך הודעתי (שנקטעה בציטוט של הדר"ג שליט"א, גם לי זה קורה הרבה בציטוטי הודעות, כשלוחצים בטעות על שליחה לפני בדיקה סופית)
כת, כפי שהוגדרה באפיון שהובא לעיל, היא מנוגדת לתורה, בהיותה ע"ז (והרבה פעמים גם ג"ע ושפ"ד ושאר עבירות)

אני רק שאלתי האם נכון ללכת לפי מה שאיזה מישהו בדורינו החליט שדברים מסוימים נקראים בשם "כת" ושזה אומר שהם פסולים.
אם כן - מי אמר שאנחנו באמת מסכימים לדבריו?
אם לא - אז אל תביאו את דבריו, אלא תשארו בהגדרות שע"פ תורה.

נ.ב. אחד הכינויים שלנו החסידים לפני 250 שנה היה "הכת".

[בברכה המשולשת]

אני לא כ"כ מבין. יש מושג בשם "כת" שהוגדר כאן בצורה מסויימת. אני הקטן כתבתי שמושג זה "כת", כפי שהוגדר כאמור, אכן מנוגד לתורה"ק לחלוטין.
הדר"ג שליט"א חולק על זה?

[אברהם שרייבר]

יש מושג בשם "כת" שהוגדר כאן בצורה מסויימת

הוגדר ע"י התורה או ע"י מונחים אקדמיים?

[בברכה המשולשת]

הוגדר ע"י התורה או ע"י מונחים אקדמיים?

א. הוגדר ע"י מונחים אקדמיים (ככה"נ, אינני יודע מה מקור ההגדרות והאפיונים שהובאו לעיל).
וכל שכתבתי הוא שהמושג הנ"ל "כת" הוא אכן דבר האסור לחלוטין ע"פ התורה"ק.
ב. משל למה הדבר דומה, לדיון הלכתי בעניין הקשור להתפלת מים.
עצם המושג יוגדר ע"י משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הרלוונטי), ואז ניתן לדון מה אומרת ההלכה בעניין זה.
ג. כנ"ל לגבי דיון בעניין שקלול תמורות. תחילה מוגדר הדבר ע"פ משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הכרלוונטי), ואז ניתן לדון בהשלכותיו ההלכתיות והתורניות בכלל.

[אותה אבקש]

קשה להבין איך ישנם כאן כאלו שבדרך כזו או אחרת מנסים להצדיק ולחפות על הפשע בדיוני הבל אם זה 'כת' או 'לא כת', ואם הדבר מוגדר אקדמית או תורנית,
היוצא ברורות מהחוברות שהובאו כאן ומהמתפרסם אודותיהם שמדובר במקום שגורם וגרם סבל וכאב במכוון ליהודים תמימים.
האם יש דרך להצדיק דבר נוראי כזה?

[צופה_ומביט]

סבל וכאב זה דבר סובייקטיבי. חברי הכת כנראה לא מרגישים סבל וכאב. אחרת היו עוזבים [אם כי במקומות כאלה יש גם סובלים שלא עוזבים מכל מיני סיבות]. אולי צ"ל נזק. ועכ"פ לכאורה הסבל אינו העיקר כאן, אלא הנזק הממשי, באמונות ודעות ובכל סדרי החיים. וזהו נזק לדורות.
או שכוונתך לשאר אינשי שלא מהכת, שלהם בהחלט נגרם סבל וכאב מאנשי הכת. כי אנשי הכת פשוט לא רואים אף אחד חוץ מעצמם, ומבחינתם כל העולם שייך להם וקל וחומר בנוכחות הפאפא שלהם. ויעידו על כך האשדודים הסובלים מהם בשבועות אלו כשראש הכת החליט להיות שם.
הזדמן לי אתמול בערב להיות באשדוד ועברתי ליד ישיבת "עטרת צבי" שבאותו הבנין שוכן בית מדרש שלהם, ובדיוק היה שם כנראה אירוע שראש הכת הגיע, כך היה נראה לפי התכונה וההכנות, ובו בזמן התקיימה באולם השמחות בקומת הכניסה של הבנין שמחה כלשהי. כל המקום היה גדוש באנשי הכת עד שאי אפשר היה לעבור. רכביהם חונים מול הבנין היכן שרק רוצים באופן ששום רכב לא יכול לעבור, וכל אשה שהגיעה לשמחה או יצאה מהשמחה נאלצה/אולצה לעוף משם מיד ולא להתעכב רגע מחוץ לבנין, כי "הקדושים והטהורים" נמצאים שם והפאפא שלהם עשוי להגיע.

[יושב הארץ]

לפני כמה חודשים בסקרנותי הלכתי להתפלל שם קבלת שבת.

מראה כזה לא ראיתי מימי: חצי שעה בערך רקדו על הפרענצס לכה דודי כ500-600 איש ומלך הכבוד מסתובב כל הזמן והסתכלתי עליהם אין אפי' בחור או אברך אחד שמסיר עיניו "לרגע" מהתקיף במלוכה שלהם תוך שהם רוקדים באקסטזה שלא רואים בשום מקום, ואוי למי שצד האחור שלו יופנה בטעות למול ההדור במלוכה.


מצד אחד אווירה מחשמלת שלא רואים בשום מקום, ויש שם אחוות אחים שאין כמעט מצוי, מצד שני משהו חולני מאוד.

ה' ירחם. צריך למחות כי דרכו של עולם שבעוד מקומות ירצו לחקות את השטויות שלהם. מלבד זה שמחנכים שם להתפלל שמונה עשרה בעיניים פתוחות למול הקודש ואוי לו למי שיסתכל בסידור.

[יהושפט]

סבל וכאב זה דבר סובייקטיבי. חברי הכת כנראה לא מרגישים סבל וכאב. אחרת היו עוזבים [אם כי במקומות כאלה יש גם סובלים שלא עוזבים מכל מיני סיבות]. אולי צ"ל נזק. ועכ"פ לכאורה הסבל אינו העיקר כאן, אלא הנזק הממשי, באמונות ודעות ובכל סדרי החיים. וזהו נזק לדורות.

ידוע לי על יהודים שם שהיו רוצים לעזוב, אבל מבינים שהילדים שלהם [נשואים ואפילו בחורים] יסתכסכו איתם ולכן נשארים

[צופה_ומביט]

אכן, וידוע מאד לצערנו מעוד מקומות. ועכ"ז העיקר לענ"ד הוא הנזק, ולא הסבל. וזה היה עיקר דבריי.

[אברהם שרייבר]

הוגדר ע"י התורה או ע"י מונחים אקדמיים?

א. הוגדר ע"י מונחים אקדמיים (ככה"נ, אינני יודע מה מקור ההגדרות והאפיונים שהובאו לעיל).
וכל שכתבתי הוא שהמושג הנ"ל "כת" הוא אכן דבר האסור לחלוטין ע"פ התורה"ק.
ב. משל למה הדבר דומה, לדיון הלכתי בעניין הקשור להתפלת מים.
עצם המושג יוגדר ע"י משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הרלוונטי), ואז ניתן לדון מה אומרת ההלכה בעניין זה.
ג. כנ"ל לגבי דיון בעניין שקלול תמורות. תחילה מוגדר הדבר ע"פ משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הכרלוונטי), ואז ניתן לדון בהשלכותיו ההלכתיות והתורניות בכלל.

הוגדר והוגדר ולדיון הלכתי עדיין לא הוגענו...

[אברהם שרייבר]

קשה להבין איך ישנם כאן כאלו שבדרך כזו או אחרת מנסים להצדיק ולחפות על הפשע בדיוני הבל אם זה 'כת' או 'לא כת', ואם הדבר מוגדר אקדמית או תורנית,
היוצא ברורות מהחוברות שהובאו כאן ומהמתפרסם אודותיהם שמדובר במקום שגורם וגרם סבל וכאב במכוון ליהודים תמימים.
האם יש דרך להצדיק דבר נוראי כזה?

האם כבודו קרא פעם ספרים של היוצאים בשאלה? איזה סבל וכאב [על פי דבריהם] הם סבלו במסגרת היהדות החרדית?!

לכל היותר מדברים פה על קבוצה שמגזימים בגדול, ומעבר לזה ולא כלום, והתנפלו עליהם ברציחה, לשון הרע ורכילות שאין כדוגמתה, מגעיל!

[בברכה המשולשת]

הוגדר ע"י התורה או ע"י מונחים אקדמיים?

א. הוגדר ע"י מונחים אקדמיים (ככה"נ, אינני יודע מה מקור ההגדרות והאפיונים שהובאו לעיל).
וכל שכתבתי הוא שהמושג הנ"ל "כת" הוא אכן דבר האסור לחלוטין ע"פ התורה"ק.
ב. משל למה הדבר דומה, לדיון הלכתי בעניין הקשור להתפלת מים.
עצם המושג יוגדר ע"י משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הרלוונטי), ואז ניתן לדון מה אומרת ההלכה בעניין זה.
ג. כנ"ל לגבי דיון בעניין שקלול תמורות. תחילה מוגדר הדבר ע"פ משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הכרלוונטי), ואז ניתן לדון בהשלכותיו ההלכתיות והתורניות בכלל.

הוגדר והוגדר ולדיון הלכתי עדיין לא הוגענו...

ע"ז איננה הלכה?

[בברכה המשולשת]

קשה להבין איך ישנם כאן כאלו שבדרך כזו או אחרת מנסים להצדיק ולחפות על הפשע בדיוני הבל אם זה 'כת' או 'לא כת', ואם הדבר מוגדר אקדמית או תורנית,
היוצא ברורות מהחוברות שהובאו כאן ומהמתפרסם אודותיהם שמדובר במקום שגורם וגרם סבל וכאב במכוון ליהודים תמימים.
האם יש דרך להצדיק דבר נוראי כזה?

האם כבודו קרא פעם ספרים של היוצאים בשאלה? איזה סבל וכאב [על פי דבריהם] הם סבלו במסגרת היהדות החרדית?!

לכל היותר מדברים פה על קבוצה שמגזימים בגדול, ומעבר לזה ולא כלום, והתנפלו עליהם ברציחה, לשון הרע ורכילות שאין כדוגמתה, מגעיל!

וכי עבודה זרה זה "שמגזימים בגדול, ומעבר לזה ולא כלום"?

[אברהם שרייבר]

הוגדר ע"י התורה או ע"י מונחים אקדמיים?

א. הוגדר ע"י מונחים אקדמיים (ככה"נ, אינני יודע מה מקור ההגדרות והאפיונים שהובאו לעיל).
וכל שכתבתי הוא שהמושג הנ"ל "כת" הוא אכן דבר האסור לחלוטין ע"פ התורה"ק.
ב. משל למה הדבר דומה, לדיון הלכתי בעניין הקשור להתפלת מים.
עצם המושג יוגדר ע"י משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הרלוונטי), ואז ניתן לדון מה אומרת ההלכה בעניין זה.
ג. כנ"ל לגבי דיון בעניין שקלול תמורות. תחילה מוגדר הדבר ע"פ משמעותו האקדמית-מדעית (בתחום המדעי הכרלוונטי), ואז ניתן לדון בהשלכותיו ההלכתיות והתורניות בכלל.

הוגדר והוגדר ולדיון הלכתי עדיין לא הוגענו...

ע"ז איננה הלכה?

יש רב או פוסק בישראל (איני מדבר על אנשים שגולשים באינטרנט יומם ולילה ומגדירים את עצמן גוגל [-גדול] הדור) שהגדיר קבוצה זו כעובדי עבודה זרה?

[צופה_ומביט]

האם כבודו קרא פעם ספרים של היוצאים בשאלה? איזה סבל וכאב [על פי דבריהם] הם סבלו במסגרת היהדות החרדית?!
לכל היותר מדברים פה על קבוצה שמגזימים בגדול, ומעבר לזה ולא כלום,

גם לו יהי כדבריך, בדברים כאלו ומערכת כזו שעומדים על איזון דק בין הכרחים שונים, בשיקול דעת עצום ועמוק של חכמי הדורות והדור בעלי סייעתא דשמיא [שלא לומר רוח הקודש], הגזמה - ועוד בגדול - היא היא עצם החורבן וכל החורבן. היא ההופכת דברי אלוקים חיים לרעה ולדברי מינות. ובהרבה פחות מזה הופכים מעובדי השם ודתיים - לעובדי עבודה זרה ורוצחים.

[רציני]

קשה להבין איך ישנם כאן כאלו שבדרך כזו או אחרת מנסים להצדיק ולחפות על הפשע בדיוני הבל אם זה 'כת' או 'לא כת', ואם הדבר מוגדר אקדמית או תורנית,
היוצא ברורות מהחוברות שהובאו כאן ומהמתפרסם אודותיהם שמדובר במקום שגורם וגרם סבל וכאב במכוון ליהודים תמימים.
האם יש דרך להצדיק דבר נוראי כזה?

מה שהפריע [לי, איני יודע אם גם לאחרים] שלוקחים דברים של רחוקים שבפשטות כל חרדי הוא בתוך כת, האם לפי דעתם אנחנו לא עושים דברים נגד המוסר [הדרת נשים], האם לפי דעתם אנחנו לא נותנים רשות לעזוב את הכת [כמה נלחמים על כל אחד שלא ירד ברוחניות]. וכו'.

[אברהם שרייבר]

האם כבודו קרא פעם ספרים של היוצאים בשאלה? איזה סבל וכאב [על פי דבריהם] הם סבלו במסגרת היהדות החרדית?!
לכל היותר מדברים פה על קבוצה שמגזימים בגדול, ומעבר לזה ולא כלום,

גם לו יהי כדבריך, בדברים כאלו ומערכת כזו שעומדים על איזון דק בין הכרחים שונים, בשיקול דעת עצום ועמוק של חכמי הדורות והדור בעלי סייעתא דשמיא [שלא לומר רוח הקודש], הגזמה - ועוד בגדול - היא היא עצם החורבן וכל החורבן. היא ההופכת דברי אלוקים חיים לרעה ולדברי מינות. ובהרבה פחות מזה הופכים מעובדי השם ודתיים - לעובדי עבודה זרה ורוצחים.

כ"ת יסלח לי, אבל אין אף אחד עם מח בקדקדו שיקח הגזמותיהם ברצינות, ואם יראו החוברת שהעלתה לעיל לאחד מחכמי הדור יעלה צחוק על שפתיו ויפטיר ב"נעבעך"... אף אחד לא לוקח את זה ברצינות...

[צופה_ומביט]

תרשה לי לחלוק עליך. הם עצמם לוקחים את זה לגמרי ברצינות. ועל אלף מילין אחורה מזה הרעישו הראשונים עולמות מסכנת עבודה זרה.
אוי לנו שהתקיים בנו: "עבודה זרה היא דזל".
וגם לו יהי כדבריך, את האלימות כלפי אחרים אי אפשר לפטור בנעבעך, כי היא ממשית, לפחות עליה אי אפשר להתווכח.

[אברהם שרייבר]

תרשה לי לחלוק עליך. הם עצמם לוקחים את זה לגמרי ברצינות. ועל אלף מילין אחורה מזה הרעישו הראשונים עולמות מסכנת עבודה זרה.
אוי לנו שהתקיים בנו: "עבודה זרה היא דזל".
וגם לו יהי כדבריך, את האלימות כלפי אחרים אי אפשר לפטור בנעבעך, כי היא ממשית, לפחות עליה אי אפשר להתווכח.

לדאבונינו, אלימות ואכיפות יש בכל קבוצה, בין בחסידים, בין ביעקים, ובין אצל מתנגדים, פחות או יותר, וזה לא מצדיק להוציא קבוצה אחת מהכלל לשים אותם בהיקף ובמגדיל...

[הוה אמינא]

.

[יושב הארץ]

שמעתי דרשה בטלפון של ראש החבורה לבחורים לקראת י"ב שבט ראש השנה לזנבות שהמציאו, שאם הרבי עובר ברחוב ואחד עומד שם בדרכו מצווה להפילו ולהדפו ולא להסתכל מה יאמרו הבריות.

[אברהם שרייבר]

תרשה לי לחלוק עליך. הם עצמם לוקחים את זה לגמרי ברצינות. ועל אלף מילין אחורה מזה הרעישו הראשונים עולמות מסכנת עבודה זרה.
אוי לנו שהתקיים בנו: "עבודה זרה היא דזל".
וגם לו יהי כדבריך, את האלימות כלפי אחרים אי אפשר לפטור בנעבעך, כי היא ממשית, לפחות עליה אי אפשר להתווכח.

לדאבונינו, אלימות ואכיפות יש בכל קבוצה, בין בחסידים, בין ביעקים, ובין אצל מתנגדים, פחות או יותר, וזה לא מצדיק להוציא קבוצה אחת מהכלל לשים אותם בהיקף ובמגדיל...

ההבדל "הקטן" הוא שאם יש אלימות ביעקים (ולא שמעתי על זה מעולם) או אצל מתנגדים, זה השוליים של השוליים שלהם, והתירוץ הוא שעלה למישהו האימפולסיביות לראש, ומעולם לא הנציחו את זה בכתב ובדפוס. ק"ו לא בכזאת גאווה ושמחה, וק"ו בן בנו של, לא במנוקד וצבעוני לילדים!!
כזאת מושחתות הנפש, לא היה מיום בריאת העולם.
אולי למעט דור המבול, שלא נשאר לנו תיעוד מכל מה שעשו שם.

כל אחד ממעיט ומגדיל לפי טעמו ורוחו, הכל תלוי בנקודת מבט...

[אברהם שרייבר]

שמעתי דרשה בטלפון של ראש החבורה לבחורים לקראת י"ב שבט ראש השנה לזנבות שהמציאו, שאם הרבי עובר ברחוב ואחד עומד שם בדרכו מצווה להפילו ולהדפו ולא להסתכל מה יאמרו הבריות.

התוכל להעלות הקלטה?

[הוה אמינא]

.