פורום אוצר החכמה

הפצת המעיינות כתב:

אהרן תאומים כתב:כל אחד מבינינו כמה שיגלגל עינים כלפי מעלה ויגיד יש מחלוקת ובגלל זה הסער זה לא מבקש ממנו שום ויתור

אולי תסביר לנו למה זה לא דורש ויתור? אם אני בעל מחלוקת זה ויתור עצום להפסיק לריב. לא?

אהרן תאומים כתב: הרעיון בכללותו אינם וויתורים על דרכי תורה גם החילונים רוצים שנהיה פרגמטיים יותר לדיעותיהם ואם נמשיך ונמחה בהם זה לא אומר שאנחנו בעלי מחלוקת.

הפצת המעיינות כתב:

אהרן תאומים כתב: הרעיון בכללותו אינם וויתורים על דרכי תורה גם החילונים רוצים שנהיה פרגמטיים יותר לדיעותיהם ואם נמשיך ונמחה בהם זה לא אומר שאנחנו בעלי מחלוקת.

אינני יודע מה כבודו שח. כשחרדים מדברים על מניעה ממחלוקת הם מתכוונים למחלוקות פנים חרדיות ומי יגיד עליהם "מחלוקת מותר".

אהרן תאומים כתב:הקצנתי בשביל שתבין ולא הבנת אין מחלוקת פנים חרדית שהיא לא על דרכה של תורה האם מחלקת חסידים וליטאים היא מחלוקת? בוודאי שלא!! עוד לא שמעתי שצד אחד יאמר שהוא לא תורם דם לצד השני, זה לא שינאה זו אידאולגיה - דת, ושוב אין שום סיבה להימנע ממחלוקות כאלו שמא תחסום כל ויכוח תורני כי זה מחלוקת.

נוטר הכרמים כתב:כמעט ואין חשיבה כנה של 'איפה הגזמנו',
אין בי תקוה שבעקבות אירוע מישהו יתהה איפה טעינו.
כביכול נגזר על כולם להגיב כמצופה מהם מראש.

דרומי כתב:חבל שבין כל הדברים הרציניים הנכתבים כאן יש כאלה שמשרבבים בכח שטויות רדודות ובכך יגרמו בעצם לנעילת האשכול.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הטפש שהתחיל עם 'תרומת דם', עוד משבח את הטענות על הטפשות שהוכנס לאשכול!

אהרן תאומים כתב:

הפצת המעיינות כתב:

אהרן תאומים כתב: הרעיון בכללותו אינם וויתורים על דרכי תורה גם החילונים רוצים שנהיה פרגמטיים יותר לדיעותיהם ואם נמשיך ונמחה בהם זה לא אומר שאנחנו בעלי מחלוקת.

אינני יודע מה כבודו שח. כשחרדים מדברים על מניעה ממחלוקת הם מתכוונים למחלוקות פנים חרדיות ומי יגיד עליהם "מחלוקת מותר".

הקצנתי בשביל שתבין ולא הבנת אין מחלוקת פנים חרדית שהיא לא על דרכה של תורה האם מחלקת חסידים וליטאים היא מחלוקת? בוודאי שלא!! עוד לא שמעתי שצד אחד יאמר שהוא לא תורם דם לצד השני, זה לא שינאה זו אידאולגיה - דת, ושוב אין שום סיבה להימנע ממחלוקות כאלו שמא תחסום כל ויכוח תורני כי זה מחלוקת.

עת רצון כתב:

אהרן תאומים כתב:

הפצת המעיינות כתב:

אהרן תאומים כתב: הרעיון בכללותו אינם וויתורים על דרכי תורה גם החילונים רוצים שנהיה פרגמטיים יותר לדיעותיהם ואם נמשיך ונמחה בהם זה לא אומר שאנחנו בעלי מחלוקת.

אינני יודע מה כבודו שח. כשחרדים מדברים על מניעה ממחלוקת הם מתכוונים למחלוקות פנים חרדיות ומי יגיד עליהם "מחלוקת מותר".

הקצנתי בשביל שתבין ולא הבנת אין מחלוקת פנים חרדית שהיא לא על דרכה של תורה האם מחלקת חסידים וליטאים היא מחלוקת? בוודאי שלא!! עוד לא שמעתי שצד אחד יאמר שהוא לא תורם דם לצד השני, זה לא שינאה זו אידאולגיה - דת, ושוב אין שום סיבה להימנע ממחלוקות כאלו שמא תחסום כל ויכוח תורני כי זה מחלוקת.

אין דבר שמצדיק עבירת לאוין מפורשים בתורה.

פירוד לבבות הוא אם כל חטאת.

על זה אין וויכוח כלל. -

להציק אנשים ונשים וטף ולרדת לחיייהם כבזויים שבאומות, אין שום הצדקה יהיה אשר יהיה, ולכן עדיף שלא תרבה שיחה.

...וכל עבירות שבתורה מכל העולם לא? והכתיב: וכשלו איש באחיו - איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה! התם שיש בידם למחות ולא מיחו.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגר"ד סגל שליט"א היום בועד פרץ בבכי ודיבר דברים כדורבנות, אפשר לשומעו בקול הלשון.

תמהתי מאד איך זה שבפורום אוצר החכמה אין שום דיון על האסון הנורא.

חפשתי בגוגל, עד שמצאתי.

והנה אני קורא הדברים המרטיטים ביותר שכתבת אודות נס ההצלה של בנך.

והנה, העינים שוב לחות מדמעות הזולגות.

זאב ערבות כתב:איני יודע אם שייך בדיוק לנושא אשכול זה, אך במקום לפתוח אשכול נפרד. המתבקש מכל מאורע טרגי זה חשבון נפש נוקב מדוע נשפך עלינו חמת זעמו של הקב"ה ומה עלינו לתקן, אך בלי אורים ותומים או נביאים אנו סתם מגששים באפילה ומנחשים. כמובן יש את הדברים הסטנדרטיים שמיד הדרשנים שולפים כל פעם מחדש, אך האם באמת ניתן לצפות מציבור גדול ומגוון שיניחו בצד את כל החשבונות האישיים והמפלגתיים לטובת הכלל? הלא תמיד יש כאלו שאומרים לעצמם לי יש הצדקה. למשל מסרבי גט למיניהם.
וכעת לנקודה כואבת במיוחד ואנא סלחו לי על שאני מעלה אותה, אך ברצוני לדעת מה דעתכם. בזמנו באשכול בדידי הווה עובדא סיפרתי כמה סיפורים שלכאורה המעורבים בהם שעשו לי עוולה נפטרו זמן קצר לאחר מכן. כתבתי שאיני ח"ו אומר שזה בגללי, רק הבאתי את צירוף המקרים וכל אחד יעשה את החשבון שלו. והנה אף הפעם אחד מה45 הוא אדם נשוי צעיר שאיני מכיר כלל וכלל, אך את משפחתו אני מכיר ונעשה לי על ידם עוול נוראי (במלא מובן המילה). למשפחה יש כמובן צער איום ונורא בפרט שעוד יושבים שבעה ואין ספק שלא עולה אפילו על דעתם לקשר בין הדברים, ויתכן שבאמת אין שום קשר, אך האם לי מותר לקשר?
מבחינה מסויימת זה מזעזע לחשוב כך, אך מבחינה אחרת זה מחזק את האמונה בבורא עולם שמנהיג את עולמו ומוכיח שיש חשבונות שמים, אלא שלא תמיד רואים או מבינים. יסלחו לי החברים אם יש בשאלתי איזה חוסר רגישות.

אראל כתב:

זאב ערבות כתב:
אם אתה חושב שיש אפשרות על כך, אזי גם עליך מוטל לעשות חשבון הנפש...., שכל כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה....
אולי שתבקש מהקב"ה 'ולא יענש שום אדם בסיבתי'.... [אני מפחד מאוד.... אולי א' ממשפחתי הסתבך אתך פעם?..]

זאב ערבות כתב:איני יודע אם שייך בדיוק לנושא אשכול זה, אך במקום לפתוח אשכול נפרד. המתבקש מכל מאורע טרגי זה חשבון נפש נוקב מדוע נשפך עלינו חמת זעמו של הקב"ה ומה עלינו לתקן, אך בלי אורים ותומים או נביאים אנו סתם מגששים באפילה ומנחשים. כמובן יש את הדברים הסטנדרטיים שמיד הדרשנים שולפים כל פעם מחדש, אך האם באמת ניתן לצפות מציבור גדול ומגוון שיניחו בצד את כל החשבונות האישיים והמפלגתיים לטובת הכלל? הלא תמיד יש כאלו שאומרים לעצמם לי יש הצדקה. למשל מסרבי גט למיניהם.
וכעת לנקודה כואבת במיוחד ואנא סלחו לי על שאני מעלה אותה, אך ברצוני לדעת מה דעתכם. בזמנו באשכול בדידי הווה עובדא סיפרתי כמה סיפורים שלכאורה המעורבים בהם שעשו לי עוולה נפטרו זמן קצר לאחר מכן. כתבתי שאיני ח"ו אומר שזה בגללי, רק הבאתי את צירוף המקרים וכל אחד יעשה את החשבון שלו. והנה אף הפעם אחד מה45 הוא אדם נשוי צעיר שאיני מכיר כלל וכלל, אך את משפחתו אני מכיר ונעשה לי על ידם עוול נוראי (במלא מובן המילה). למשפחה יש כמובן צער איום ונורא בפרט שעוד יושבים שבעה ואין ספק שלא עולה אפילו על דעתם לקשר בין הדברים, ויתכן שבאמת אין שום קשר, אך האם לי מותר לקשר?
מבחינה מסויימת זה מזעזע לחשוב כך, אך מבחינה אחרת זה מחזק את האמונה בבורא עולם שמנהיג את עולמו ומוכיח שיש חשבונות שמים, אלא שלא תמיד רואים או מבינים. יסלחו לי החברים אם יש בשאלתי איזה חוסר רגישות.

אראל כתב:

זאב ערבות כתב:איני יודע אם שייך בדיוק לנושא אשכול זה, אך במקום לפתוח אשכול נפרד. המתבקש מכל מאורע טרגי זה חשבון נפש נוקב מדוע נשפך עלינו חמת זעמו של הקב"ה ומה עלינו לתקן, אך בלי אורים ותומים או נביאים אנו סתם מגששים באפילה ומנחשים. כמובן יש את הדברים הסטנדרטיים שמיד הדרשנים שולפים כל פעם מחדש, אך האם באמת ניתן לצפות מציבור גדול ומגוון שיניחו בצד את כל החשבונות האישיים והמפלגתיים לטובת הכלל? הלא תמיד יש כאלו שאומרים לעצמם לי יש הצדקה. למשל מסרבי גט למיניהם.
וכעת לנקודה כואבת במיוחד ואנא סלחו לי על שאני מעלה אותה, אך ברצוני לדעת מה דעתכם. בזמנו באשכול בדידי הווה עובדא סיפרתי כמה סיפורים שלכאורה המעורבים בהם שעשו לי עוולה נפטרו זמן קצר לאחר מכן. כתבתי שאיני ח"ו אומר שזה בגללי, רק הבאתי את צירוף המקרים וכל אחד יעשה את החשבון שלו. והנה אף הפעם אחד מה45 הוא אדם נשוי צעיר שאיני מכיר כלל וכלל, אך את משפחתו אני מכיר ונעשה לי על ידם עוול נוראי (במלא מובן המילה). למשפחה יש כמובן צער איום ונורא בפרט שעוד יושבים שבעה ואין ספק שלא עולה אפילו על דעתם לקשר בין הדברים, ויתכן שבאמת אין שום קשר, אך האם לי מותר לקשר?
מבחינה מסויימת זה מזעזע לחשוב כך, אך מבחינה אחרת זה מחזק את האמונה בבורא עולם שמנהיג את עולמו ומוכיח שיש חשבונות שמים, אלא שלא תמיד רואים או מבינים. יסלחו לי החברים אם יש בשאלתי איזה חוסר רגישות.

אם אתה חושב שיש אפשרות על כך, אזי גם עליך מוטל לעשות חשבון הנפש...., שכל כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה....
אולי שתבקש מהקב"ה 'ולא יענש שום אדם בסיבתי'.... [אני מפחד מאוד.... אולי א' ממשפחתי הסתבך אתך פעם?..]

זאב ערבות כתב:איני יודע אם שייך בדיוק לנושא אשכול זה, אך במקום לפתוח אשכול נפרד. המתבקש מכל מאורע טרגי זה חשבון נפש נוקב מדוע נשפך עלינו חמת זעמו של הקב"ה ומה עלינו לתקן, אך בלי אורים ותומים או נביאים אנו סתם מגששים באפילה ומנחשים. כמובן יש את הדברים הסטנדרטיים שמיד הדרשנים שולפים כל פעם מחדש, אך האם באמת ניתן לצפות מציבור גדול ומגוון שיניחו בצד את כל החשבונות האישיים והמפלגתיים לטובת הכלל? הלא תמיד יש כאלו שאומרים לעצמם לי יש הצדקה. למשל מסרבי גט למיניהם.
וכעת לנקודה כואבת במיוחד ואנא סלחו לי על שאני מעלה אותה, אך ברצוני לדעת מה דעתכם. בזמנו באשכול בדידי הווה עובדא סיפרתי כמה סיפורים שלכאורה המעורבים בהם שעשו לי עוולה נפטרו זמן קצר לאחר מכן. כתבתי שאיני ח"ו אומר שזה בגללי, רק הבאתי את צירוף המקרים וכל אחד יעשה את החשבון שלו. והנה אף הפעם אחד מה45 הוא אדם נשוי צעיר שאיני מכיר כלל וכלל, אך את משפחתו אני מכיר ונעשה לי על ידם עוול נוראי (במלא מובן המילה). למשפחה יש כמובן צער איום ונורא בפרט שעוד יושבים שבעה ואין ספק שלא עולה אפילו על דעתם לקשר בין הדברים, ויתכן שבאמת אין שום קשר, אך האם לי מותר לקשר?
מבחינה מסויימת זה מזעזע לחשוב כך, אך מבחינה אחרת זה מחזק את האמונה בבורא עולם שמנהיג את עולמו ומוכיח שיש חשבונות שמים, אלא שלא תמיד רואים או מבינים. יסלחו לי החברים אם יש בשאלתי איזה חוסר רגישות.

ישראליק כתב:

זאב ערבות כתב:איני יודע אם שייך בדיוק לנושא אשכול זה, אך במקום לפתוח אשכול נפרד. המתבקש מכל מאורע טרגי זה חשבון נפש נוקב מדוע נשפך עלינו חמת זעמו של הקב"ה ומה עלינו לתקן, אך בלי אורים ותומים או נביאים אנו סתם מגששים באפילה ומנחשים. כמובן יש את הדברים הסטנדרטיים שמיד הדרשנים שולפים כל פעם מחדש, אך האם באמת ניתן לצפות מציבור גדול ומגוון שיניחו בצד את כל החשבונות האישיים והמפלגתיים לטובת הכלל? הלא תמיד יש כאלו שאומרים לעצמם לי יש הצדקה. למשל מסרבי גט למיניהם.
וכעת לנקודה כואבת במיוחד ואנא סלחו לי על שאני מעלה אותה, אך ברצוני לדעת מה דעתכם. בזמנו באשכול בדידי הווה עובדא סיפרתי כמה סיפורים שלכאורה המעורבים בהם שעשו לי עוולה נפטרו זמן קצר לאחר מכן. כתבתי שאיני ח"ו אומר שזה בגללי, רק הבאתי את צירוף המקרים וכל אחד יעשה את החשבון שלו. והנה אף הפעם אחד מה45 הוא אדם נשוי צעיר שאיני מכיר כלל וכלל, אך את משפחתו אני מכיר ונעשה לי על ידם עוול נוראי (במלא מובן המילה). למשפחה יש כמובן צער איום ונורא בפרט שעוד יושבים שבעה ואין ספק שלא עולה אפילו על דעתם לקשר בין הדברים, ויתכן שבאמת אין שום קשר, אך האם לי מותר לקשר?
מבחינה מסויימת זה מזעזע לחשוב כך, אך מבחינה אחרת זה מחזק את האמונה בבורא עולם שמנהיג את עולמו ומוכיח שיש חשבונות שמים, אלא שלא תמיד רואים או מבינים. יסלחו לי החברים אם יש בשאלתי איזה חוסר רגישות.

קשה לחשוב שיהודי שעמדו רגליו בהר סיני יתלה מיתתם של תינוקות של בית רבן, ועוד יהודים יקרים חפי פשע על שזלזלו בכבודו; לא נכנס לי בראש

ואת"ל שלא לכבודו זה אמור, רק לחשבון שמים, קשה להגיד שבההסתר פנים שיש היום, שאין לנו נביא ולא אורים ותומים, ולא יודעים ולא רואים וכו', יעשה הקדוש ברוך דין מיוחד ויזדעזע תבל ומלואה בעבור שמישהו ציער מישהו אחר...

נחומצ'ה כתב:קיבלתי.

זאב ערבות כתב:

ישראליק כתב:

זאב ערבות כתב:איני יודע אם שייך בדיוק לנושא אשכול זה, אך במקום לפתוח אשכול נפרד. המתבקש מכל מאורע טרגי זה חשבון נפש נוקב מדוע נשפך עלינו חמת זעמו של הקב"ה ומה עלינו לתקן, אך בלי אורים ותומים או נביאים אנו סתם מגששים באפילה ומנחשים. כמובן יש את הדברים הסטנדרטיים שמיד הדרשנים שולפים כל פעם מחדש, אך האם באמת ניתן לצפות מציבור גדול ומגוון שיניחו בצד את כל החשבונות האישיים והמפלגתיים לטובת הכלל? הלא תמיד יש כאלו שאומרים לעצמם לי יש הצדקה. למשל מסרבי גט למיניהם.
וכעת לנקודה כואבת במיוחד ואנא סלחו לי על שאני מעלה אותה, אך ברצוני לדעת מה דעתכם. בזמנו באשכול בדידי הווה עובדא סיפרתי כמה סיפורים שלכאורה המעורבים בהם שעשו לי עוולה נפטרו זמן קצר לאחר מכן. כתבתי שאיני ח"ו אומר שזה בגללי, רק הבאתי את צירוף המקרים וכל אחד יעשה את החשבון שלו. והנה אף הפעם אחד מה45 הוא אדם נשוי צעיר שאיני מכיר כלל וכלל, אך את משפחתו אני מכיר ונעשה לי על ידם עוול נוראי (במלא מובן המילה). למשפחה יש כמובן צער איום ונורא בפרט שעוד יושבים שבעה ואין ספק שלא עולה אפילו על דעתם לקשר בין הדברים, ויתכן שבאמת אין שום קשר, אך האם לי מותר לקשר?
מבחינה מסויימת זה מזעזע לחשוב כך, אך מבחינה אחרת זה מחזק את האמונה בבורא עולם שמנהיג את עולמו ומוכיח שיש חשבונות שמים, אלא שלא תמיד רואים או מבינים. יסלחו לי החברים אם יש בשאלתי איזה חוסר רגישות.

קשה לחשוב שיהודי שעמדו רגליו בהר סיני יתלה מיתתם של תינוקות של בית רבן, ועוד יהודים יקרים חפי פשע על שזלזלו בכבודו; לא נכנס לי בראש

ואת"ל שלא לכבודו זה אמור, רק לחשבון שמים, קשה להגיד שבההסתר פנים שיש היום, שאין לנו נביא ולא אורים ותומים, ולא יודעים ולא רואים וכו', יעשה הקדוש ברוך דין מיוחד ויזדעזע תבל ומלואה בעבור שמישהו ציער מישהו אחר...

לא הבנת את דברי ולא התיחסת לשאלתי. האם כתבתי שמישהו זלזל בכבודי? האם אתה מבטל במחי יד את כל אותם סיפורים, מעשים וכו' על שכר ועונש, גלגולים וכדומה? לכן הקדמתי שזה נושא רגיש ושאלתי בפשטות: נעשה למישהו עוול, ולאחר זמן נגרם צער לאותו עושה עוולה - האם מותר לו להעלות במחשבתו שאית דין ואית דיין? האם אסור לנו היום שאין אורים ותומים לחשוב כאלו מחשבות?
אנו לא דנים פה באחד על אחד, הוא ירק עלי אז הוא קיבל יריקה בחזרה או משהו כזה, אלא עולמו של הקב"ה מורכב עד למאוד ואין מבלעדיו מי שיכול לנהל את כל מערכת החשבון הזו, ולדוגמא: אני קבלתי את שלי על מעשים שעשיתי וחוייבתי עבורם בעונש כבד, אלו שפגעו בי אף להם יש חשבון משלהם, ממני ואולי אף מאחרים, וכאשר נתמלאת סאתם הקב"ה עושה דין, ולפעמים זה בא טיפין טיפין ולפעמים במכה גדולה כמו הפעם, מדוע? זה לא אני ולא אף אחד אחר יודע מדוע דווקא הפעם ומדוע דווקא במירון ומדוע דווקא אותם שנפגעו.
אז אני שואל שוב, האם מותר לחשוב מחשבות ולשאול שאלות או שיש לדחוק אותם ולהאלם דום, ומה זה שונה מכמה דברים שנכתבו לעיל.

עקביה כתב:כמדומני שכל הרעיון הזה, כאילו בדיני שמים אמרינן "טוביה חטא וזינוד מינגד", כלומר שאנשים חוטאים ואנשים אחרים נענשים, מנוגד להבנת חז"ל.

י. אברהם כתב:

עקביה כתב:כמדומני שכל הרעיון הזה, כאילו בדיני שמים אמרינן "טוביה חטא וזינוד מינגד", כלומר שאנשים חוטאים ואנשים אחרים נענשים, מנוגד להבנת חז"ל.

ארחות צדיקים - שער הדאגה

שער הדאגה.PNG