פורום אוצר החכמה

כרמי שלי כתב:תרתי ואיתרתי, והנה באו דבריו בארוכה בספרו הנז' ח"ג פי"ג.

יאיר כתב:תוכל לצטט מה ששייך להכא?

יאיר כתב:וזאת מלבד הסתירה לכאורה מדבריו דלעיל.

אני נבוך הרבה בדעת הרמב"ם בעניינים שונים והרבה גמ' מפורשות היפך דעתו לכאורה

מלבב כתב:

בברכה המשולשת כתב:

מלבב כתב:

יאיר כתב:וזאת מלבד הסתירה לכאורה מדבריו דלעיל.

אני נבוך הרבה בדעת הרמב"ם בעניינים שונים והרבה גמ' מפורשות היפך דעתו לכאורה

אני חושב שבמה שאינו נוגע להלכה אין לרמבם בעיה לחלוק על הגמרא, וכן חלק על המשנה האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך שמתקין אותו.

הרמב"ם כתב שמשנה זו היא אליבא דמ"ד אחד בחז"ל ושהוא כותב כמ"ד השני (כך שהוא לא חולק על "הגמרא". ויעויין בתשובתו על גזית הכוכבים ודזוד מינה נמי)

איזה מ״ד?

בברכה המשולשת כתב:

מלבב כתב:

בברכה המשולשת כתב:

מלבב כתב:

יאיר כתב:וזאת מלבד הסתירה לכאורה מדבריו דלעיל.

אני נבוך הרבה בדעת הרמב"ם בעניינים שונים והרבה גמ' מפורשות היפך דעתו לכאורה

אני חושב שבמה שאינו נוגע להלכה אין לרמבם בעיה לחלוק על הגמרא, וכן חלק על המשנה האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך שמתקין אותו.

הרמב"ם כתב שמשנה זו היא אליבא דמ"ד אחד בחז"ל ושהוא כותב כמ"ד השני (כך שהוא לא חולק על "הגמרא". ויעויין בתשובתו על גזית הכוכבים ודזוד מינה נמי)

איזה מ״ד?

שיש טעמים למצוות

ושש'. לענין יסוריה דרבי דאמרינן על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו. מאן דלא שאחיט חיותא ולא קאטיל
בני כרכושתא ודומייהון דמפסדי עלמא שפיר קא עביד. ילמד' אדונ'. הכין חזינא דמאי דמפסדי עלמא כגון
נחשים ועקרבים ואריות וזאבים שפיר דאמי למקטלאנון. אבל בעלי חיים דלא מעיקין ולא צריך להון אדם לא
למאכל ולא לרפואה לא מיבעיא מיקטלאנון דסני אילא אפילו צער שלהן סני. ובני חולדה דהיא כרכושתא
שהיתה שפחה שלר' מטאטאה אותן והצילן רבי מידה לא מפסדי עלמא ואצולאנון שפיר ושפיר. אבל ודאי עיגלא
דצריכי ליה למאכליה לאו מצוה היא לאצוליה והאיי דאתו יסורין עליה דרבי בעוקבה דהא מילתא לאו פורענות
הויא אלא יסורין. דר' הוה עדיף ביותר וקיימא לן שהקב"ה מדקדק עם הגדולים והחשובים יותר ממה שהוא
מדקדק עם אחרים מפני שרבים למדים ממעשיהם ומקישין עצמן אליהם. ואמ' ר' אחא כת' וסביביו
נשערה מאד מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה ר' חנינה אמ' מהכא אל נערץ בס' וג'. וזה
העגל כיון שנס מתחת הסכין ובא וקבר את ראשו בתוך חיקו שלרבי כדי להנצל בו ומסרו לידי שוחטיו אלתר
מראין הדברים הללו כעין אכזריות. ומדת רחמנות היתה לשהות אותו באותה שעה ומי שהיה רואה את רבי
שעשה כך נושא קל וחומר לבני אדם ומנהיג עצמו לרחם עליהן. ומי שראהו לרבי שמסרו לאלתר כיון שאין דעתו
מתחוללת על הבהמה שנסה מתחת סכין אף היא מתאמצת כנגד אדם או כנגד בהמה אחרת שאינו צריך לה
ושאינה מזקתו. ודילמא נמי מדקאמ' רבי לכך נוצרת שבודאי נוצר והותר אדם בשחיטתו אילא שאין יוצרו מקפח
שכרו. והכין סבירא לנא דכולהו בעלי חיים שהתיר המקום קריצתן והריגתן יש להן שכר. וקימא לן שאין הקב"ה
מקפח שכר כל בריה לפיכך לא נוצר להרע לו אלא להיטיב לו. וסתאמא דמילתא לאו לשחיטה נוצר ואע"פ
שהותר אדם בשחיטתו.

מלבב כתב:כפי שזכור לי הוא לא מביא מחלוקת בזה בין חכמינו, רק שהיה בימיו כת כזה שסברה שהשם עושה דברים בלי טעם, אז הוא כותב שהתנא סבור כאותו כת אבל הוא חולק.

שמואל_הקטן כתב:דברי הרמב"ם בפיה"מ מפורשים על הנמצאים תחת גלגל הירח כצמחים ובע"ח, ובמו"נ מדבר על המלאכים והגלגלים (ואף שבתו"ד כתב: "ואם הגלגלים היו בעבור האדם כל שכן שאר מיני בעלי החיים והצמחים" הרי רק על הגלגלים באו דבריו לסתור, שהרי על הצמחים מפורש בהמשך דבריו שמציאותם כדי שיזונו מהם אדם ושאר בע"ח).

כרמי שלי כתב:

מלבב כתב:כפי שזכור לי הוא לא מביא מחלוקת בזה בין חכמינו, רק שהיה בימיו כת כזה שסברה שהשם עושה דברים בלי טעם, אז הוא כותב שהתנא סבור כאותו כת אבל הוא חולק.

במקום לדון שוב בשמועות, יעוי' נא דבריו במקורם במורה ח"ג פכ"ו ובפמ"ח (קטע המתחיל "וזהו הטעם").

מלבב כתב:אגב לא הבנתי איך הרמבם מסביר את אלפי הפרטים במצוות הקורבנות.

בברכה המשולשת כתב:

מלבב כתב:אגב לא הבנתי איך הרמבם מסביר את אלפי הפרטים במצוות הקורבנות.

הוא כותב במו"נ שאין טעם לפרטים עצמם

מלבב כתב:

כרמי שלי כתב:

מלבב כתב:כפי שזכור לי הוא לא מביא מחלוקת בזה בין חכמינו, רק שהיה בימיו כת כזה שסברה שהשם עושה דברים בלי טעם, אז הוא כותב שהתנא סבור כאותו כת אבל הוא חולק.

במקום לדון שוב בשמועות, יעוי' נא דבריו במקורם במורה ח"ג פכ"ו ובפמ"ח (קטע המתחיל "וזהו הטעם").

לא מצאתי, אולי תציין איזה קטע.