פורום אוצר החכמה

ימי מוהרנ"ת - חלק שני אות עז כתב:באו המשולחים מוילנא הנזכרים לעיל ועמדו באכסניא שלי....
בתוך שעמדנו שם יחד, דברתי עמהם קצת עד שהתחלנו לכנס בענין וכוח קצת שבין חסידים למתנגדים, כי הם מהכת המתנגדים הגדולים על כל החסידים כמפורסם, והתחלתי לדבר עמהם מאמונת חכמים, ואני הייתי סבור שעל כל פנים יש להם איזה אמונה בהגאון מוילנא שנקראים על שמו אבל הם השיבו לי מיד, ואחד מהם היה עקר המדבר, וכלם הודו לו, ענה ואמר וכו' וכו' אמונה יהיה לי באדם וכו' (בלשון תמה). כדברים האלה דבר עמי, וכלם הודו לדבריו.
והתחלתי להתוכח עמו אם כן מהו אמונת חכמים. אבל הם לא הטו אזן לדברי כלל, והשיבו דברי שטות והבל הנוגעים קצת לכפירות, כי באמת מי שאין לו אמונת חכמים גם אמונתו בהשם יתברך אינה בשלמות, וכמבואר בדברינו הרבה, ובפרט בהתורה תקעו תוכחה בסימן ח' לקוטי תנינא.
ואז ראיתי היטב החילוק שבין חסידים למתנגדים, כי ראיתי שאפלו בהתלמיד חכם שלהם שהם אומרים עליו שהוא תלמיד חכם וחסיד גדול, גם בו אין להם אמונה. ואחר כך אמרתי להם בפרוש, אני הייתי סבור שאם אין לכם אמונה בגדולי הצדיקים של החסידים, על כל פנים יש לכם אמונה בתלמידי חכמים שלכם, אבל עכשו אני יודע מדרגתכם שאין לכם אמונה כלל.

נקדש את שמך בעולם כתב:באזני שמעתי איך מכרו זכות שפיכת שמן באחד המדורות והמוכר הכריז ''מי רוצה לזכות לשפוך שמן למדורה לעשות נחת רוח לר' שמעון'', (ובכלל צריך עיון מדוע מנסכים דווקא שמן זית אם לא שחשים שיש בכך איזו משמעות רוחנית מיוחדת).
.

יושב ירושלים כתב:מאמר נאה בענין:

לכידה (2).JPG

לכידה (3).JPG

לכידה 2.JPG

יושב ירושלים כתב:

מקדש מלך כתב:א. יתכן ליישב שלא מתכוונים לטעון שהוא אל רח"ל,
ב. אלא שגם על הזוהר יש להקשות מדוע לא חשש ל'מקבץ היוצר תחושה משונה של טשטוש מעמדות בינו לריבונו של עולם'.

א. מסתבר כדבריך, אלא שהם סבורים שיש ענין לעבוד [בתפילה] את אותה בחינה של 'פני יי' המתגלה על ידי אותו צדיק. [וכבר כתב על זה הנפה"ח שהוא עבודה זרה.
ב. הזוהר בהחלט חשש לזה ולכן הוא לא מיועד לקריאה לכל צרוע וכל זב אלא להעומדים בסוד ה' ויודעים להבין את עומק הדברים.

קרית מלך כתב:

הרואה כתב:

קרית מלך כתב: איך ניתן להתעלם מדברי החת"ס

לוגיקה משונה כמו שאר הודעותיך כאן,
החת"ס התנגד לעליה למירון.
אתה תוקף את המתנגדים לעליה למירון בכך שהם מתעלמים מדברי החת"ס.
המשך יום נעים.

הלוגיקה המשונה היא של המצטט חצאי דברים [לא ברור לאיזה מטרה, ואולי כן?]
כך כתבתי
איך ניתן להתעלם מדברי החת"ס שלמרות השגותיו ברור בדבריו שזהו מנהג עתיק יומין,

והקורא ישפוט מה ציטט הרואה [שאינו רואה].
וגם יבין שלא תקפתי את המתנגדים...

קרית מלך כתב:יש הסבר הגיוני מה כל כך מציק לכמה מהכותבים כאן בענין העליה למירון?
אם אינך רוצה לעלות מירונה יש מי שמנסה להכריח אותך?
מתרצים כל ענין אחר בק"נ טעמים העיקר "לחזק" את מסורת ההתנגדות לעלייה למירון, תמה תמה אקרא!
הרי הדבר ברור שיש מסורת של מאות שנים אודות העליה הזאת, איך ניתן להתעלם מדברי החת"ס שלמרות השגותיו ברור בדבריו שזהו מנהג עתיק יומין, איך ניתן להתעלם מדברי העטרת זקנים הכותב שזהו המנהג באר"י לעלות לציון הרשב"י בל"ג בעומר, ואיך פוטרים בהינף מקלדת את דברי האריז"ל בענין, וכי אין די בכך בכדי לכבד את הנוהגים כך?
[כנראה האמת היא שלבם חושק ונכסף גם לזכות ולהשתתף בהילולא דבר יוחאי, אלא שקבעון המסורת מונע זאת, ועל כך לבם אנסם להטיל דופי].

יושב ירושלים כתב:מאמר נאה בענין:

לכידה (2).JPG

לכידה (3).JPG

לכידה 2.JPG

מקדש מלך כתב:

יושב ירושלים כתב:

מקדש מלך כתב:א. יתכן ליישב שלא מתכוונים לטעון שהוא אל רח"ל,
ב. אלא שגם על הזוהר יש להקשות מדוע לא חשש ל'מקבץ היוצר תחושה משונה של טשטוש מעמדות בינו לריבונו של עולם'.

א. מסתבר כדבריך, אלא שהם סבורים שיש ענין לעבוד [בתפילה] את אותה בחינה של 'פני יי' המתגלה על ידי אותו צדיק. [וכבר כתב על זה הנפה"ח שהוא עבודה זרה.
ב. הזוהר בהחלט חשש לזה ולכן הוא לא מיועד לקריאה לכל צרוע וכל זב אלא להעומדים בסוד ה' ויודעים להבין את עומק הדברים.

הסטייפלר לא חשב כדבריך.
גם בעיני שיטת ברסלב היא מחודשת, אלא שיודעני שנסדה על ידי צדיקים גמורים, ועל כן יש לטורח ללמד עליה זכות.
ואכן הזוהר לא נועד עבור כל זב ומצורע. רק הסברתי את טעם מי שמביא ממנו ראיה.
בקיצור, במקום לנסות להפוך כמה שיותר יהודים לעובדי עבודה זרה, תתחילו לנסות לחשוב אחרת. לא ניחא למריהו דליימרו הכי.
הנפש החיים לפי זכרוני (כעת לא עיינתי בפנים) מוסיף מילה משמעותית מאוד 'מתוך השתעבדות'. לא?

דרומי כתב:בקשר למאמר של 'יושב ירושלים', לכאורה נתלים הם באילן גדול - החתם סופר, ולדבריהם הצפיה לגאולה פירושה לחכות על חומות ירושלים דוקא.

ואיני בתוך הסוגיא אולם חשבתי לכאורה שמדברי הרמב"ם יש להוכיח שאדרבה, שהרי כתב הרמב"ם (הל' סנהדרין פי"ד הי"ב) "ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא, וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש". הרי שיש לנו לחכות בטבריא ומשום להמשיך לירושלים.

וראה רדב"ז שם: "ארז"ל שעתיד המשיח להיגלות תחילה בגליל. ואפשר שהוא יסמוך בית הדין הגדול שם בטבריא, שהיא סמוכה לגליל .. ומשם יעלו לירושלים".

[אגב, ברמב"ם פרנקל מתקשה במקורו של הרדב"ז. וכמדומני שבזוהר כתוב במפורש שעתיד מלכא משיחא להתגלות בגליל, ולפלא שלא ציינו על אתר].

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:בקשר למאמר של 'יושב ירושלים', לכאורה נתלים הם באילן גדול - החתם סופר, ולדבריהם הצפיה לגאולה פירושה לחכות על חומות ירושלים דוקא.

ואיני בתוך הסוגיא אולם חשבתי לכאורה שמדברי הרמב"ם יש להוכיח שאדרבה, שהרי כתב הרמב"ם (הל' סנהדרין פי"ד הי"ב) "ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא, וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש". הרי שיש לנו לחכות בטבריא ומשום להמשיך לירושלים.

וראה רדב"ז שם: "ארז"ל שעתיד המשיח להיגלות תחילה בגליל. ואפשר שהוא יסמוך בית הדין הגדול שם בטבריא, שהיא סמוכה לגליל .. ומשם יעלו לירושלים".

[אגב, ברמב"ם פרנקל מתקשה במקורו של הרדב"ז. וכמדומני שבזוהר כתוב במפורש שעתיד מלכא משיחא להתגלות בגליל, ולפלא שלא ציינו על אתר].

ראיתי פעם בספר אחד (כמדומני בספר אהבת הארץ של הקדוש הרב הלל ליברמן הי"ד) שהכוונה בגליל בהקשר הזה היא לשכם, והביא ראיות שתחילת גילוי הגאולה תהיה בשכם.

לענין כתב:

מקדש מלך כתב:

יושב ירושלים כתב:

מקדש מלך כתב:א. יתכן ליישב שלא מתכוונים לטעון שהוא אל רח"ל,
ב. אלא שגם על הזוהר יש להקשות מדוע לא חשש ל'מקבץ היוצר תחושה משונה של טשטוש מעמדות בינו לריבונו של עולם'.

א. מסתבר כדבריך, אלא שהם סבורים שיש ענין לעבוד [בתפילה] את אותה בחינה של 'פני יי' המתגלה על ידי אותו צדיק. [וכבר כתב על זה הנפה"ח שהוא עבודה זרה.
ב. הזוהר בהחלט חשש לזה ולכן הוא לא מיועד לקריאה לכל צרוע וכל זב אלא להעומדים בסוד ה' ויודעים להבין את עומק הדברים.

הסטייפלר לא חשב כדבריך.
גם בעיני שיטת ברסלב היא מחודשת, אלא שיודעני שנסדה על ידי צדיקים גמורים, ועל כן יש לטורח ללמד עליה זכות.
ואכן הזוהר לא נועד עבור כל זב ומצורע. רק הסברתי את טעם מי שמביא ממנו ראיה.
בקיצור, במקום לנסות להפוך כמה שיותר יהודים לעובדי עבודה זרה, תתחילו לנסות לחשוב אחרת. לא ניחא למריהו דליימרו הכי.
הנפש החיים לפי זכרוני (כעת לא עיינתי בפנים) מוסיף מילה משמעותית מאוד 'מתוך השתעבדות'. לא?

ועיין בקונטרס 'חיי נפש' -נמצא באוצר- שהאריך בזה מאד
יש לו הסכמה מהבד"ץ ומהרב וואזנר

חיי נפש.PNG

קו ירוק כתב:

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:בקשר למאמר של 'יושב ירושלים', לכאורה נתלים הם באילן גדול - החתם סופר, ולדבריהם הצפיה לגאולה פירושה לחכות על חומות ירושלים דוקא.

ואיני בתוך הסוגיא אולם חשבתי לכאורה שמדברי הרמב"ם יש להוכיח שאדרבה, שהרי כתב הרמב"ם (הל' סנהדרין פי"ד הי"ב) "ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא, וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש". הרי שיש לנו לחכות בטבריא ומשום להמשיך לירושלים.

וראה רדב"ז שם: "ארז"ל שעתיד המשיח להיגלות תחילה בגליל. ואפשר שהוא יסמוך בית הדין הגדול שם בטבריא, שהיא סמוכה לגליל .. ומשם יעלו לירושלים".

[אגב, ברמב"ם פרנקל מתקשה במקורו של הרדב"ז. וכמדומני שבזוהר כתוב במפורש שעתיד מלכא משיחא להתגלות בגליל, ולפלא שלא ציינו על אתר].

ראיתי פעם בספר אחד (כמדומני בספר אהבת הארץ של הקדוש הרב הלל ליברמן הי"ד) שהכוונה בגליל בהקשר הזה היא לשכם, והביא ראיות שתחילת גילוי הגאולה תהיה בשכם.

גליל בתורה הוא נחלת יששכר וצפונה. ונחלת יוסף גם בזמן חז"ל זו היא מטלית של כותים. ולא כאיזה גדולי האחרונים שיוסף הוא גליל (לענין ביעור).

הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.

לייטנר כתב:

קו ירוק כתב:גליל מופיע בתורה?!

לענין כתב: חובת העליה להר הבית [הר השם, כמובן].

מקדש מלך כתב:

יושב ירושלים כתב:

מקדש מלך כתב:א. יתכן ליישב שלא מתכוונים לטעון שהוא אל רח"ל,
ב. אלא שגם על הזוהר יש להקשות מדוע לא חשש ל'מקבץ היוצר תחושה משונה של טשטוש מעמדות בינו לריבונו של עולם'.

א. מסתבר כדבריך, אלא שהם סבורים שיש ענין לעבוד [בתפילה] את אותה בחינה של 'פני יי' המתגלה על ידי אותו צדיק. [וכבר כתב על זה הנפה"ח שהוא עבודה זרה.
ב. הזוהר בהחלט חשש לזה ולכן הוא לא מיועד לקריאה לכל צרוע וכל זב אלא להעומדים בסוד ה' ויודעים להבין את עומק הדברים.

הסטייפלר לא חשב כדבריך.
גם בעיני שיטת ברסלב היא מחודשת, אלא שיודעני שנסדה על ידי צדיקים גמורים, ועל כן יש לטורח ללמד עליה זכות.
ואכן הזוהר לא נועד עבור כל זב ומצורע. רק הסברתי את טעם מי שמביא ממנו ראיה.
בקיצור, במקום לנסות להפוך כמה שיותר יהודים לעובדי עבודה זרה, תתחילו לנסות לחשוב אחרת. לא ניחא למריהו דליימרו הכי.
הנפש החיים לפי זכרוני (כעת לא עיינתי בפנים) מוסיף מילה משמעותית מאוד 'מתוך השתעבדות'. לא?

יושב ירושלים כתב:

לענין כתב: חובת העליה להר הבית [הר השם, כמובן].

באמת שלא הבנתי את האירוניה.
נ.ב. כותב המאמר הנ"ל לצערי הרב הוא מהלוחמים הגדולים נגד העליה להר ה'.

הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.

יושב ירושלים כתב:מאמר נאה בענין:

לכידה (2).JPG

לכידה (3).JPG

לכידה 2.JPG

הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.

מה ידידות כתב:

הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.

ישנה אמרה עמוקה של ה"שפת אמת" על הקושיא שבפרשת ציצית כתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", הרי שמתחיל בחמדת הלב ואח"כ בראיית העינים, ואילו במשנה באבות תנן: "העין רואה והלב חומד וכו'", הרי שראיית העין גורמת לחמדת הלב.

אומר על כך השפ"א ששניהם האמת כי אכן הלב חומד מה שהעין רואה, אבל העין רואה מה שהלב חומד, ודו"ק כי עמוק הוא.

יכולים שניים להגיע למירון באותו שעה, מי שיראת ה' בלבבו ונמצא קצת באוטמספירה גבוהה יותר כשהוא חוזר ממירון ושואלים אותו מה הוא ראה במירון? הוא עונה בלהט ובהתלהבות ראיתי אלפי אנשים מתפללים להקב"ה בכוונה ומעומק הלב, ראיתי אנשי מעלה שמחים וששים בדביקות הבוב"ה,

ואילו מי שראשו ורובו נמצאים אצל סיר הבשר, כשחוזר ממירון הוא אומר, ראיתי אנשים "נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה".

אכן כל אחד רואה עם המשקפיים שלו, כל אחד רואה לפי המושגים שלו.

חיימשה כתב:

הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.

קשה כשאול קנאה!
התיאור שלך הוא פחות או יותר תמצית של תפלת שמונה עשרה

מקדש מלך כתב:

יושב ירושלים כתב:מאמר נאה בענין:

לכידה (2).JPG

לכידה (3).JPG

לכידה 2.JPG

התורה והמצוות הם אכן קשר ישיר, ו'סגולות' הם רק צ'קים. אבל אותו דרשן לא מתייחס לעובדה שיש עניין של אהבה ויראה ו'לחיות' את התורה והמצוות. ומשום מה יש החשים את דווקא אצל רבי שמעון. קשר רוחני נשמתי הוא מיסודות התורה, 'ואהבת את ה' אלוקיך'. ולא שזו הדרך ואין בלתה, יתכן גם שהיא דרך מחודשת שיש לדון בה, אבל צריך להבין קודם כל את ההגיון של מי שעושה כך, ואח"כ להתווכח.
וראה עוד מה שהארכתי בחופזי כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 92#p547692

ואת התסיסה בקרב מי שמתיימר לקיים קשר עם הקב"ה רק דרך קיום ההלכה, אנו רואים כאן גם בקרב מי שלא התחנך על ברכי החסידות עם כל מיני שיטות ומגידים חדשים וד"ל. כנראה שאי אפשר לכבות את הנשמה.

הרואה כתב:

מה ידידות כתב:

הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.

ישנה אמרה עמוקה של ה"שפת אמת" על הקושיא שבפרשת ציצית כתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", הרי שמתחיל בחמדת הלב ואח"כ בראיית העינים, ואילו במשנה באבות תנן: "העין רואה והלב חומד וכו'", הרי שראיית העין גורמת לחמדת הלב.

אומר על כך השפ"א ששניהם האמת כי אכן הלב חומד מה שהעין רואה, אבל העין רואה מה שהלב חומד, ודו"ק כי עמוק הוא.

יכולים שניים להגיע למירון באותו שעה, מי שיראת ה' בלבבו ונמצא קצת באוטמספירה גבוהה יותר כשהוא חוזר ממירון ושואלים אותו מה הוא ראה במירון? הוא עונה בלהט ובהתלהבות ראיתי אלפי אנשים מתפללים להקב"ה בכוונה ומעומק הלב, ראיתי אנשי מעלה שמחים וששים בדביקות הבוב"ה,

ואילו מי שראשו ורובו נמצאים אצל סיר הבשר, כשחוזר ממירון הוא אומר, ראיתי אנשים "נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה".

אכן כל אחד רואה עם המשקפיים שלו, כל אחד רואה לפי המושגים שלו.

אז אתה אומר שאותו אדמו"ר ראשו ורובו נמצאים אצל סיר הבשר? אם כך למה אנשים מקשיבים לו בחרדת קודש?
אני מעדיף לדון אותו לכף זכות.

מה ידידות כתב:אני ממש המום ממך, כל מה שראית ממירון השנה זה רק חלק מהדלקה של אדמו"ר, ואין לך טיפת שכל להבין שאי אפשר להסיק מסקנות ולקבוע עמדות על סמך זה ???
היכן קצת צניעות??? קצת בושה???
אני פשוט המום ,,,

דרומי כתב:הכי נקרא שמו 'רואה' - מה שהוא רואה קיים ומה שלא לא קיים... וכהסיפור הידוע אודות החינוך הקומוניסטי.

הרואה כתב:

מקדש מלך כתב:

יושב ירושלים כתב:מאמר נאה בענין:

לכידה (2).JPG

לכידה (3).JPG

לכידה 2.JPG

התורה והמצוות הם אכן קשר ישיר, ו'סגולות' הם רק צ'קים. אבל אותו דרשן לא מתייחס לעובדה שיש עניין של אהבה ויראה ו'לחיות' את התורה והמצוות. ומשום מה יש החשים את דווקא אצל רבי שמעון. קשר רוחני נשמתי הוא מיסודות התורה, 'ואהבת את ה' אלוקיך'. ולא שזו הדרך ואין בלתה, יתכן גם שהיא דרך מחודשת שיש לדון בה, אבל צריך להבין קודם כל את ההגיון של מי שעושה כך, ואח"כ להתווכח.
וראה עוד מה שהארכתי בחופזי כאן viewtopic.php?f=28&t=45816&p=547692#p547692

ואת התסיסה בקרב מי שמתיימר לקיים קשר עם הקב"ה רק דרך קיום ההלכה, אנו רואים כאן גם בקרב מי שלא התחנך על ברכי החסידות עם כל מיני שיטות ומגידים חדשים וד"ל. כנראה שאי אפשר לכבות את הנשמה.

אותו דרשן, רוב דבריו על עבודה שבלב.

הרואה כתב:

דרומי כתב:הכי נקרא שמו 'רואה' - מה שהוא רואה קיים ומה שלא לא קיים... וכהסיפור הידוע אודות החינוך הקומוניסטי.

כך זה נראה כשאין לך מה לענות, גולשים לירידה אישית על אנשים.