פורום אוצר החכמה

עובר ושב כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כאשר הברירות הם - או ללמוד או שלא ללמוד, זה דבר אחר לגמרי

בכל מקרה, הברירה היא ללמוד או לא ללמוד. כי בכל השעות שבזבזת כדי להבין מה כתוב, יכולת ללמוד הרבה יותר.

מענין שאתה קורא לזה 'בזבוז'. אני לא יודע האיך להגיב.

עובר ושב כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דיברתי עם כמה וכמה כאלה. לייקוואוד מלא אנשים שלמדו בעיון בבחרותם ויצאו לעבוד. התרו אותי לפני הגעתי לאמריקה שזו תופעה עם תופעות לוואי שונים. אבל אחד מהם רואים שאחרי כמה שנים קצרות של לימוד דף יומי וכדו', נאבד להם החשק והטעם בניתוח דבר, ואני לא מדבר על לומדות דוקא, אלא בפירוק התוספות לפרטיה

הדוגמא לא מתאימה, כאשר מדובר בכאלה שעזבו את ספסלי ביהמ"ד והלכו לעבוד.

מכל מקום, אתה מדבר על כאלה שמלכתחילה לא השקיעו גרם אחד של מאמץ ב"לדעת ללמוד" אלא העבירו איכשהו את הזמן בישיבה.

כשאני לומד בשוטנשטיין מצטברות אצלי קושיות כרימון, על כל משפט שאני מתקדם בגמ'. אני רואה את ביאור השוטנשטיין לנגד עיני (הביאור בחצי העליון של הדף), "מה כתוב" אני מבין היטב אבל יש לי הרבה שאלות למה זה כתוב. וכמעט הכל אני מוצא בביאורים, או שהגמ' שואלת את זה לקמן, או שהראשונים שואלים, או שהאחרונים. נדיר שאני נשאר בקושיה.

לא, כמו שכתבתי, דיברתי על אלו שלמדו בבחרותם בעיון, ועשו חיל בלימודם. ואחרי הליכתם לעבוד ניסו להמשיך בזה קצת, ולא היתה להם הדרכה או מהלך האיך לעשות את זה.

יפה מאד שאתה לא נשאר בקושיא. אני מקוה ששוה המחיר. המחיר שלא לומדים רשב"א ורמב"ן בפנים, מחיר שמתנכרים למהרש"א ופני יהושע. בשבילי המחיר כבד מדי.

כפי שכתבתי, גם אם אדם לומד גמ' במרוצה ומספיק הרבה ראשונים ואחרונים מבלי לפתוח בפנים, עדיין כשהוא רוצה לברר סוגיה כמו שצריך, הוא צריך לפתוח כל ראשון וראשון ולדקדק בלשונו, וכן כשהוא רוצה לפסוק הלכה. זאת אומרת, אין מצב שהוא "ישכח" איך נראה לשונו של הרשב"א, או איך לומדים תוספות.

אבל אם הוא אדם שעזב את ספסלי ביהמ"ד ונמצא כעת בעולם העבודה, כשהוא מקדיש כמה דקות ביום לשוטנשטיין, זה כבר סיפור אחר (אבל גם לו מומלץ ללמוד שוטנשטיין כפי שכתבת בעצמך).

יתירה מכך, גם הלומד במהדורת שוטנשטיין והוא מציין לתוס' ומביא דבריו בקצרה, הרבה פעמים יצטרך לראות את לשון התוס' בפנים כדי להבין יותר, ואז הוא פשוט יסיט את מבטו שמאלה או ימינה לצורת הדף וילמד את התוס'. לשכוח הוא לא ישכח.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מענין שאתה קורא לזה 'בזבוז'. אני לא יודע האיך להגיב

גם אתה תסכים בעל כרחך שהלומד גמרא מתוך תלמוד מתורגם ליפנית, ועמל ומתייגע להבין את השפה היפנית, אינו אלא מבזבז את זמנו.

ואם נרד לדוגמא יותר מעשית, אדם הלומד גמ' בלי רש"י ועמל ומתייגע לנחש את השפה הארמית, או להבין את הפשט הפשוט, אינו אלא מבזבז את זמנו (היו מקומות שנהגו כך אבל רק בלימוד ילדים בתחילת דרכם וכנ"ל, לא כהנהגה לכל החיים).

ומסתבר שגם כאשר רש"י יצא לאור, היו כאלה שהתנגדו אליו בטענה שזה מוריד מעמל התורה, וזה יפריע לזכירה כי הכל קל להבנה ומונגש, ובדור הבא לא ידעו איך ללמוד, וכו' וכו'....

ולמעשה שוטנשטיין בנוי ומיוסד על דברי רש"י, רק שהוא כתוב בשפה עכשווית וקלה להבנה, ומוסיף ביאורים מהראשונים והאחרונים שעונים על קושיות שרש"י לא דיבר בהם, או מבארים מילים בשפה הארמית שרש"י לא ביאר.

וכפי שכתבתי, גם התנאים והאמוראים (ואלה שלפניהם) למדו תורה, ועמלו בתורה, ואף אחד מהם לא היה צריך להבין ולהתייגע על לשון קשה או שפה קשה, כי הם למדו בשפתם העכשווית...

והלומד במהדורת שוטנשטיין חוסך לו את פער אלפי השנים בינינו לבינם, ומבין "מה" הגמ' אומרת, ולא נותר לו אלא לעמול על הדברים כדי להבין את העומק והסברות שבהם.

שכחתי מי זה שאמר שמוטב היה לו היו מדפיסים על הדף את הראש ולא את התוספות

זאב ערבות כתב:שכחתי מי זה שאמר שמוטב היה לו היו מדפיסים על הדף את הראש ולא את התוספות

מרנא המהר"ל

לא בדקתי אם הדברים המובאים כאן כבר פורסמו איפשהו בפורום, והם לקוחים מספר שכעת י"ל, ועד ליל שבת על פ"א מר' ישראל בונם שרייבר (מאמרים שכבר פורסמו באוסף גליונות וכדומה).