פורום אוצר החכמה

לא רואה טעם להתווכח על הפשט שם, כי זה לא כ"כ משנה לעיקר הנקודה.
הנקודה היא למה משמש הביטוי, והביטוי משמש לגאולה מצרה או קושי ציבורי ולאו דווקא במשמעות של תחילת הגאולה מהגלות.

המדהים הוא שמזכירו של מונטיפיורי מספר בספרו שהוא התחיל לעמול למען ארץ ישראל ולקנות בה קרקעות, בזכות "חלום" שנאמר לו בו כמה פעמים "קונה הכל" אחרי שאמר הזמר של אליהו הנביא במוצאי שבת.

אז כנראה שהרבה דרכים למקום...

לדעתי האישית עצם המחזה היא לא הנקודה המכרעת, אלא התורה השלמה לפרטיה על דרכי הגאולה שהוא מייחסה לר' הלל בשם הגר"א בפזמונים. הוא התעורר לנושא בעקבות החלום הנ"ל שעליו מוטל השליחות לעסוק בזה. ואכן כבר בגיל 19 הקים חברת "בוני ירושלים". ושנה אח"כ כבר יצא לחו"ל לפעול למען הגשמת רעיונות הרחבת וישוב הארץ.

עדיין פה מדובר בילד שאם בתור מבוגר הוא ייחס את עצמו כמב"י אז כילד הוא יכל לחלום שהוא חלם את זה...
בכלל לא הבנתי למה יותר מסתבר שבגיל 15 ר׳ יושעה יכל לכתוב את הפזמונים הבלולים בנגלה ובנסתר וש"ז לא יכל בגיל מבוגר לכתוב כך
נ.ב. הוא זכה למה שלא זכו משה ואהרן או שיואל משה סלומון זכה?

רואים את רמת הכתיבה של שלמה זלמן בספריו שהיא לא דומה כלל וכלל לרמה והשפה העשירה של ר' יושעה בפזמונים. אולי היה דרשן טוב אך לא היה "סופר" יוצא דופן.

חבל באמת שבניו של סלמון לא חיברו פזמונים נגדיים להוכיח שדוקא הוא היה משיח בן יוסף...

דווקא הוא חיבר שיר בתור הספד על סבו..

אני פשוט משתומם, אם זה נכון שר' אביבי טוען שהיצה מלחמת עולם בין יוסף יואל ריבלין (ורש"ז) למשפחת סלמון אודות למי שייך זכות בניית השכונות שבגלל זה הוא זייף החל משנת תרצ"ט עם רש"ז חומרים שלמים על ר' יושעה בשם הגר"א... איך יתכן שיוסף יואל ריבלין מוציא חוברת עוד בשנת תרצ"ה חוברת בת 27 דפים מלאים תשבחות על דמותו ופעלו של יוסף משה סלמון גם על חלקו בבניית השכונות ופתח תקווה, עוד לפני שהוא חיבר מאמרים על בניית השכונות בידי ר' יושעה ריבלין בשנת תרצ"ט, אני מקווה שר' אביבי התייחס לכך במאמרו.

(אעבור עליו בימים הקרובים)

מה שכן קצת כן מפליא שיוסף משה סלמון לפי מה שכותב שם פעל הרבה לשבח את דעתו של הרב קלישר, אולי לא היה מודע לרעיונות של ר' יושעה מבית היוצר של הגר"א?

מצד שני רואים שר' יושעה עבד בצורה הדוקה עם ר' יואל משה סלמון והדבר ניכר בהרבה כתבות שר' יושעה כתב בעיתונו של סלמון וקורא לו ידיד נפשי והם חתומים יחד על כמה המאמרים וגילונות השכונות וירחו. אך הדבר ניכר שר' יושעה מייחס לעצמו את הרעיון המרכזי של בניית ירושלים. לדוגמא הוא כותב האיש אשר בחר בו מטהו יפרח, וכן הוא כותב בעיתון הלבנון משנת תרל"ד “ויהי במושב יחידים מבני ועדנו, והדבר הנורא היה מדברנו וחלף ומחץ ראשנו” “בפינו דברנו ובידי מלאתי הערכתי גליון נושא עליו בקצרה את הרעיון הנשגב המעורר על הענין אשר לפנינו, ובשנים שלשה ימים והנה החברה נוסדה ותתן יד בשערי בת ציון”. ובחוברת מאה שערים: “ונזכיר לטוב את הר' יוסף בהר”ר אברהם בנימין, כי זכה בזה מאת השוכן בציון", “ולו בא הדבר הגדול הזה ברעיון, וקבץ החברים הזוכה לזאת שנתעורר לו מלמעלה למטה המחשבה הנוראה לבנות חורבות ירושלים עיה”ק ת“ו”.
וכותב בהלבנון : והחברה צועדת בסולם ההצלחה צעדי ענק "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח ה' ורצונו כי עת לחננה”.

יוסף יואל ריבלין מצטט קטע מעניין מעיתון הלבנון תרכ"ג: השם “פתח תקוה” שנתן אחר–כך למושבה נזכר עשרות פעמים אצל הרימ“ס ור”י ריבלין בקשר עם הרחבת הישוב, עפ“י הושע ב' פסוק 17. כבר בלבנון תרכ”ג (נומער 6) נאמר בקשר עם יסוד “מוצא”: “והיה זה לפתח תקוה לענינים גדולים ונשגבים מאלה האצורים אצלנו וטמונים עד עת מצוא“. החברה לקנית אדמת יריחו נקראה אף היא ”פתח–תקוה".

https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... 6698720131

לפי מה שסיפר לי אריה מורגנשטרן לפי הידוע לו, ר' שלמה זלמן ריבלין הגיע בסוף שנות הת"ר לר' יוסף יואל ריבלין ואליעזר בטרוניה צודקת למה הם כותבים מאמרים על כולם ולא כותבים מילה על פעלם של משפחת ריבלין, אז טענו בפניו שאין להם חומרים מספיק בנושא, אז הוא הוציא לפניהם את כל המאמרים שכתב ר' יושעה בעיתון וכו', וגם את הפזמונים של אביו בהם יש חומר רב, ומאז שניהם החלו לכתוב בנושא. אליעזר ריבלין הכין מאמר שלם ובהם ביאור על הפזמונים ונפטר לפני שיצאו לאור, אך כאמור לעיל הוא מניח כל שורה בסימן שאלה שלא הצליח לפענח את רמזיו. וגם יוסף יואל כותב שלא מבין את כל הרמזים.

מה שמתמיה אותי בכל הפולמוס הזה (ואולי כן העירו רק פספסתי את זה?)
אדרבה, אם קול התור יצא אכן מתחת ידי ר' הלל ריבלין, והפזמונים מתחת ידי ר' יושעה - היכן הם כתבי היד?!
בהקדמה נאמר שאלו פרקים אחדים שנערכו מתוך כתב היד, היכן כתב היד עצמו? או למצער - כתבי העורכים?!
הוציאום אלינו וניווכח!

לא מדובר בכתבי יד שלפני מאות שנים - הרי לפי האמור, בשנת תש"ח כתבי היד היו קיימים!
איך "נעלמה" כמות כה גדולה של כתבי יד?!

זה גם מעלה הרהורים קשים, לציטוטים דלעיל כגון:
הרב יעקבזון מעיד שלזקנו היתה חותמת של הגר"א עליה נחקק חזה ציון קרית מועדנו
האם מישהו ראה פעם חותמת של הגר"א? - אם לא החותמת עצמה, אלא איזה גליון נייר, מבין אלפי גליונות הנייר שכתב הגר"א וקיימים עד היום - שמתנוסס עליו חותם הגר"א?!

חרט כתב:מה שמתמיה אותי בכל הפולמוס הזה (ואולי כן העירו רק פספסתי את זה?)
אדרבה, אם קול התור יצא אכן מתחת ידי ר' הלל ריבלין, והפזמונים מתחת ידי ר' יושעה - היכן הם כתבי היד?!
בהקדמה נאמר שאלו פרקים אחדים שנערכו מתוך כתב היד, היכן כתב היד עצמו? או למצער - כתבי העורכים?!
הוציאום אלינו וניווכח!

לא מדובר בכתבי יד שלפני מאות שנים - הרי לפי האמור, בשנת תש"ח כתבי היד היו קיימים!
איך "נעלמה" כמות כה גדולה של כתבי יד?!

זה גם מעלה הרהורים קשים, לציטוטים דלעיל כגון:
הרב יעקבזון מעיד שלזקנו היתה חותמת של הגר"א עליה נחקק חזה ציון קרית מועדנו
האם מישהו ראה פעם חותמת של הגר"א? - אם לא החותמת עצמה, אלא איזה גליון נייר, מבין אלפי גליונות הנייר שכתב הגר"א וקיימים עד היום - שמתנוסס עליו חותם הגר"א?!

א. הטענה של משפחת ריבלין היא שהפזמונים נדפסו מתוך העתקות של רש"ז. הם לא טענו שיש להם את כתב היד המקורי, כי אם היו טוענים זאת בוודאי היו דורשים מהם לראות אותם. זה מזכיר קצת את הסיפור של הירושלמי המזויף.
ב. המון המון חומר היסטורי אבד במשך השנים, ולכן זה שהיום הוא לא קיים או לא ידוע, זה לא אומר שהוא לא היה קיים בעבר. אם אנו מדברים על הגר"א, הלא בוודאי היו בספרייתו עשרות או מאות ספרים, ובכן - היכן הם כיום? ספרים רבים מאותה תקופה - וגם ספרים מוילנה - קיימים, ודווקא ספרים עם חתימתו של הגר"א אינם בנמצא כלל. ובכן לא יפלא שגם חותמתו עצמה או ספר עם חותמתו לא שרדו.

יושב הארץ כתב:מה שכן קצת כן מפליא שיוסף משה סלמון לפי מה שכותב שם פעל הרבה לשבח את דעתו של הרב קלישר, אולי לא היה מודע לרעיונות של ר' יושעה מבית היוצר של הגר"א?

א. נקודה חשובה.
ב. אם אמנם משנתם של תלמידי הגר"א היתה "אקטיביזם משיחי", מדוע נצרך כלל י"מ להרב קלישר ועוד מבלי לציין זאת כדעתם כביכול של אבותיו ורבותיו תלמידי ותלמידי תלמידיו של הגר"א?

מכיון שאלו שמעידים בקובץ מוסדי ארץ ברובם היו אנשים יראי שמים אין הם חשודים חלילה להמציא סיפורים בשם אבותיהם בשם הגר"א כדי לרצות את רש"ז ריבלין וכדו'. כולם מעידים על אותם רעיונות, וחלקם חוו בעצמם את בנין השכונות וזוכרים שבדרשות הזכירו את הרעיונות בשם הגר"א מן המיצר למרחביה וכו', אין מצב שרש"ז עבד על כולם תשכחו מזה. אף אחד לא היה חייב לו כלום כדי לחטוא בשקרים וכזבים בשם קדוש ישראל.

הרב חרל"פ לא היה ילד קטן וכשכותב הדברים הנ"ל בדיוק שקיבל הדברים מכבשונו של עולם מפה לאוזן לא התכוון לחזן שלמה זלמן ריבלין, הוא התאבק מנערותו לרגלי כל גדולי ומקובלי ירושלים וידע להבחין בין שקר לאמת. וגם שהוא מפליג בשבח הפזמונים שנכתבו ברוח הקודש הוא ודאי ידע שרש"ז ריבלין לא היה בעל רוח הקודש... ולמשל בוודאי ידע אם היה כזה מושג כמו פתחא דקרתא או שזו המצאה חולנית של מישהו מאוחר.

אני רק תמהתי למה בחוברת משנת תרצ"ה עדיין יוסף יואל ריבלין לא מזכיר את הרעיונות של הגר"א שודאי השפיעו גם על הרב סלמון אם היה מודע להם, אך כנראה המקובלים החליטו בדעתם שהגיע העת להתחיל לגלות מהכתבים הגנוזים רק בשנים הנ"ל. כמו שרש"ז כותב בהקדמתו שנדפסה במהדורת תשכ"ט.

לגבי חותם הגר"א אני מבין מדברי הרב יעקבון שזה היה כעין קמיע סגולתי ולא חותמת רגילה.



הקובץ על השכונות שנבנו ע"פ רעיונות קול התור עודכן:

viewtopic.php?f=51&t=46278&p=581040#p581040

שמעתי מפי השמועה שבשנות התש"כ הועד להוצאת קול התור שבראשו עמד ר' חיים פרידלנדר וכלל גם את רי"ש זילברמן, 'הפכו' איזה מחסן ברחוב עזה שהיו עדויות שיש שם כתבי יד קדומים יותר של קול התור, והם טענו שזה כנראה נלקח או נגנב משם.

....

.

ר' יושעה כבר כותב על זה בפזמוניו בשנת תרי"ח.

יושב הארץ כתב:אכן נודע הדבר.

תראו מי כתב כתבה פובליציסטית בעיתון שערים בשנת תשי"ט נגד כנס של צאצאי תלמידי הגר"א שאורגן ע"י משפחת ריבלין. בהם דרשו הרב ולנדבר והרב זק"ש ועוד.

ותחקרו מה השייכות של הכותב לרב אביבי שיחי'.

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=635C61E0

פרטים על הכנס ועל הדובר בשם הצאצאים:

על המפגש.JPG

.

היכן כתוב נגד הכנס?

יושב הארץ כתב:ר' יושעה כבר כותב על זה ברמז בפזמוניו בשנת תרי"ח.

היכן?

א. הכתבה נכתבה בצורה פובליציסטית. מעניין למה דוקא הוא האיש היחידי בכל העיתונות שכתב בהומור עוקצני אודות הכנס. [הוא אכן מעלה שם נקודות חשובות אודות דברים הצריכים תיקון במדינה, אך מה זה קשור לאיזה כנס נידח שאולי השתתפו שם מאה איש בעיריית ירושלים, ומגולל עליהם טענות משונות]


ושישים שנה אחרי ר' יוסף אביבי מוציא 200 עמודים בהם הוא מאשים את משפחת ריבלין בזיוף חמור מפני שלדבריו היה להם סכסוך משפחתי עם משפחת סלמון. האם יד המקרה עשתה זאת?

ב. בספר ברית אבות בסערת אליהו עמ' 244.

הרב יושב הארץ,

אסיר תודה אני לך. הריני מעיד עלי שמים וארץ כי לא הכרתי את המאמר הזה של אבי מורי ר' אריה זצ"ל.
ואילו הכרתי את מאמרו של אבי מורי בעת שכתבתי את המאמר על קול התור - הייתי מביא אותו ברשימת המקורות.
מאמר יפה, חכם, נהדר. כתוב בלשון חריפה, בנוי היטב, וכולו מוביל אל השורה התחתונה החכמה והטובה.
מעשה אמנות ממש.
והריני גאה בכתיבתו של אבי מורי, ובע"ה אם וכאשר אוציא מהדורה שלמה של המאמר על קול התור - אוסיף את מאמרו של אבי מורי
לרשימת המקורות. אוסיף את מאמרו וגם אצטט ממנו בשמחה ובגאווה.
היטב הכיר אבי מורי את העבר, היטב ראה את ההווה והיטב הביט אל העתיד.

ולך, יושב הארץ, תודה גדולה על שהבאת את המאמר. אלא שכהרגלך - הדגשת שורות אחדות ממנו, בודדות, קטועות,
ולא הבאת את הגיונו ואת מהלכו של המאמר בשלמותו.
אבל חזקה של משתתפי הפורום שחכמים הם, הגונים הם וישרים הם. הם יקראו את המאמר, יבינו ראשיתו ויביטו לאחריתו,
ויראו כי ישר הוא וכי אמת כתב אבי מורי.
ולוואי והייתי רואה ומבין כמותו את העבר, את ההווה ואת העתיד.

הבאתי קישור למאמר במלואו. ומכיון שהלה תהה היכן כתב נגד, הבאתי לו דוגמית על הצורה של הכתיבה ההומריסטית כנגד הכנס שאורגן ע"י רש"ז ריבלין.

ולגופם של דברים אין שם שום טענה נגד קול התור אתה מערב מינו בשאינו מינו, הוא רק עושה צחוק על כך שהגר"א היה מנשמת משה, שזה דבר שכבר מעיד עליו ר' איצלה מוולוזין ובספר עליות אליהו ועוד. ואפי' רבך הרוחני הרב קוק.

אכן כבר למדתי שסכסוך משפחתי יכול להביא מישהו לטעון שכת"י של מישהו אחר הוא מזויף, אך לגרום למישהו להמציא חומרים שלמים על זקניו מפני סכסוך משפחתי שכאמור לעיל לא היה כזה חריף כמו שתיארו אותו [יוסף יואל ריבלין מוציא חוברת מלאה תשבחות על משפ' סלמון בשנת תרצ"ה] זה עוד לא שמעתי.

אני מזדרז לכתוב תגובה נוספת.
אין לך מושג, ידידי יושב הארץ, כמה שימחתני במציאת המאמר של אבי מורי.
אולי אתה מוכן למצוא מאמרים נוספים של אבי מורי ז"ל? אני אשמח בכל מאמר ומאמר שלו ואודה לך מאוד על כל מציאה ומציאה.
יישר כוחך!

מפני השלום.

בריושמא כתב:אני מזדרז לכתוב תגובה נוספת.
אין לך מושג, ידידי יושב הארץ, כמה שימחתני במציאת המאמר של אבי מורי.
אולי אתה מוכן למצוא מאמרים נוספים של אבי מורי ז"ל? אני אשמח בכל מאמר ומאמר שלו ואודה לך מאוד על כל מציאה ומציאה.
יישר כוחך!

ברי ושמא - פליאה לי עליך: שמא האם אינך יודע לעבוד עם אתר 'עיתונות עברית היסטורית'? האם כשכתבת את מחקרך המקיף והארוך לא ישבת ביסודיות לחפש מאמרים כאלו ואחרים שנדפסו בעיתונות התקופה? ברי לי שיש שם מידע רב וחשוב בנושא עליו כתבת.

איני מצליח להבין את צמאונך ל"כל מאמר ומאמר" של אביך, בשעה שהמאמרים מונחים לפניך באתר כה נגיש.

(זה מזכיר לי את תוכחתו של האדמו"ר הזקן על מי ששר "צמאה לך נפשי" במקום לפתוח ספר וללמוד דא"ח).

אם יוכל מאן דהו להעלות את מאמרו של האב (לי זה חסום) אם לא רוצים פה אפשר בפרטי

...

מקובלים כתב:ברי ושמא - פליאה לי עליך: שמא האם אינך יודע לעבוד עם אתר 'עיתונות עברית היסטורית'? האם כשכתבת את מחקרך המקיף והארוך לא ישבת ביסודיות לחפש מאמרים כאלו ואחרים שנדפסו בעיתונות התקופה? ברי לי שיש שם מידע רב וחשוב בנושא עליו כתבת.

לא שמא אלא ברי. ברי שעבדתי עם האתר הנ"ל. לא רק עבדתי אלא חרשתי, ולא חריש אחד אלא שניים כמנהגם של בני מערבא.
והלא רוב רובו של מאמרי על קול התור מאתר זה נחצב.
ופליאה שלך מה יהא עליה? התשובה פשוטה. אבי מורי לא הזכיר במאמרו את בני ריבלין. לא 'ריבלין', לא 'יוסף יואל' ולא שאר ביטויים דומים.
ועל כן כאשר חרשתי את האתר הנ"ל לא הגעתי למאמר היפה הזה. וכי הייתי מחפש את 'משה רבנו'?

אוסיף לך. יש בידי סריקה של כל המאמרים שכתב אבי מורי בעיתונים כולם. סרוקים הם במחשבי. אלא שלא עלתה על דעתי לחפש
במאמריו דברים על פועלם של בני ריבלין. אכן, יש הפתעות בחיים, ויפות ומשמחות הן!

...

יושב הארץ כתב:בעזרת ה' יתגלו עוד הפתעות

באמת יפה שאתה מוכן לגלות עוד מאמרים של אביו של הרב אביבי ולהפתיע אותו ורק מתווכח לגופו של ענין ולא לגופו של איש. כל הכבוד!

ה' עדי שהמאמר הנ"ל התגלה רק היום בבוקר. יש מנהיג לבירה!

לא הבנתי מאי נפקא מינה היום אתמול לפני שבוע בוקר ערב

מעולה, יושב הארץ.
אני מאחל לך בקרים נפלאים נוספים!
יהי רצון ובוקר בוקר ינהלך המנהיג לבירה ויובילך למחוזות נהדרים וחכמים!

אמן.

יורשה לי לשאול את חכמי הפורום, מה בעצם הטענה של הרב אביבי, האם בכוונתו רק לסתור את המסורת הריבלנית או שהוא כופר לחלוטין בכך שתלמידי הגר"א עלו ארצה מתוך מגמה משיחית, כלומר להחל תהליך גאולה?
ואם כאפשרות השניה, שאלתי היא: מיהו ואיזהו שהחל לדבר 'משיחית' מקרב תלמידי הגר"א או צאצאיהם?

מה שהכי מפליא כאן בסיפור, הרב אביבי לא חושד חלילה את הרק קוק להוזה וגרוע מכך כאחד שיכול להאמין ל"בדיות" של שלמה זלמן ריבלין.

ובמכתב שהרב קוק שולח לרבי אליהו לנדא בשנת תרצ"ד, יהודי שא"א לעבוד עליו בקשר למטרת עליית תלמידי הגר"א, ונכתב בכלל לא בהקשר של קול התור או מטרת עליית תלמידי הגרא וכו', הוא כותב מפורשות שתלמידי הגר"א עלו כדי להצמיח את הקץ המגולה אחר שרבם שהיה לו נשמת משה עיכבו אותו מן השמים לכך.

כמו שמן השמים עכבו את הרועה הנאמן משה רבינו ע"ה, מלבוא אל הארץ בפועל, בכל זאת בטוחים אנחנו, שההשתוקקות הקדושה שבנשמת רעיא מהימנא לבוא לארץ ישראל, שהתבטאה בתחנונותיו הגדולות, היא היא אשר נותנת כוח ואומץ לכל הדורות – והדור האחרון שלנו בכללם – להתקשר בקדושת ארץ חמדה, לבנותה ולהקים שוממותיה.
כמו כן הננו בטוחים בעז"ה, שההתלהבות הקדושה העליונה של רבינו הגאון החסיד האלוקי (הגר"א) זצ"ל, שלא יצאה לפועל על ידי עיכובים מן השמים, בעת אשר לא הגיע עדיין הזמן להתחלת צמח ישועה של הקץ המגולה לישראל, היא תשגבנו ישע בעז"ה לשוב לארצנו הקדושה בפועל ובמעשה, עם כל אור התורה והקדושה האמיתית, כמו שהייתה בשאיפתו הנערצה של רבינו הגדול החסיד והקדוש זצ"ל, נשמתו בגנזי מרומים. וכולנו יחד נזכה להיות ששים ושמחים בבנין שלם, בבוא המבשר אליהו הנביא לאמור לציון הנה ישעך בא וגואלך קדוש ישראל, הנה הוא משיב לך את הודך והדרת קדושתך, בבוא לציון גואל צדק, במהרה בימינו אמן".

והרב חרל"פ כותב כן מפרושות במאמר בשנת תש"ח "לעת דודים".

איפה הרב קוק מזכיר את תלמידי הגר"א עלו לא"י ע"מ להצמיח קץ.
מוזכר שם בסה"כ שהחשק של גדולי ישראל ובהם משה רבינו והגר"א נותן כוח לעם ישראל (ללא קשר לתלמידים) להמשיך בחיבת הארץ עד לבנינה.
יכל השאר מהרהורי לבו של ישוב הארץ ראה שם.

יושב הארץ אכן לא דק בדברי הרב קוק ז"ל, אולם דומה ששניכם יחד לא הבנתם את עומק המשמעות של מכתב זה שכתב הרב קוק, והודפס כבר בשנת תרצ"ד 1934.
לכאורה זהו המקור המודפס הראשון המייחס מגמה משיחית לגאון.

אכן לא מדובר שם על התלמידים. אבל על מה כן מדובר? על הגאון עצמו! הרב קוק כותב שמגמת עלייתו הייתה להתחיל צמח ישועה של הקץ המגולה לישראל. ומכיוון שכך, מכיוון שעלייתו לא היתה רק כדי לקיים מצוות עליה לארץ או כדי לקיים המצוות התלויות בה (וכל מיני סברות שנאמרו בקשר לעלייתו), מן השמים עכבוהו!
וממילא מובן לכל, לפי זה, מדוע תלמידי הגר"א הצליחו לעלות לארץ, לפי הסבר זה של הרב קוק? אין אפשרות אחרת מלהסביר שאז כן הגיע הזמן להתחלת צמח ישועה של הקץ המגולה. ואם היה מקום להסתפק בכך אם זו כוונתו של הרב קוק, אפשר לעיין באגרותיו ובמאמריו במקומות אחרים שכן מפורש בהם, וגם בהספדו על ר' יוסף ריבלין בתרפ"א מוזכר הדבר שתלמידי הגר"א שבנו את הישוב הם היו בחי' אתחלתא דגאולה.

כל זה סותר את דרכם של הרב אביבי ודעימיה, שסוברים שייחוס המשיחיות לגר"א הוא המצאה של משפחת ריבלין.

זאת ועוד. הרב קוק מתייחס כאן בהערצה אדירה לגר"א, שאי אפשר להסבירה אלא על פי חיבור כמו 'קול התור'. שהרי לא מצינו אף אחד מגדולי ישראל, גם מהמעריצים הגדולים ביותר של הגר"א שטען שהשתוקקותו של הגר"א לעלות לארץ היא זו שנותנת את הכוח (לא רק לתלמידיו) אלא לנו, עד סוף כל הדורות, כלומר גם היום הישוב היהודי בארץ שואב את חוסנו מכוח רצונו של הגר"א לעלות ארצה; גם כל ההתיישבות בשטחי הארץ היא מכוח רצונו של הגר"א וכן הלאה - זה דבר מופלא שלולא 'קול התור' (לאו דוקא, אלא הכוונה משנה משיחית של הגר"א) אי אפשר לכלכלו ואי אפשר לאומרו!

וזו לכאורה הפירכה הגדולה לדברי המפקפקים ב'קול התור' מצד התכנים המובאים בו, בטענה שהריבלינים המציאו את המשיחיות הגר"אית לקראת שנות הארבעים.

וכמובן א"א לטעון שהרב קוק הושפיע ממורה לזמרה כמו ר' שלמה זלמן ריבלין ואפילו מחוקר מסורתי כמו יוסף יואל ריבלין. מי שיעז לטעון זאת בידוע שאינו יודע מיהו הרב קוק, שהיה גאון עצום, חריף מאוד, רחוק מתמימות, ואין שום אפשרות שהיה מקבל בכזו קלות (ומפרסם!) דמיונות שאף אחד לא שמע עליהם עד כה.

אלא שהרב קוק שיקף את הידוע ומקובל הן בירושלים בישוב הישן, ואולי גם מה שידע מישיבת וולוז'ין בה גדל (ובה גדלו אבותיו), והוא גם מה שמובא בכתבי הרב חרל"פ בכמה מקומות, שמגמתו של הגר"א היתה לקדם את ה'קץ המגולה', או להכין את הדרך לבואו.

המחקר כתב:וא"א לטעון שהרב קוק הושפיע מר' שלמה זלמן ריבלין ומפרופ' יוסף יואל ריבלין. מי שיעז לטעון זאת בידוע שאינו יודע מיהו הרב קוק, שהיה גאון עצום, חריף מאוד, רחוק מתמימות, ואין שום אפשרות שהיה מקבל בכזו קלות (ומפרסם!) דמיונות שאף אחד לא שמע עליהם עד כה.

נו באמת..

אלא שהרב קוק שיקף את הידוע ומקובל הן בירושלים בישוב הישן, ואולי גם מה שידע מישיבת וולוז'ין בה גדל (ובה גדלו אבותיו).

נו נו..
(אגב, אבותיו למדו בוולוז'ין? הוא עצמו למד שם תקופה די קצרה, ורק לאחר נישואיו).

אביו למד בוולוז'ין והיה שד"ר שלה, סבו זקנו רבי נחום כ"ץ למד בוולוז'ין, בדור הקודם היה זקנו רבי דובער מתלמידיו המובהקים של רבי חיים מוולוז'ין, דודו זקנו רבי גימפל יפה למד בוולוז'ין (והיה כידוע בהשקפה משיחית מאוד). הרב קוק למד רוב שנה בוולוז'ין, ואכן שנה זו תרמ"ה לו רבות, וזכה לקרבה מיוחדת מרבו הנצי"ב שהתבטא עליו שהיתה ראויה לקום הישיבה בזכות הרב קוק, והוא היה נחשב "גדול התלמידים" בישיבה - לפי עדות ידידו הגרז"ר בענגיס.

לרב קוק היתה טביעות עין נדירה והבנה עמוקה בכתבים ובסיפורים, והדבר ניכר בסקירות ובהערכות שכתב על ספרים שונים - ראו במאמרי הראי"ה.

האשכול לא מתיימר ליגוע בהרב קוק ובתורתו, ובהשקפתו בבגרותו.
אך בהחלט לא ניתן להפריד את ההשקפה המשיחית המאוחרת של אנשי קול התור מהאוירה בירושלים של הימים ההם,
שאחד מבניה הוא כותב קול התור בעצמו.

הבעיה שר' ישעיה חעשין ור' צדוק קרויז והרב יעקבזון לא היו כלל ציוניים, וזה בולט בעדותם בקובץ מוסדי ארץ שנזהרו לא להזכיר אף מילה של ציונות ומדינה. הדבר היחיד שהם מבקשים להביע שבהיות שידוע להם שהישוב הוסד ע"י שרפי קודש תלמידי הגר"א ועוד מתוך כוונות נעלות, אז הם מבקשים "למען תספר לדור אחרון" שההמשך יהיה דומה כמו השורש.

הרב גבירץ אחיינו של רש"ז בעיתון "החומה" של חוגי הקנאים מעיד שדודו בצעירותו נמשך לארגונים ציוניים אך לעת זקנותו היה מקלל קללות נמרצות את ראשי הציונות והמזרחי , ובכל זאת דוקא בשנים ההם הוא הוציא הכתבים לאור.

כבר הובא כאן שלרב קוק היה כתב יד מאבי סבו רבי אברהם מפריל שנדפס בשנת ת"ש בהם הוא מפרש את דברי הזוהר פרשת ויחי על מותו של משיח בן יוסף שבע עשרה שנה אחרי שנת תק"מ על הגאון מוילנא שנפטר בראשית שנת תקנ"ח. "אולי רמז כאן על גוויעת רבינו". היינו הגר"א.

המחקר כתב:יושב הארץ אכן לא דק בדברי הרב קוק ז"ל, אולם דומה ששניכם יחד לא הבנתם את עומק המשמעות של מכתב זה שכתב הרב קוק, והודפס כבר בשנת תרצ"ד 1934.
לכאורה זהו המקור המודפס הראשון המייחס מגמה משיחית לגאון.

אכן לא מדובר שם על התלמידים. אבל על מה כן מדובר? על הגאון עצמו! הרב קוק כותב שמגמת עלייתו הייתה להתחיל צמח ישועה של הקץ המגולה לישראל. ומכיוון שכך, מכיוון שעלייתו לא היתה רק כדי לקיים מצוות עליה לארץ או כדי לקיים המצוות התלויות בה (וכל מיני סברות שנאמרו בקשר לעלייתו), מן השמים עכבוהו!
וממילא מובן לכל, לפי זה, מדוע תלמידי הגר"א הצליחו לעלות לארץ, לפי הסבר זה של הרב קוק? אין אפשרות אחרת מלהסביר שאז כן הגיע הזמן להתחלת צמח ישועה של הקץ המגולה. ואם היה מקום להסתפק בכך אם זו כוונתו של הרב קוק, אפשר לעיין באגרותיו ובמאמריו במקומות אחרים שכן מפורש בהם, וגם בהספדו על ר' יוסף ריבלין בתרפ"א מוזכר הדבר שתלמידי הגר"א שבנו את הישוב הם היו בחי' אתחלתא דגאולה.

כל זה סותר את דרכם של הרב אביבי ודעימיה, שסוברים שייחוס המשיחיות לגר"א הוא המצאה של משפחת ריבלין.

זאת ועוד. הרב קוק מתייחס כאן בהערצה אדירה לגר"א, שאי אפשר להסבירה אלא על פי חיבור כמו 'קול התור'. שהרי לא מצינו אף אחד מגדולי ישראל, גם מהמעריצים הגדולים ביותר של הגר"א שטען שהשתוקקותו של הגר"א לעלות לארץ היא זו שנותנת את הכוח (לא רק לתלמידיו) אלא לנו, עד סוף כל הדורות, כלומר גם היום הישוב היהודי בארץ שואב את חוסנו מכוח רצונו של הגר"א לעלות ארצה; גם כל ההתיישבות בשטחי הארץ היא מכוח רצונו של הגר"א וכן הלאה - זה דבר מופלא שלולא 'קול התור' (לאו דוקא, אלא הכוונה משנה משיחית של הגר"א) אי אפשר לכלכלו ואי אפשר לאומרו!

וזו לכאורה הפירכה הגדולה לדברי המפקפקים ב'קול התור' מצד התכנים המובאים בו, בטענה שהריבלינים המציאו את המשיחיות הגר"אית לקראת שנות הארבעים.

וכמובן א"א לטעון שהרב קוק הושפיע ממורה לזמרה כמו ר' שלמה זלמן ריבלין ואפילו מחוקר מסורתי כמו יוסף יואל ריבלין. מי שיעז לטעון זאת בידוע שאינו יודע מיהו הרב קוק, שהיה גאון עצום, חריף מאוד, רחוק מתמימות, ואין שום אפשרות שהיה מקבל בכזו קלות (ומפרסם!) דמיונות שאף אחד לא שמע עליהם עד כה.

אלא שהרב קוק שיקף את הידוע ומקובל הן בירושלים בישוב הישן, ואולי גם מה שידע מישיבת וולוז'ין בה גדל (ובה גדלו אבותיו), והוא גם מה שמובא בכתבי הרב חרל"פ בכמה מקומות, שמגמתו של הגר"א היתה לקדם את ה'קץ המגולה', או להכין את הדרך לבואו.

גם במאמר כאן הרב קוק כתב שהצדיקים מייסדי הישוב הקדום התעורר בהם רוח גאולית כמו בזמן כורש. המאמר נכתב בשנת תר"צ.

viewtopic.php?f=51&t=46278&p=589609&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%A7#p589609

המחקר כתב:יושב הארץ אכן לא דק בדברי הרב קוק ז"ל, אולם דומה ששניכם יחד לא הבנתם את עומק המשמעות של מכתב זה שכתב הרב קוק, והודפס כבר בשנת תרצ"ד 1934.
לכאורה זהו המקור המודפס הראשון המייחס מגמה משיחית לגאון.

אכן לא מדובר שם על התלמידים. אבל על מה כן מדובר? על הגאון עצמו! הרב קוק כותב שמגמת עלייתו הייתה להתחיל צמח ישועה של הקץ המגולה לישראל. ומכיוון שכך, מכיוון שעלייתו לא היתה רק כדי לקיים מצוות עליה לארץ או כדי לקיים המצוות התלויות בה (וכל מיני סברות שנאמרו בקשר לעלייתו), מן השמים עכבוהו!
וממילא מובן לכל, לפי זה, מדוע תלמידי הגר"א הצליחו לעלות לארץ, לפי הסבר זה של הרב קוק? אין אפשרות אחרת מלהסביר שאז כן הגיע הזמן להתחלת צמח ישועה של הקץ המגולה. ואם היה מקום להסתפק בכך אם זו כוונתו של הרב קוק, אפשר לעיין באגרותיו ובמאמריו במקומות אחרים שכן מפורש בהם, וגם בהספדו על ר' יוסף ריבלין בתרפ"א מוזכר הדבר שתלמידי הגר"א שבנו את הישוב הם היו בחי' אתחלתא דגאולה.

כל זה סותר את דרכם של הרב אביבי ודעימיה, שסוברים שייחוס המשיחיות לגר"א הוא המצאה של משפחת ריבלין.

זאת ועוד. הרב קוק מתייחס כאן בהערצה אדירה לגר"א, שאי אפשר להסבירה אלא על פי חיבור כמו 'קול התור'. שהרי לא מצינו אף אחד מגדולי ישראל, גם מהמעריצים הגדולים ביותר של הגר"א שטען שהשתוקקותו של הגר"א לעלות לארץ היא זו שנותנת את הכוח (לא רק לתלמידיו) אלא לנו, עד סוף כל הדורות, כלומר גם היום הישוב היהודי בארץ שואב את חוסנו מכוח רצונו של הגר"א לעלות ארצה; גם כל ההתיישבות בשטחי הארץ היא מכוח רצונו של הגר"א וכן הלאה - זה דבר מופלא שלולא 'קול התור' (לאו דוקא, אלא הכוונה משנה משיחית של הגר"א) אי אפשר לכלכלו ואי אפשר לאומרו!

וזו לכאורה הפירכה הגדולה לדברי המפקפקים ב'קול התור' מצד התכנים המובאים בו, בטענה שהריבלינים המציאו את המשיחיות הגר"אית לקראת שנות הארבעים.

וכמובן א"א לטעון שהרב קוק הושפיע ממורה לזמרה כמו ר' שלמה זלמן ריבלין ואפילו מחוקר מסורתי כמו יוסף יואל ריבלין. מי שיעז לטעון זאת בידוע שאינו יודע מיהו הרב קוק, שהיה גאון עצום, חריף מאוד, רחוק מתמימות, ואין שום אפשרות שהיה מקבל בכזו קלות (ומפרסם!) דמיונות שאף אחד לא שמע עליהם עד כה.

אלא שהרב קוק שיקף את הידוע ומקובל הן בירושלים בישוב הישן, ואולי גם מה שידע מישיבת וולוז'ין בה גדל (ובה גדלו אבותיו), והוא גם מה שמובא בכתבי הרב חרל"פ בכמה מקומות, שמגמתו של הגר"א היתה לקדם את ה'קץ המגולה', או להכין את הדרך לבואו.

אני לא מצליח להבין את הקשר בין משפט למשפט כאן
הרב קוק כותב שנמנע משמים מהגר"א לעלות לארץ עקב שלא הגיע זמן הקץ, זה שלתלמידיו נתנו לעלות רק אומר שהם לא היו במדרגתו של רבם ולכן לא מנעו מהם משמים (ואם תתעקש, אז הגיע זמן הקץ [ואת זה אפשר להסביר שהי׳ אתחלתא דגאולה שגם תלמידי הגר"א וגם תלמידי הבעש"ט החלו לעלות בתקופה זו לא"י מהגולה והחלו לבנות הנהרסות וכו׳ וכו׳] אבל איך הם ידעו מכך שתאמר שלכן הם עלו, והרי אם ראו שלרבם לא הניחו לעלות בגלל שלא הגיע הזמן אז מה השתנה מיד לאחר פטירתו?), זה נכון שאפשר לומר למפרע שאז הי׳ אתחלתא דגאולה אבל איך אפשר להפוך את זה שלכך הם נתכוונו אז?
(וגם אתה כ׳ בסוגריים שהיו עוד טעמים שנאמרו למה רצה הגר"א לעלות, ולטעמים אלו אין שום קשר לגאולה)
הרב קוק לא כותב אפיק ברמז שהעלי׳ של הגר"א ותלמידיו הי׳ בשביל לזרז את הגאולה?
ולא ק׳ כ"כ להעריך את הגר"א כדי לומר שזה בזכותו, הרב קוק הי׳ בולאז׳ין וחי בעולם הישיבות הליטאי ומשם קיבל את הערצה לגר"א ומה זה קשור לקול התור בכלל? (ואיך הרב קוק משקף את הידוע בירושלים של היישוב הישן כשהוא לא גדל שם בכלל?)

קראתי גם את המאמר אליו ציין הרב יושב הארץ, ושוב, הרב קוק לא כותב שתלמידי הגר"א הגיעו לקאב את הגאולה אלא רק הסתכלות ופירוש למפרע שמשמים דחפו אותם לעלות בשביל שהגיע הזמן, אבל הם לא עלו כי הם ידעו שהגיע הזמן