פורום אוצר החכמה

אישצפת כתב:

גביר כתב:בספר אגרות שמואל לר"ש אשכנזי ח"ג עמ' 1649 [אגרת תתקעו, לר' שרגא פולק, בחלק העוסק בקונטרס השאלות, סעיף 1. - "אין דעתי נוחה מ'ברכת' שר"י [שהוספת במרובעים] לאחר הזכרת שם של יהודים (אע"פ שחטאו, יהודים הם!)".

אין הספר לפניי ועל כן לא אדע האם מתכוין שאסור לנו לומר כן על יהודי לאור קטנותנו או שבכלל אסור לומר כן על יהודי וזה לא מסתבר שהרי מפורש בגמרא יומא לח:

ואלו לגנאי: של בית גרמו, לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים.
של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת. הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד. בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר, זכר צדיק לברכה. ועל אלו נאמר, ושם רשעים ירקב.

אישצפת כתב:אין הספר לפניי . .

פרנקל תאומים כתב:

פרנקל תאומים כתב:נודע על קיומו של הג''ר אביגדור קרא זצ''ל אב''ד פינסק והגליל (עד שגורש משם ע''י החסידים). פשוט מאד. נודע על עוד חוליא בשרשרת המיוחסת של משפחת קרא. וזה שהוא לחם בחסידים, אפי' באופן קיצוני, לא נראה תמוה עבורינו אחרי אשר ידענו מה היתה בשעתו דעתם של גדולי דורו אודות ה''כת'' (כך כינו אותם, הלא כן?) החדשה שהתהוותה בימיהם.

ישנם רבנים וגדולי תורה רבים מספור במהלך הדורות שלא נשארו לנו מהם דברי תורה. אני מניח שהעובדה הזו לא חדשה עבור ידידי.

ועל איזה ''אידיאולוגים'' חדשים אתה מדבר? ומה היא ''ההשקפה העדכנית'' שלא היתה קודם? איני יודע מה ידידי סח.

והנה קצת מה שמצאתי על משפחתו (לא זוכר היכן):

רבי אביגדור היה בן למשפחת רבנים מיוחסת. אביו רבי יוסף חיים ב"ר סנדר היה רבן של קאליש וקרמזיר, סבו רבי סנדר ב"ר ליב אב"ד לסלא, אבי סבו רבי ליב פרעגיר אב"ד לונטשיץ והמדינה, נכדו של המהר"ל מפראג.

אחיו הגדול היה רבי אריה ליב ב"ר יוסף חיים, אב"ד קוטנא (קרי: קוטנוֹ) ודרשן בק"ק פוזנה. אחותו פריידא נישאה לרבי יעקב אב"ד סטריקוב.

חתניו היו:
רבי יהודה ליבוש מנעשוויז, אביו של רבי יעקב צבי אב"ד שישלעוויטש.
רבי גרשון פו"מ וגבאי חברה צדקה גדולה בקהילת וילנא. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, נפטר ונקבר בה. בתו גולדה הייתה אמו של רבי שמואל פרידנזון דומ"ץ לודז', מחבר "מנחת שמואל" וחתנו של רבי אליעזר אוירבך מקאליש.

גאולה בקרוב כתב:בס"ד
האם ראוי לנו לומר על המוחזק לרשע ימ"ש

עזריאל ברגר כתב:

אישצפת כתב:

גביר כתב:בספר אגרות שמואל לר"ש אשכנזי ח"ג עמ' 1649 [אגרת תתקעו, לר' שרגא פולק, בחלק העוסק בקונטרס השאלות, סעיף 1. - "אין דעתי נוחה מ'ברכת' שר"י [שהוספת במרובעים] לאחר הזכרת שם של יהודים (אע"פ שחטאו, יהודים הם!)".

אין הספר לפניי ועל כן לא אדע האם מתכוין שאסור לנו לומר כן על יהודי לאור קטנותנו או שבכלל אסור לומר כן על יהודי וזה לא מסתבר שהרי מפורש בגמרא יומא לח:

ואלו לגנאי: של בית גרמו, לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים.
של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת. הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד. בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר, זכר צדיק לברכה. ועל אלו נאמר, ושם רשעים ירקב.

כמדומני שכבר הובא לעיל ברמז.

יערות דבש א' ט''ו
ובעו"ה נהפך הוא כל ענין קנאתם ושנאתם לכבודם ולהנאתם וכבוד שמים במקומו עומד ח"ו אם יעמוד אחד ויתריס נגד רב ופרנסי קהל ויזלזל בכבודם או יעבור על תקנת קהל בעניני מסים שיקח ערך מזויף וכדומה ירדפוהו עד חרמה ואם יפגום בכבוד התורה והרמת יד בתורת משה ישימו יד לפה ואפילו הטובים יאמרו ימח שמו רשע הוא וכדומה אבל בשביל כך לא יאמרו לרדוף אותו וליקח ממנו העירנות וכדומה ביושים ובזיונות לאדם כזה וזהו אורך גלות שלנו שאינם מקנאים קנאת ה' צבאות

נחומצ'ה כתב:מצאתי ב'חכמת שלמה' בסוף חושן משפט [במהדורת הבהיר נמצא על הדף]
מביא תשובה ש"נשאלתי מרב [!], אשר גיסתו ימ"ש, הרגה את בעלה בסם המוות".
[שם מתירה כ'רודף' שניתן לקרב מיתתה ואי"צ להצילה].

ומבני פריצי עמנו נתנשאו להעמיד חרון ונכשלו, ירקב שמם, כי לא לה' המה

וגם לא מצינו בפירוש בפוסקים למול בהשכמה, לפיכך אומר הגוזר רבינו גרשם, אני הצעיר איני רשאי לקלל הממהרים ביום המילה במזמורים ובתפלה, אבל המאריך פי' לעד ברוכים ובמאור צדיקים לחיים עד יהיה זוכים

ולא כמו שעושין עכשיו כמה סופרים שמניחין נערים המתלמדים לכתוב תפילין... והרי עונש הסופר מרובה מאד שמכשיל את הבריות שמניחין אותם התפילין הפסולין, ולא עוד אלא כדי להשביח את מקחו יאמר הסופר לכל אני כתבתים ובכוונה כתבתים. תיפח רוחם ונשמתם של העושין כן, ובודאי עתידין ליתן את הדין ולקבל עונשם הרבה מאד, ועליהם נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה וגו', על כן יזהר כל סופר ויתרחק מזה וטוב לו.

ראיתי להעתיק פה לשון הלבוש הצריך מאד לענינינו דז"ל, ולא כמו שעושין עכשיו כמה סופרים שמניחין נערים המתלמדין לכתוב תפילין... והרי עונש הסופר מרובה מאד שמכשיל את הבריות שמניחין אותן התפילין הפסולין, ולא עוד כדי להשביח את מקחו יאמר הסופר לכל אני כתבתים ובכוונה כתבתים וכו', וכל העושין כן בודאי עתידין ליתן את הדין ולקבל עונשין הרבה מאוד, ועליהם נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה, ע"כ יזהר כל סופר ויתרחק מזה וטוב לו.

נחומצ'ה כתב:מצאתי ב'חכמת שלמה' בסוף חושן משפט [במהדורת הבהיר נמצא על הדף]
מביא תשובה ש"נשאלתי מרב [!], אשר גיסתו ימ"ש, הרגה את בעלה בסם המוות".
[שם מתירה כ'רודף' שניתן לקרב מיתתה ואי"צ להצילה].

[צער לי מאוד שבתשו' משפט"ע הנ"ל כ' דברים שאסור לשומען וכ"ש לכתבן והשמר לך "פן", ולאור דברים הללו העמיד ספרו בספק אם שרי בכלל ללמוד בתוכו, כי אפשר שרק משגה הוא מה שכ' אבל בלא"ה בודאי ספריו אסורים. וז"ל: וכן עשינו בליקוט עצמותיהם וכו' ושל מחולל הציונות ונשיאה הדגול ד"ר בנימין זאב הרצל ז"ל [ימ"ש ושר"י שחיק טמיא] ביום העברת ארונו למנוחת עולמים [???] בירושלים עקו"ת מדין ארון העובר ממקום למקום, עכ"ל. ונדהמתי איך יכתוב רב שיש לו לחלוחית יר"ש בלבבו דברי' מבוהלים כאלה על ד"ר הרצל ימ"ש שר"י עפרא לפומי' הטמא, מין ואפיקורס מפורסם חוטא ומחטיא את הרבים שרמס והרס וחרב כל קדשי השם, "למנוחת עולמים"! אהה, והלא הרשע לא האמין במנוחת עולמים ושם במנוחת עולמים נודע לו שלא יהי' לו מנוחה לעולמים. והלא אש הגהנום יכלה ואותו פושע ישראל בנפשו ובגופו לא יכלה, ויהי' לדראון עולם, ולא כתבתי אלה הדברים שא"צ לכתבן כי ידועים ומפורסמים לכל החרד לדבר ה', אלא שיהי' לכפרה על שגגתו הגדולה והכבדה של הרב משפ"ע, ואצפה שאפשר שעשיתי לו בזה טובה, וה' הטוב יכפר].

באמונתו כתב:גדולי ישראל על לאון טרוצקי (היהודי) ימ"ש, מצ"ב:

אראל כתב:

באמונתו כתב:גדולי ישראל על לאון טרוצקי (היהודי) ימ"ש, מצ"ב:

שמועה שמעתי, שמן טרוצקי הזה, נשאר זכר יהודי בעולם, יש לו נכדים שומתו"מ! [כך שמעתי, איני מקבל אחריות..]

באמונתו כתב:מבני בניו של המן - למדו תורה בבני ברק.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כן.

מרן הסטייפלר זצ"ל על הרצל ימ"ש, מצ"ב.
מלבד המצורפים פה, נמצאו מקורות רבים נוספים, מגדולי ישראל אחרים, לגבי הרצל ימ"ש.

אראל כתב:כותב מפורש בספרו, שרצונו שכל הכלל ישראל ישתמדו רח"ל, ומחכה להיום שיזכה לראות היהודים ברבבותם, עומדים בתור לפני שערי הכנסיה, שיזרקו עליהם מי הנצרות....
מספיק?

מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק - תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝יָ֗ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם:

באמונתו כתב:משלי פרק יז פסוק טו:

מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק - תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝יָ֗ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם:

מישהו אולי יכול להסביר מה היהודים רוצים מהיטלר, שכל היום מקללים אותו?
ס"ה, הרי מדובר באדם לא יציב מבחינה נפשית (ראה https://en.wikipedia.org/wiki/Psychopat ... olf_Hitler), וכי איך באים בטענות על אדם משוגע, מדוע עשה זה, ומדוע עשה זה?! וכי יש לשוטים בחירה?

מישהו אולי יכול להסביר מה היהודים רוצים מהיטלר, שכל היום מקללים אותו?
ס"ה, הרי מדובר באדם לא יציב מבחינה נפשית (ראה https://en.wikipedia.org/wiki/Psychopat ... olf_Hitler), וכי איך באים בטענות על אדם משוגע, מדוע עשה זה, ומדוע עשה זה?! וכי יש לשוטים בחירה?

עקביה כתב:

מישהו אולי יכול להסביר מה היהודים רוצים מהיטלר, שכל היום מקללים אותו?
ס"ה, הרי מדובר באדם לא יציב מבחינה נפשית (ראה https://en.wikipedia.org/wiki/Psychopat ... olf_Hitler), וכי איך באים בטענות על אדם משוגע, מדוע עשה זה, ומדוע עשה זה?! וכי יש לשוטים בחירה?

צורר זה פעל בצורה מחושבת ומאורגנת היטב, ולכן שאין מקום ללימוד זכות ממין זה.

לגבי הרצל,
אצלי, ואולי גם אצל שאר אנשים, יש הבדל גדול בין היחס לחילוני מחלל שבת ובא על הנדה, לבין היחס לחילוני רוצח.
הסיבה להבדל היא שהראשון פועל בתום לב. הוא לא זכה להיכנס תחת כנפי אמונת ישראל, ולכן אינו מודע לכך שיש פגם במעשיו. אבל השני רע גם לפי קנה המידה שלו עצמו. אין צורך באמונה כדי להבין שהוא רע.

התכנית של הרצל לנצר את היהודים באה מתוך רצון להיטיב איתם ולפתור את השנאה אליהם, ומתוך עמדה נפשית של אדם רחוק מאד מכל זיק יהודי. כך שהוא פעל בתום לב מתוך כוונות טובות.
הוא עצמו חזר בו ושינה לגמרי את עמדתו. איני יודע מה טעם להזכיר את חטאיו הראשונים.

מקדש מלך כתב:אני חושב שעיקר הקללות, למאן דסבירא ליה שיש לקללו, הוא למיגדר מילתא דלא לימשכו אבתריה (ואם כן יש כאן פרדוקס מעניין, מי שמקלל אותו מטרתו היא למזער את הנזק שהותיר אחריו, ונמצא שבעצם הוא דואג לעילוי נשמתו...), מה שאין כן שאר רשעים שאין לנו עניין לקטרג עליהם, שהרי מזרע ישראל הם.

איש גלילי כתב:

מקדש מלך כתב:אני חושב שעיקר הקללות, למאן דסבירא ליה שיש לקללו, הוא למיגדר מילתא דלא לימשכו אבתריה (ואם כן יש כאן פרדוקס מעניין, מי שמקלל אותו מטרתו היא למזער את הנזק שהותיר אחריו, ונמצא שבעצם הוא דואג לעילוי נשמתו...), מה שאין כן שאר רשעים שאין לנו עניין לקטרג עליהם, שהרי מזרע ישראל הם.

על זה אני תמה ביותר. מה החשש בימינו שימשכו אחרי הרצל? במה הוא היום יותר מסוכן משאר פושעי ישראל?
לגבי רשעותו, באמת שאינני יודע מה מצאו בו גרוע יותר משאר אלה שכינו עצמם ציונים, גם אם נלך ע"פ הטענה של "מחטיא" מול "חוטא", כנראה כל השאר היו קשים ממנו לישראל. ומ"מ יש לו דבר זכות שאין ברוב חבריו, שהיה תינוק שנשבה ממשפחה מתבוללת, ובמשך חייו רק התקרב יותר ליהדות ולא התרחק (אם כי עדיין היה רחוק מאד). לעומת רוב חבריו ו"ממשיכיו", שגדלו בבתי יראים ועזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים.

תוכן כתב:התכנית של הרצל לנצר את היהודים באה מתוך החשיבה שהיהדות היא בעיה, ושעל היהודים לפתור את הבעיה הזאת. הוא שינה את דעתו, רק כאשר הבין, שגם אם היהודים יתנצרו זה עדיין לא יפתור את הבעיה של השנאה אליהם. אולי הוא פעל בתום לב, אבל התום לב הזה היה מלא בשנאה כבושה לתורת ישראל.

הוא עצמו לא חזר בו משנאה זו, את בנו לא מל, הוא אף פעם לא התקרב לתורת ה' בשום צורה שהיא. כל מה שעניין אותו, זה איך לאפשר ליהודים לחיות עם נטל בעייתי לטעמו.

באמונתו כתב:

איש גלילי כתב:

מקדש מלך כתב:אני חושב שעיקר הקללות, למאן דסבירא ליה שיש לקללו, הוא למיגדר מילתא דלא לימשכו אבתריה (ואם כן יש כאן פרדוקס מעניין, מי שמקלל אותו מטרתו היא למזער את הנזק שהותיר אחריו, ונמצא שבעצם הוא דואג לעילוי נשמתו...), מה שאין כן שאר רשעים שאין לנו עניין לקטרג עליהם, שהרי מזרע ישראל הם.

על זה אני תמה ביותר. מה החשש בימינו שימשכו אחרי הרצל? במה הוא היום יותר מסוכן משאר פושעי ישראל?
לגבי רשעותו, באמת שאינני יודע מה מצאו בו גרוע יותר משאר אלה שכינו עצמם ציונים, גם אם נלך ע"פ הטענה של "מחטיא" מול "חוטא", כנראה כל השאר היו קשים ממנו לישראל. ומ"מ יש לו דבר זכות שאין ברוב חבריו, שהיה תינוק שנשבה ממשפחה מתבוללת, ובמשך חייו רק התקרב יותר ליהדות ולא התרחק (אם כי עדיין היה רחוק מאד). לעומת רוב חבריו ו"ממשיכיו", שגדלו בבתי יראים ועזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים.

מצ"ב מדברי מרנן הגר"ח והגרי"ז מבריסק, הפוך לגמרי מדבריך: