עמוד 6 מתוך 10

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ו' מרץ 22, 2024 10:44 am
על ידי עובדיה חן
איש_ספר כתב:עוד ראיתי להעיר על מנהג של שגעון

כולנו מכירים את זה, מתפללים בשטיבלך, הקדישים שאחרי התפילה נאמרים ע"י בני עדה"מ, חובבי קדישים, ואז ביהא שלמא רבא, אחד מהמתפללים, אומר בקו"ר כקריאת ביניים, כשהוא מלווה את אומר הקדיש, וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, את כל הפסקה, או חלקים ממנה, ועל פניו מרוח חיוך מאוס של פטרונות. כאילו מדובר כאן בקוריוז, כאילו אומר הקדיש הוא אלדד הדני או דוד הראובני, שמקריא משהו מספר היובלים.

אבל זה עוד כלום, כי לרוב אומרי הקדיש הם לא ה'משוכנזים', חכו חכו לשמחת תורה, אז באמצע ההקפות הגבאי או מישהו נמרץ אחר מהמתפללים, צד בעיניו מישהו בעל חזות מזרחית, והוא ניגש אליו, דוחף לו מחזור ליד, נותן לו מרפק וקורא לו, אין אדיר אין אדיר! לאמור, גש אל הבימה ותן בקולך בהיגוי מזרחי, אין אדיר!

לא יעזור לאברך כלום, קונטרסים ע"ג קונטרסים בעניני חזקה ושעבודים ותורת הספיקות, עשרות שנים בישיבות ובכוללים אשכנזיים. שום כלום, פרנעק איז א פרענק. הוא נדחף אל הבימה חיש מהר. האברך ניגש בלי להבין איזה פונקציה הוא הולך למלאות, ונותן בקולו, אין אדיר, כל הקהל חוזר אחריו בקריאות קצובות אין אין אין! ועל פני כולם אותו חיוך דוחה, שכולו פטרונות, לאמור אנחנו אדוני הארץ, ההיגוי שבפינו הוא איש מפי איש עד אברהם אבינו (מק"ק ארם נהריים שבתוגרמה..) וכו' וכו', ראו הביאו לנו איש ספרדי לצחק בו.

למותר לציין שכוונת כולם טובה, ואיש לא מבקש להתקלס בו או לבזותו, וגם הוא לא מפקיר עצמו לבזיונות, ולפעמים עוד רואה בכך איזה כיבוד, אבל בשורש לענ"ד זה מה שמתרחש. פטרונות דוחה וילדותית.

כל מילה בסלע, מעניין שהיה לך את הרגישות להבין את הפטרונות הזו.
מאידך יש לומר שהיום יש עירוב תרבויות וכמו להבדיל, באוכל לכולם יש עירוב טעמים, כך בניגוני שבת, כך בתפילות, וכך בשמחת תורה. ולא תמיד זה פטרונות אלא חשק לטעום טעם וסגנון אחר..

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ו' מרץ 22, 2024 4:14 pm
על ידי דרומי
לענ"ד במקרה דנן יש כאן רגישות מופרזת. בימי שמחה נהוג להרבות השמחה על ידי מינים ממינים שונים, ובכלל זה לערב הגיות ומנהגי עדות. באותה מדה ייתפסו בבית כנסת פולני ל'ליטאי' האורח ויתנו לו לומר איזה שטיקל משם, ובאותה מדה ייתפסו בבית כנסת של מרוקאים על בוכרי או גרוזיני ויתנו לו להנעים בקולו במשהו מבית אבא. וכן על זה הדרך.

[בבית הכנסת שבו התפללתי הרבה שנים בשמחת תורה היו רבים מאוד מעדות המזרח, והבדיחה הקבועה היתה שאחרי התפלה כולם מוזמנים לאשכנזי לאכול געפילטע פיש].

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ו' מרץ 22, 2024 9:41 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
בגייטסהעד יש אחד ממוצא מורוקאי, והוא מכובד כל שנה לשיר 'אשורר שירה לכבוד התורה' בשמחת תורה.
לא נראה לי שזה מפריע לו.
אנחנו האשכנזים פשוט לא יכולים.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: א' מרץ 24, 2024 1:23 am
על ידי פלוריש
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בגייטסהעד יש אחד ממוצא מורוקאי, והוא מכובד כל שנה לשיר 'אשורר שירה לכבוד התורה' בשמחת תורה.
לא נראה לי שזה מפריע לו.
אנחנו האשכנזים פשוט לא יכולים.

לא תתני "לא יכולים" דאיכא אנא...
אם אנשים כל כך אוהבים את הפיוט "מפי אל", מה הבעיה ללמוד לשיר אותו בעצמם?
כמו שפולני ומרוקאי יכולים ללמוד להכין פיצה ושניצל, למרות שמאכלים אלו לא נוצרו בגלות ממנה הסבא שלהם עלה, כך הם יכולים ללמוד את נוסח התפילה והפיוטים של העדות האחרות

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 8:31 am
על ידי גביר
דומה שיש בזה חילוק בין חוגים שבהם ישנה משמעות רבה, לפעמים רבה מאד, לעדתיות, וכל אחד ואחד מתהדר במקום הולדת זקניו [ דומה שדור ההורים, ברובו, כבר הורתו ולידתו בקדושה בא"י] לבין מקומות שבהם העדתיות היא עניין שולי למדי, וכמעט שאין לך אדם שאין לו זיקה לכמה וכמה עדות, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, אם מצד הוריו וזקניו אם מצד חותניו אם מצד גיסיו.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 11:34 am
על ידי עובדיה חן
לאחרונה אני רואה תופעה שבאמצע תפילה שבלחש, הרבה משתמשים עם הידיים ומניפים הנה והנה, האם זה עוזר לכוונה או שזה מטעם סיבה אחרת.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 11:55 am
על ידי צופה_ומביט
בפשטות זה נובע מתוך הכוונה, מתוך עצם הדיבור.
כל אדם שמדבר עם חברו משתמש עם הידיים, בלי לשים לב אפילו [אם רוצים אפשר לחקור על התופעה והסיבה, אבל בהקשר של כל דיבור ושיחה].
אם התפילה היא דיבור עם ה' [באמת, ולא דיקלום טקסט] אך טבעי הוא שתהיינה תנועות ידיים.
בהלכה כתוב שהידיים תהיינה כפותות על לבו, כעמידה של כניעה לפני מלך, ולפני מלך מקפידים ושמים לב לא לדבר כדבר איש אל רעהו, ובכלל זה הכל מאד טקסי ונכנע ובלי ידיים.
ויש בגמרא ברכות לד בבברייתא שני סוגי תפילה, שניהם לפני מלך: שר לפני מלך, עבד לפני מלך. ועבד מתחטא יותר לפני המלך - אולי לא בתנועות אבל כן בתוכן הוא יכול יותר להטריח ולדבר גם בצורה שלא כ"כ ראויה, וכך גם בן, כבן המתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו.
עכ"פ אולי כיום מצויה יותר תפילה של דיבור עם ה' בפחות מורא מלכות [ויש לחקור לסיבת הדבר], וממילא התנועות משוחררות ג"כ כמו בשיחה של אדם עם חברו.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 7:56 pm
על ידי דרומי
בענין מה שהזכיר הרב אי"ס מקודם בקשר לאשכנזים וספרדים המתפללים בבית כנסת אחד -

ראיתי להעיר:

לפעמים ב'שטיבלאך' שרוב המתפללים הם אשכנזים, ניגש לעמוד מישהו מעדות המזרח, ולפעמים מדובר בבחור צעיר ממש.

והנה הבחור הורגל בבית הכנסת שהוא מתפלל שהחזן אומר את כל התפלה ממש בקול רם (ומנמיך את קולו רק בפסוק הידוע בפרשת והיה אם שמוע...), וכך הוא נוהג בקולו הזמיר.

אולם למתפללים (האשכנזים) שלא הורגלו בכך הדבר מאוד קשה (בפרט כשמדובר בחדר קטן שבו אין לאן לברוח), שכן גם ככה לא תמיד אוחזים בדיוק עם החזן וזה מאוד מפריע כשקולו חודר לעצמות ואי אפשר להתפלל בקצב שלך במנוחה.

ולא באתי אלא להאיר.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 9:13 pm
על ידי יהודה בן יעקב
בעיני מוזר מנהג הספרדים, המתפללים בבית כנסת אשכנזי, שכולם עומדים בקדיש, כפסק רבותינו האשכנזים, ואילו הם מקפידים על מנהגם לישב בקדיש, כאילו ויש בזה איסור לעמוד.
ומה עם 'לא ישב בין העומדים'? הבדלי הגזענות פוטרים גם את זה?

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 11:02 pm
על ידי דרומי
המקור לשבת בקדיש הוא מהאריז"ל, וכמדומה שגם האשכנזים לא כולם עומדים בקדיש.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 11:17 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
האם זה אמור להיות תירוץ? אם זה מהאריז"ל אז אין ענין של 'יושב בין העומדים'? מה מעליותא של מנהג האריז"ל מעל שאר מנהגי ישראל? בכולם יש ערך על של לא לשבת בין העומדים.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' מרץ 25, 2024 11:22 pm
על ידי דרומי
כוונתי לומר שלכן גם אצל האשכנזים יש הנוהגים כן, ע"פ האריז"ל, ואי אפשר להכליל שכל האשכנזים עומדים.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 6:30 am
על ידי אראל
עובדיה חן כתב:לאחרונה אני רואה תופעה שבאמצע תפילה שבלחש, הרבה משתמשים עם הידיים ומניפים הנה והנה, האם זה עוזר לכוונה או שזה מטעם סיבה אחרת.

.... הסבא רבה שלנו, אברהם אבינו, נהג ככה...
בראשית יד פסוק כב, הרימתי ידי, ובתרגום אונקלוס, ארימית ידי בצלוי

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 7:44 am
על ידי ונתנו ידידים
להרים ידיים זה דבר אחד זה צורה של הכנעה, ולהניפם אנה ואנה זה דבר שני זה נראית כמו משוגע.
אמנם איני מדבר לגופו של ענין שבזה נהרה נהרה ופשטיה

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 8:23 am
על ידי אור עולם
מו"ר הגר"ש כץ שליט"א מרבה לומר שאם "וירא העם וינועו" הרי זה כי "ויעמדו מרחוק"
והביא בשם ? שעבודה היא תפילה שבלב, ואם יוצא החוצה, כנראה שיש עוד משהו בלב ואז אין לתפילה מקום והיא גולשת
ויש לו גם סיפור ע"ז שאיני זוכרו כעת

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 8:44 am
על ידי גביר
יהודה בן יעקב כתב:בעיני מוזר מנהג הספרדים, המתפללים בבית כנסת אשכנזי, שכולם עומדים בקדיש, כפסק רבותינו האשכנזים, ואילו הם מקפידים על מנהגם לישב בקדיש, כאילו ויש בזה איסור לעמוד.
ומה עם 'לא ישב בין העומדים'? הבדלי הגזענות פוטרים גם את זה?


בזמנו שאלתי מורה הוראה חשוב, הואיל ולא פעם אני מתפלל אצל הספרדים [ובוודאי במקום שבו אני גר היום, שבימות החול כל המניינים בו ספרדיים] ואמר לי שאדם אינו צריך להיות יוצא דופן ויש לנהוג כפי שכל הציבור נוהג - לשבת בשעה שהציבור יושב ולעמוד בשעה שהציבור עומד.

[בעבר אף נמנעתי מנפילת אפיים במניין ספרדי, עד שראיתי רב אשכנזי חשוב שנפל על אפיו בבית כנסת ספרדי, כנראה שזה פחות בולט ואין בזה משום יושב בין העומדים].

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 10:21 am
על ידי קרית מלך
גביר כתב:בזמנו שאלתי מורה הוראה חשוב, הואיל ולא פעם אני מתפלל אצל הספרדים [ובוודאי במקום שבו אני גר היום, שבימות החול כל המניינים בו ספרדיים] ואמר לי שאדם אינו צריך להיות יוצא דופן ויש לנהוג כפי שכל הציבור נוהג - לשבת בשעה שהציבור יושב ולעמוד בשעה שהציבור עומד.

[בעבר אף נמנעתי מנפילת אפיים במניין ספרדי, עד שראיתי רב אשכנזי חשוב שנפל על אפיו בבית כנסת ספרדי, כנראה שזה פחות בולט ואין בזה משום יושב בין העומדים].


בנפילת אפים בב' וה' חלוק מנהג אשכנז ממנהג ספרד אם אומרים מיד אחר חזרת הש"ץ או לאחר התחנונים, ושאלתי את מרנא הגרשז"א זצללה"ה אם המתפלל בנוסח ספרד בבית כנסת שמתפללים בנוסח אשכנז יכול לנהוג כמנהגו כנגד מנהג המקום, והשיב לי דמאחר שכו"ע ידעי שיש בזה מנהגים שונים אין בכך חשש של לא תגודדו וכל אחד יכול לנהוג כמנהגו.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 10:32 pm
על ידי מענה איש
יהודה בן יעקב כתב:בעיני מוזר מנהג הספרדים, המתפללים בבית כנסת אשכנזי, שכולם עומדים בקדיש, כפסק רבותינו האשכנזים, ואילו הם מקפידים על מנהגם לישב בקדיש, כאילו ויש בזה איסור לעמוד.
ומה עם 'לא ישב בין העומדים'? הבדלי הגזענות פוטרים גם את זה?

אכן, יש מכתב מהגר''ע יוסף שבו הוא מורה שספרדים המתפללים בבית כנסת אשכנזי הם צריכים לעמוד בקדיש.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 10:36 pm
על ידי מענה איש
דרומי כתב:בענין מה שהזכיר הרב אי"ס מקודם בקשר לאשכנזים וספרדים המתפללים בבית כנסת אחד -

ראיתי להעיר:
לפעמים ב'שטיבלאך' שרוב המתפללים הם אשכנזים, ניגש לעמוד מישהו מעדות המזרח, ולפעמים מדובר בבחור צעיר ממש.
והנה הבחור הורגל בבית הכנסת שהוא מתפלל שהחזן אומר את כל התפלה ממש בקול רם (ומנמיך את קולו רק בפסוק הידוע בפרשת והיה אם שמוע...), וכך הוא נוהג בקולו הזמיר.
אולם למתפללים (האשכנזים) שלא הורגלו בכך הדבר מאוד קשה (בפרט כשמדובר בחדר קטן שבו אין לאן לברוח), שכן גם ככה לא תמיד אוחזים בדיוק עם החזן וזה מאוד מפריע כשקולו חודר לעצמות ואי אפשר להתפלל בקצב שלך במנוחה.

ואני מכיר הפוך שלפעמים מגיע אברך אשכנזי לבית כנסת ספרדי בעלי בתים ומתחיל לומר בקול את קטעי התפילה (וייבוסך אל תוסיר) למרות שהנוהג שרק החזן אומר בקול וכל העם בלחש ויש המהדרין לשוטט במרכז בית הכנסת קדימה אחורה למרות שתופעת השוטטות כמעט ולא קיימת אצל הספרדים בע''ב.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' מרץ 26, 2024 10:51 pm
על ידי מענה איש
איש_ספר כתב:עוד ראיתי להעיר על מנהג של שגעון

כולנו מכירים את זה, מתפללים בשטיבלך, הקדישים שאחרי התפילה נאמרים ע"י בני עדה"מ, חובבי קדישים, ואז ביהא שלמא רבא, אחד מהמתפללים, אומר בקו"ר כקריאת ביניים, כשהוא מלווה את אומר הקדיש, וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, את כל הפסקה, או חלקים ממנה, ועל פניו מרוח חיוך מאוס של פטרונות. כאילו מדובר כאן בקוריוז, כאילו אומר הקדיש הוא אלדד הדני או דוד הראובני, שמקריא משהו מספר היובלים.

אבל זה עוד כלום, כי לרוב אומרי הקדיש הם לא ה'משוכנזים', חכו חכו לשמחת תורה, אז באמצע ההקפות הגבאי או מישהו נמרץ אחר מהמתפללים, צד בעיניו מישהו בעל חזות מזרחית, והוא ניגש אליו, דוחף לו מחזור ליד, נותן לו מרפק וקורא לו, אין אדיר אין אדיר! לאמור, גש אל הבימה ותן בקולך בהיגוי מזרחי, אין אדיר!

לא יעזור לאברך כלום, קונטרסים ע"ג קונטרסים בעניני חזקה ושעבודים ותורת הספיקות, עשרות שנים בישיבות ובכוללים אשכנזיים. שום כלום, פרנעק איז א פרענק. הוא נדחף אל הבימה חיש מהר. האברך ניגש בלי להבין איזה פונקציה הוא הולך למלאות, ונותן בקולו, אין אדיר, כל הקהל חוזר אחריו בקריאות קצובות אין אין אין! ועל פני כולם אותו חיוך דוחה, שכולו פטרונות, לאמור אנחנו אדוני הארץ, ההיגוי שבפינו הוא איש מפי איש עד אברהם אבינו (מק"ק ארם נהריים שבתוגרמה..) וכו' וכו', ראו הביאו לנו איש ספרדי לצחק בו.

למותר לציין שכוונת כולם טובה, ואיש לא מבקש להתקלס בו או לבזותו, וגם הוא לא מפקיר עצמו לבזיונות, ולפעמים עוד רואה בכך איזה כיבוד, אבל בשורש לענ"ד זה מה שמתרחש. פטרונות דוחה וילדותית.

לא חסר תופעות והוכחות לפטרונות כך שלא צריך להרחיק לכת (ואם ספרדי לועג למבטא חסידי אז הוא פטרון)
כיום אנשים גם מאופקים צריכים איזה זרימה כלשהי וזה בא להם בטוב להגיד ושיזבה ורפואה וכו' ובכלל מנהג הספרדים שכל הציבור עונה וריוח והצלה אז הוא לקח איזה משם (כמובן כשזה לא נאמר בטון מזלזל)
כך גם בנוגע למפי אל הכל בסדר, לא רואה בעייה בלכבד ספרדי לשורר מפי אל למרות שכל אשכנזי יכול לשורר את הזה בשופי ולפעמים יותר יפה ממחבר הקונטרס הנז'
אגב, השיר בנעימה המסורתית יש בו רבעים והוא עבר איזה תהליך של השתכנזות ורבעי הטונים עברו לחצאי טונים (מראסט לעג'אם)

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' מרץ 27, 2024 1:15 pm
על ידי כולי האי
מענה איש כתב:ואני מכיר הפוך שלפעמים מגיע אברך אשכנזי לבית כנסת ספרדי בעלי בתים ומתחיל לומר בקול את קטעי התפילה (וייבוסך אל תוסיר) למרות שהנוהג שרק החזן אומר בקול וכל העם בלחש ויש המהדרין לשוטט במרכז בית הכנסת קדימה אחורה למרות שתופעת השוטטות כמעט ולא קיימת אצל הספרדים בע''ב.


אולי זה עניין לאשכול חדש באספקלריא. אבל לגוף הטענה כמה אשכנזים מתפללים אצל ספרדים וכמה להיפך, כך שטענתך היא על קומץ מאוד קטן.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' מרץ 27, 2024 3:48 pm
על ידי יוצא פוניבז'
מנהג שגעון של הרבה מהמדפיסים הוא להדפיס את המגילות בסוף החומש בכתב קטן. מילא ההפטרות, אולי צריך שיהיה איזה היכר בין הפרשה להפטרה שבין הפרשיות, אבל המגילות שבסוף החומש למה שלא ידפיסו באותיות גדולות.
(אולי זה קשור גם למנהג להדפיס את שמונ"ע של שחרית באותיות גדולות, ושל מנחה ומעריב באותיות מוקטנות, ושל שבת עוד יותר קטן...)
ויבורכו אותם הגבאים בכמה מקומות שהביאו לציבור חוברות של מגילת אסתר באותיות גדולות ומאירות עינים.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' מרץ 27, 2024 5:18 pm
על ידי כדכד
כולי האי כתב:
מענה איש כתב:ואני מכיר הפוך שלפעמים מגיע אברך אשכנזי לבית כנסת ספרדי בעלי בתים ומתחיל לומר בקול את קטעי התפילה (וייבוסך אל תוסיר) למרות שהנוהג שרק החזן אומר בקול וכל העם בלחש ויש המהדרין לשוטט במרכז בית הכנסת קדימה אחורה למרות שתופעת השוטטות כמעט ולא קיימת אצל הספרדים בע''ב.


אולי זה עניין לאשכול חדש באספקלריא. אבל לגוף הטענה כמה אשכנזים מתפללים אצל ספרדים וכמה להיפך, כך שטענתך היא על קומץ מאוד קטן.

כל אחד חושב שמה שאצלו זה ככה אצל כולם...

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ש' מרץ 30, 2024 11:29 pm
על ידי עובדיה חן
יצא פרסומת מועצת חכמים -,בחורי ישיבה יושבים ומעיינים באיזה נעליים לקנות. ומפרסמים את זה בחוצות בני ברק,פשוט בושה.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: א' מרץ 31, 2024 2:02 pm
על ידי צורב מתחיל
עובדיה חן כתב:יצא פרסומת מועצת חכמים -,בחורי ישיבה יושבים ומעיינים באיזה נעליים לקנות. ומפרסמים את זה בחוצות בני ברק,פשוט בושה.

נכון.
ניגשתי לאיזה מו"צ ושאלתי אותו אם צירפו אותו למועצת, והראיתי לו את התמונה, והוא מאד נפגע...

אבל על פסח מצה ומבצע, מחלנו.
על כנגד ארבעה ממרחים, מחלנו.
על דרך חירות עם ספות..., מחלנו.
על "ועל ידי זה יושפע שפע" כפרסומת לשפע מים חמים, מחלנו.

רק המועצת קדושה לנו?

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: א' מרץ 31, 2024 7:19 pm
על ידי ונתנו ידידים
וכן מחלנו גם על
אלול
התעוררו

עם קפה אסם

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: א' מרץ 31, 2024 7:27 pm
על ידי הפצת המעיינות
אולי כדאי שנארגן חרם חמור על המוצרים האלו שמבזים את הדת

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: א' מרץ 31, 2024 7:40 pm
על ידי עזריאל ברגר
היה אשכול על "גולדיס" - viewtopic.php?f=51&t=61029

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: א' מרץ 31, 2024 11:13 pm
על ידי לכשיבקע
ונתנו ידידים כתב:וכן מחלנו גם על
אלול
התעוררו

עם קפה אסם


וגם על 'אושפיזין, צילא דמהימנותא, מקיפין דבינה, בירה'

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 2:45 pm
על ידי צורב מתחיל
הפצת המעיינות כתב:אולי כדאי שנארגן חרם חמור על המוצרים האלו שמבזים את הדת

המוצרים ויוצריהם לא יודעים שום דבר מהחיים שלהם.
הם פונים אל הפרסומאים, מהמגזר, שתיצור את הפרסומת המתאימה.
אם היה ברור אצל הפרסומאים שהפרסומת אלול תתעורר על קפה תגרום לתחושת דחיה מהקפה הזה, לא היו פרסומות כאלו.
אנחנו הבעייתיים.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 9:03 pm
על ידי הוה אמינא
אחד מגדולי רבני וחשובי הפורום שאל אותי, כמה אפשר להשאר בהוה אמינא, כמה שנים לוקח להגיע למסקנה?
ואני שואל אותך: כמה שנים אפשר להשאר צורב מתחיל, עברו כבר שנים. אולי כבר תהיה צורב באמצע? אם לא צורב מסיים?

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' אפריל 02, 2024 2:31 pm
על ידי עובדיה חן
עוד רעה חולה הגובלת בשיגעון,לוקחים זמר חסידי מתחיל שיש עדיין חלב על השפתיים,לא ברור בכלל שהבחור יודע או למד מוזיקה,משלמים לו 6000-10000 לשעה וחצי של שירה בחתונה,עדיין לא ראיתי שום בעל מקצוע[אולי מנהל מחלקה בהדסה] שמקבל לשעה 5000 ש"ח.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' אפריל 02, 2024 10:04 pm
על ידי הרואה
עובדיה חן כתב:עוד רעה חולה הגובלת בשיגעון,לוקחים זמר חסידי מתחיל שיש עדיין חלב על השפתיים,לא ברור בכלל שהבחור יודע או למד מוזיקה,משלמים לו 6000-10000 לשעה וחצי של שירה בחתונה,עדיין לא ראיתי שום בעל מקצוע[אולי מנהל מחלקה בהדסה] שמקבל לשעה 5000 ש"ח.

למיטב ידיעתי המתחילים לוקחים מקסימום 2000 בדרך כלל פחות וזה ל5 שעות בערך כולל הפסקות. מי שלוקח את הסכומים שכתבת זה ה'מותגים' ואולי השגעון הוא לא שלהם אלא של מי שמשלם להם...

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' אפריל 02, 2024 11:21 pm
על ידי דרומי
אם הגענו לשגעונות מסוג זה יש לדאבונננו הרבה דוגמאות, אחת הזכורה לי כרגע היא מחיר הפאות.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ג' אפריל 02, 2024 11:32 pm
על ידי בעל התפארת
דומה למחיר השטריימל

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' אפריל 03, 2024 12:15 am
על ידי חד ברנש
בעל התפארת כתב:דומה למחיר השטריימל

לא נכון.
עד כמה שאני יודע, שטריימל סביר לחתן הוא בסביבות 8-10 אלף, פאות זה יותר (במיוחד אם נחשב, שתי פאות לימות החול ופאה לשבתות).
גם במספר השנים ששני חפצים אלו מחזיקים מעמד, יש עדיפות לשטריימל.
אבל האמת, זה וזה שגעון, זה גדול וזה גדול מאוד...

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' אפריל 03, 2024 12:43 am
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
באמת, כאשר נחשוב קצת, אף הפאה ההכי זולה, היא לוקסוס נוראה.

פאה זולה מאד, היא כמעט אלף דולר.

כאשר אשה הולכת למשרד ההרווחה ויושבת שם עם משפחת מהגרים ממכסיקו, האם היא חושבת אי פעם שהאשה לידה לעולם לא תלבש בגד השווה יותר ממאה דולר? אנחנו מפונקים כ"כ, ואין אנו מודעים לזה.

כ"ה לענין הכובעים שלנו ג"כ, לא רק השטריימל. כל דבר חייב להיות לכתחילה שבלכתחילה, אין שום חשבון ש'אין לי את הכסף לזה'.

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' אפריל 03, 2024 12:52 am
על ידי הרואה
פאה זה הידור מצווה
סתם, אם כבר עבירה...
ראיתי תוצאות של סקר כמה שווה כל הלבוש שעליך ביחד כולל שעון ותכשיטים
לפי פילוח של מגזרים וגילאים וכו'
רוב האנשים לא הגיעו ל1000 ₪
נשים חרדיות הגיעו לעשרות אלפים...
נאר תיירה

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' אפריל 03, 2024 1:45 am
על ידי פרנקל תאומים
דרומי כתב:אם הגענו לשגעונות מסוג זה יש לדאבונננו הרבה דוגמאות, אחת הזכורה לי כרגע היא מחיר הפאות.

הזוי לגמרי. למה אנחנו מסכימים לזה? למה?
הסוחרים/סוחרות מצאו דרך לפגוע בבטן הרכה, לך תתווכח עם נשים בענייני הפאות שלהן...
טירוף הדעת. צריך לתקן בזה תקנות השוק (ויועיל ממילא גם לכשרותן וצניעותן של הפאות).

Re: כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג:

פורסם: ד' אפריל 03, 2024 1:51 am
על ידי פרנקל תאומים
חד ברנש כתב:
בעל התפארת כתב:דומה למחיר השטריימל

לא נכון.
עד כמה שאני יודע, שטריימל סביר לחתן הוא בסביבות 8-10 אלף, פאות זה יותר (במיוחד אם נחשב, שתי פאות לימות החול ופאה לשבתות).
גם במספר השנים ששני חפצים אלו מחזיקים מעמד, יש עדיפות לשטריימל.
אבל האמת, זה וזה שגעון, זה גדול וזה גדול מאוד...

שתי פאות ליום חול ואחת לשבת?? לא הגזמנו? אולי גם עוד אחת ליו"ט ועוד אחת לחוה"מ?
בלעה"ר.. גבירים גדולים אתם...

(וגם לגבי המחירים של הפאות, 8 אלף זה כבר מחיר מטורף ומופרך לחלוטין בעיניי, אני לא הסכמתי לשלם יותר מזה, וכאמור אפילו הכי אני מקטר..)