פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:כמדומני שראיתי באיזה מקום את שמות הרבנים חברי הועדה, ואי"ה כשאמצא אבדתי - אפרסמה כאן.
הא ותו לא.

יו"ר המכון הוא הרב יוסף קמינר. תמונתו ב"המכלול".
לע"ע ל"מ עדיין את שמות שאר חברי המכון.
[אף ששם המכון המוזכר בדף שם הוא "המכון לאוריינות וידע כהלכה" - הוא-הוא].
וראה כאן: פרטי נסח חברה, מכון חכמת התורה בע"מ - מידע כללי.

לשון יהודית

היה מדובר כאן בעבר, אם המילים שלא נמצא מהם בתנ"ך רק בשפת חז"ל אם הם גם כן בכלל לשון הקודש:
הנה מציאה מצאתי בפירוש המשניות להרמב"ם, ריש מסכת תרומות:

אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום מקשים עליו הבלשנים החדשים, ואומרים שהעיקר הרים ומרים וירים. ואינו קשה באמת, כיון שהעיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם, ואלו בלי ספק עבריים בארצם כלומר בארץ ישראל, והנה נשמע מהם תרם וכל מה שהופעל ממנו. וזו ראיה שזה אפשרי בלשון, ושזה מונח מכלל המונחים העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שחושב מן החדשים שלשון המשנה אינו צח ושהם עשו פעלים שאינם נכונים באיזו מלה מן המלים. והיסוד הזה שאמרתי לך נכון מאד אצל המלומדים השלמים המדברים על הענינים הכלליים הכוללים כל הלשונות כולם.

לקוח מספר ארן עדות

עי' בס' משכיל אל דל להגה"ק רבי הלל ל"ש מקאלאמיא [ח"א כלל י' פרט א']
ועמש"כ חתנו בלב העיברי [ח"א ד"ה הזהרו], שהאר"י הקדוש [שער הכוונות סעודת שחרית דשבת] שלא דיבר דיבור חול בשבת, ובלשון שלנו דיבר, ואמר דברי מוסר ותורה, ואמר, דהלשון שהסכימו היהודים והוא מיוחד ביניהם יש בו קדושה ודינו כעין לשון הקודש, ועי"ש עוד.

זאב ערבות כתב:לקוח מספר ארן עדות

לפי הבנתי הוא לא מתכוין שצריך ללמוד עברית אלא שצריך ללמוד תורה, כי זה הדבר היחיד שידברו עליו בעולם העליון.

(מאוד יתכן שכל הצורך בשפות ובדיבור ושמיעה זה רק בעולם גשמי ולא בעולם רוחני ששם אפשר לתקשר בצורה יותר פשוטה.)

אין שום ספק בדבר, שאלו שהעברית שגורה בפיהם, דרכם סלולה בהרבה בבואם ללמוד תורה שבכתב ובעל פה, ודוברי היידיש בלבד נאלצים לתרגום כפול, ואי אפשר להכחיש את החוש.
זכותם של הטוענים לטעון שאעפי''כ ראוי להסתייג מעברית, אבל לא לחלוק על המציאות.

חיימשה כתב:אין שום ספק בדבר, שאלו שהעברית שגורה בפיהם, דרכם סלולה בהרבה בבואם ללמוד תורה שבכתב ובעל פה, ודוברי היידיש בלבד נאלצים לתרגום כפול, ואי אפשר להכחיש את החוש.
זכותם של הטוענים לטעון שאעפי''כ ראוי להסתייג מעברית, אבל לא לחלוק על המציאות.

ייש"כ על דבריך. אם היית כותב אותם בתחילה היית חוסך הרבה דיו.

זאב ערבות כתב:

חיימשה כתב:אין שום ספק בדבר, שאלו שהעברית שגורה בפיהם, דרכם סלולה בהרבה בבואם ללמוד תורה שבכתב ובעל פה, ודוברי היידיש בלבד נאלצים לתרגום כפול, ואי אפשר להכחיש את החוש.
זכותם של הטוענים לטעון שאעפי''כ ראוי להסתייג מעברית, אבל לא לחלוק על המציאות.

ייש"כ על דבריך. אם היית כותב אותם בתחילה היית חוסך הרבה דיו.

מאידך במקומות בודדים (אין לי מושג על איזה היקף מדובר) העברית מבלבלת מושגים וגורמת להבנה מוטעית של התורה. מה שלא שייך בדוברי שפות אחרות שהם יודעים שהם לא מבינים, דוברי העברית חושבים שהם מבינים כי המילה קיימת בעברית.

משולש כתב:

זאב ערבות כתב:

חיימשה כתב:אין שום ספק בדבר, שאלו שהעברית שגורה בפיהם, דרכם סלולה בהרבה בבואם ללמוד תורה שבכתב ובעל פה, ודוברי היידיש בלבד נאלצים לתרגום כפול, ואי אפשר להכחיש את החוש.
זכותם של הטוענים לטעון שאעפי''כ ראוי להסתייג מעברית, אבל לא לחלוק על המציאות.

ייש"כ על דבריך. אם היית כותב אותם בתחילה היית חוסך הרבה דיו.

מאידך במקומות בודדים (אין לי מושג על איזה היקף מדובר) העברית מבלבלת מושגים וגורמת להבנה מוטעית של התורה. מה שלא שייך בדוברי שפות אחרות שהם יודעים שהם לא מבינים, דוברי העברית חושבים שהם מבינים כי המילה קיימת בעברית.

יעויין על זה כאן
https://books.google.co.il/books?id=ZAl ... 9D&f=false

משולש כתב:

זאב ערבות כתב:

חיימשה כתב:אין שום ספק בדבר, שאלו שהעברית שגורה בפיהם, דרכם סלולה בהרבה בבואם ללמוד תורה שבכתב ובעל פה, ודוברי היידיש בלבד נאלצים לתרגום כפול, ואי אפשר להכחיש את החוש.
זכותם של הטוענים לטעון שאעפי''כ ראוי להסתייג מעברית, אבל לא לחלוק על המציאות.

ייש"כ על דבריך. אם היית כותב אותם בתחילה היית חוסך הרבה דיו.

מאידך במקומות בודדים (אין לי מושג על איזה היקף מדובר) העברית מבלבלת מושגים וגורמת להבנה מוטעית של התורה. מה שלא שייך בדוברי שפות אחרות שהם יודעים שהם לא מבינים, דוברי העברית חושבים שהם מבינים כי המילה קיימת בעברית.

אה''נ אמת ויציב!
לפום ריהטא של דעת בעלי בתים, התועלת עולה עשרות מונים על הנזק, בפרט שגם דוברי היידיש אינם פטורים מהנזק בהרבה מקרים...

קטע מהספר בעקבות מסע המושבות - סיוריים תורניים בעקבות מסע הראי"ה קוק והרי"ח זוננפלד בשומרון ובגליל בתרע"ד - הוצאת מה"ק, חשע"ח.

זאב ערבות כתב:ובאיזו שפה דיברו הבית יוסף והאר"י וכל חכמי צפת. מה לכם ולבן יהודה? כל שפה צריכה מלים לבטאות עצמים וענינים המתחדשים ומה לי בן יהודה או אדם אחר? הזעם על בן יהודה הוא שהוא השכיח את היידיש וגרם לעברית להיות השפה הדומיננטית. הנה גם בעברית וגם ביידיש אומרים טכנולוגיה, אז בעברית זה אסור וביידיש מותר? איך תאמר טכנולוגיה בעברית? כשאתה רוצה לטלפן, איך אתה אומר זאת? או איך אמור לומר זאת מי שדובר את השפה הטמאה הזו לדבריך? בימיו של בן יהודה לא היה טלפון.

עתה עברתי מחדש בין בתרי האשכול הזה, וראיתי את ההודעה הנ"ל. ובאמת טעות נפלה בדברי כת"ר, כי בימי בן-יהודה (ויוסיף כ"א את התארים המתאימים לפ"ד) כבר הומצא הטלפון...
הטלפון הומצא ויצא לשוק בארה"ב בשנת תרל"ז (1877 למנינם הטמא). בעתון "יהודה וירושלים" (שי"ל בארץ-ישראל) הופיעה ידיעה בשעתו ע"כ [תחת הכותרת "הומצא מכשיר השח למרחקים". ובגוף הכתבה הורחב על המצאה חדשה אשר תיקרא בשם "טעלעפאן"] - ע"פ ערך 'טלפון' באתר 'המכלול' הי"ו.
בנו של בן-יהודה (שהי' הראשון שדיבר עברית כשפת-אם), נולד רק בשנת תרמ"ב.

זאב ערבות כתב:קטע מהספר בעקבות מסע המושבות - סיוריים תורניים בעקבות מסע הראי"ה קוק והרי"ח זוננפלד בשומרון ובגליל בתרע"ד - הוצאת מה"ק, חשע"ח.

מלחמת השפות.jpg

יש לציין מה שמובא ביומנו של ר' משה אלפרט, מוכתר שכונת בית ישראל שהרב טיקוצינסקי רצה כבר בתרפ"ז ללמד בעץ חיים בעברית!

היום פנה אלי יהודי בשטיבלאך עם משניות בידו, ושאלני האם אני יודע מה פירוש המילה מגרדת או פומפיה...

היום ראיתי בספר גם אני אודך תשובות מהגריח"מ אביחצירא ח"ג סימן ל"ב בענין תפילת רבי לוי יצחק א-להי אברהם האם צריכים לאומרה בלשון אידיש

איזו שפה מבינים הנפטרים? (מהספר אוצר פניני הב"ח עמ' שמ"ו בחלק תולדות הב"ח, בית שמש תשע"ט)

זאב ערבות כתב:איזו שפה מבינים הנפטרים? (מהספר אוצר פניני הב"ח עמ' שמ"ו בחלק תולדות הב"ח, בית שמש תשע"ט)

ראיתי כמה פעמים נפטרים בחלום, ושוחחנו בשפת אידיש, היה נראה לי שהבינו.....

אראל כתב:

זאב ערבות כתב:איזו שפה מבינים הנפטרים? (מהספר אוצר פניני הב"ח עמ' שמ"ו בחלק תולדות הב"ח, בית שמש תשע"ט)

ראיתי כמה פעמים נפטרים בחלום, ושוחחנו בשפת אידיש, היה נראה לי שהבינו.....

מכאן ראיה שחלומות שווא ידברו... פה מדובר בקברים ולא בחלומות.

זאב ערבות כתב:

אראל כתב:

זאב ערבות כתב:איזו שפה מבינים הנפטרים? (מהספר אוצר פניני הב"ח עמ' שמ"ו בחלק תולדות הב"ח, בית שמש תשע"ט)

ראיתי כמה פעמים נפטרים בחלום, ושוחחנו בשפת אידיש, היה נראה לי שהבינו.....

מכאן ראיה שחלומות שווא ידברו... פה מדובר בקברים ולא בחלומות.

כשתזכה להבין איך פועלים כלי השמיעה להנפטר בקבר, אז אולי תבין גם כן איך הם מבינים אידיש כלשון הקודש...
[לא שאני מלגלג חלילה על הסיפור הנ"ל, אלא כוונתי שאין להביא ראיה מסיפור איך שצוה הצדיק למסור מסר למתים בקברם, האיך המתים הבינו או לא...]

אבל הוא לא שאל איך זה פועל. הוא שאל מהרדב"ז.
(לא ראיתי את הרדב"ז כך שאיני יודע אם זה קושיה אבל בכל מקרה זה הנושא)

אוצר החכמה כתב:אבל הוא לא שאל איך זה פועל. הוא שאל מהרדב"ז.
(לא ראיתי את הרדב"ז כך שאיני יודע אם זה קושיה אבל בכל מקרה זה הנושא)

וכי הוא העתיק הרדב"ז המצויין שם?
טרחתי וחפשתי את דברי הרדב"ז [בטעם מצות חליצה שצריכים לומר ככה יעשה לאיש וגו' בלשון הקודש דייקא], ומצאתי לשונו כך:
"ואפשר כי כמו שהמלאכים אינם מכירין זולת לשון הקודש כן הנשמות אחר הסתלקן מזה העולם אינם מכירין אלא לשון הקודש ואפילו תימא שמכירין מצוה לדבר בלשון הקודש", עכ"ל
כלומר הוא מסתפק בדבר ואינו מחליט בבירור שאינם מכירים אלא לשה"ק

הנה כל השתלשלות הסיפור ונוסחאותיו

אשכול מעניין האם אידיש שפת קודש או שפת עמלק.
viewtopic.php?f=7&t=2747

אשכול לפני כמה זמן הומצא שפת האידיש
viewtopic.php?f=7&t=5962

כתבה מעניינת מהספר רש"י תורתו ואישיותו בעריכת ר' שמעון פדרבוש על השפעת רש"י על התפתחותה של יידיש מאת משה חזקוני

מספר שערי אהרן קונטרס חזון איש עמ' נ"ב

מתוך הספר ילקוט סיפורים מהאדמור מוויזניץ מאנסי בענין קדושת האידיש
קישור לאשכול בנושא viewtopic.php?f=7&t=2747&p=19814&hilit=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9#p19814

בשם מהרי"ל דיסקין זצ"ל

בשם מהרי"ח זוננפלד זצ"ל

באמונתו כתב:בשם מהרי"ח זוננפלד זצ"ל

האמנם? בכל גלותינו דברו אידיש? מאז חורבן בית המקדש? ובכל תפוצות ישראל? האם לדבריו בפורום אוצר החכמה צריך לכתוב רק באידיש - שפת האיכרים בבייארן שרבים מהם רצחו מליונים מבני עמינו? הלא בקרב דוברי האידיש היתה התבוללות של כ90 אחוז לדברי רב אביגדור מילר שלמד באירופה מלפני המלחמה. ולא רק זאת, היתה תרבות אידיש של ספרות עתונות ותיאטרון של מחללי שבת והרבהמהנכתב שם היה דברי כפירה ודברי פריצות איומים והרבה תמימים היו קוראים את הדברים בתמימותם וכאשר הנזק נעשה כבר היה מדי מאוחר.

סיפור הנ"ל עם המהרי"ל דיסקין זצ"ל שמעתי כמה פעמים מפי הג"מ חיים אורי פריינד שליט"א חבר בד"ץ עדה החרדית בעיה"ק ירושלם ת"ו עם הוספת פרט קטן: קראו לדובר לשוה"ק בשם 'זלמל'ה לשון קודש'...

באמונתו כתב:בשם מהרי"ח זוננפלד זצ"ל

אף זה בשם מהריל"ד זללה"ה הוא.

הפצת המעיינות כתב:מועצת מנהלים, בהכוונת "מכון חכמת התורה" - מאי האי???

לבי במערב כתב:כמדומני שראיתי באיזה מקום את שמות הרבנים חברי הועדה, ואי"ה כשאמצא אבדתי - אפרסמה כאן . .

מצאתי כתוב:

המכלול כתב:חברי הוועדה [הרוחנית של 'המכלול']:
הרב ישראל מאיר שפרן שליט"א (בן הגאון הגדול רבי מנדל שפרן, אב בית דין הישר והטוב בירושלים, ראש ישיבת "נועם התורה". ודיין בבית הדין של רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל).
הרב יוסף אברהם קמינר שליט"א, ראש המכון לאורינות וידע כהלכה (מבאי ביתו של רבו הרב חיים בונים שץ שליט"א (רב בית המדרש הגדול של חסידי גור בירושלים, וחבר ועדת הרבנים לענייני טכנולוגיה ותקשורת של קהילת גור)).
הרב ישראל שניאור קוזליק שליט"א, מרבני כולל דיינות 'זיכרון גדליה' בני ברק (חתן הרה"ג ר' יוסף קופרברג שליט"א - יושב ראש אגודת ישראל).

לבי במערב כתב:הרב ישראל מאיר שפרן שליט"א
הרב יוסף אברהם קמינר שליט"א, ראש המכון לאורינות וידע כהלכה
הרב ישראל שניאור קוזליק שליט"א, מרבני כולל דיינות 'זיכרון גדליה' בני ברק

אחרי שמורידים את התוארים של ההורים והמחותנים
צריך לבדוק את כל ה"הרב שליט"א"... מה עושה אותם רבנים? המקלדת?
"מרבני כולל" = אברך כולל
"המכון לאורינות וידע כהלכה" = המכלול

זאב ערבות כתב:

באמונתו כתב:בשם מהרי"ח זוננפלד זצ"ל

רב אביגדור מילר שלמד באירופה מלפני המלחמה. ולא רק זאת, היתה תרבות אידיש של ספרות עתונות ותיאטרון של מחללי שבת והרבהמהנכתב שם היה דברי כפירה ודברי פריצות איומים והרבה תמימים היו קוראים את הדברים בתמימותם וכאשר הנזק נעשה כבר היה מדי מאוחר.

דברים דומים שמעתי גם מרש"ז הבלין, לדבריו באף לא שפה אחרת נכתבו דברי כפירה ופריצות איומים כבשפה זו [הוא גם טען שכינויה 'יידיש' ניתן לה בידי אנשי הבונד, כביטוי לראייתם אותה כמגדיר הזהות היהודית, אולם כינויה הנכון, כפי שכינו אותה בכל הדורות, הוא 'לשון אשכנז' או 'ז'ארגון'].

מצאתי עכשיו מאמר של מיכאל ששר "שקיעתה של ה'מאמע לשון'" בתוך ספרו "פסיפס :על הוגים וספרים", תל אביב תשן, שם עמ' 222 מתוארים האידשיסטים, החילונים הקיצוניים, כמי שהפכו את היידיש "בעיני רוחם ממש ל'לשון קודש' חדשה" ותמה [שם עמ' 224] על כך שהיידיש נשתמרה במידה מסוימת דווקא אצל החרדים שלדבריו 'מעולם לא עשו אידאולוגיה ואידאליזציה מן האידיש... דווקא אלה שראו וממשיכים לראות באידיש שפחה - ולא גבירה - הם הם הדואגים לקיומה ואף לטיפוחה של האידיש בהווה, אף שדבר אין להם עם האידישיסטים, שלחמו והפסידו את הקרב על האידיש כגבירה, כפי שנתפסה זו אצלם".

גביר כתב:מצאתי עכשיו מאמר של מיכאל ששר "שקיעתה של ה'מאמע לשון'" בתוך ספרו "פסיפס :על הוגים וספרים", תל אביב תשן, שם עמ' 222 מתוארים האידשיסטים, החילונים הקיצוניים, כמי שהפכו את היידיש "בעיני רוחם ממש ל'לשון קודש' חדשה" ותמה [שם עמ' 224] על כך שהיידיש נשתמרה במידה מסוימת דווקא אצל החרדים שלדבריו 'מעולם לא עשו אידאולוגיה ואידאליזציה מן האידיש... דווקא לאה שראו וממשיכים לראות באידיש שפחה - ולא גבירה - הם הם הדואגים לקיומה ואף לטיפוחה של האידיש בהווה, אף שדבר אין להם עם האידישיסטים, שלחמו והפסידו את הקרב על האידיש כגבירה, כפי שנתפסה זו אצלם".

כידוע זה טאבו לומר שאיזושהי מלה בלשון הקודש לקוחה מאחת השפות השמיות כגון אכדית וכדומה, אך אין ספק שהן קרובות ודומות ללשון הקודש.

בתשנ"ט נדפס בברוקלין הספר דברי ברוך - אמרות טהורות וכו' מר' ברוך הלברשטם אבדק"ק גארליץ, בן הדברי חיים. בעמ' שצג מובא סיפור (עיינו בקובץ) בענין אחד שנהג לדבר בשבת רק בלשון הקודש. בהערה עורך הספר, ר' אהרן אליעזר ליפא זילברמן מביא שגם באידיש ניתן לכוין כוונות נשגבות וכן מבאר את ענין קפיצת הדרך.

מובאות והפניות רבות בנושא - ציפי קויפמן, דו-לשוניות בחברה החסידית: הבטים תיאולוגיים, בתוך ספרה - טבילה בשכינה ; תל אביב : $$‏b‏ אדרא, $$‏c‏ תשפ"א ,2021, עמ' 353-328.