פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:וד בחייו?

מה שנכון נכון כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגר"ד קוק שליט"א אמר שר' שלמה הוא גלגול הראי"ה קוק זצ"ל.

למה נגזר על הראי"ה להתגלגל עוד בחייו?

אפרקסתא דעניא כתב:איפה כתוב בשו"ע שכשיש גזירת השמדה על עם ישראל וגדולי הדור קובעים צום, מותר לבטל מצוות עשה של אכילת מצה?

עזריאל ברגר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:איפה כתוב בשו"ע שכשיש גזירת השמדה על עם ישראל וגדולי הדור קובעים צום, מותר לבטל מצוות עשה של אכילת מצה?

נפסק להלכה ברמב"ם ממרים ב,ד.

עזריאל ברגר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:איפה כתוב בשו"ע שכשיש גזירת השמדה על עם ישראל וגדולי הדור קובעים צום, מותר לבטל מצוות עשה של אכילת מצה?

נפסק להלכה ברמב"ם ממרים ב,ד.

עקביה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:איפה כתוב בשו"ע שכשיש גזירת השמדה על עם ישראל וגדולי הדור קובעים צום, מותר לבטל מצוות עשה של אכילת מצה?

נפסק להלכה ברמב"ם ממרים ב,ד.

מעניין שהקפצת את האשכול על ר' שלמה בדיוק ביארצייט שלו.

בשנים האחרונות הופץ ברחבי הרשת, כולל כאן ב'בחדרי חרדים', סיפור ה"חזרה בתשובה" של הרב שלמה קרליבך, רגע לפני מותו. הסיפור, מרגש מאוד, כבר הגיע לבמות ודרשות של רבנים ומרצים, שחשקו לעורר לב המאזינים על גודל מעלת החזרה בתשובה.

עיקרה של המעשייה נסובה סביב אדם חסידי שהיה על הטיסה בה הרב המזמר שלמה קרליבך הלך לעולמו. נטען בשמו כי הוא סירב ללחוץ את ידו של קרליבך, ושזה שאל אותו מדוע, אמר כי אינו לוחץ יד לרשע. "ואם אחזור בתשובה?", שאל רבי שלמה. לזה הסכים היהודי, ורבי שלמה נעמד במטוס, ובבכיות התפלל החזירנו אבינו בתשובה שלמה. זמן קצר אחר כך נפח נשמתו.

גרסה זו הפכה לנפוצה ביותר, אך במשך שנים התנהלו אין ספור וויכוחים אודות אמיתותה, כשיש הטוענים כי הדבר היה בכלל במסעדה במנהטן. אולם נדמה כי כעת נסגר הגולל.

בעל המעשה, הרב יוסף ויינברג, מספר בהקלטה מיוחד את פרטי המקרה: "זה היה בשעות הבוקר המאוחרות. הייתי ב'בורו פארק' ברחוב 47 ליד השדרה ה-13. נכנסתי לקיוסק, שקונים שם סנדוויץ' וקפה, אני לא זוכר מה קניתי. הייתי בדרך החוצה, ואז שלוימל'ע קרליבך מגיע. מהר הוא ניגש לדלפק, ומתחיל לתופף (ויינברג שר בהקלטה את ניגון קראקוב)".

"אני מסתכל עליו בעיניים בוערות, והוא הסתכל עלי בחזרה והגיש לי יד - 'שלום עליכם'. סימנתי לו עם הראש :"לא, אני לא רוצה ללחוץ לך יד". הוא אמר לי באנגלית, בכאב: "חבר שלי, למה אתה לא רוצה לתת לי את היד?". שאלתי אותו: "אתה בטוח שאתה רוצה שאגיד מדוע אני מסרב לתת לך את היד?". הוא חשב לרגע, וענה: "כן!". עניתי לו: "אין שלום אמר השם". לא אמרתי לו את המשך הפסוק - 'לרשעים', אלא רק "אין שלום אמר השם".

"הוא אמר לי: "אתה מכאיב לי מאד". והוסיף באנגלית: "חבר שלי, למה אתה אומר את זה?". שאלתי אותו: "אתה בטוח שאתה רוצה שאגיד לך מדוע אני אומר את זה?". הוא חשב עוד רגע, ואמר: "כן!". אמרתי לו: "אתה עשית כל כך הרבה בעלי תשובה, מה איתך?". והוא אמר שוב: "אתה מכאיב לי מאד, אבל מה אני צריך לעשות כדי שבכל זאת תסכים ללחוץ לי את היד?".

"אמרתי לו: "תקבל על עצמך להיות בעל תשובה". הוא חשב לרגע, וענה: "אני מקבל על עצמי!". הגשתי לו את היד והוא התחיל לשיר שוב את אותה המנגינה ששר קודם (ויינברג שר שוב). בעל הבית אומר לי: "מה אתה מבייש אצלי אנשים בחנות?". אמרתי לו: "אתה לא רואה שיצאו לי מילים מהפה שאין לי שליטה עליהן?". כך זה באמת היה. יצאו לי מילים בלי שליטה."

"ואז שלוימל'ע אומר לי: "אני בדרך מכאן לשדה התעופה לטיסה לקנדה, ואחר כך אגיע לישראל". תוך כדי הוא מגיש לי את הכרטיס האישי שלו עם מספר הטלפון, כדי שאתקשר אליו ואבוא לארץ. לקחתי את הכרטיס, והוא היה מבסוט. כשהגעתי למשרד, כבר קיבלתי הודעה שהוא לא בין החיים".

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לי סיפר יהודי ספרדי שנוכח שם שיצאה נשמתו מתוך תשובה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לי סיפר יהודי ספרדי שנוכח שם שיצאה נשמתו מתוך תשובה.

אשר שלאס כתב:רב שלמה זצל שאל את רב משה פיינשטיין אם עליו להופיע בתשעת הימים וענה לו לא רק שמותר אלא חייב אתה להופיע שאם יופיע ידעו שהיה בית המקדש אם לאוו לא ידעו כלל שהיה בית המקדש רב שלמה סיפר בעצמו אגב רב משה חיבבו מאוד ואמר עליו עהר איז א בן בית ביי אונץ

אשר שלאס כתב:הכותרת האור והחושך בערבוביה הוא פגיעה חמורה על צדיק שלא הניח כמותו לא שייך להאריך מספיק אבל אחרי קריאת הספר הרבי המרקד ברור שאין לנו שום מושג עליו אבל דבר אחד אשתף אם הפורום אני מכיר אישית אדם שליוהו למשך 20 שנה והוא מעיד שהיה מאוד מאוד מקפיד בדיני יחוד אף פעם לא היה לבד אם אישה ואמר על עצמו אם היה קורה שהיה לבד אם אישה היה קופף מהחלון למה שלא תבינו שהיה צדיק נסתר הלא רואים אנו הפירות שלא ניתן להשיג למותר לפרט ודי לי בזה

משוש דורים כתב:

אשר שלאס כתב:הכותרת האור והחושך בערבוביה הוא פגיעה חמורה על צדיק שלא הניח כמותו לא שייך להאריך מספיק אבל אחרי קריאת הספר הרבי המרקד ברור שאין לנו שום מושג עליו אבל דבר אחד אשתף אם הפורום אני מכיר אישית אדם שליוהו למשך 20 שנה והוא מעיד שהיה מאוד מאוד מקפיד בדיני יחוד אף פעם לא היה לבד אם אישה ואמר על עצמו אם היה קורה שהיה לבד אם אישה היה קופף מהחלון למה שלא תבינו שהיה צדיק נסתר הלא רואים אנו הפירות שלא ניתן להשיג למותר לפרט ודי לי בזה

שטויות והבלים, כת"ר בא להכחיש את הנודע לכל בעניינים אלו.

עתניאל בן קנז כתב:
(שמעתי (מכלי שני, אבל מקור נאמן מאוד) שאחיו (תאומו?), רבי אליהו חיים זצ"ל, העיד - כמובן כמידת האפשרות לדעת - שלמרות כל פעולותיו המשונות, לא נכשל בגלוי עריות של ממש).

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

אשר שלאס כתב:רב שלמה זצל שאל את רב משה פיינשטיין אם עליו להופיע בתשעת הימים וענה לו לא רק שמותר אלא חייב אתה להופיע שאם יופיע ידעו שהיה בית המקדש אם לאוו לא ידעו כלל שהיה בית המקדש רב שלמה סיפר בעצמו אגב רב משה חיבבו מאוד ואמר עליו עהר איז א בן בית ביי אונץ

שמעת מכ"ר?

הוה אמינא כתב:הלימוד זכות היחיד הוא שכנראה כמו הרבה בעלי כשרון חריג היה בו גם אחוז שיגעון מסויים.

אשר שלאס כתב:אענה על שתי ההערות .
למרות שיודע שקשה להוכיח לאדם שכבר יש לו הנחות קדומות שנשתרשו .
אבל יש חיוב של והצדיקו את הצדיק .
א . על התשובה של רב משה פיינשטיין ביררתי .
שרב משה לא ידע שעליו שואלים כי כך תמיד נהג ענה לכל דבר כתורה לא כדבר אישית , וכשנודע לו שעליו שאלו היה לו אגמ"נ ואפילו ביקש מחילה .

הפצת המעיינות כתב:

הוה אמינא כתב:הלימוד זכות היחיד הוא שכנראה כמו הרבה בעלי כשרון חריג היה בו גם אחוז שיגעון מסויים.

מעניין כלומר אדם יכול להיות גם צדיק וגם משוגע?

"וישב עצמו והלך לאותו היער שגזלו אותו שם. כשבא לשם, בחר לו אילן גבוה שהוא סמוך להדרך שיוצאים שם הגזלנים לגזל, ולקח הפול של צדיקים והפול של משגעים וערבם יחד ופזר אותם על הדרך. והוא עלה על האילן וישב שם לראות מה יהיה נעשה בהם. והיו יוצאים שם גזלנים ששלח אותן הגזלן הגדול שבהם הנ"ל לצאת ולגזל. וכשבאו לאותו הדרך, תכף כשדרכו על הפול הנ"ל נעשו צדיקים, והתחילו לצעק על נפשם על שגזלו עד הנה והרגו כמה נפשות. אבל מחמת שהיה מערב שם פול של משגעים נעשו צדיקים משגעים. והתחילו להתקוטט זה עם זה. זה אמר: בשבילך גזלנו וזה אמר: על ידך גזלנו, עד שהרגו זה את זה. והיה שולח כת אחרת והיה גם כן כנ"ל, והרגו זה את זה כנ"ל. וכן היה אחר כך, עד שנהרגו כלם. עד שהבין שלא נשארו כי אם הוא בעצמו עם עוד אחד, (היינו שהבן הנ"ל הבין שכבר נהרגו כל הגזלנים הנ"ל ולא נשאר כי אם הגזלן הגדול בעצמו עם עוד אחד), וירד מהאילן. וכבד משם את הפול הנ"ל מן הדרך, ופזר את הפול של צדיקים בעצמו, והלך וישב על האילן".

ארי בן ארי כתב:

אשר שלאס כתב:א . על התשובה של רב משה פיינשטיין ביררתי .
שרב משה לא ידע שעליו שואלים כי כך תמיד נהג ענה לכל דבר כתורה לא כדבר אישית , וכשנודע לו שעליו שאלו היה לו אגמ"נ ואפילו ביקש מחילה .

שמעתי ממורי ורבי שהוא ממשפחתו של ר' משה שגדל אצל ר' משה בבית ואף היה ממדפיסי התשובות באג"מ עד למריבה על הכרך האחרון וכו' וכן היה קרוב משפחה של קרליבך שר' משה ידע היטב על מי הוא כותב
לגבי בקשת מחילה לא שמעתי ממנו.

חלמישצור כתב:תשובת הרב גורן (עוד התכתבויות מהרב גורן כרב ראשי בענייני הכותל, עם הרב גץ ובכלל, בתיק זה http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 0685459d27)

תגובת הרב גורן.jpeg

אגב החיכוכים עם הרב גץ החלו עוד כעשור שנים לפני האירוע המדובר (נ' אופיר, הרב שלמה קרליבך, עמ' 221-22)

הרב שלמה קרליבך עמ 221-222.png

תא חזי כתב:במאמר המוסגר:
א. אם זכרוני אינו בוגד בי, ניגוניו של קרליבך מושרים גם מושרים במהלך התפילות עם כוונות הרש"ש הנערכות בישיבת בית-אל שבעיר העתיקה (אשר שוקמה על ידי הגרמ"י גץ זצ"ל)....

בברכה המשולשת כתב:המקובל הנשגב הגרמ"י גץ זצ"ל היה ראש הישיבה (ולא רק משקמה). לפי מה שהבנתי, הניגונים הנ"ל לא נכנסו בתקופתו, אלא אצל תלמידו חביבו, ראש הישיבה הנוכחי המקובל הנשגב הרה"ג ישראל אביחי שליט"א (ולפי מה שהבנתי מתלמידיו, נימוקו עמו, ואינו נגד דעת רבו זצ"ל)