פורום אוצר החכמה

עדיאל ברויאר כתב:

עקביה כתב:'ברכת הדיוט' זו למעשה תפילה, כדמוכח מברכות ז.

היכן מוכח שם שזו דווקא תפילה?

עקביה כתב:

עדיאל ברויאר כתב:

עקביה כתב:'ברכת הדיוט' זו למעשה תפילה, כדמוכח מברכות ז.

היכן מוכח שם שזו דווקא תפילה?

מוכח שם שתפילה שיש בה איחול טוב נקראת ברכת הדיוט. אם נרצה להכליל במושג הזה רעיונות נוספים, נצטרך להראות שהוא אכן כולל אותם.

אוצר החכמה כתב:אגב למה לא לומדים שלא תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך מכל הברכות שאנו מברכים את הקב"ה?

עדיאל ברויאר כתב:בשפה שלנו אנחנו מחלקים בין תפילה, שבה פונים ישירות לה', ובין ברכה שבה נראה מהניסוח שאנחנו פונים לאדם ומוסרים לו את מה שהיינו רוצים שה' יתן לו.
יצחק מדבר על ברכה, ובפועל הוא מברך כמו שאנחנו מבינים היום, דהיינו אומר "יתן לך אלהים".

לשאלת הרב אוה"ח - מסתבר בעיניי שכיוון שאתה פונה למי שממנו הברכה, ומברך אותו מברכתו (בבחינת כי ממך הכל ומידך נתנו לך), אז יש יותר טעם בניסוח של תפילה.
לפי זה, אני באמת נוטה ש"ברכה" איננה כוללת גם את תפילה, ואין דומה ברכה לה' לבין ברכה לאדם. אבל זה לא עיקר הנידון כאן.

עושה חדשות כתב:חידה:

מי כתב את המשפט הבא, ולאיזה פלג ב'חסידות' הוא השתייך?

כל ברכה של גדול הדור עושה רושם למעלה ועושה עת רצון

פרי יהושע כתב:שמעתי שבאיזה הזדמנות באר הגרג"נ שיטתו יותר, שיש הבדל כמובן מי מברך, וגם את מי מברכים כשמברכים אדם קרוב מתוך היכרות קרובה כברכת אב וכיוצ"ב, יש לזה השפעה, אבל לא כחזון הנפרץ כיום, [איני זוכר בדיוק אם משהו זוכר טוב יותר הוא מוזמן לפרט], עכ"פ זה די ברור שתעשיית הברכות הנהוגה כיום העלתה את חמתו עד להשחית.

שמש כתב:אמתי?!?!?

אוצר החכמה כתב:באמת קשה להאמין. אולי תשים פה למי שלא יודע לחפש שם. וגם תעשה עמנו חסד לכתוב באיזה דקה.

כלומר כתב:כהמשך לנושא האשכול מה המקור להנחת פתקים בכותל ומה ענינו

מוישי כתב:

אפשר כתב:עי' תענית ה ע"ב כי הוו מיפטרי מהדדי אמר ליה ליברכן מר וכו', וכן מו"ק ט ע"א, שם, אמר ליה לבריה בני אדם הללו אנשים של צורה הם זיל גביהון דליברכוך,
ועי' בבראשית רבה פל"ט סי' יא ובבמדבר רבה פי"א סי' ב, והיה ברכה, א"ר אליעזר אמר לו הקדוש ברוך הוא [לאברהם] משבראתי עולמי ועד עכשיו הייתי זקוק לברך את בריותי שנאמר ויברך אותם אלקים, ואומר ויברך אלהים את נח ואת בניו, אבל מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לך וכו', מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לכם הכהנים יהיו מברכים את בני כשם שאמרתי לאברהם אביהם והיה ברכה, לכך נאמר כה תברכו.
ועי' ספר החינוך מצוה שעח הטעם בכח ברכת הכהן וז"ל, שחפץ השי"ת בטובו הגדול לברך עמו ע"י המשרתים החונים תמיד בבית ה', וכל מחשבתם דבקה בעבודתו ונפשם קשורה ביראתו כל היום, ובזכותם תחול הברכה עליהם ויתברכו כל מעשיהם ויהי נועם ה' עליהם. וכן כל ת"ח וצדיק, וכנודע דברי הרמב"ם סוף שמיטה ויובל.

על זה נאמר טענו חיטים והודה לזכר קדשו.
בכל הציטוטים שלך ושל כמותך, מדובר על ברכת השם, ולא על מי שסומך על הצדיק ולא על ה'.

ספורנו פ' ויצא כתב:ויברך אתהן. כבר אמרו אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, אמנם סיפר ברכת לבן לבנותיו להורות שברכת האב אשר היא על בניו בכל נפשו בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגלת צלם אלהים המברך כאמרו בעבור תברכך נפשי:

ספורנו פ' ויחי כתב:לא יוכל לראות. היטב כדי שתחול עליהם ברכתו בראותו אותם כענין אשר תראנו משם, וכענין ויראהו ה' את כל הארץ, כדי שיברך אותה, וכן באלישע ויפן אחריו ויראם:
וישק להם ויחבק להם. כדי שתדבק נפשו בהם ותחול עליהם ברכתו:

עושה חדשות כתב:מענין לענין, הברכות במשנתו של הספורנו.

ספורנו פ' ויצא כתב:ויברך אתהן. כבר אמרו אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, אמנם סיפר ברכת לבן לבנותיו להורות שברכת האב אשר היא על בניו בכל נפשו בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגלת צלם אלהים המברך כאמרו בעבור תברכך נפשי:

ספורנו פ' ויחי כתב:לא יוכל לראות. היטב כדי שתחול עליהם ברכתו בראותו אותם כענין אשר תראנו משם, וכענין ויראהו ה' את כל הארץ, כדי שיברך אותה, וכן באלישע ויפן אחריו ויראם:
וישק להם ויחבק להם. כדי שתדבק נפשו בהם ותחול עליהם ברכתו:

וזכורני שיש עוד מקומות בספורנו, וגם מזכיר באחד מהם שהברכה לפני המיתה חשובה יותר, כי אז יש תגבורת של הנפש על הגוף.