פורום אוצר החכמה

משולש כתב:אני כמעט בטוח שהיה פה אשכול על הפרדה בחתונות. (ושם הייתי אמור לכתוב שבירושלים לפני מאה שנה לא היה מושג של חתונה נפרדת אצל ההכי יראים ושלמים, מי שלא מאמין, גם נכדיו לא יאמינו שהסבא שלהם נסע באוטובוס מעורב).

אכן כך.
וכן באמריקע עד לפני כ-20-25 שנה.

אני חושב שהוא סיכם את הנושא בצורה יפה!
http://etzion.org.il/he/%D7%99%D7%A9%D7 ... 7%95%D7%AA

שמש כתב:

אוצר החכמה כתב:הגרמ"פ מבאר שבכל מקום כינוס יש איסור דאורייתא לדעתו לשבת בתערובת. אחת הדוגמאות לזה הוא הספד שממנו לומדים בגמרא סוכה שיש דין הפרדה. דוגמא נוספת היא העזרה עצמה בשמחת בית השואבה שלעניין זה הגמרא לומדת מהספד.

אוטובוס אינו מקום כינוס אין שייכות בין אדם לאדם ולא התאספו למטרה משותפת. אבל בהחלט אפשר לדון שערב כזה נקרא מקום כינוס כמו שמחת בית השואבה. זה שזה ערב של שמחה ולא הספד מסתמא מחמיר את העניין.

אם אפשר לציין מקור דבריו כי על פניו זה נשמע קשה (מה הדין בישיבת הנהלה בה חברים גברים ונשים? ובית משפט וכד').

הסברתי מה מקור דבריו. הגמרא בסוכה שאומרת שלמדו מדין הספד של לעתיד לבא שאנשים לחוד ונשים לחוד שיש לעשות בשמחת בית השואבה מחיצה. ולכן הוא טוען שהחיוב הוא מדאורייתא. כי אסור לבנות בעזרה מדין הכל בכתב רק אם יש דין דאורייתא לעשות מחיצה נחשב כאילו מפורש בכתב ומותר.

הנה דבריו. ההגדרה על מקום קיבוץ נמצאת בסוף התשובה

"מקור" הכוונה סימן בשו"ת אגרות משה

אוצר החכמה כתב:

שמש כתב:

אוצר החכמה כתב:הגרמ"פ מבאר שבכל מקום כינוס יש איסור דאורייתא לדעתו לשבת בתערובת. אחת הדוגמאות לזה הוא הספד שממנו לומדים בגמרא סוכה שיש דין הפרדה. דוגמא נוספת היא העזרה עצמה בשמחת בית השואבה שלעניין זה הגמרא לומדת מהספד.

אוטובוס אינו מקום כינוס אין שייכות בין אדם לאדם ולא התאספו למטרה משותפת. אבל בהחלט אפשר לדון שערב כזה נקרא מקום כינוס כמו שמחת בית השואבה. זה שזה ערב של שמחה ולא הספד מסתמא מחמיר את העניין.

אם אפשר לציין מקור דבריו כי על פניו זה נשמע קשה (מה הדין בישיבת הנהלה בה חברים גברים ונשים? ובית משפט וכד').

הסברתי מה מקור דבריו. הגמרא בסוכה שאומרת שלמדו מדין הספד של לעתיד לבא שאנשים לחוד ונשים לחוד שיש לעשות בשמחת בית השואבה מחיצה. ולכן הוא טוען שהחיוב הוא מדאורייתא. כי אסור לבנות בעזרה מדין הכל בכתב רק אם יש דין דאורייתא לעשות מחיצה נחשב כאילו מפורש בכתב ומותר.

אם במחיצה עסקינן, האג״מ סובר שמחיצת זכוכית בבית הכנסת מספיקה, וגם היא לא צריכה להיות אלא עד גובה הכתפיים. כי אין היא באה לחסום מראיה, אלא להפריד בין התקבצות גברים ונשים בשעת התפילה.

צרפתי להסבר לעיל את דברי הגרמ"פ.

גיזונטע קאפ כתב:נפסק בשו"ע בסימן תקכ"ט

חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים, ויבואו לידי עבירה; (כב) וכן יזהירו בדבר זה לכל העם, שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה; אלא יהיו כולם קדושים.
......

ולמה מרן כתב את הדברים בהלכות יום טוב ולא בשבת? מסתבר לומר שבימים טובים מתארחים ונמצאים גם זרים ולא רק בני המשפחה.
כמו כן באכילה בימינו אין שתיה הגורמת לקלות ראש, ואה''נ אם יש שתיה כזו צריך להפריד.
אין ספק שההפרדה היא חומרה רצויה, השאלה אם כאן, שאין אכילה ושתיה נאמר שיבואו לדבר עבירה?
שים לב שהמחבר מביא בשני הסעיפים את עניין האכילה והשתייה.

חול הים כתב:חושב לקחת את בתי להופעה של אברהם פריד בישיבה מעורבת.
מה דעתכם בנושא?
אישית אני חושב שיש בזה יותר תועלת מאשר הרס.
לסוברים לאסור, הביאו מקורות בבקשה.

היכן מתקיים המופע המדובר ?

ברוז כתב:

חול הים כתב:חושב לקחת את בתי להופעה של אברהם פריד בישיבה מעורבת.
מה דעתכם בנושא?
אישית אני חושב שיש בזה יותר תועלת מאשר הרס.
לסוברים לאסור, הביאו מקורות בבקשה.

היכן מתקיים המופע המדובר ?

על מנת להפגין במקום? (:

האם אין פסק ברור בענין מגדולי ישראל בדורנו?
או שגדולי דורנו אינם מקור הלכתי, רק איזה שו"ת מרב עיירה בדורות קודמים.
מי שחושב שגדולי הדור בימינו (ובמקומינו) אינם מקור מחייב, שיחפש פורומים אחרים באינטרנט (עם רבנים) המתאימים להשקפתו.

חול הים כתב:

גיזונטע קאפ כתב:נפסק בשו"ע בסימן תקכ"ט

חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים, ויבואו לידי עבירה; (כב) וכן יזהירו בדבר זה לכל העם, שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה; אלא יהיו כולם קדושים.
......

ולמה מרן כתב את הדברים בהלכות יום טוב ולא בשבת? מסתבר לומר שבימים טובים מתארחים ונמצאים גם זרים ולא רק בני המשפחה.
כמו כן באכילה בימינו אין שתיה הגורמת לקלות ראש, ואה''נ אם יש שתיה כזו צריך להפריד.
אין ספק שההפרדה היא חומרה רצויה, השאלה אם כאן, שאין אכילה ושתיה נאמר שיבואו לדבר עבירה?
שים לב שהמחבר מביא בשני הסעיפים את עניין האכילה והשתייה.

אין ספק שהופעה מוזיקלית יוצרת אווירה של קרבה יותר מאכילה ושתייה
יש גם את עניין ההרהורים שהובאו במקורות האחרים.

ברוז כתב:

חול הים כתב:חושב לקחת את בתי להופעה של אברהם פריד בישיבה מעורבת.
מה דעתכם בנושא?
אישית אני חושב שיש בזה יותר תועלת מאשר הרס.
לסוברים לאסור, הביאו מקורות בבקשה.

היכן מתקיים המופע המדובר ?

לא בטוח שאכן מתקיים מופע.
יותר נראה שהרה"צ המכונה 'חול הים' מעלה לנו נידונים להגדיל תורה ולהאדירה...

א. גדולי ישראל שבארץ ישראל מכל החוגים והעדות אסרו ערבי שירה מעורבים מכל סוג שהוא. ב. כל אחד מבין שיש חילוק גדול בין קונצרט חזנות להופעת זמר, למרות שבודאי שניהם אסורים. וכנ"ל. אוירת הקלות ראש, אופי הציבור שמגיע וכו'.

משונה לדמות לאוטובוסים ולמדרכות.

בנושא הזה כל אחד מבין שהדברים תלויים המון בפרקטיקה. בנושא אוטובוסים, למשל, כל אחד מבין שיש הבדל בין נסיעה שהיא טיול לנסיעה רגילה, ובין נסיעה ממושכת לנסיעה פנימית קצרה, וכן ע"ז הדרך. אין איסורים ברורים בענין, אבל ודאי שיש בזה קיום מהודר יותר של ולא תתורו.

הדיון הוא ביחס לערבי שירה נפרדים, שגם אותם יש שאסרו מכל מיני טעמים, וע"ז יש לשאול מהיכן דנתוני. בזה אנו נזקקים לשאלת ההנהגה הציבורית הראויה, והגזירות וכו'.

יקים כתב:האם אין פסק ברור בענין מגדולי ישראל בדורנו?
או שגדולי דורנו אינם מקור הלכתי, רק איזה שו"ת מרב עיירה בדורות קודמים.
מי שחושב שגדולי הדור בימינו (ובמקומינו) אינם מקור מחייב, שיחפש פורומים אחרים באינטרנט (עם רבנים) המתאימים להשקפתו.

צריך לשאול את מרא דאתרא של תל אביב..

שמש כתב:

אוצר החכמה כתב:הגרמ"פ מבאר שבכל מקום כינוס יש איסור דאורייתא לדעתו לשבת בתערובת. אחת הדוגמאות לזה הוא הספד שממנו לומדים בגמרא סוכה שיש דין הפרדה. דוגמא נוספת היא העזרה עצמה בשמחת בית השואבה שלעניין זה הגמרא לומדת מהספד.

אוטובוס אינו מקום כינוס אין שייכות בין אדם לאדם ולא התאספו למטרה משותפת. אבל בהחלט אפשר לדון שערב כזה נקרא מקום כינוס כמו שמחת בית השואבה. זה שזה ערב של שמחה ולא הספד מסתמא מחמיר את העניין.

אם אפשר לציין מקור דבריו כי על פניו זה נשמע קשה (מה הדין בישיבת הנהלה בה חברים גברים ונשים? ובית משפט וכד').

מי אמר שמותר שתהיה הנהלה שחברים בה גברים ונשים (ובית המשפט אסור מסיבות אחרות)

בברכה המשולשת כתב:

שמש כתב:

אוצר החכמה כתב:הגרמ"פ מבאר שבכל מקום כינוס יש איסור דאורייתא לדעתו לשבת בתערובת. אחת הדוגמאות לזה הוא הספד שממנו לומדים בגמרא סוכה שיש דין הפרדה. דוגמא נוספת היא העזרה עצמה בשמחת בית השואבה שלעניין זה הגמרא לומדת מהספד.

אוטובוס אינו מקום כינוס אין שייכות בין אדם לאדם ולא התאספו למטרה משותפת. אבל בהחלט אפשר לדון שערב כזה נקרא מקום כינוס כמו שמחת בית השואבה. זה שזה ערב של שמחה ולא הספד מסתמא מחמיר את העניין.

אם אפשר לציין מקור דבריו כי על פניו זה נשמע קשה (מה הדין בישיבת הנהלה בה חברים גברים ונשים? ובית משפט וכד').

מי אמר שמותר שתהיה הנהלה שחברים בה גברים ונשים (ובית המשפט אסור מסיבות אחרות)

טוב בסדר, בעיקרון עדיף שלא יהיו בכלל גברים ונשים באותה גלקסיה והרצוי מכל הוא לשלוח את הגברים למאדים ואת הנשים לנגה...
כפי שכל בר דעת יודע גם בבתי ספר חרדיים ושאר מוסדות מעין אלו מתקיימות ישיבות הנהלה כאלה ואף מגדולי ישראל (בעיקר בארה"ב אך לא רק) לא נמנעו מלישב בכינוסים שיש בהם גם נשים (גם בבתי משפט ובכנסת וכד') כך שדברי האג"מ צ"ב והאמת שהמעיין בתשובתו יראה שגם אחר כל הלימודים שהביא עיקר העניין ב'קיבוץ' הוא מסברתו (כפי שהרגיש בעצמו בסו"ד שניתן ליישב שבהספד הוא לצניעות בעלמא ורק במקדש חיוב דאו' וכו') ויל"ע מה היה מנהגו בפועל בכה"ג ומזה אולי נלמד מה בדיוק הייתה דעתו למעשה.

שמש כתב: טוב בסדר, בעיקרון עדיף שלא יהיו בכלל גברים ונשים באותה גלקסיה והרצוי מכל הוא לשלוח את הגברים למאדים ואת הנשים לנגה...
כפי שכל בר דעת יודע גם בבתי ספר חרדיים ושאר מוסדות מעין אלו מתקיימות ישיבות הנהלה כאלה ואף מגדולי ישראל (בעיקר בארה"ב אך לא רק) לא נמנעו מלישב בכינוסים שיש בהם גם נשים (גם בבתי משפט ובכנסת וכד') כך שדברי האג"מ צ"ב והאמת שהמעיין בתשובתו יראה שגם אחר כל הלימודים שהביא עיקר העניין ב'קיבוץ' הוא מסברתו (כפי שהרגיש בעצמו בסו"ד שניתן ליישב שבהספד הוא לצניעות בעלמא ורק במקדש חיוב דאו' וכו') ויל"ע מה היה מנהגו בפועל בכה"ג ומזה אולי נלמד מה בדיוק הייתה דעתו למעשה.

א. לדיון ועיון בסוגיא זו יעויין בדברי הרה"ג שמואל הבר בספרו את צנועים חכמה
ב. בהנהלה של הת"ת אצלנו יש רק גברים ואילו ועד ההורים הוא רק נשים. כאשר צריך לשבת ביחד יושבים בהפרדה. אולם, זה לא הנהלה משותפת אלא שני גופים שונים שלפעמים צריכים לשבת ביחד, ואה"נ שגם בזה צריך למעט כמה שאפשר.
ג. הרי במסיבת סידור/חומש/סיום לימודים וכו' בת"ת ברור שיש ישיבה נפרדת (מחיצה זה מחלוקת והאגר"מ כותב שדי בהפרדה, ולכאורה תלוי בכו"כ גורמים), וזה מוסכם לכו"ע.
ד. ההפרדה בבתי המשפט (האסורים גם כך באיסור ערכאות) ובכנסת איננה מסורה בידינו, ואה"נ שאם היה הדבר בידינו ברור שהיה צריך להיות שנשים לא יהיו שם בדר"כ, ובמקרה הצורך ההכרחי אז צריך הפרדה.

שמש כתב:טוב בסדר, בעיקרון עדיף שלא יהיו בכלל גברים ונשים באותה גלקסיה והרצוי מכל הוא לשלוח את הגברים למאדים ואת הנשים לנגה...

ואת השמש למי אתה שומר?...

בברכה המשולשת כתב:

שמש כתב: טוב בסדר, בעיקרון עדיף שלא יהיו בכלל גברים ונשים באותה גלקסיה והרצוי מכל הוא לשלוח את הגברים למאדים ואת הנשים לנגה...
כפי שכל בר דעת יודע גם בבתי ספר חרדיים ושאר מוסדות מעין אלו מתקיימות ישיבות הנהלה כאלה ואף מגדולי ישראל (בעיקר בארה"ב אך לא רק) לא נמנעו מלישב בכינוסים שיש בהם גם נשים (גם בבתי משפט ובכנסת וכד') כך שדברי האג"מ צ"ב והאמת שהמעיין בתשובתו יראה שגם אחר כל הלימודים שהביא עיקר העניין ב'קיבוץ' הוא מסברתו (כפי שהרגיש בעצמו בסו"ד שניתן ליישב שבהספד הוא לצניעות בעלמא ורק במקדש חיוב דאו' וכו') ויל"ע מה היה מנהגו בפועל בכה"ג ומזה אולי נלמד מה בדיוק הייתה דעתו למעשה.

א. לדיון ועיון בסוגיא זו יעויין בדברי הרה"ג שמואל הבר בספרו את צנועים חכמה
ב. בהנהלה של הת"ת אצלנו יש רק גברים ואילו ועד ההורים הוא רק נשים. כאשר צריך לשבת ביחד יושבים בהפרדה. אולם, זה לא הנהלה משותפת אלא שני גופים שונים שלפעמים צריכים לשבת ביחד, ואה"נ שגם בזה צריך למעט כמה שאפשר.
ג. הרי במסיבת סידור/חומש/סיום לימודים וכו' בת"ת ברור שיש ישיבה נפרדת (מחיצה זה מחלוקת והאגר"מ כותב שדי בהפרדה, ולכאורה תלוי בכו"כ גורמים), וזה מוסכם לכו"ע. האג"מ שם מצריך מחיצה ולא רק הפרדה.
ד. ההפרדה בבתי המשפט (האסורים גם כך באיסור ערכאות) ובכנסת איננה מסורה בידינו, ואה"נ שאם היה הדבר בידינו ברור שהיה צריך להיות שנשים לא יהיו שם בדר"כ, ובמקרה הצורך ההכרחי אז צריך הפרדה.

אוטופיה זה נחמד אבל המציאות היא שא"א לא מתייחס לזה כאיסור דאו' כהאג"מ ובנוסף כולנו יודעים שגם במקומות שהדבר 'מסור בידינו' אין הפרדה כזו כלל (גם בבתי הדין אין הפרדה ולא בישיבות הנהלה למיניהן וכד') אלא רק במקום שיש ציבור גדול ממש משני המינים עושים בד"כ מחיצה.

חול הים כתב:

הפצת המעיינות כתב:עשה לך רב

בחו״ל לרב לא היו אוסרים זאת.
כאן אם אשאל מישהו, או שיהיה קיצוני ויגיד שאסור, או שיפחד לומר שמותר ויגיד שאסור.

בחו"ל החרדים לא הולכים לכאלו דברים, נקודה.

כמובן שזה תלוי איפה בחו"ל ואילו חרדים..,

לצערי הרב אני נוכח לדעת שאותם החסימות שחוסמות את פורומנו זה -הנפלא והנהדר בדרך כלל- די צודקות

מי אמר שצריך ללבוש כיפה
מי אמר שאסור לשים תמונות של נשים בפורום
על איזה לאו עובר מי שהולך לחול הים

שמש כתב: אוטופיה זה נחמד אבל המציאות היא שא"א לא מתייחס לזה כאיסור דאו' כהאג"מ ובנוסף כולנו יודעים שגם במקומות שהדבר 'מסור בידינו' אין הפרדה כזו כלל (גם בבתי הדין אין הפרדה ולא בישיבות הנהלה למיניהן וכד') אלא רק במקום שיש ציבור גדול ממש משני המינים עושים בד"כ מחיצה.

א. אנא יעיין כתר"ה במקור אליו ציינתי.
ב. בישיבות ההנהלה שאני מכיר יש הפרדה (כאשר צריך שתהיינה שם נשים).
ג. כמדומני שכתר"ה יודע שאפילו בסעודות שבת ,(כאשר מתארחות משפחות שאינן הורים הבאים ילדיהם הנשואים ולהפך) משתדלים מאוד (בכל החוגים התורניים הידועים לי) לכל הפחות שלא להושיב גבר ליד אשה או מול אשה

בברכה המשולשת כתב:

שמש כתב: אוטופיה זה נחמד אבל המציאות היא שא"א לא מתייחס לזה כאיסור דאו' כהאג"מ ובנוסף כולנו יודעים שגם במקומות שהדבר 'מסור בידינו' אין הפרדה כזו כלל (גם בבתי הדין אין הפרדה ולא בישיבות הנהלה למיניהן וכד') אלא רק במקום שיש ציבור גדול ממש משני המינים עושים בד"כ מחיצה.

א. אנא יעיין כתר"ה במקור אליו ציינתי.
ב. בישיבות ההנהלה שאני מכיר יש הפרדה (כאשר צריך שתהיינה שם נשים).
ג. כמדומני שכתר"ה יודע שאפילו בסעודות שבת ,(כאשר מתארחות משפחות שאינן הורים הבאים ילדיהם הנשואים ולהפך) משתדלים מאוד (בכל החוגים התורניים הידועים לי) לכל הפחות שלא להושיב גבר ליד אשה או מול אשה

שוב... לא דובר על 'משתדלים לא לשבת ליד אישה' אלא על 'חיוב דאורייתא להעמיד מחיצה' שזה לע"ד צ"ע.

שמש כתב:

בברכה המשולשת כתב:

שמש כתב: אוטופיה זה נחמד אבל המציאות היא שא"א לא מתייחס לזה כאיסור דאו' כהאג"מ ובנוסף כולנו יודעים שגם במקומות שהדבר 'מסור בידינו' אין הפרדה כזו כלל (גם בבתי הדין אין הפרדה ולא בישיבות הנהלה למיניהן וכד') אלא רק במקום שיש ציבור גדול ממש משני המינים עושים בד"כ מחיצה.

א. אנא יעיין כתר"ה במקור אליו ציינתי.
ב. בישיבות ההנהלה שאני מכיר יש הפרדה (כאשר צריך שתהיינה שם נשים).
ג. כמדומני שכתר"ה יודע שאפילו בסעודות שבת ,(כאשר מתארחות משפחות שאינן הורים הבאים ילדיהם הנשואים ולהפך) משתדלים מאוד (בכל החוגים התורניים הידועים לי) לכל הפחות שלא להושיב גבר ליד אשה או מול אשה

שוב... לא דובר על 'משתדלים לא לשבת ליד אישה' אלא על 'חיוב דאורייתא להעמיד מחיצה' שזה לע"ד צ"ע.

אחרי בקשת המחילה, לפי ההבנה (הלקויה ככה"נ) שלי, הרי שכתר"ה דבר על הפרדה ועל מחיצה ועל ערבוב בחדא מחתא, ועל זה השבתי.
אם כתר"ה מודה בחובת ההפרדה, הרי שאין מקום לשאלת פותח האשכול, וגם לא לדברי כתר"ה על ישיבות הנהלה "מעורבות"

חול הים כתב:

ברוז כתב:

חול הים כתב:חושב לקחת את בתי להופעה של אברהם פריד בישיבה מעורבת.
מה דעתכם בנושא?
אישית אני חושב שיש בזה יותר תועלת מאשר הרס.
לסוברים לאסור, הביאו מקורות בבקשה.

היכן מתקיים המופע המדובר ?

על מנת להפגין במקום? (:

אם מסקנת הגאונים דכאן תהיה להיתר, נצא כולנו בהמוננו להופעה...

קצת חבל שהנידון מסתובב רק לויכוחים צדדים שאינם הלכתיים ולא דנים גם על השאלה ההלכתית של גדרי מחיצה שעלתה כאן.

אני חושב שהדוגמה של ישיבות הנהלה שניתנה אינה נכונה ובאמת אין חיוב שם מדינא דהגרמ"פ. התנאי לאיסור להגרמ"פ הוא שיש על זה שם של התכנסות של ציבור (לא הסברא שהזכרתי למעלה) וישיבת הנהלה של מספר אנשים אין לזה שם התכנסות ואין חיוב להפריד מדין מחיצה של הגרמ"פ. רק אם נצרך מטעמי צניעות וזה לפי המצב והעניין.

ומה תאמר על הופעה בפני ועדות כל שהן ועדת ערר למעונות יום-ועדה לענייני זכאות בביטוח לאומי-ועדה לענייני תכנון ובניה
בהם נזקקים אנ"ש להופיע, שזה ודאי נקרא ציבורי.

כיצד יושבים חברי הכנסת והעירייה בועדות כל שהן, מעורבות בתכלית, בציבור גדול וקהל רב?

א. שאלה טובה. אבל למה אתה שואל אותי מה אומר. מה אתה אומר? ומה אתה מכוון לטעון שזה ראיה דלא כהגרמ"פ?

ב. איני יודע מה האיסור להופיע בפניהם בדוגמה של וועדות ערער.
ג. אני מסתפק אם במקום שיש חיוב להפריד יש איסור על הגברא להשתתף או שזה חיוב לעשות כן אבל אם אינם מוכנים אין עליו איסור להשתתף.

אולי בעניינים מקצועיים וצרכי עבודה יש היתר של 'טריד באומנותיה'?

מסברא הייתי אומר שזה רק אם ס"ל שמחיצה הוא דין מחמת צניעות אבל לפי הגרמ"פ אינו כן. אבל מצד שני כיוון שהגמרא מזכירה שבמקום קלות ראש יש יותר מקום להחמיר רואים שיש מקום לטענה. מצד שלישי האם בעבידתיה טריד הוא יותר קולא מאשר בזמן הספד?

ממ"ש בקישור הנ"ל מהאג"מ ביו"ד ח"ד "ובקשר להצטרכות מחיצה בחתונה, ידוע שהסברתי בספרי אג"מ או"ח (חלק א' סי' מ"א ד"ה ובמקום קיבוץ, ועי' גם לעיל חלק או"ח סימנים י"א-י"ב) שהחיוב למחיצה יש רק לדבר שפתוח לרבים, וחתונה נחשב דבר פרטי" נראה כמ"ש שדווקא במקום הפתוח 'לקהל הרחב' מצריך האג"מ מחיצה ולא בכל מקום שהתקבצו בו כמה בנ"א (וזה לכאו' המנהג החרדי הנפוץ שמעמידים מחיצה רק בקהל גדול וכו' ולא בכל ישיבת הנהלה/ועדה וכד').

בבית המקדש מוזכרת הפרדה בין גברים לנשים רק בשמחת בית השואבה, כשלא רקדו בעצמם אלא צפו בריקודים של גדולי הדור.

לפני משך זמן, יצא ספר בשם "תורת המחיצה" ע"י הרה"ג משה חנונו,
אולי זה אפילו נמצא על האוצר...

חייב להגיב כאן כנגד כמה מגדולי הפורום שליט״א.
הועלתה כאן שאלה הלכתית, לא נאמר לאף אחד איך לנהוג וכיצד, ועדיין ישנם כמה בואשים שמרגישים שהם לא פחות מהאמוראים הקדושים, ומרשים לעצמם להגיב בחוסר נימוס וחוסר כבוד בסיסי, ולכסות את האגרסיות שלהם במעטפת כשל ״מלחמתה של תורה״.
אל תשכחו את הבן אדם לחברו רבותיי, המקום הזה נועד לדיונים פורים, ולפעמים קצת שונים מהשקפה של חלקכם או חלקנו - ועדיין, גם אם אינכם סבורים כאחרים, ומצליחים לסתור את סברותיהם אליבא דהלכתא, מוטלת עלינו החובה לכבד אחד את השני ולנהוג בכבוד.

למען האמת שהופתעתי מסגנון הכתיבה של כמה מהחכמים כאן. זה שאתם מסתתרים מאחורי מסך ומקלדת, לא נותן לכם את הפריולגיה להוציא את הארס.

באהבה ובחיבה,
א

אדוני היקר, איני יודע אם אתה באמת חדש כאן בפורום או שנתחדשו גזירותיו. עכ"פ כשמגיע מישהו עם שם חדש (המערכת מראה לנו כמה הודעות יש לו בעבר) ומתחיל מיד בשאלות שלדעת חלק גדול מהחברים נתפסים כמין 'התרסה' על מוסכמות פשוטות, לא זו הדרך. אם היית מתחיל את חברותך כאן בענינים אחרים, היית מוכר והיו מתייחסים קצת יותר בסבלנות. כשמישהו מתחיל את דרכו ב'אספקלריא' - זה עצמו מעורר איזה רתיעה; וכי אין לו מה לומר ב'בית המדרש'?

וכמו שנוהגים לסיים כיום את המודעות: בתקוה להבנה...

דרומי כתב:אדוני היקר, איני יודע אם אתה באמת חדש כאן בפורום או שנתחדשו גזירותיו. עכ"פ כשמגיע מישהו עם שם חדש (המערכת מראה לנו כמה הודעות יש לו בעבר) ומתחיל מיד בשאלות שלדעת חלק גדול מהחברים נתפסים כמין 'התרסה' על מוסכמות פשוטות, לא זו הדרך. אם היית מתחיל את חברותך כאן בענינים אחרים, היית מוכר והיו מתייחסים קצת יותר בסבלנות. כשמישהו מתחיל את דרכו ב'אספקלריא' - זה עצמו מעורר איזה רתיעה; וכי אין לו מה לומר ב'בית המדרש'?

וכמו שנוהגים לסיים כיום את המודעות: בתקוה להבנה...

תודה רבה על עיניך המסורות שמשמשות לנו כמשגיח.
התרסה על מוסכמות פשוטות? אבוי.

שמש כתב:ממ"ש בקישור הנ"ל מהאג"מ ביו"ד ח"ד "ובקשר להצטרכות מחיצה בחתונה, ידוע שהסברתי בספרי אג"מ או"ח (חלק א' סי' מ"א ד"ה ובמקום קיבוץ, ועי' גם לעיל חלק או"ח סימנים י"א-י"ב) שהחיוב למחיצה יש רק לדבר שפתוח לרבים, וחתונה נחשב דבר פרטי" נראה כמ"ש שדווקא במקום הפתוח 'לקהל הרחב' מצריך האג"מ מחיצה ולא בכל מקום שהתקבצו בו כמה בנ"א (וזה לכאו' המנהג החרדי הנפוץ שמעמידים מחיצה רק בקהל גדול וכו' ולא בכל ישיבת הנהלה/ועדה וכד').

נכון.
גם אני אחרי שראיתי את ההפניה לאשכול ההוא ראיתי ששכחתי ששם דנו ואני בתוכם בתשובה ההיא של הגרמ"פ שמשמע ממנה כמו הצד שהעליתי כאן בתחילה שחיוב מחיצה תלוי בהיות הדבר עניין ציבורי.

חול הים כתב:אישית אני חושב שיש בזה יותר תועלת מאשר הרס.

בלי מקורות, האם באמת לדעתך אין בזה הרס ופריצת גדרי הצניעות ?