פורום אוצר החכמה

מעיקרא, עם פתיחת האשכול על הממזרים, כתבתי הודעה בזו הלשון-
'האם מישהו יודע מהו המקרא שאותו מתרגמים 'עינא דשפיר חזי'?

תוכ''ד נמלכתי בי [כאשר עברתי שוב על ההודעה, וראיתי שנכתבה מתוך כיבוד ת''ח], ומחקתי.
האם נכון עשיתי?

כדכד כתב:

קרית מלך כתב:מאחר שאינני יודע במי מדובר כמדומני שמותר להתנסח בחריפות - ההגדרה ש"עינא דשפיר חזיא" נאמר על בלעם קולעת למטרה מה זה בא להתגולל עלינו בכסות עיניים שכביכול מתעניין בענין פלוני או אלמוני ופוגע בלשונו בגדולי וקדושי עליון בשבועות האחרונים בפרשיית הממזרים הידועה, וכעת בפגיעה בקדוש ה' אשר כולם אומרים אחריו מקודש.

אני מוחה על פגיעה בכבוד חברנו.
אמנם המקור של "עינא דשפיר חזי" נאמר בתרגום על בלעם אבל זכותו של כל אדם לדוג לו כינוי מאשר יחפוץ והוא כנראה מתכוון למשמעות החיובית של המלה.
גם אני לא מסכים עם כל דבר שהרב עינא דשפיר חזי כותב אבל ההתנפלות האישית עליו היא ממש לא במקום. לענ"ד יש למחוק חלק מהדברים שנכתבו באשכול זה וכוונתי להשמצות ולא לדיון לגופם של דברים

תיקנתי במקור. אם כי הקדמתי שהכוונה לגופם של דברים, ועדיין הביקורת במקומה עומדת בחריפותה! לענ"ד אין מקום במחוזותינו לשפה שכזאת, הרכנת הראש לדעתם של גדולי ומאורי האומה היא הבסיס אשר עליו עומדת אמונתינו.

איני מבין מדוע יש ליזהר בכבודו של מי שמתכוון לזלזל בכבודם של גדולי ישראל. "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו"!

האדמו"ר מסאטמר ניצל אף הוא ע"י הציונים, כלומר ע"י "רכבת קסטנר", ואיני סבור שיש בכך כל פגם או גנאי.

(ויבנה וחכמיה ניצלו ע''י ראש הבריונים)

פרנקל תאומים כתב: . . מה שהוסיף שמן למדורת העלילה היתה העובדה שכשחסידי בעלזא הוציאו כעבור כמה שנים את השיחה הזו של מהר"א לאור עולם והדפיסוה, הם השמיטו את ששת השורות מדבריו של מהר"א שהתבדו במבחן המציאות המרה. הם השמיטו, מפני שהשורות הללו היו זריית מלח על פצעיהם, ומפני שבהיותם יהודים חסידיים (בפרט) היה קשה להם להדפיס את השורות שבעצם חשפו את העובדה המצערת שהרבי קדוש ה' טעה . .

כאן כתבו שההשמטה נעשתה לאחר עשרה ימים בלבד מההדפסה הראשונה

כרמי שלי כתב:

פרנקל תאומים כתב: . . מה שהוסיף שמן למדורת העלילה היתה העובדה שכשחסידי בעלזא הוציאו כעבור כמה שנים את השיחה הזו של מהר"א לאור עולם והדפיסוה, הם השמיטו את ששת השורות מדבריו של מהר"א שהתבדו במבחן המציאות המרה. הם השמיטו, מפני שהשורות הללו היו זריית מלח על פצעיהם, ומפני שבהיותם יהודים חסידיים (בפרט) היה קשה להם להדפיס את השורות שבעצם חשפו את העובדה המצערת שהרבי קדוש ה' טעה . .

כאן כתבו שההשמטה נעשתה לאחר עשרה ימים בלבד מההדפסה הראשונה

זאת אומרת שהעלילה גדולה יותר ממה שחשבתי. נתברר שלא נשמט משום שנתברר אחר המלחמה שהוא טעה, אלא כמעט מיד עוד לפני שהיה שום סיבה ידוע. מסתמא היו שיקולים לזה, והכי מסתבר לדעתי הוא שבמחשבה שני' הוא החליט שאינו רוצה לגרום לאנשים שלא לברוח וביקש שישמיטו חלק זה. אבל עכ"פ לא היה זה צנזוריה וסילוף, ורק אלו המחפשים צנזוריה וסילופים אצל החרדים בנרות, הם אלו שהציגו תמונה מסולפת.

יצא בקיץ [מנחם אב תשע"ח] ספר בשם 'טובות זכרונות' הכולל זכרונות מרבנים חסידים ומקורבים על אודות האדמו"ר מבעלזא, בהוצאת מכון אור הצפון של חסידי בעלזא, שם חלק ב עמ' קח מובאת בשם הרב מנאראל התיחסות שלו עצמו לנושא, לאחר תיאור תרעומתם של ניצולי שואה שאבדו את בני משפחתם שנשארו באירופה בעצתו [אף אני הכרתי יהודי יליד גליציה מתל אביב ובסוף ימיו ברחובות, שם הכרתי אותו, שאחיו ששאלו בעצת האדמו"ר מבעלזא ונשארו בפולין ונספו ואילו הוא שהתקרב לסדיגורא עלה בעצת האדמו"ר משם שאמר לו 'תברח מפולין כמה שיותר מהר']. לפי האמור שם אמר שיש בחינה של 'אסתר אסתיר' שלא רק שאין מגלים לצדיק מן השמים אלא אף מגלים ומראים ההפך כאילו הדבר הוא לטובה, ועוד שם אריכות דברים בעניין זה מהאדמו"ר מבעלזא שליט"א.

פלגינן כתב:בספר 'הגדולים' ישנו מחקר של עידו הררי 'צדיקות של ייסורים: ר' אהרן מבלז, דער בעלזער רב', למיטב זכרוני הוא מסכם ומציע שם את כל האפשרויות בנושא.

אכן. הררי מסכם את הפולמוס שהתנהל בזה. משני מאמריו של מנדל פיקאז', ביקורתו של מאיר שלו, דרך תגובתו של אורטנר, תגובתה של אסתר פרבשטיין ועוד - במקומות אלו דנו בכל מה שנזכר כאן באשכול.

אציין שגם בראון במדריך שלו על החברה החרדית, ציין ביבליוגרפיה אודות 'פולמוס הדרשה' הלזה.

עינא דשפיר חזי כתב:אז אתה אומר שהוא לא התנגד להם כמו שהאדמו"ר מסטעמאר למשל התנגד, הוא לא הסכים לכל המהלך של הציונות אבל לא שהוא ראה בהם גוף שאסור להנאות מהם, בסדר גמור הבנתי את תשובתך (על כל עשר הודעות שטותיות של כל הכותבים פה יש תשובה אחת), רק דע לך שבערך בויקיפדיה שציינו אליו קודם לא היה משמע כך, אבל ודאי שזה לא מקור מובהק.

למה זה נקרא שהוא 'נהנה' מהציונים?

אשרות הכניסה ניתנו לעם היהודי, זה שהציונים השתלטו על זה וחילקו רק לחילונים, זה אומר שהוא 'נהנה' מהם?! הוא בסך הכל הציל מן הארי הגוזל.

ואגב, אין כל ויכוח על העובדה שהציונים לא חילקו את כל האשרות שיכלו לחלק ולהציל יהודים מהשואה, וזאת למה? כי הם חילקו רק למי שהשתייך למפלגתם, אפילו שהיה להם עוד אשרות שלא חולקו כלל!

אז הציונים הובילו לרצח יהודים בשואה! וכשמהר"א מבעלזא קיבל 'מהם' אשרה הוא בסך הכל הציל את עצמו שהציונים לא יגרמו לרציחתו, זה לא נקרא שהוא 'נהנה' מהם.

עינא דשפיר חזי כתב:הרבה פעמים יוצא לי לשמוע טענה נגד האדמו"ר מבעלזא שבזמן השואה אמר לכל חסידיו שלא יקרה כלום ויש להישאר שם ולא לעלות לארץ, ולאחר מכן כשיכל ברח לארץ.

מה בדיוק קרה שם? אם הסיפור אכן כפי שסיפרתי לכאו' יש כאן מעשים אשר לא יעשו, גם הוא נטל אחריות על קהילה שלמה שרבים נהרגו בגללו, וגם הוא ברח והשאיר אותם שם. ודאי שהדברים לא היו כפי שכתבתי, כי אין לחשוד בכ"ק האדמו"ר מבעלזא שיעשה דברים כאלה, ובטוחני כי ישנם אי דיוקים רבים, יבואו היודעים ויחכימוני, ויוציאו את האמת לאורה.

הוא ועוד אדמו"רים ורבנים ברחו, כי הנאצים חיפשו דווקא את מנהיגי הציבור.
משום מה הוא סבר שההפחדות מוגזמות ושאין ממה לחשוש, וכמוה סברו רבים וטובים מבני ישראל וממנהיגיהם, ולהבדיל גם החופשים ומנהיגים זרים וכו', ולצערינו כולם התבדו.

עקביה כתב: אמנם צריך להסכים שלא רק שהעלימו ממנו משמים את העתיד להיות, אלא שככל הנוגע לידיעת העתיד לא הייתה לו עדיפות על אף אדם אחר, שכן הוא לא רק לא ידע שעתיד להיות רע, אלא גם טען (כלומר אחיו אמר בשמו) שהוא רואה שעתיד להיות טוב.

ברשותכם, רק מספר מילים, אשר לענ"ד יכולים לשפוך מעט אור.
1. רוח הקודש אין פירושו שיודע הכל. רק הקב"ה יודע הכל! הצדיק יודע מה שהקב"ה חפץ לגלות לו, (כענין 'וה' אמר המכסה אני מאברהם', שאלמלא חפץ לגלות לו לא היה יודע).
2. רוב מוחלט של צדיקי הדור האמינו שאע"פ שיהיו גזירות נוראות עדיין לא יהיה זה באופן נורא כזה, וכידוע שהרבה עבודות נעשו על ידי הצדיקים להמתיק הדינים, אבל כבר נגזרה גזירה.
3. הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף הי"ד אמר בדרכו לאושוויץ לבנו הרה"ק רבי דוד משה מקרעטשניף זיע"א כמה עניינים אודות הגזירה. א' פירוש מאמר חז"ל 'עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים' שיבוא יום בו יאמר השי"ת לצדיקים 'זייט'ס מוחל' כך עלה במחשבה לפני... ב' אמר שהצדיקים כעת הם כמו קצינים בלא מדים, עדיין הם קצינים אבל אינם יכולים להביע עמדה...

מצפה כתב:

עקביה כתב: אמנם צריך להסכים שלא רק שהעלימו ממנו משמים את העתיד להיות, אלא שככל הנוגע לידיעת העתיד לא הייתה לו עדיפות על אף אדם אחר, שכן הוא לא רק לא ידע שעתיד להיות רע, אלא גם טען (כלומר אחיו אמר בשמו) שהוא רואה שעתיד להיות טוב.

ברשותכם, רק מספר מילים, אשר לענ"ד יכולים לשפוך מעט אור.
1. רוח הקודש אין פירושו שיודע הכל. רק הקב"ה יודע הכל! הצדיק יודע מה שהקב"ה חפץ לגלות לו, (כענין 'וה' אמר המכסה אני מאברהם', שאלמלא חפץ לגלות לו לא היה יודע).
2. רוב מוחלט של צדיקי הדור האמינו שאע"פ שיהיו גזירות נוראות עדיין לא יהיה זה באופן נורא כזה, וכידוע שהרבה עבודות נעשו על ידי הצדיקים להמתיק הדינים, אבל כבר נגזרה גזירה.
3. הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף הי"ד אמר בדרכו לאושוויץ לבנו הרה"ק רבי דוד משה מקרעטשניף זיע"א כמה עניינים אודות הגזירה. א' פירוש מאמר חז"ל 'עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים' שיבוא יום בו יאמר השי"ת לצדיקים 'זייט'ס מוחל' כך עלה במחשבה לפני... ב' אמר שהצדיקים כעת הם כמו קצינים בלא מדים, עדיין הם קצינים אבל אינם יכולים להביע עמדה...

יפה.
אם כן לדבריך כאן לא הייתה רוה"ק, כי אם הערכת מציאות אנושית שגויה (וברוך שכיוונתי).

סבתי יוצאת איזור הונגריה (טוב, לא ממש הונגריה. משהו באיזור), סיפרה לי על דיונים משפחתיים סוערים שנערכו במשפחה בשאלה האם יש מה לפחד מהיטלר. ולדבריה, הדוד החכם והבקי בהויות העולם הזה טען שאין ממה להתיירא, משום שמדובר ב'גישחטענע גינזל' (ברווז שחוט), הוא כבר היה בתוך כדי תבוסתו, ולא היה מקום להניח שבטירופו החולני ירכז כל כך הרבה מאמצים ברגע האחרון להשמיד להרוג ולאבד את כל יהודי הונגריה.

עקביה כתב: אם כן לדבריך כאן לא הייתה רוה"ק, כי אם הערכת מציאות אנושית שגויה (וברוך שכיוונתי).

לדברי, לא היתה כאן הערכת מציאות אנושית שגויה, כי אם החלטת הבורא יתברך שהוא מסתיר מן הצדיקים את העתיד להיות! לכאורה הראו להם מן השמים מציאות הפוכה.
(אגב, עכשיו אני נזכר, כשנשאל הרה"ק הנ"ל הי"ד על ידי בנו הנ"ל 'מה יהיה', נענה ואמר שהסתירו ממנו שתהיה הגזירה עד כדי כך, ואילו היה יודע לא היה מרפה, אבל לא כן רצה השי"ת, ומי יבוא בסוד קדושים).

מצפה כתב:

עקביה כתב: אם כן לדבריך כאן לא הייתה רוה"ק, כי אם הערכת מציאות אנושית שגויה (וברוך שכיוונתי).

לדברי, לא היתה כאן הערכת מציאות אנושית שגויה, כי אם החלטת הבורא יתברך שהוא מסתיר מן הצדיקים את העתיד להיות! לכאורה הראו להם מן השמים מציאות הפוכה.
(אגב, עכשיו אני נזכר, כשנשאל הרה"ק הנ"ל הי"ד על ידי בנו הנ"ל 'מה יהיה', נענה ואמר שהסתירו ממנו שתהיה הגזירה עד כדי כך, ואילו היה יודע לא היה מרפה, אבל לא כן רצה השי"ת, ומי יבוא בסוד קדושים).

שמשמים יסתירו ולא יגלו זה שמענו, כמו שאמר אלישע על האשה השונמית, אבל שיראו מציאות הפוכה זה כבר שקר, ולא מסתבר לתלות הנהגה כזו כלפי שמיא.

עקביה כתב:

מצפה כתב:

עקביה כתב: אם כן לדבריך כאן לא הייתה רוה"ק, כי אם הערכת מציאות אנושית שגויה (וברוך שכיוונתי).

לדברי, לא היתה כאן הערכת מציאות אנושית שגויה, כי אם החלטת הבורא יתברך שהוא מסתיר מן הצדיקים את העתיד להיות! לכאורה הראו להם מן השמים מציאות הפוכה.
(אגב, עכשיו אני נזכר, כשנשאל הרה"ק הנ"ל הי"ד על ידי בנו הנ"ל 'מה יהיה', נענה ואמר שהסתירו ממנו שתהיה הגזירה עד כדי כך, ואילו היה יודע לא היה מרפה, אבל לא כן רצה השי"ת, ומי יבוא בסוד קדושים).

שמשמים יסתירו ולא יגלו זה שמענו, כמו שאמר אלישע על האשה השונמית, אבל שיראו מציאות הפוכה זה כבר שקר, ולא מסתבר לתלות הנהגה כזו כלפי שמיא.

חוזרני בי מלשון שכתבתי, כוונתי היתה שמשמים הסתירו מהם את כל המצב, אבל נתנו להם להבין שאין מסתירים מהם.

א"כ חזרנו למה שכתבתי לעיל:

אמנם צריך להסכים שלא רק שהעלימו ממנו משמים את העתיד להיות, אלא שככל הנוגע לידיעת העתיד לא הייתה לו עדיפות על אף אדם אחר, שכן הוא לא רק לא ידע שעתיד להיות רע, אלא גם טען (כלומר אחיו אמר בשמו) שהוא רואה שעתיד להיות טוב.

מצפה כתב:

עקביה כתב: אמנם צריך להסכים שלא רק שהעלימו ממנו משמים את העתיד להיות, אלא שככל הנוגע לידיעת העתיד לא הייתה לו עדיפות על אף אדם אחר, שכן הוא לא רק לא ידע שעתיד להיות רע, אלא גם טען (כלומר אחיו אמר בשמו) שהוא רואה שעתיד להיות טוב.

ברשותכם, רק מספר מילים, אשר לענ"ד יכולים לשפוך מעט אור.
1. רוח הקודש אין פירושו שיודע הכל. רק הקב"ה יודע הכל! הצדיק יודע מה שהקב"ה חפץ לגלות לו, (כענין 'וה' אמר המכסה אני מאברהם', שאלמלא חפץ לגלות לו לא היה יודע).
2. רוב מוחלט של צדיקי הדור האמינו שאע"פ שיהיו גזירות נוראות עדיין לא יהיה זה באופן נורא כזה, וכידוע שהרבה עבודות נעשו על ידי הצדיקים להמתיק הדינים, אבל כבר נגזרה גזירה.
3. הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף הי"ד אמר בדרכו לאושוויץ לבנו הרה"ק רבי דוד משה מקרעטשניף זיע"א כמה עניינים אודות הגזירה. א' פירוש מאמר חז"ל 'עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים' שיבוא יום בו יאמר השי"ת לצדיקים 'זייט'ס מוחל' כך עלה במחשבה לפני... ב' אמר שהצדיקים כעת הם כמו קצינים בלא מדים, עדיין הם קצינים אבל אינם יכולים להביע עמדה...

לפי מה ששמעתי כד הווינא טליא גם אמר לו אז שהוא [רד"מ] ינצל וימשיך את דרך אבותיו.

גביר כתב:לפי מה ששמעתי כד הווינא טליא גם אמר לו אז שהוא [רד"מ] ינצל וימשיך את דרך אבותיו.

אמת ויציב, ואמר לו שהרשעים ימ"ש בעצמם יתנו לו חמאה ודבש, וכן הוה שנפצע בעבודה ולקחוהו לביה"ח (וכשלעצמו הוא נס) ושם נתנו לו חמאה ודבש.
ועוד כמה מעשי פלא היו שם, ואין העת להאריך.

בביקורו של הרה"ק ר' אברהם אלימלך מקרלין הי"ד באר"י נפגש עם הרה"ק ר' שלמה מזוויהל זי"ע והיה זה באמצע שנות המלחמה, (כידוע שהתעקש לחזור לשם למרות שחסידיו ניסו למנוע ממנו, והוא ידע לאן חוזר ואעפ"כ התעקש לחזור ובסוף נעקה"ש) וכשיצא משם אמר שגם ממנו (מהרה"ק מזוויהל) מסתירים משמים מה שקורה, ללמדך ששנות השואה היו שנים מלאות הסתר ואין לנו שמץ השגה של כל הקורות בשנים הללו.

עקביה כתב:

מצפה כתב:

עקביה כתב: אם כן לדבריך כאן לא הייתה רוה"ק, כי אם הערכת מציאות אנושית שגויה (וברוך שכיוונתי).

לדברי, לא היתה כאן הערכת מציאות אנושית שגויה, כי אם החלטת הבורא יתברך שהוא מסתיר מן הצדיקים את העתיד להיות! לכאורה הראו להם מן השמים מציאות הפוכה.
(אגב, עכשיו אני נזכר, כשנשאל הרה"ק הנ"ל הי"ד על ידי בנו הנ"ל 'מה יהיה', נענה ואמר שהסתירו ממנו שתהיה הגזירה עד כדי כך, ואילו היה יודע לא היה מרפה, אבל לא כן רצה השי"ת, ומי יבוא בסוד קדושים).

שמשמים יסתירו ולא יגלו זה שמענו, כמו שאמר אלישע על האשה השונמית, אבל שיראו מציאות הפוכה זה כבר שקר, ולא מסתבר לתלות הנהגה כזו כלפי שמיא.

שמעתי פעם משמו של נושא האשכול או מאחיו אב"ד דבילגורייא שאמר אז בימים הטרופים, ביאור במה שכתוב 'ואנוכי הסתר אסתיר פני' - דהיינו שיש ב' דרגות של הסתר, א' שמסתירים מהצדיק לראות, אבל 'הסתר אסתיר' זה כבר הסתרה גדולה יותר, ואז מראים להצדיק מן השמים בדיוק הפוך.

יש איזושהי בעיה להגיד שהוא פשוט טעה?

לראשונה אני רואה את האשכול. ברשותכם כמה הערות.

א. תחילה חסמתי מיד את הניק פותח האשכול, שהמשך האשכול הוכיח על כוונתו בתחילתו (שאין כוונתו לשמוע אלא לקנטר ולהתעולל).

ב. העובדה שגדולים וצדיקים הוכו בסנוורים ולא העריכו נכונה את אשר לפניהם, ידועה ואין בה שום חידוש (וסיפורי המצפה ומה שעומד מאחוריהם מביאים לידי גיחוך).

ג. אף מבלי להיות חסיד של מהר"א, מי שקורא את פרישותו, הנהגתו וסדר יומו, מבין שלא רצון גשמי לחיות הניע אותו בכל המסע הזה.

ד. הטענה אם ישנה היא לא על מהר"א אלא על אחיו ולא על כך שלא צפה מה יהיה סופה של יהדות הונגריה, אלא על שאמר דברים שידע שאינם נכונים (שאין אחי הולך לאר"י משום שהוא מתיירא וכו' אלא אדרבה אר"י נקנית ביסורין, בבחינת ויט שכמו לסבול וכו'). אלא שאפילו אם אמר את זה בשם אחיו, אין לנו ראיה שאחיו אמר כן.

ה. כיון שהרב מבילגורייא היה איש צדיק, (ואפילו היה איש בינוני) ודאי חייבים ללמד עליו זכות, שאמר כן בצוק העיתים וכוונתו היתה לטובה מפני טירוף הדעת של השומעים וכו' וכו'.

ו. הלקח מכל הפרשה הוא בעיקר שהכחשה הוא הפתרון הגרוע ביותר. אלמלי מחקו את אותם שורות מן הדרשה לא היה הענין של עזיבת הצדיקים עולה באופן מיוחד בהקשר של בעלז.

מקדש מלך כתב:בביקורו של הרה"ק ר' אברהם אלימלך מקרלין הי"ד באר"י נפגש עם הרה"ק ר' שלמה מזוויהל זי"ע והיה זה באמצע שנות המלחמה, (כידוע שהתעקש לחזור לשם למרות שחסידיו ניסו למנוע ממנו, והוא ידע לאן חוזר ואעפ"כ התעקש לחזור ובסוף נעקה"ש) וכשיצא משם אמר שגם ממנו (מהרה"ק מזוויהל) מסתירים משמים מה שקורה, ללמדך ששנות השואה היו שנים מלאות הסתר ואין לנו שמץ השגה של כל הקורות בשנים הללו.

הקארלינער היה בא''י בקיץ תרצ''ט וחזר לפולין ממש לפני פרוץ המלחמה

איש_ספר כתב:ב. העובדה שגדולים וצדיקים הוכו בסנוורים ולא העריכו נכונה את אשר לפניהם, ידועה ואין בה שום חידוש (וסיפורי המצפה ומה שעומד מאחוריהם מביאים לידי גיחוך).

אנא אלפני בינה על מה יצא הקצף?