פורום אוצר החכמה

עמקן כתב:אבל זה גופא הוי הטעם של המקפידים לדבר באידיש. אף אחד אינו חושב שמשה רבינו דיבר באידיש. הענין הוא להבדל מהרחוב ע"י שפה שונה. מש"כ בדעת החז"א רק מחזק הענין.
אגב, קורה כמה פעמים שאנשים, בעיקר מזרחי'נקס, שואלים אותי כשאני מדבר באידיש, למה אני מדבר שפה גלויתי. בד"כ אני מתעלם מדברים כאלו, אבל פעם אחת לא יכלתי להתאפק ועניתי, שאני מדבר גם אנגלית, למה לא קרה אף פעם כשדברתי באנגלית שמיהו ישאול למה אני מדבר שפה גלותי.

עמקן כתב:אגב, קורה שאנשים, בעיקר מזרחי'נקס, שואלים אותי כשאני מדבר באידיש, למה אני מדבר שפה גלויתי. בד"כ אני מתעלם מדברים כאלו, אבל פעם אחת לא יכלתי להתאפק ועניתי, שאני מדבר גם אנגלית, למה לא קרה אף פעם כשדברתי באנגלית שמיהו ישאול למה אני מדבר שפה גלותי.

מיני ומינך כתב:נא לחכות באיפוק עד אשר תצא השבת במאנסי

מיני ומינך כתב:נא לחכות באיפוק עד אשר תצא השבת במאנסי

המעיין כתב:בספר שהבאת לעיל כתב כך
אימרה
מפורסמת
הפירוש הנכון:
סיומת בולטת
לשפת הבגד
הפירוש השגוי:
משפט חכם הידוע
לכל
וז המקור:
]תוספתא כלים פ"ה
י"א[ ]יר' כלאים
פ"ט ה"א[

ואני שואל האם הוא לא מתפלל כל בוקר ואומר
השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו.

עמקן כתב:

איש גלילי כתב:

שייף נפיק כתב:הגאון רבי שמואל דויטש שליט"א סיפר לי שהחזון איש אמר לאביו לשלוח אותו לת"ת ויז'ניץ בגלל שזה היה החיידר היחיד שדברו אידיש.

אינני יודע טעמו של החזון אי"ש זצללה"ה. אבל הטעם שבויז'ניץ דברו דוקא באידיש (ובפרט עם הילדים) איננו משום "קדושת" הגרמנית ולא משום "טומאת" ה"עברית", אלא מפני שרצו לדבר בשפה השונה מהשפה ברחוב, ובכך להתבדל יותר מהתרבות העכורה השוכנת כאן בעוונותינו הרבים.

אבל זה גופא הוי הטעם של המקפידים לדבר באידיש. אף אחד אינו חושב שמשה רבינו דיבר באידיש. הענין הוא להבדל מהרחוב ע"י שפה שונה. מש"כ בדעת החז"א רק מחזק הענין.

אראל כתב:הדמיון בין שפת עברית ללה"ק, הוא בערך גרמנית לאידיש..., ובאמת הם שני שפות שונות.

ארזי ביתר כתב:

אראל כתב:הדמיון בין שפת עברית ללה"ק, הוא בערך גרמנית לאידיש..., ובאמת הם שני שפות שונות.

לא מדויק.

המציאות מוכיחה, שילדי ארץ הקודש, אשר רוב המקרים הינם דוברי עברית, מבינים לאין ערוך יותר טוב את מילות התפילה והתורה, מאשר ילדי חוצה לארץ. זאת בשל הקרבה בין לשון הקודש לשפתם הטמאה.

אני - כדובר יידיש ברמת שפת אם - מתקשה מאוד להבין גרמנית. מאוד.

המעיין כתב:פלפולים אפשר להגיד כמה שרוצים אבל בספר שאתה הבאת כתב שפירוש המילה אמרה הנכון הוא קצה הבגד. והפסוק מכחישו. והמפרשים שם מפרשים שפירוש המילה אמרה הוא כמו אמירה. ותו לא מידי.

האמת היא שלמילה אמרה יש שתי משמעויות אבל זה נגד כל שיטת הספר הזה שחושב שלכל מילה יש רק פירוש אחד נכון.

וטוב היית עושה אם היית אומר שבדבר הזה טעה מאשר לתרצו ביישובים כאלה.

אראל כתב:

המעיין כתב:פלפולים אפשר להגיד כמה שרוצים אבל בספר שאתה הבאת כתב שפירוש המילה אמרה הנכון הוא קצה הבגד. והפסוק מכחישו. והמפרשים שם מפרשים שפירוש המילה אמרה הוא כמו אמירה. ותו לא מידי.

האמת היא שלמילה אמרה יש שתי משמעויות אבל זה נגד כל שיטת הספר הזה שחושב שלכל מילה יש רק פירוש אחד נכון.

וטוב היית עושה אם היית אומר שבדבר הזה טעה מאשר לתרצו ביישובים כאלה.

לא תפסת הנקודה...
הנקודה היא, שבזאת צודק המחבר [אגב, אני לא באתי כאן לסנגר בעד מה שכותב בספר הנ"ל, איני מן שרי המסכימים, לא עברתי כלל על כל הספר], שהביטוי 'אימרא' לא מצינו שיהי' המכוון 'פתגם ידוע או מחוכמת'..... זאת הנקודה ותו לא מידי
ואגב, הקרי של 'אמרתו' היא בלא היו"ד, משא"כ הביטוי 'אימרה' בעברית היא ביו"ד בין האלף למם, והנה ההבדל לפניך

משולש כתב:כהנא עסק בעיקר באיסוף חומר לפי הבנתו, ולא ימלט שיהיו לו אי אילו שגיאות אם רב או מעט. אם כי ברור שהרבה מהעבודה שלו היא כן נכונה.

איש גלילי כתב:אינני יודע לומר על כל אחד מהמקפידים מה טעמו. על עצמי אוכל לומר שהקפדתי אכן נובעת מהטעם הנ"ל.
אני הגבתי בהתאם לנושא האשכול האם יש "קדושה" לאידיש, והיות שגם באישי כבר שאלו אותי איך יצאתי פה פעם בשצף קצף נגד המקדשים את האידיש, והלא רבותי גם קדשוה. לכן ביארתי שלא קדשו את האידיש, רק רצו שידברו בשפה שונה מהרחוב.
וכן, אני סבור שאנחנו נמצאים כעת במצב של "אתחלתא דגאולה", ואעפ"כ אני מדבר יידיש.

עמקן כתב:

איש גלילי כתב:אינני יודע לומר על כל אחד מהמקפידים מה טעמו. על עצמי אוכל לומר שהקפדתי אכן נובעת מהטעם הנ"ל.
אני הגבתי בהתאם לנושא האשכול האם יש "קדושה" לאידיש, והיות שגם באישי כבר שאלו אותי איך יצאתי פה פעם בשצף קצף נגד המקדשים את האידיש, והלא רבותי גם קדשוה. לכן ביארתי שלא קדשו את האידיש, רק רצו שידברו בשפה שונה מהרחוב.
וכן, אני סבור שאנחנו נמצאים כעת במצב של "אתחלתא דגאולה", ואעפ"כ אני מדבר יידיש.

פותח האשכול יש לו ענין נגד אידיש כמו שהוא כתב באשכול אחר, ומובן שהוא רצה לקבוע הנידון אם אידיש הוא קודש. יתכן שיש יחידים בעד אידיש שס"ל כן, אבל לפי מה שאני רואה, בד"כ אלו הדנים על אידיש אם הוא קודש או לא, הם אנשים שהם נגד אידיש, והם מציגים הנידון בחשיבות אידיש בצורה זו משום שהם אינם מבינים דעת רוב תומכי אידיש באופן הטוב, או מטעם דמוגוגיה באופן הרע.
באופן דומה, יש המסבירים שדוברי אידיש אינם מדברים בעברית משום שהוא לשון קודש והם אינם רוצים להשתמש בו עבור עניני חול.

זאב ערבות כתב:

עמקן כתב:

איש גלילי כתב:אינני יודע לומר על כל אחד מהמקפידים מה טעמו. על עצמי אוכל לומר שהקפדתי אכן נובעת מהטעם הנ"ל.
אני הגבתי בהתאם לנושא האשכול האם יש "קדושה" לאידיש, והיות שגם באישי כבר שאלו אותי איך יצאתי פה פעם בשצף קצף נגד המקדשים את האידיש, והלא רבותי גם קדשוה. לכן ביארתי שלא קדשו את האידיש, רק רצו שידברו בשפה שונה מהרחוב.
וכן, אני סבור שאנחנו נמצאים כעת במצב של "אתחלתא דגאולה", ואעפ"כ אני מדבר יידיש.

פותח האשכול יש לו ענין נגד אידיש כמו שהוא כתב באשכול אחר, ומובן שהוא רצה לקבוע הנידון אם אידיש הוא קודש. יתכן שיש יחידים בעד אידיש שס"ל כן, אבל לפי מה שאני רואה, בד"כ אלו הדנים על אידיש אם הוא קודש או לא, הם אנשים שהם נגד אידיש, והם מציגים הנידון בחשיבות אידיש בצורה זו משום שהם אינם מבינים דעת רוב תומכי אידיש באופן הטוב, או מטעם דמוגוגיה באופן הרע.
באופן דומה, יש המסבירים שדוברי אידיש אינם מדברים בעברית משום שהוא לשון קודש והם אינם רוצים להשתמש בו עבור עניני חול.

כפי שפלתי ודרומי כתבו: הצילו! די עם זה! אנו נמצאים בחודש אלול! תראה מה כתבתי בסוף האשכול האחר ואני מוחה בכל תוקף על דבריך שכן מעולם לא כתבתי שיש לי ענין נגד אידיש, אלא אתה ואחרים המצאתם זאת מדעתכם כיון שאינכם מבינים מה שכתבתי, ומה שאתה כותב כאן זה 100 אחוז בגדר מוציא שם רע וראוי שתלמד בספר חפץ חיים דיני מוציא שם רע, וכידוע כשדוברים לשון הרע ומוציאים שם רע ברבים (והפורום כרבים דמי) קשה מאוד לעשות תשובה.

תרגימא כתב:משיחת האדמו"ר מליובאוויטש, ש"פ משפטים תשנ"ב

מעיין כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=4773&p=37643#p37643
ודאי שהרבה מלות נתחדשו במשך הדורות לצורך החל מרש"י והתיבונים - אבל ירא וחרד כשמחדש תיבה אף שאינו קדוש בקדושת הלשון ממש מ"מ יש לה השראה מרוח קדשו וכן כתב החת"ס בענין לשון שבדו להם חכמים, וידוע מש"כ האחרונים בביאור הגמ' למה נקרא שמה טברי' שטובה ראייתה אף שהפשטות ששם טברי' הוא על שם טיבוריוס קיסר, ולא סגי להם לפרש שקראו השם טבריה לשנות השם לצורה עברית - רק ראו שלחדש מילה הי' להם הוראה מיוחדת ברוח קדשם - ולהבדיל בין .... לטהרה - בן יהודה ושאר מחדשי הלשון טמאו הלשון בכמה אופנים... באופן שאין זו מלות מחודשות ללשון הקודש רק קנאו ושינוי את הלשון בשינוי השם ושינוי מעשה גדול שאין חוזר לברייתו אלא טמא ומטמא כאבי אבות הטומאה טומאת מגע ומשא ומדרס לפירושים נכונים, וכאב"ן נגף המסמ"א את העינים וסותם לבם של ישראל הפתוחים לדברים שבקדושה אוי נא לנו שכך עלתה בימינו...

מעיין כתב:כהיום הסתגלו להרבה דברים שהם גועל נפש - וכבר כתב הרמב"ם שאנו עובדים ע"ז באונס
עיקר קפידת בעל ויואל משה וגם שאר גדולי ישראל שגילו סלידה משפה זו הבלולה הי' על לימוד העברית לבני חו"ל שתכלית לימודם הוא להזדהות עם המדינה וקולטור שלה וזה גובל במינות - וגם בדיבור באר"י בינם לבין עצמם זה ירידה והשחתה - משא"כ לדבר עם מי שזו שפה שלו - או באר"י בעת קנות בחנות וכדומה - אי אפשר לדון אפשר משאי אפשר ואין הכוונה בזה למינות כלל
אבל למה להשתבח בזה - ולהתלוצץ ממי שאינו מקפיד בכתבו על לשון זכר ונקיבה, דבר שהרבה מגדולינו לדורתיהם בחיבוריהם לא הקפידו על זה כלל ולא ידעו ולא יבינו, וניתן להבחן לעין בוחנת שהרבה מדבריהם נכתבו כתרגום מילולי מלשון אידיש כגון צירופי מלים לא-יש וכדומה - האם מחדשי הלשון בן יהודה וחביריו.. והאם המשורר ביאליק... והאם הסופר ש"י עגנון ... יותר קרובים אל הקדושה מגדולינו שכתבו לפעמים בלשון עלגית... זה שמדמים עברית לאנגלית זה ענין ככל הגוים בית ישראל... והסתגלות אין פירוש שאין צריך ללחום עם זה אדרבה ואדרבה... האם נסכים להסתגל כ"כ עד שלא נרגיש... ונהיה ככל הגוים... עם שפה ותרבות....
מחדשי הלשון דאגו שהלשון יהי' שפה חיה לדבר בה הן דברים קדושים [במובנו הקודש] והן דברים קדושים... [במובנו החול - וגם קדש הי' בבני ישראל רח"ל - ובבתי הזונות מדברים בלשון זו] או לאותה בושה.... לב מי לא תאחזנה פלצות...

קראקובער כתב:מילים שהגיעו מפרסית:
אשמדאי – מלך השדים. בפרסית: אזמידאן - שטן (מילולית: aesma-כעס; daeva-רוח, שד).
אתרוג – בפרסית: turung – ירקרק־צהבהב (במקור מטאמילית).
בוסתן – גן, לרוב גן של עצי פרי. במקור: גן סגור הנמצא בחצר של בית ובו פרחים ועשבים נותני ריח. במקור: מקום הריח (bo-ריח נעים, stan-מקום של..).
גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).
גיזה – אוצר: "גיזת הזהב" (בפרסית: ganza – אוצר).
גנזים – בפרסית, משרד האוצר (גנזך – בית אוצר). בלשון חז"ל, המילה קיבלה משמעות של הטמנה.
דוכן – מקום גבוה.
דת – חוק, משפט, פקודת
פרדס – בפרסית: מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi - להקיף; daêza - חומה). המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות של מטע עצי פרי – למשל בשיר השירים (ד יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, ובעברית של ימינו המשמעות צומצמה למטע עצי הדר. המילה פרדס הגיעה גם לאנגלית ולשפות אירופאיות אחרות במשמעות של גן עדן (paradise).
https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php

מעיין כתב:אף שודאי שפה אינו שוקט על שמריו כדבריך
אבל יש להבחין בין אי מעכרין את החבית עם השמרים... על ידי כוונה מכוונת לנגח את האדוקים... או מוסיפין תבלין ודבש לעשותה יין קונדיטין... כמו שעשו חכמי המשנה ולאחר מכן רש"י והתיבונים... ומעט שנעשה מאליו על ידי הסופרים והמחברים בעלי תורה ויראה - וכבר ציינתי לדברי האחרונים על טבריה וכדומה עיין הגהות יעב"ץ במגילה ובעליית הלשון במגדל עוז וכן כתבו בעל תפארת ישראל ועוד

מעיין כתב:אף שודאי שפה אינו שוקט על שמריו כדבריך
אבל יש להבחין בין אי מעכרין את החבית עם השמרים... על ידי כוונה מכוונת לנגח את האדוקים... או מוסיפין תבלין ודבש לעשותה יין קונדיטין... כמו שעשו חכמי המשנה ולאחר מכן רש"י והתיבונים... ומעט שנעשה מאליו על ידי הסופרים והמחברים בעלי תורה ויראה - וכבר ציינתי לדברי האחרונים על טבריה וכדומה עיין הגהות יעב"ץ במגילה ובעליית הלשון במגדל עוז וכן כתבו בעל תפארת ישראל ועוד

סתם לומר לי שכך נהגו בגלילות אלו ואלו לא מקרר את דעתי, אני מעוניין לדעת מנין יש רשות לשנות את כללי הדקדוק והשפה. הלא בקריאת שמע יש שלא יחליפו אותיות אלו באלו שכן משנה את הכוונה.

מעניין שדווקא אתה משתמש במילה שהחילונים המציאו לשם גנאי.

מעיין כתב:

סתם לומר לי שכך נהגו בגלילות אלו ואלו לא מקרר את דעתי, אני מעוניין לדעת מנין יש רשות לשנות את כללי הדקדוק והשפה. הלא בקריאת שמע יש שלא יחליפו אותיות אלו באלו שכן משנה את הכוונה.

עיין מש"כ בתשובת הרמ"א סי' ו' להמהרש"ל בענין זה, שלא הקפיד על נוכח ונסתר זכר ונקיבה, וודאי שהמהרש"להי' יכול להקפיד על זה במשים לב, אבל בכתיבת תשובה לא נחת כלל לזה, שלא הי' זו ראשית כוונתו בכתיבתו - והסיבה לזו שעיקר הדגש שמו על לימוד התורה, וחכמת הדקדוק לא נכתב בספר מקובל מהקודם אל המאוחר, רק להיפך, כמו שהאריך בזה היעב"ץ בתשובתו.
דוגמא לזה אנו רואים בההדרת ספרים ואסיפת הכתבי ידות להוציא לאור מהדורא מדעית - לא הי' להם בזה עסק לחכמינו וגדולינו - ובעיקר עסקו בזה המשכילים למיניהם שכמה מהם בילו כל ימיהם על ההדרת ספרי מוסר בעוד שאף דף אחד מהמבואר שם לא נגע כלל ללבם למעשה - גדולינו מאורי התורה, בעת השמדיות ובכובד הגליות עסקו להחיות התורה ולא השפה והדקדוק... בעל הגידולי תרומה כתב ספרו על ספר התרומות אחר שריפת התלמוד וגם תלמוד לא הי' לו ...וטעה לפעמים לכוון לקושית הגמ' וזה שבחו... וייסדו את לימוד הטורים תחת לימוד הגמ' בלית ברירה... וכה עסקו במסירת נפש בתורה... והי' להם סייעתא דשמיא לכוון ברוב הדברים אל האמת...
ומה ענין להחיות את השפה ולדבר בה בדקדוק... ובזה להרים ראש נגד קדמונינו - פוק חזי מה שעשו גדולי המדקדקים בימי המשכילים אלו שלא נגה עליהם יראת שמים, כגון יצחק סטנוב וחבריו השחיתו התעיבו והכניסו שינויים הרבה בתוך נוסח התפלה מתוך הבנתם הגסה ובבורתם סברו שטעו אנשי כנסת הגדולה ולא ידעו את חכמת הדקדוק כמו הם...
תלמוד בבלי וביותר תלמוד ירושלמי נכתב בלשון ארמי הבלולה מיוונית ופרסית ולישנא קלילא... שהעיקר בזה הי' המכוון ולא הלשון...
במפרשי השו"ע הטורי זהב והבית שמואל והש"ך בכולם יש לראות סממנים של תרגום מילולי של אידיש - בודאי הי' יחידי סגולה גם בדורות האחרונים ששלטו היטב גם בתחום זה כדוגמת הגר"א היעב"ץ המלבי"ם

מעניין שדווקא אתה משתמש במילה שהחילונים המציאו לשם גנאי.

זו היא לשון הפראפעסער שעשה תולדות הספרות העברית 'שנעשה זו הלשון לנגח בה את האדוקים'

מעיין כתב:האם לשון העברית כהיום מסייע ללימוד או להיפך
ראיתי פעם שנתחנך על לשון העברית שהקשה למה נקראת המנורה של 'חנוכה' 'חנוכיה' ולא 'מנורה' כשל ה'מקדש'
ויברך על הכסמת בורא מיני מזונות שהרי כסמת הוא מז' המינים
ובלמדו מס' כלים יתקשה במלת מזרן יתקשה למה לא פירשו המפרשים כפשוטו כמו שאני התרגלתי במובן המזרן וכו' וכו'
האם אתה מדמה דקדוק המקראי לדקדוק שפה העברית החדשה

מעיין כתב:ראיתי פעם שנתחנך על לשון העברית שהקשה למה נקראת המנורה של 'חנוכה' 'חנוכיה' ולא 'מנורה' כשל ה'מקדש'