פורום אוצר החכמה

הרב משה רטמן הוא רב השחיטה בבד"צ שארית ישראל.

חיים שאול כתב:היום יש שם א׳ בשם זולדן אולי (לא זוכר מדוייק וגם לא מכיר אותו)

הרב זולדן אחראי רק על שחיטת הבשר, והוא חתום שם גם כן.

בגוף הכשרות קהילות כשרות המוצרים היא מערכת נפרדת, ואין להקיש מרמת השחיטה אליה).
לגבי איקאה, אחד ההבדלים המשמעותיים שנעשו בכניסת קהילות, הפרדה מוחלטת בין בשר לחלב. המוצרים הנמכרים בחנות חלקם קהילות חלקם בית יוסף והשאר הרבנות הראשית (אגב, גם העדה החרדית מסתמכת על הכשרים אחרים בשימוש בתרכובות שונות ומשונות המיובאות מרחבי העולם).

אכן מעודי תמהתי על הכשר חת"ס שאין בעליו עמו, אך בעוד הפתח תקוואי הוא הכשר קטן, ריעו הבני ברקי מציף את השוק יותר מבדץ בית יוסף, ובייחוד במתן כשרות לפסח..

לאחרונה יש שחיטה של שופרא בהכשר בד"צ אשדוד וחת"ס פ"ת תחת המיתוג הרב מנדל חשין מקרית הרצוג.
מה טיב כשרות זו?

יהושפט כתב:אכן, ההכשר של קהילות באיקיאה הוא רק על המסעדה ומזנון האוכל המהיר, המוצרים משבדיה הם באישור הרבנות הראשית לישראל, ואין להם דבר עם קהילות.

איפה יש שם מוצרים משוודיה? איפה הם מוכרים אותם? בחנות?

להלן הודעה שקיבלתי זה לא מכבר מעו''ד בכיר שעוסק בתביעות יצוגיות:

מה דעתך על ההפרדה שעושה איקאה, באמצעות מחיצה ושומר חמוש, בין האזור החלבי לבין האזור הבשרי במסעדה אצלה? ילדה שרכשה מזון בחלבי ביקשה לשבת עם אמה בבשרי, והדבר נמנע ממנה פיסית.
מה דעתך - א) בהיבט הערכי. האם זה דבר ראוי? ב) בהיבט ההלכתי - יש איסור על אדם מאמין לראות ילד שאוכל מנה חלבית ליד אמו שאוכלת מאכל בשרי?

פרנקל תאומים כתב:

יהושפט כתב:אכן, ההכשר של קהילות באיקיאה הוא רק על המסעדה ומזנון האוכל המהיר, המוצרים משבדיה הם באישור הרבנות הראשית לישראל, ואין להם דבר עם קהילות.

איפה יש שם מוצרים משוודיה? איפה הם מוכרים אותם? בחנות?

בסניף ראשל"צ מול הקופות יש חנות מוצרי מזון

יונת אלם כתב:לאחרונה יש שחיטה של שופרא בהכשר בד"צ אשדוד וחת"ס פ"ת תחת המיתוג הרב מנדל חשין מקרית הרצוג.
מה טיב כשרות זו?

רמת רבנות רגילה.
שמעתי מהר''ד טהרני

סופר-סתם כתב:

פרנקל תאומים כתב:

יהושפט כתב:אכן, ההכשר של קהילות באיקיאה הוא רק על המסעדה ומזנון האוכל המהיר, המוצרים משבדיה הם באישור הרבנות הראשית לישראל, ואין להם דבר עם קהילות.

איפה יש שם מוצרים משוודיה? איפה הם מוכרים אותם? בחנות?

בסניף ראשל"צ מול הקופות יש חנות מוצרי מזון

במו עיני ראיתי שנמכרת שם אריזה של קציצות בשר קפוא עם חותמת קהילות

חיימשה כתב:להלן הודעה שקיבלתי זה לא מכבר מעו''ד בכיר שעוסק בתביעות יצוגיות:

מה דעתך על ההפרדה שעושה איקאה, באמצעות מחיצה ושומר חמוש, בין האזור החלבי לבין האזור הבשרי במסעדה אצלה? ילדה שרכשה מזון בחלבי ביקשה לשבת עם אמה בבשרי, והדבר נמנע ממנה פיסית.
מה דעתך - א) בהיבט הערכי. האם זה דבר ראוי? ב) בהיבט ההלכתי - יש איסור על אדם מאמין לראות ילד שאוכל מנה חלבית ליד אמו שאוכלת מאכל בשרי?

להלן תשובתי אליו:
המסקנהשלי אחרי כל שיחה בנושאי זכויות ושוויון.

אתה אדם דתי!
הדת שלך אומרת שוויון בכל מחיר, תוך רמיסת האחר.
אתה מבין שמותר לאדם חרדי שמקים עסק בארץ אבותיו להחזיק בה מסעדה כשרה, וואו! כולי הערכה!
אבל אם זה גורם אי נוחות בסיטואציה זניחה כלשהי לאדם חילוני, אז זה מקומם אותך, לא פחות.
מה עם זכות הקנין? עם זכותו של האדם על רכושו? על זכותו של האזרח להתפרנס בלי לעבור על חוקי דתו?
השאלה המעסיקה אותך רק אם זו עילה חוקית לתביעה.
ואם מדובר במקום ציבורי, לדעתך זה מותר רק בתנאי שתהיה גם מסעדה לא כשרה במקום.
זאת אומרת כך, אתה מודע לכך שרוב אזרחי המדינה אנשים מאמינים.
אבל האמונה היא בעיה פרטית שהם בחרו בה, ולכן אם הם רוצים להאמין ולקיים את מצוות האמונה אתה מרשה להם בתנאי שיארו רעבים.
הרי אין מצב שמישהו ישאר רעב בגלל שהאוכל כשר.
ואם משומד אחד רוצה לאכול טריפות, זו סיבה לגרום לחצי מדינה להשאר רעבים.
אשתמש בטרמינולוגיה המקובלת. ילד בן 6 שנזקק לטיפול באיכילוב ולא קיבל אוכל מהבוקר, והבדיקה שלו הסתיימה לקראת הערב, עליו לרעוב! עד שיגיע לביתו בצפון, למה? כדי שבת התפנוקים של החברה שלך תוכל לקנות אוכל במסעדה הבשרית דוקא ולאכול אותה במסעדה החלבית דוקא!
זו מציאות החיים פה בארץ! מציאות שכמליון חרדים חיים אותה!
כל גחמה ואי נוחות שלך גוברת על זכותי הבסיסית לאכול!
אתה דוגל בכך שאנו אמורים להתחשב אחד בשני עד שזה מגרד לך את קצה הציפורן.
וכל זה במצב הזמני עד שהציבור החילוני הנאור יסיים להשמיד את עצמו בשיטה הבדוקה הפועלת היטב בכל הארצות בהן אין אילוצי דת ומדינה.
או אז החרדים יהפכו לרוב, והחברה שלך תאלץ להלחם בכל הכלים העומדים לרשותה שיתירו לה להיכנס בכלל לאיזה חנות בארץ, בבדים שאינם ראויים לפי הבנת האדם הנאור התורן.

האדם החרדי מקדש את הנתינה, את ההסתפקות, את הדאגה לזולת, והחילוני מקדש את זכותו של האדם לאכול נקניק בגב''צ , את זכותו של הרופא לרצוח, את זכותו של השכן החילוני לרמוס רגשות אלפי שכנים חרדים, ואת זכותו של הכלב לנשוך, זכותו של הרופא לסחור באיברי מטופליו, וזכותו של כל יזם לסחור בעצמותיהם של אנשים שנפטרו לפני חמישים שנה

חיימשה כתב:

סופר-סתם כתב:

פרנקל תאומים כתב:

יהושפט כתב:אכן, ההכשר של קהילות באיקיאה הוא רק על המסעדה ומזנון האוכל המהיר, המוצרים משבדיה הם באישור הרבנות הראשית לישראל, ואין להם דבר עם קהילות.

איפה יש שם מוצרים משוודיה? איפה הם מוכרים אותם? בחנות?

בסניף ראשל"צ מול הקופות יש חנות מוצרי מזון

במו עיני ראיתי שנמכרת שם אריזה של קציצות בשר קפוא עם חותמת קהילות

ולכן מה? מה הקשר לשאר המוצרים שבחנות, המוכר הביא מה שהוא רוצה, מוצרים משבדיה בכשרות רבנות וגם קציצות של קהילות

חיימשה כתב:

חיימשה כתב:להלן הודעה שקיבלתי זה לא מכבר מעו''ד בכיר שעוסק בתביעות יצוגיות:

מה דעתך על ההפרדה שעושה איקאה, באמצעות מחיצה ושומר חמוש, בין האזור החלבי לבין האזור הבשרי במסעדה אצלה? ילדה שרכשה מזון בחלבי ביקשה לשבת עם אמה בבשרי, והדבר נמנע ממנה פיסית.
מה דעתך - א) בהיבט הערכי. האם זה דבר ראוי? ב) בהיבט ההלכתי - יש איסור על אדם מאמין לראות ילד שאוכל מנה חלבית ליד אמו שאוכלת מאכל בשרי?

להלן תשובתי אליו:
המסקנהשלי אחרי כל שיחה בנושאי זכויות ושוויון.
אתה אדם דתי! ...

דפח"ח
(רק נא לזכור שהגישה הזו לא מייצגת את כל ה-"חילונים", אלא רק את ה"חילונים" הקיצוניים. סוכ"ס, רוב ה-"חילונים" גם שומרים כשרות)

חיימשה כתב:

יונת אלם כתב:לאחרונה יש שחיטה של שופרא בהכשר בד"צ אשדוד וחת"ס פ"ת תחת המיתוג הרב מנדל חשין מקרית הרצוג.
מה טיב כשרות זו?

רמת רבנות רגילה.
שמעתי מהר''ד טהרני

קטונתי מלהגיב בנושא זה.
אבל לעניות דעתי כמו שלהבדיל אלף אלפי הבדלות 'אומן שונא בני אומנותו' כך צריך לקחת בעירבון מוגבל תשובות מעין אלו כשהנשאל מחזיק בעצמו גוף כשרות על אותו מוצר.

לא ולא!
הוא הכליל את רוב הבדצי''ם בחדא מחתא למעליותא, והוציא מהכלל רק אותם.
והם ממש לא מתחרים על נתח השוק שלו. הקהל שלו הוא הקהל המזרחי שקונה בית יוסף או מתנזר ממנו.

בברכה המשולשת כתב:

חיימשה כתב:

חיימשה כתב:להלן הודעה שקיבלתי זה לא מכבר מעו''ד בכיר שעוסק בתביעות יצוגיות:

מה דעתך על ההפרדה שעושה איקאה, באמצעות מחיצה ושומר חמוש, בין האזור החלבי לבין האזור הבשרי במסעדה אצלה? ילדה שרכשה מזון בחלבי ביקשה לשבת עם אמה בבשרי, והדבר נמנע ממנה פיסית.
מה דעתך - א) בהיבט הערכי. האם זה דבר ראוי? ב) בהיבט ההלכתי - יש איסור על אדם מאמין לראות ילד שאוכל מנה חלבית ליד אמו שאוכלת מאכל בשרי?

להלן תשובתי אליו:
המסקנהשלי אחרי כל שיחה בנושאי זכויות ושוויון.
אתה אדם דתי! ...

דפח"ח
(רק נא לזכור שהגישה הזו לא מייצגת את כל ה-"חילונים", אלא רק את ה"חילונים" הקיצוניים. סוכ"ס, רוב ה-"חילונים" גם שומרים כשרות)

אני לא מצליח להבין
בכל מסעדה שהיא על פני ארץ ישראל - שיש לה תעודת כשרות מכל סוג שהוא, אף אחד לא יתן למישהו עם אוכל חלבי לשבת במסעדה בשרית או הפוך.
בהרבה בתי מלון יש חדר אוכל בשרי וחדר אוכל חלבי, ואיש לא יעיז להעביר כפית או לחמניה מחדר אוכל אחד למשנהו.
אז מה הוא התעורר הבוקר?

חיימשה כתב:

חיימשה כתב:להלן הודעה שקיבלתי זה לא מכבר מעו''ד בכיר שעוסק בתביעות יצוגיות:

מה דעתך על ההפרדה שעושה איקאה, באמצעות מחיצה ושומר חמוש, בין האזור החלבי לבין האזור הבשרי במסעדה אצלה? ילדה שרכשה מזון בחלבי ביקשה לשבת עם אמה בבשרי, והדבר נמנע ממנה פיסית.
מה דעתך - א) בהיבט הערכי. האם זה דבר ראוי? ב) בהיבט ההלכתי - יש איסור על אדם מאמין לראות ילד שאוכל מנה חלבית ליד אמו שאוכלת מאכל בשרי?

להלן תשובתי אליו: וכו'

אחר בקשת המחילה ונשיקת עפר כפות רגליך:
התשובה שלך כנראה הגעילה אותו והשיגה את ההיפך ממה שרצית.

היה עליך לענות לו כך:

א) בהיבט הערכי - כל חוק באשר הוא נועד להגביל את החירות האישית כדי להשיג תועלת כלשהי, וחוקי הכשרות אינם יוצאים מן הכלל הזה.
לענייננו אין זה חשוב אם בעל החנות מקפיד על כשרות משיקולי אמונה או שיקולי עסקים. בשורה התחתונה חוקי הכשרות נוהגים שם.
וראוי גם ראוי לבצע את דרישות החוק.

ב) בהיבט ההלכתי - האיסור איננו מה שתיארת, אך בתנאים הנוכחיים אין להתיר אכילת מנה חלבית במסעדה הבשרית.

כמובן שנלווה לזה הסבר ארוך בע''פ, ואמ''ל.

זה לא קשור ישירות לכותרת האשכול אבל כן קשור לנושאים שהובאו בו.
אמר לי ידיד שקרא בתשובות אור לציון כת"י (חלק ה') על ענין נאמנות אדם שמעיד בגנות הכשרות של מפעל מסויים בו הוא עובד. וכך התשובה (אני לא מדייק כי כך שמעתי ממי שקראה)

אדם שממשיך לעבוד באותו מקום ומספר בגנות הכשרות אינו נאמן מטעם אין אדם משים עצמו רשע, ורק אם (ידוע ש)התפטר מחמת אותה סיבה יש להאמינו. ע"כ.

כיום רוב ההסתמכויות שלנו לדבר בגנאי גופי כשרות מסויימים (ואני מדבר באופן כללי, לא בנידון שהובא באשכול בו מבקשים לתור אחר האחראי) הם מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לדבר בגנאי.

אישצפת כתב:זה לא קשור ישירות לכותרת האשכול אבל כן קשור לנושאים שהובאו בו.
אמר לי ידיד שקרא בתשובות אור לציון כת"י (חלק ה')

מתי זה עתיד לצאת לאור?

נהר שלום כתב:

אישצפת כתב:זה לא קשור ישירות לכותרת האשכול אבל כן קשור לנושאים שהובאו בו.
אמר לי ידיד שקרא בתשובות אור לציון כת"י (חלק ה')

מתי זה עתיד לצאת לאור?

אין לי מושג. הוא אמר לי שעובדים על זה.

אבני גזית כתב:

פרנקל תאומים כתב:
אבל, אני מבקש לכתוב לא על סמך שמועות ולא על סמך רכילויות, כ''א שיענו על הנ''ל רק אנשים המתעסקים בענייני כשרות והמכירים אותם מבפנים, ובתנאי שהם מספיק יר''ש בשביל להתיירא יראה גדולה שלא להוציא ש''ר ברבים על זולתם ושלא לגרום הפסד ממון ופרנסה על חינם. או לחליפין- שיענו על הנ''ל מי ששמעו באוזניהם מפי ת''ח נאמנים וישרים המצויים בנושא הכשרות (ושלא חשודים על הגזמנות או על אינטרסנטיות).

במילים אחרות: חושבני שאם ישנן כשרויות המכשילות את הרבים, מצווה לפרסם זאת. ויש כאן גם סיוע לרבים הנבוכים בעניין. אבל מאידך, צריך להיזהר מאד שלא לכתוב בלי ידיעה אמיתית ומוחלטת, שלא נהיה ח''ו בכלל "ארור מכה רעהו בסתר" ושלא נזיק ונגרום הפסד ממון ח''ו על סמך שמועות ופטפוטי הבריות.

טוב שכתבת, טוב שהדגשת

תקופה ארוכה אני מתלבט האם אשכול כזה לא יגרור הוצאת שם רע. בסוף החלטתי כן לפתוח את הדיון, בזהירות וברגישות.

חושבני שההכשרים צריכים לחשוף את עצמם ואת פעילותם, כדי שהציבור יידע על מי והאם מי הוא סומך.

לגבי שארית ישראל, הדיינים מוכרים, וכך גם הרב יברוב. בכל אופן, יתד דואג לייחצן אותם.

לגבי מחזיקי הדת, זו הקהילה של בעלזא. שוב אנשים מוכרים וידועים כיראי חטא.

קהילות, אכן אינני מכיר.

אבל חת"ס, נראה לי כסוג של רוח רפאים. הלוואי ואתבדה

קהילות גם בעלזא.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

אבני גזית כתב:

פרנקל תאומים כתב:
אבל, אני מבקש לכתוב לא על סמך שמועות ולא על סמך רכילויות, כ''א שיענו על הנ''ל רק אנשים המתעסקים בענייני כשרות והמכירים אותם מבפנים, ובתנאי שהם מספיק יר''ש בשביל להתיירא יראה גדולה שלא להוציא ש''ר ברבים על זולתם ושלא לגרום הפסד ממון ופרנסה על חינם. או לחליפין- שיענו על הנ''ל מי ששמעו באוזניהם מפי ת''ח נאמנים וישרים המצויים בנושא הכשרות (ושלא חשודים על הגזמנות או על אינטרסנטיות).

במילים אחרות: חושבני שאם ישנן כשרויות המכשילות את הרבים, מצווה לפרסם זאת. ויש כאן גם סיוע לרבים הנבוכים בעניין. אבל מאידך, צריך להיזהר מאד שלא לכתוב בלי ידיעה אמיתית ומוחלטת, שלא נהיה ח''ו בכלל "ארור מכה רעהו בסתר" ושלא נזיק ונגרום הפסד ממון ח''ו על סמך שמועות ופטפוטי הבריות.

טוב שכתבת, טוב שהדגשת

תקופה ארוכה אני מתלבט האם אשכול כזה לא יגרור הוצאת שם רע. בסוף החלטתי כן לפתוח את הדיון, בזהירות וברגישות.

חושבני שההכשרים צריכים לחשוף את עצמם ואת פעילותם, כדי שהציבור יידע על מי והאם מי הוא סומך.

לגבי שארית ישראל, הדיינים מוכרים, וכך גם הרב יברוב. בכל אופן, יתד דואג לייחצן אותם.

לגבי מחזיקי הדת, זו הקהילה של בעלזא. שוב אנשים מוכרים וידועים כיראי חטא.

קהילות, אכן אינני מכיר.

אבל חת"ס, נראה לי כסוג של רוח רפאים. הלוואי ואתבדה

קהילות גם בעלזא.

הבהר את דבריך.

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 625#p14393
פה יותר ברור.

חיימשה כתב:

חיימשה כתב:להלן הודעה שקיבלתי זה לא מכבר מעו''ד בכיר שעוסק בתביעות יצוגיות:

מה דעתך על ההפרדה שעושה איקאה, באמצעות מחיצה ושומר חמוש, בין האזור החלבי לבין האזור הבשרי במסעדה אצלה? ילדה שרכשה מזון בחלבי ביקשה לשבת עם אמה בבשרי, והדבר נמנע ממנה פיסית.
מה דעתך - א) בהיבט הערכי. האם זה דבר ראוי? ב) בהיבט ההלכתי - יש איסור על אדם מאמין לראות ילד שאוכל מנה חלבית ליד אמו שאוכלת מאכל בשרי?

להלן תשובתי אליו:
המסקנהשלי אחרי כל שיחה בנושאי זכויות ושוויון.

אתה אדם דתי!

חריף מדי.

אישצפת כתב:זה לא קשור ישירות לכותרת האשכול אבל כן קשור לנושאים שהובאו בו.
אמר לי ידיד שקרא בתשובות אור לציון כת"י (חלק ה') על ענין נאמנות אדם שמעיד בגנות הכשרות של מפעל מסויים בו הוא עובד. וכך התשובה (אני לא מדייק כי כך שמעתי ממי שקראה)

אדם שממשיך לעבוד באותו מקום ומספר בגנות הכשרות אינו נאמן מטעם אין אדם משים עצמו רשע, ורק אם (ידוע ש)התפטר מחמת אותה סיבה יש להאמינו. ע"כ.

כיום רוב ההסתמכויות שלנו לדבר בגנאי גופי כשרות מסויימים (ואני מדבר באופן כללי, לא בנידון שהובא באשכול בו מבקשים לתור אחר האחראי) הם מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לדבר בגנאי.

לפחות המידע שלי על חת''ס הוא ממעשה שביררתי בעצמי עם הרבנים בעצמם כמשנת''ל.

מעבר לזה, יש הבדל בין 'עדות' של עובד באיזה הכשר לבין קלא דלא פסיק.
אולי בדיני עדות אין זה מכריע, אבל אף אחד מאיתנו לא היה מכניס לפיו תרופות של מפעל שעובדיו מרננים עליו כיו''ב.

בן מיכאל כתב:חריף מדי.

תודה לכל המגיבים בענין.
א''א להבין את תגובתי כשלא מכירים את דעותיו הסופר סבלניות של המכותב.
במחשבה שניה אולי הייתי צריך להמנע מלהעלותה לכאן.

לא קראתי כאן את כל האשכול, אבל האם נודע מי הם הסמכויות מאחורי הכשר חת"ס?

חיימשה כתב:

בן מיכאל כתב:חריף מדי.

תודה לכל המגיבים בענין.
א''א להבין את תגובתי כשלא מכירים את דעותיו הסופר סבלניות של המכותב.
במחשבה שניה אולי הייתי צריך להמנע מלהעלותה לכאן.

למה לא להעלות?
יפה כתבתם בתגובה למה שהוא כתב
(ואה"נ באמת אסור בהחלט להגיב כך למי שלא קיצוני כמו הנ"ל, דהיינו רוב ה"חילונים")

חיימשה כתב:

אישצפת כתב:זה לא קשור ישירות לכותרת האשכול אבל כן קשור לנושאים שהובאו בו.
אמר לי ידיד שקרא בתשובות אור לציון כת"י (חלק ה') על ענין נאמנות אדם שמעיד בגנות הכשרות של מפעל מסויים בו הוא עובד. וכך התשובה (אני לא מדייק כי כך שמעתי ממי שקראה)

אדם שממשיך לעבוד באותו מקום ומספר בגנות הכשרות אינו נאמן מטעם אין אדם משים עצמו רשע, ורק אם (ידוע ש)התפטר מחמת אותה סיבה יש להאמינו. ע"כ.

כיום רוב ההסתמכויות שלנו לדבר בגנאי גופי כשרות מסויימים (ואני מדבר באופן כללי, לא בנידון שהובא באשכול בו מבקשים לתור אחר האחראי) הם מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לדבר בגנאי.

לפחות המידע שלי על חת''ס הוא ממעשה שביררתי בעצמי עם הרבנים בעצמם כמשנת''ל.

מעבר לזה, יש הבדל בין 'עדות' של עובד באיזה הכשר לבין קלא דלא פסיק.
אולי בדיני עדות אין זה מכריע, אבל אף אחד מאיתנו לא היה מכניס לפיו תרופות של מפעל שעובדיו מרננים עליו כיו''ב.

לכן כל הבירור כאן היה, מי זה בדיוק נותן ההכשר, ועל מי סומכים אלה שסומכים עליו.

בינתיים התשובה היחידה והקלושה הייתה הרב הורוויץ מבעלזא.

שאלה מעניינת, האם בישיבת חת"ס בב"ב אוכלים את ההכשר של עצמם?

הישיבה היא כלל חסידית כמדומני (כך הי׳ פעם וודאי, חוץ ממה שלרב אלטמן אין מספיק בחורים בשביל ישיבה) ומאד רחוק שהם יאכלו את זה, אבל בחוברות של הקהילה זה מתפרסם

אישצפת כתב:כיום רוב ההסתמכויות שלנו לדבר בגנאי גופי כשרות מסויימים הם מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לדבר בגנאי.

כיום רוב הסומכים על אותם גופי כשרות מסויימים הוא מחמת שהם ניזונים משמועות או מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לאכול משחיטתם.

יוצא פוניבז' כתב:

אישצפת כתב:כיום רוב ההסתמכויות שלנו לדבר בגנאי גופי כשרות מסויימים הם מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לדבר בגנאי.

כיום רוב הסומכים על אותם גופי כשרות מסויימים הוא מחמת שהם ניזונים משמועות או מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לאכול משחיטתם.

כשהגמרא אמרה עד אחד נאמן באיסורין היא אמרה איך הוא צריך להראות? זקן ארוך? פיאות ארוכות? איזה כובע הוא חובש לראשו? או אפילו אחד מן השוק. כל עוד שלא הורעה חזקתו הוא נאמן. כדי להוציא אדם מחזקת כשרות קשה להסתמך על שמועה אם לא ראית בעיניך.

אישצפת כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

אישצפת כתב:כיום רוב ההסתמכויות שלנו לדבר בגנאי גופי כשרות מסויימים הם מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לדבר בגנאי.

כיום רוב הסומכים על אותם גופי כשרות מסויימים הוא מחמת שהם ניזונים משמועות או מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לאכול משחיטתם.

כשהגמרא אמרה עד אחד נאמן באיסורין היא אמרה איך הוא צריך להראות? זקן ארוך? פיאות ארוכות? איזה כובע הוא חובש לראשו? או אפילו אחד מן השוק. כל עוד שלא הורעה חזקתו הוא נאמן. כדי להוציא אדם מחזקת כשרות קשה להסתמך על שמועה אם לא ראית בעיניך.

"כדי להוציא אדם מחזקת כשרות" -

מהעולה כאן נראה שאין כאן 'אדם' בכלל. אין את מי להוציא, מדובר בגופים ריקים מנפש חיה.

אבני גזית כתב:

אישצפת כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

אישצפת כתב:כיום רוב ההסתמכויות שלנו לדבר בגנאי גופי כשרות מסויימים הם מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לדבר בגנאי.

כיום רוב הסומכים על אותם גופי כשרות מסויימים הוא מחמת שהם ניזונים משמועות או מרבנים שניזונים משמועות. והשאלה עד כמה אפשר להסתמך על זה לאכול משחיטתם.

כשהגמרא אמרה עד אחד נאמן באיסורין היא אמרה איך הוא צריך להראות? זקן ארוך? פיאות ארוכות? איזה כובע הוא חובש לראשו? או אפילו אחד מן השוק. כל עוד שלא הורעה חזקתו הוא נאמן. כדי להוציא אדם מחזקת כשרות קשה להסתמך על שמועה אם לא ראית בעיניך.

"כדי להוציא אדם מחזקת כשרות" -

מהעולה כאן נראה שאין כאן 'אדם' בכלל. אין את מי להוציא, מדובר בגופים ריקים מנפש חיה.

אם כבודו נתן ליבו לדבריי. הדגשתי שאין כוונתי לעיקר האשכול אלא לדברים שנכנסו בו גם על גופי כשרות אחרים.

תמוה להכריז על גוף כשרות מסחרי ''עד אחד''.

כל ההכנסה של עד אחד לכאן היא טעות, כי אף א׳ לא חושב שרב פלוני משקר מידיעה ובמצח נחושה אלא שהוא לא מבין בכשרות וכדו׳, וא"כ אני באמת מאמין לו שמה שהוא מקפיד הוא שומר אבל הבעי׳ שהוא לא יודע על מה צריך להקפיד
(לא שעל מה שהוא כן מקפיד אין בעיות כי צריך לדעת על איזה משגיחים אפשר לסמוך)

חיים שאול כתב:כל ההכנסה של עד אחד לכאן היא טעות, כי אף א׳ לא חושב שרב פלוני משקר מידיעה ובמצח נחושה אלא שהוא לא מבין בכשרות וכדו׳, וא"כ אני באמת מאמין לו שמה שהוא מקפיד הוא שומר אבל הבעי׳ שהוא לא יודע על מה צריך להקפיד
(לא שעל מה שהוא כן מקפיד אין בעיות כי צריך לדעת על איזה משגיחים אפשר לסמוך)

מדוייק מאוד.

כל מפעל המחזיק במשגיח כשרות מטעם איזה גוף שיהיה הוא העד. אם יש גוף כשרות שנותן חותמת בלי להכניס משגיח זו כבר בעיה בפני עצמה. אבל את זה הצרכן לא אמור לדעת ובשמים לא יתבע על כך כי בשבילו החותמת מעידה על היות שם משגיח שמאשר את המוצר לשימוש מבחינה כשרותית. אולם אם ידוע לו שאין על מוצר/מפעל מסויים פיקוח או שגילה בו פגמי כשרות איתרע חזקתו של אותו מוצר/מפעל כי מי שאמור להשגיח שם לא עושה מלאכתו נאמנה. מכאן ועד להקיש לכל המוצרים הנמצאים תחת אותו מותג כשרות שהם במפעלים אחרים ומשגיחים אחרים אמורים להיות שם צריך כבר שתורע חזקת אותו גוף כשרות מכמה מקומות שזה מורה על כך שאינם מחזיקים במשגיחים הנאמנים למלאכתם.

אישצפת כתב:כל מפעל המחזיק במשגיח כשרות מטעם איזה גוף שיהיה הוא העד. אם יש גוף כשרות שנותן חותמת בלי להכניס משגיח זו כבר בעיה בפני עצמה. אבל את זה הצרכן לא אמור לדעת ובשמים לא יתבע על כך כי בשבילו החותמת מעידה על היות שם משגיח שמאשר את המוצר לשימוש מבחינה כשרותית. אולם אם ידוע לו שאין על מוצר/מפעל מסויים פיקוח או שגילה בו פגמי כשרות איתרע חזקתו של אותו מוצר/מפעל כי מי שאמור להשגיח שם לא עושה מלאכתו נאמנה. מכאן ועד להקיש לכל המוצרים הנמצאים תחת אותו מותג כשרות שהם במפעלים אחרים ומשגיחים אחרים אמורים להיות שם צריך כבר שתורע חזקת אותו גוף כשרות מכמה מקומות שזה מורה על כך שאינם מחזיקים במשגיחים הנאמנים למלאכתם.

כפי שכבר הסבירו לעיל, זה שונה מגדרי עד אחד נאמן באיסורים הרגילים- כי יש כאן שאלה של מומחיות שצריך.