הורודנאי כתב:נא להתייחס רק לגופו של דיון כדי שישאירו לנו את האשכול קיים...
מכתב הגר''ט שולזינגר על משרד השיכון (2).pdf
איזו תמימות, להתייחס לגופו של דיון...
מעלים מכתב 'הלכתי טהור', בטח, ומבקשים 'בכנות' דיון הלכתי טהור.
אפשר לעבור אחד אחד מהמגיבים, מהמיימינים והמשמאילים, (וכמובן, גם התגובה שלי) ולראות את הענייניות. זה תוצרת החינוך שלנו, ואולי טוב שכך.
אז לפני שאתייחס 'רק לגופו של דיון', כמה פרטים היסטורים חשובים.
1. בקום המדינה, ולמשך 3 ממשלות התירו גדולי ישראל ובראשם הגרא''ז מלצר (למי שאוהב פוסקי-ליטא) הבית ישראל מגור (למי שאוהב צדיקים ואדמורי''ם) הגרד"ב מטשיבין (למי שאוהב טעם של נייטרליים) הגר"ע סופר מפרשבורג (למי שאוהב 'חתם סופר' וצ'כיה) ועוד, לשבת בממשלה, לקחת תפקיד שר, למרות הבעיות הכרוכות בכך, בשביל שכך היה צורך השעה.
2. מכתבו של ר''ט שלזינגר, לא נולד היום. גם אז היו כאלו שלפתע פתאום הורחקו מהעוגה, ו'הרימו' את כל היהדות החרדית בדבר האיסור ההלכתי (גופו של דיון, כמובן, נטו) שיש בכניסה לממשלה. למשל, עורכי עיתון הקול הירושלמי, שלא הצליחו בבחירות...
3. ויודגש, כי לא היה זה דבר פשוט. באותם ימים טרום 'המודיע', 'הקול' שלט בשיח הציבורי, ואם הוא אמר שאסור - אז בוודאי שכך הוכרעה ההלכה. לשם המחשה, דמיינו היום אם קיים רק עיתון 'הפלס' ו'העדה', מה יחשבו 'כל' החרדים בעולם על גזירת הגיוס?
4. גם בתשל''ז, לא 'נאסרה' לקיחת שרים וממשלה, אלא הועדפה. כי היה אפשר בכך. כמובן גם אז הועלה ה'דיון ההלכתי נטו' על ידי 'אוהבי' הרב שך זצ''ל.
5. ולאוהבי הדיון ההלכתי נטו, אתם יודעים מי היה היחיד מגדולי ישראל זי''ע, שהתיר ואף חייב את הבחירות, אך אסר באופן גורף כניסה לממשלה? הרבי מליובאוויטש זי''ע. סימוכין לכך תוכלו למצוא בדעתו העקבית של הת''ח מחברי הפרום הנכבד, הרב דרומי, (גם באשכולות אחרים... כל הכבוד). כן, לא החזון איש, לא הרב מבריסק, לא הרב שך, לא כל אפיזודה קנאית משתלמת אחרת (כוונתי למגדלים רבנים בשל דעותיהם ולא כמובן לרבנים), אסרו להיכנס לממשלה. אך ורק הרבי מליובאויטש שהיה מאוד עקבי בכך. (ואגב, גם הוא במכתביו, מציין שאין הוא נכנס להורות לכך למעשה אם אחרים יאמרו אחרת, אלא שכך זוהי דעתו).
6. משכך יובן, מדוע לפתע הרב חשבה לטובה, בלי בושה מבזה ת''ח, ומחבר בין השר החרדי האחראי למכירת ילדי תימן (נטו נטו 'הלכתית' לא חלילה ח''ו שהוא אשם, בטח..) לבין השר החרדי האחראי על איסור 'לא תחנם'....
7. לסיכום: ללמדך, כשאתה ב'עניינים', ימצא הפתרון ההלכתי, ואם אתה בטעות לא במוקד השפעה, אז הדיון ההלכתי נטו, יוביל לאיסור.
ולא כתבתי כאן פוליטיקה, אלא שיעור בהלכות נטו הלכתי.
באשכול על ילדי תימן, אכתוב פוליטיקה כמענה להשמצות הזולות של נטו הלכתי.