הגאון הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

[איש_ספר]

אבל הוא עשה את זה בדרכי היתר, אז מה הבעיה לשיטתך?

שידה תיבה ומגדל זה מועיל לא להיטמא, אבל אין היתר לטמא להיכנס כך למקדש (מה גם שהטענה שהוא נכנס בדרך כזו היא שמועה בעלמא, וכמדומני שאין לה מקורות מאותה תקופה).

מאי דפשיט"ל, פשוט להיפך לתפא"י זבחים ריש פ"ג, עי"ש שכתב בפשיטות שמותר. ויש חולקים. שו"ר שהוא מדבר על טמא ואולי זר שונה.
זכור לי שיש תשו' ע"ז בציץ אליעזר ושם דן גם בסיפור של מונט' ובחרם של בנו של הנתיבות (חרמו של י"מ) אבל לא מצאתי כעת.

עיקר דברַי באו כתשובה לטענת הרב תוכן, כך שהם לשיטת המתנגדים למעשהו של מונטיפיורי (שאם זה נכון שהוא נכנס בדרך זו אז צ"ל שלדעתם גם כך אסור, אבל עדיין הטענה היתה מצד כניסה לעזרה או לספק עזרה, ואין בזה בסיס לומר שהיתה גזירה קדומה על כל הר הבית), אבל כמדומני (איני זוכר בבירור) שאכן כשהתבוננתי מעט בסוגיא זו השתכנעתי מטענות האוסרים זאת (ולכן כתבתי זאת בסתמא ולא הדגשתי שדברַי הם אליבא דאותם שיצאו נגד עליית השר).

לפי הסיפור גויים נשאו אותו במשהו כמו אפריון/ריקשה, ואם כך היה, גם זה אסור, שהרי גויים אינם נכנסים לפנים החיל. אבל לא נראה לי שהמוחים נכנסו לדון בדין כניסה בשדתו"מ, אלא מחו על עצם הפרצה שיהודי שאם אמנם היה בור וע"ה, אבל נחשב כסמל וכדמות, נכנס להר.

[תוכן]

ת"ח מהציבור הדת"ל דוגמת ר' יעקב משה חרל"פ, המרחשת, הדבר אברהם, וכיוצא שלא היו מהמחנה שלו.

לא לחנם בחרת דמויות משני דורות אחורה.

ר' משולם ראט, ור' אהרן ליכטנשטיין יותר טוב?

[תוכן]

ת"ח מהציבור הדת"ל דוגמת ר' יעקב משה חרל"פ, המרחשת, הדבר אברהם, וכיוצא שלא היו מהמחנה שלו.

לא לחנם בחרת דמויות משני דורות אחורה.

כמובן. וזאת משתי סיבות ראשית בזמן ההוא, החילוקים בין החכמים, למשל בנושא של מידת התמיכה וההשתתפות עם התנועה הציונית, לא הגיעו לידי חלוקה מגזרית. רח"ע והדב"א, היו באותו מחנה ממש, על אף השוני בכמה עניני דעות. כך קל יותר להכיל, כי סו"ס הוא "משלנו", מהמפלגה שלנו וזה כידוע העיקר.
שנית, ככל שהדמות רחוקה יותר בזמן, כך ניתן לטשטש להעלים ולהתעלם מפרטים שלא מתאימים לנו, וממילא הדרך להכיר בגדולתו הבלתי מעורערת של החכם, קלה ונוחה לעיכול.
אתייחס גם לשאר הדוגמאות שלך: הרב קוק למשל, המעריצים שלו מבני הציבור הליטאי, הם רק אלה, שגדלו על ברכי חכמים או משפחות שהורישו להם יחס זה. כל השאר, היחס נע בין אדישות/הקטנה/זלזול/עוינות. ר' אברהם שפירא, אני רוצה לראות אחד שיזכיר בדרשת שבע ברכות, משהו בשמו, ולא יקבל מבטים מופתעים/מלגלגים.
לפני כמה שנים התבקשתי ע"י בנו, ידידי הגרב"צ, לפזר את ההגדה של אביו בבתי מדרשות, מובן מאליו שעשיתי את זה בשעות שאינן מן היום ואינן מן הלילה. בבית מדרש אחד נכשלתי באברך אחד שבדק אחרי מה אני מניח שם (מה לעשות שהכריכה בצבע תכלת בהיר...), אחרי שראה מה שראה, שאל בהתרסה: תגיד ספרים של האפיפיור גם תניח כאן?
אוהבים להתלות בד' החזו"א באגרות, שהעמידה על העקרונות עשויה לבוא על חשבון התבטאות עולבות כנגד חכמים, והמחיר ראוי, רק שהמדובר שם על צעירים. אולי הגיע הזמן להתבגר. אפשר לדבוק לחלוטין בעקרונות הנראים לנו נכונים מבלי שום התגמשות, ועדיין להכיר במעלתו של מי שראוי לכך, ולתת את הכבוד וההערכה למי שזכאי לכך.

החוויה שלי שונה לגמרי.

לא מכיר אברכים שמייחסים קורטוב חשיבות ל'מפלגה'.

רוב האברכים שאני מכיר, מכבדים את הר' קוק, ללא שום קישור למוצאם.

[הרואה]

ר' שמואל טל עולה להר הבית, ובכל זאת קיבל הסכמות לספריו בין היתר מהרב אלישיב ומר' שמואל אוירבך.
כנראה שהם לא ראו את הסכינא חריפא הזה, על אף שכידוע לא תמכו לעליה להר.
מסתמא אפשר למצוא עוד דוגמאות.

[גיזונטע קאפ]

ת"ח מהציבור הדת"ל דוגמת ר' יעקב משה חרל"פ, המרחשת, הדבר אברהם, וכיוצא שלא היו מהמחנה שלו.

לא לחנם בחרת דמויות משני דורות אחורה.

אתן דוגמא יש אדם שסובר הלכתית שהיום כולם צריכים לקרוא מגילה בי"ד, יש שני אפשרויות, או שככה יצא לו בסוגיא, או שמשהו אצלו משובש.
הדב"א והמרחשת היו גדולי ישראל לכל דבר, בכל תחום, ולא היה שום שינוי בין חכמים אלו לשאר הגדולים, אלא שדעתם לענין התנועה הציונית הייתה אחרת קצת
ומשכך הם מקובלים לכתחילה, היו דמויות שהיה לזה קצת יותר השפעה בדמותם, והתקבלו פחות, מהרצי"ה ומטה זה כבר מקיף את כל החיים, ולכן אין לנו שום קשר איתם

[עץ הזית]

ר' שמואל טל עולה להר הבית,

ר' שמואל טל לא עלה להר הבית מעולם, אלא שבעבר הוא הורה לתלמידיו שמותר.

[פרנקל תאומים]

סתם הערה אגב גררא,

האיסור שגדרו חכמי הדור לעלות להר הבית אינו רק מחמת חשש כניסה של יהודים יר''ש למקום החיל האסור לטמאי מתים, אלא גם מפני שהיתר כניסה להר יביא לכך שיהודים שאינם יר''ש יכנסו להר הבית בהמוניהם ללא טבילה כדיניה וכדקדוקיה, או אף יכנסו בשוגג ובמזיד למקומות האסורים בכניסה לטמאי מתים, וכן מחשש שנשים נידות או פולטות זרע תעלינה להר. וכן מהחשש הכללי של חילול הקודש במקום הקדוש לנו מכל, כאשר יהודים שאינם יר''ש יכנסו להר ללא כובד ראש ומורא מקדש כדין.

כל בר דעת מבין שככל שיפרצו חומות מגדליי ויהודים רבים יעלו בהר, אכן החששות הנ''ל יתאמתו ויחריפו כהנה וכהנה, חילול הקודש יהיה ח''ו נורא נוראות, והמכשול לרבים יהיה עצום. שוו בנפשכם אם מה שמתחולל בכותל המערבי (ודל מהכא הפרצות החדשות שרוצים הפריצים להוסיף ולפרוץ בו) יתחולל נמי בהר ה'. אוי לנו. לא תהיה לנו שום דרך לשלוט על זה, להזכירכם אנו חיים במדינת שלטון בג''ץ חילונית למהדרין.

אם מטבעות הלשון השגורות אודות עיניי הבדולח של החכמים שראו למרחוק וגדרו גדר כבר הפכו קצת למשל ולשנינה (בעווה''ר), הרי שכאן כל מי שעיניי שכל לו יכול להבין בנקל כמה צדקו דבריהם וכמה היטיבו לקדם את פני הרעה. סוף מעשה במחשבה תחילה.

[משוש דורים]

סתם הערה אגב גררא,

האיסור שגדרו חכמי הדור לעלות להר הבית אינו רק מחמת חשש כניסה של יהודים יר''ש למקום החיל האסור לטמאי מתים, אלא גם מפני שהיתר כניסה להר יביא לכך שיהודים שאינם יר''ש יכנסו להר הבית בהמוניהם ללא טבילה כדיניה וכדקדוקיה, או אף יכנסו בשוגג ובמזיד למקומות האסורים בכניסה לטמאי מתים, וכן מחשש שנשים נידות או פולטות זרע תעלינה להר. וכן מהחשש הכללי של חילול הקודש במקום הקדוש לנו מכל, כאשר יהודים שאינם יר''ש יכנסו להר ללא כובד ראש ומורא מקדש כדין.

כל בר דעת מבין שככל שיפרצו חומות מגדליי ויהודים רבים יעלו בהר, אכן החששות הנ''ל יתאמתו ויחריפו כהנה וכהנה, חילול הקודש יהיה ח''ו נורא נוראות, והמכשול לרבים יהיה עצום. שוו בנפשכם אם מה שמתחולל בכותל המערבי (ודל מהכא הפרצות החדשות שרוצים הפריצים להוסיף ולפרוץ בו) יתחולל נמי בהר ה'. אוי לנו. לא תהיה לנו שום דרך לשלוט על זה, להזכירכם אנו חיים במדינת שלטון בג''ץ חילונית למהדרין.

אם מטבעות הלשון השגורות אודות עיניי הבדולח של החכמים שראו למרחוק וגדרו גדר כבר הפכו קצת למשל ולשנינה (בעווה''ר), הרי שכאן כל מי שעיניי שכל לו יכול להבין בנקל כמה צדקו דבריהם וכמה היטיבו לקדם את פני הרעה. סוף מעשה במחשבה תחילה.

דפח"ח
וביותר יש להדגיש שטומאת מקדש וקדשיו הוא החטא החמור ביותר בתורה, שכל עבודת הכה"ג ביוהכ"פ לפני ולפנים באה לכפר עליו, (על כל שאר העבירות מתכפרים בשעיר לעזאזל), וכדברי הגמ' (זבחים דף ו) שראויים היו ישראל להביא שעיר לחטאת (המכפר על חטא זה כמבואר בריש מס' שבועות) בכל עת ובכל שעה.
ולדאבון כל לב מאז נהפכה העליה להר לדגל בעיני הלאומיים, שמענו על אנשים טמאים ומשוקצים העולים להר קדשינו, מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי.

[פרנקל תאומים]

ר' שמואל טל עולה להר הבית, ובכל זאת קיבל הסכמות לספריו בין היתר מהרב אלישיב ומר' שמואל אוירבך.
כנראה שהם לא ראו את הסכינא חריפא הזה, על אף שכידוע לא תמכו לעליה להר.
מסתמא אפשר למצוא עוד דוגמאות.

האם הם ידעו על כך? (שהוא הורה (בעבר) היתר לתלמידיו לעלות להר).

[עץ הזית]

ר' שמואל טל עולה להר הבית, ובכל זאת קיבל הסכמות לספריו בין היתר מהרב אלישיב ומר' שמואל אוירבך.
כנראה שהם לא ראו את הסכינא חריפא הזה, על אף שכידוע לא תמכו לעליה להר.
מסתמא אפשר למצוא עוד דוגמאות.

האם הם ידעו על כך? (שהוא הורה (בעבר) היתר לתלמידיו לעלות להר).

מסתבר שהם ידעו שדעתו (והוראתו) היא שמותר לעלות.

[פרנקל תאומים]

ר' שמואל טל עולה להר הבית, ובכל זאת קיבל הסכמות לספריו בין היתר מהרב אלישיב ומר' שמואל אוירבך.
כנראה שהם לא ראו את הסכינא חריפא הזה, על אף שכידוע לא תמכו לעליה להר.
מסתמא אפשר למצוא עוד דוגמאות.

האם הם ידעו על כך? (שהוא הורה (בעבר) היתר לתלמידיו לעלות להר).

מסתבר שהם ידעו שדעתו (והוראתו) היא שמותר לעלות.

הגרי''ש אלישיב ידע מכך? אני מתקשה להאמין.
להבנתי, עניינים ציבוריים מן הסוג הזה בערו בנפשו של מרן הגריש''א, לא מסתבר לי כלל וכלל שהיה נותן הסכמה לספר שמחברו ידוע לו כמתיר למעשה את פריצת הגדר הזו שגדרו כל גדולי החכמים. אולי אני טועה, אבל חושבני שזה מצריך ראיה. (כמובן, אם המחבר היה ידוע לו כיר''ש מרבים וכת''ח אמיתי שצועד בדרך ההלכתית המסורה, הרי שלא היה מבטלו באופן אישי בשל כך, אבל הסכמה לספר היא פעולה שיש בה מימד של ציבוריות).