פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט כתב:

צופה_ומביט כתב:השבוע ביום שני מסר הרב הנ"ל "שיעור מיוחד" בעניין השיעור של מצות תלמוד תורה.

כאן ישנו תקציר השיעור הנ"ל בוידאו.

אליסף כתב:

אליסף כתב:הלום ראיתי שגדולי הדור יצאו נגד ישיבה ממ"חית, מדובר בישיבה המדוברת של מיודעינו הרב לייבל?

אומרים לי שכן

צופה_ומביט כתב:

צופה_ומביט כתב:

צופה_ומביט כתב:השבוע ביום שני מסר הרב הנ"ל "שיעור מיוחד" בעניין השיעור של מצות תלמוד תורה.

כאן ישנו תקציר השיעור הנ"ל בוידאו.

כאן ישנו "מצוות לימוד תורה, מהותה וגדריה – מאמר מקיף", אולי זהו סיכום השיעור הנ"ל.
מחלק שם בין מצות תלמוד תורה של כל יהודי שעניינה חיבור לתורה, לבין מצות תלמוד תורה של מי שנשאו לבו להיות תלמיד חכם / מורה הוראה שעניינה התמסרות מוחלטת [ורק באדם כזה נחלקו ר"י ורשב"י], ומסביר בזה סוגיות שונות וחילוקים שונים שמצינו במצות תלמוד תורה, וגם את המציאות למעשה שבכל דור ודור, עיי"ש.

עקביה כתב:לא ברור לי מה רצה הכותב בפרטי.
דבריו המקוממים של רב"ש פורסמו והופצו וחיללו שם שמים, וככל שרבנים חרדים ימחו עליהם ויתנערו מהם כך ייטב.

זאת מלבד העובדה שדבריו של ר' דוד לייבל במקרה זה נכונים לגמרי.

פרנקל תאומים כתב:לא נראה לי שיש איזו שהיא משמעות למכתב מר''ד לייבל, זה לא מוסיף שום דבר לארסנל של "רבנים חרדים שימחו ויתנערו".
באותה מידה גם הרב דוד סתיו יכול לכתוב מכתב מחאה, או ד''ר בני לאו. הם מאן דאמר'ים בדיוק כמוהו.

אליסף כתב:הרב לבל מחפש היכי תימצא'ס להיות רלבנטי ולמצב את עצמו ככהן הגדול של החרד"שים והחרד"קים

צופה_ומביט כתב:אעתיק מהאישי:

פרנקל תאומים כתב:לא נראה לי שיש איזו שהיא משמעות למכתב מר''ד לייבל, זה לא מוסיף שום דבר לארסנל של "רבנים חרדים שימחו ויתנערו".
באותה מידה גם הרב דוד סתיו יכול לכתוב מכתב מחאה, או ד''ר בני לאו. הם מאן דאמר'ים בדיוק כמוהו.

לא צריך להגזים. באותה מידה אתה יכול לומר שכמויות המתגייסים החרדים...

זאב ערבות כתב:צו"מ, ספרתי בדבריך 12 פעם את השרש חרד, אולי תוכל להסביר לדעתך מהי הגדרת ומשמעות הדבר ומי ראוי להקרא כך.

צופה_ומביט כתב:[לפחות כהגדרה סוציולוגית (כי אם כהגדרה מהותנית - יש שיאמרו שגם אתה ואני לא משתייכים אליו, מעצם כתיבתנו בפורום, או כו"כ ת"ח חשובים מהפורום מעצם חיבורם לאקדמיה וכיו"ב), שהתרחב עם הזמן, כטבעו של עולם, וממילא יש בו גוונים שונים, גם השקפתיים, והגדרות עצמיות שונות]

כן מסתבר כתב:האם קיים ארגון אחר שילווה בוגר חרדי ויתן לו קהילה בה יוכל להתקדם לעבודה ריווחית בצורה מסודרת תוך כדי לימוד תורה ושמירת מצוותיה בצורה מהודרת?

צופה_ומביט כתב:רבי זאב, בהודעתי גופא התייחסתי מראש לשאלות מסוג זה, שהבנתי שמן הסתם יבואו.
לא רק במשפטים שציין הרב סימנא, אלא גם כשכתבתי: אם באנו לדון השקפתו של מי "חרדית" וכמה ואיך ובהתאם למה, גם בזה לא רק הרב לייבל ימצא עצמו תחת עין הבחינה הזו. [ובכלל הגענו כיום למצב שכל אחד מצמצם את הגדרת ה"חרדיות" לפריזמה צרה כזו שמשאירה מחוץ לה את כל מי שלא כמוהו בדיוק]. ע"כ. וגם בעוד מקום בהודעה.
קיצורו של דבר: שאלת "מיהו חרדי" עתיקה ונידושה עד בלי די, ולא נצא מזה. לכן לא ניכנס לזה.
אפשר להתפלפל עד בלי די, לחקור מה הסיבות והאם הן מוצדקות ומצדיקות, אבל מה המציאות? שהרב לייבל [והציבור שלו] נתפס כחרדי, והרב דוד סתיו [והציבור שלו] לא.
שום פלפול לא ישנה את העובדה הזו, ולכן הפלפולים לא רלוונטיים לענייננו.

כן מסתבר כתב:האם קיים ארגון אחר שילווה בוגר חרדי ויתן לו קהילה בה יוכל להתקדם לעבודה ריווחית בצורה מסודרת תוך כדי לימוד תורה ושמירת מצוותיה בצורה מהודרת?

צופה_ומביט כתב:אעתיק מהאישי:

פרנקל תאומים כתב:לא נראה לי שיש איזו שהיא משמעות למכתב מר''ד לייבל, זה לא מוסיף שום דבר לארסנל של "רבנים חרדים שימחו ויתנערו".
באותה מידה גם הרב דוד סתיו יכול לכתוב מכתב מחאה, או ד''ר בני לאו. הם מאן דאמר'ים בדיוק כמוהו.

לא צריך להגזים. באותה מידה אתה יכול לומר שכמויות המתגייסים החרדים עכשיו לא אמורה להיתפס בציבור כחרדים שמתגייסים ובאותה מידה יכולים להתגייס מישיבות בני עקיבא. ולא היא. זה כן נתפס כחרדים, וזה ציבור שבא כולו מהמגזר החרדי [לפחות כהגדרה סוציולוגית (כי אם כהגדרה מהותנית - יש שיאמרו שגם אתה ואני לא משתייכים אליו, מעצם כתיבתנו בפורום, או כו"כ ת"ח חשובים מהפורום מעצם חיבורם לאקדמיה וכיו"ב), שהתרחב עם הזמן, כטבעו של עולם, וממילא יש בו גוונים שונים, גם השקפתיים, והגדרות עצמיות שונות], ויש לו רבנים שהוא הולך לאורם, כמו הרב פייבלזון והרב לייבל, ועוד, בתחומי החיים השונים, לצד היותו משייך עצמו למטריית העל שתחת גדולי ישראל החרדים. ובכ"ז אכמ"ל.
וכך הרב לייבל, לא רק שכלפי "חוץ" הוא בהחלט רב חרדי, ובכל פעם שהוא מדבר את משנתו הדברים מקבלים פרסום והדים בחוץ, אלא שכאן הוא גם מבטא קול של הציבור הנ"ל, שהוא "בפנים" [לפחות בהגדרתו העצמית], וחשוב לו לשמוע את רבניו מתנערים מדברים כמו של הרב שרייבר, בפרט כאשר הציבור הזה עסוק כיום מאד בתמיכת לחימה אם לא יותר מזה. וכמובן שזהו ציבור שחש עצמו ישראלי לא פחות ממה שהוא חש עצמו חרדי, והדברים עתיקים, ויש להם משנה השקפתית על זה, שאמנם התחילה כסוג של תנועת שחרור, אבל בסופו של דבר כאמור יש לה רבנים מכווני דרך, [שלא לומר מקורות השקפתיים שונים, גם אם אינם מקורות ההשקפה ה"חרדית הארד-קור" של היום]. כאמור, הדברים עתיקים ולא נגמרים, וכתבתי רק על קצה המזלג הנוגע לענייננו, ודי בזה ל"יודע מבין" כמר.

אליסף כתב:הרב לבל מחפש היכי תימצא'ס להיות רלבנטי ולמצב את עצמו ככהן הגדול של החרד"שים והחרד"קים

נו, יכול להיות, ומה בכך?
אם המציאות היא שיש כיום ציבור גדול [אולי אפילו גדול מאד] המגדיר עצמו חרדי, ובא מתוך הציבור החרדי, שבהרבה תחומים ועניינים לא רואה בגדולי הדור את מנהיגיו, [וכל שכן לא ברבנים כמו הרב שרייבר], מישהו צריך להנהיג אותם, לא? זה עדיף מכלום. זו עכ"פ גישתו של הרב לייבל, ולא להניח להם לאבדון גמור.
מה עוד שנראה גם שהוא באמת מסכים איתם בהרבה דברים, ולא רואה בזה סתירה לחרדיות, וממילא מגיב תגובה אמיתית, ולא כהחנפה למישהו.

ע"כ מהאישי [במעט התאמות לצורך הפרסום ברבים].

חבר עיר כתב:

כן מסתבר כתב:האם קיים ארגון אחר שילווה בוגר חרדי ויתן לו קהילה בה יוכל להתקדם לעבודה ריווחית בצורה מסודרת תוך כדי לימוד תורה ושמירת מצוותיה בצורה מהודרת?

כן, חלקי בקהילתי של הרב ברוך צבי גרינבוים ר"י דרך ה', בהכוונתם ובעידודם המובהק של גדולי ישראל שליט"א.
https://chelki.co.il/

נ.ב. אין זה אומר שחייבים להזדהות עם המיזם שלהם 'חלקי במלחמתי' 'אחים לעורף' וכיו"ב.

פרנקל תאומים כתב:ידידי, אין להם שום רבנים שהם הולכים לאורם. רבנים מעניינים אותם כמו השלג של שנה שעברה. כמו עלי השלכת שלפני שנתיים, וכמו הצינון המנוזל שתקף אותם לפני שלוש שנים. "משנה השקפתית"? נו באמת...
וכאילו שהחבר'ה של ר''ד לייבל השתוקקו למוצא פיו, כאילו שהם לא יודעים מראש מה דעתו בעניין. וכאילו שיש איזה חידוש מרענן בכך שהוא "מתנער" מהדברים.

פרנקל תאומים כתב:

עקביה כתב:לא ברור לי מה רצה הכותב בפרטי.
דבריו המקוממים של רב"ש פורסמו והופצו וחיללו שם שמים, וככל שרבנים חרדים ימחו עליהם ויתנערו מהם כך ייטב.

זאת מלבד העובדה שדבריו של ר' דוד לייבל במקרה זה נכונים לגמרי.

לא נראה לי שיש איזו שהיא משמעות למכתב מר''ד לייבל, זה לא מוסיף שום דבר לארסנל של "רבנים חרדים שימחו ויתנערו".
באותה מידה גם הרב דוד סתיו יכול לכתוב מכתב מחאה, או ד''ר בני לאו. הם מאן דאמר'ים בדיוק כמוהו.

זאב ערבות כתב:ד"א, יש לך המלצה לאורו של מי ללכת?

זאב ערבות כתב:נשלח היום

הרואה כתב:בתור מי שקצת למד אצל ר' בונים אני יכול להסביר 'מאיפה זה נובע' ומה כוונתו אבל אין צורך (וזה גם לא כל כך מעניין) ולא אאריך כדי שלא ימחקו גם את האשכול הזה.
דבר משונה עד מאד בקהילות מסוימות כאילו שככל שתתקוף יותר את החיילים שמחרפים נפשם כפשוטו בשמירה על עם ישראל, כביכול בכך תוכיח שאתה יותר צדיק. החומות יותר חשובות מהערכים עצמם.
חיילי המילואים ברובם יכלו להפטר ממילואים בק"נ טעמים, עוזבים את משפחתם וספק גדול אם אברכים רבים (ובפרט המבינים בהשקפה אגב רב"ש ממש לא כזה) יגיעו אי פעם בימי חייהם לבגרות הנדרשת בשביל מסירות נפש שכזאת.
ראיתי אוסף סרטונים של חיילי מילואים שחוזרים הביתה ופוגשים את ילדיהם והילדים חלקם קטנים ממש פשוט פורצים בבכי היסטרי. אב שחוזר ממסע שנור (מסירות נפש אמרנו כבר?) בחו"ל הילדים לא בוכים מהתרגשות. ילדים שכל יום ידעו שיתכן ולא יראו יותר את אביהם כן.
אנחנו מדברים כל היום על מסירות נפש ולא יודעים מה זה באמת מסירות נפש.

הרואה כתב:אשתי תרמה מוצרי מזון למשפחות חיילי מילואים, קרובת משפחה המשתייכת לפלג מסויים צעקה עליה בזעזוע של ממש 'מילא את תורמת להם אבל הילדים רואים מה יהיה עם חינוך הילדים?!'. אמרתי לאשתי בדיוק הפוך שהילדים יראו שאנחנו גם רוצים בהצלחת עם ישראל ושאנחנו דואגים לא רק למי שנראה כמונו ומצביע למפלגה שלנו אלא לכל יהודי.

צופה_ומביט כתב:לגבי מסירות נפש:
מסירות נפש כולל כל התגברות ומסירת הרצון. אלא שרצון החיים הוא הרצון הכי חזק ולכן מסירת רצון החיים היא השיא של מסירות נפש.
מדברים אצלנו על מסירות נפש - כשהנוגע למעשה כמעט אף פעם, ואולי אף פעם כפשוטו - אינו מסירת החיים, אלא מסירת הרצון. וככל שמדובר על מסירת רצון ותשוקה ותאוה חזקים יותר - כך גדל התואר "מסירות נפש" בנוגע לזה.
בני תורה חיים חיים של מסירות נפש מתמידה, כמעט בכל תחום.
הרס"ג כבר מייסד לנו שחידוש קטן שמתמיד זמן רב - יש להתפעל ממנו יותר מחידוש גדול לזמן קצר. [מסביר בהקדמת האמונו"ד שלכן נס ירידת המן במדבר ארבעים שנה גדול יותר מקריעת ים סוף וכל מכות מצרים]. כי זה עצמו החידוש הגדול: שינוי הטבע לזמן ממושך ובאופן מתמיד. מסירת רצון קטן - באופן מתמיד, בתוך השגרה הקבועה, יכולה להיות גדולה יותר ממסירת החיים באופן חד פעמי.
וכבר הסבירו בזה את מעלת אברהם על יצחק בעקידה. יצחק היה מת שם ועולה לעולם שכולו טוב. אברהם היה נשאר להתמודד עם ההשלכות לכל החיים, יום יום שעה שעה ורגע רגע.
אז בהחלט יודעים מה זו מסירות נפש, והרבה דרגות יש במסירות נפש, ומסירות נפש קבועה כאורח חיים ובתוך השגרה - היא גדולה מאד.
כמובן שאין בדבריי מילה להקטין את מסירת החיים של הלוחמים בעזה, ח"ו. אני מדבר רק כדי לשים בפרופורציה את המשפט "אנחנו מדברים כל היום על מסירות נפש ולא יודעים מה זה באמת מסירות נפש".

סימנא כתב:היטבת לתאר ולאפיין מסירות נפש תמידית וממושכת מול מסירות נפש רגעית של תעוזה, את הקושי המיוחד דווקא בפעולה ממושכת, הרבה אחרי שהמוטיבציה הראשונית כבתה. ייש"כ על הדברים היפים.
ראשית, ראוי לציין שאנשים שיושבים עכשיו במילואים, חודשיים אחרי ההתגייסות, הם כבר גם בגדר של מסירות נפש ממושכת.
ולעיקר העניין, כל כמה שלא נהפוך את זה ונפלפל בזה, אי אפשר להשוות מסירת נפש ממש, נכונות להקריב את החיים גופם, לשום דבר שבעולם. "אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן" אמרה הגמרא על הרוגי מלכות, ולא על צורבא מרבנן (מסתמא נקטה הגמ' דווקא ר"ע וחבריו, כי הכוונה למשתתפי המרד). לפעמים צריכים להתעמק להבין את הפשוט ביותר.
אגב, בעקבות דבריך(ודברי הגרב"ש להבדיל) חשבתי שהמשימה החשובה ביותר לכל בר דעת, היא לאתגר את עצמו, לנסות להיכנס לנעליו של האחר ולהבין את הקשיים שבו הוא מתמודד, ולא רק להצטדק ולמצוא היכ"ת למה דרכו שלו נכונה ובאיזה אופן ניתן לתאר את האחר כאפס.

הרואה כתב:בשורה התחתונה מי שמתאנח על כבודן של ישראל שכבוד ישראל הוא כבוד ה' בעולם צריך לכל הפחות להרגיש שייך, לשמוח בנצחונם של ישראל ולכאוב במפלתן, זה המינימום הבסיסי ביותר.

הרואה כתב:כנ"ל עוד אברך יוצא אנגליה שסיפר לי שבמות המלכה הוא בכה, אבל ביום הזיכרון לחיילי צה"ל חס ושלום... ומילא הוא היה 'מתגבר' על רגשותיו, הוא אמר שאין לו אפילו התמודדות עם זה הוא פשוט מעולם לא חש קרבה כלפיהם.