הים הגדול כתב:תא חזי כתב: או לאחד שכבר רוכב על הגל שדברי חלומות מעלין בלבד' והחליט להעביר את המסר שנגלה לו ורק לו על משכבו בלילות....
המסר הוא מסר פשוט וברור, ובלי שום חלומות-האם אין כאן בעיה ?! האם לא עזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים ??
והן הן דברי הגרח"ק
כאן. (בערך מחצי השיעור והלאה)
הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל׃
לצערי אין לי סבלנות וקשב וריכוז להאזין לעצרות (בנות שעה ו6 דקות!!), וכבודו של הגר"ח קלופט שליט"א במקומו מונח. ובוודאי אלו דברי
על עצם העניין - הדרמטיות הזו של אי-אלו מעוררים בעלי קולמוס ומקלדת, יסודה בדמגוגיה, לטעמי ההתעוררות בכגון דא בגלל אי-אלו דברים שקרו (ר"ל, שהדבר שקרה במקום פלוני - הוא הוא ההוכחה ששיטת האחרים (כמובן, אף פעם לא אני) היא הבעייתית, והא ראיה, וחוזר חלילה), יסודה ושורשה, למעשה, הוא בדיוק באותו שורש המוביל (בהשתלשלות אחרת) לרדיפת קמיעות והילולות.
ובפירוש: להגזים בהילולות, ופניה אל הנפטרים וכו' -
אסור (לרוב הדעות), כיון שאסור, כיון שהוא אביזרייהו דע"ז לכמה מאן-דאמרים, לא כפונקציה ופועל יוצא של אסון נורא בהילולא פלונית. כבר אמור לעיל 100 פעמים (מכתבי שלי ושל אחרים) שאנחנו לא עו"ד ולא רו"ח של בורא כל עלמין. לכן אין טעם לדוש בזה מהפן הזה.
השימוש באסון כ"ראיה", בתוספת מגוחכת של לשון פסאודו-זוהרית מהולה בדברי גדולי ישראל שהיו נגד, היא אך ניסיון מגוחך ונואל להחדיר דברים העומדים ברומו של עולם, כיחוד הבורא, דרך זיוף ורמיה, פופוליזם ודמגוגיה.
הלא על מ"ה הנפטרים ז"ל שהלכו לעולמם באסון זה שכביכול הם ראיה ש"עזבו מקור מים חים", ישנם מאות אלפי זורקי-נרות בהילולות, שחיים פחות או יותר בטוב, ועליהם יש עוד מיליארדים עובדי עבודה זרה ממש שראשיהם וגונדא דילהון חיים בכבודו של עולם. מאי ראיה איכא?
(כזאת וכזאת השבתי גם במייל חוזר לכמה רמב"מיסטים ששלחו בתפוצה שלהם איגרת מוסר על האסון הנורא, שכולנו נלמד ממנו את דעת הרמב"ם נגד הילולות הצדיקים והקבלה וכו'. ואף אני עניתי להם דאילו הרמב"ם היה חי
(אין מה לעשות, על דמגוגיה עונים בדמגוגיה...) הוא היה שוחק למשבתם, שכל כך אינם בטוחים בצדקת דרכם ובאמיתת אמונתם, ולא סגי להו דבריו הקדושים במשנה ובמורה, בפרקים ובאגרות, שהם צריכים להוכיח דרכם ודעתם מאיזה קישור דל ממעשה שאירע, וכבר ידועים דברי הרמב"ם באגרות על הניסים והזוועות וכו')
הרבה דרכים למקום, ואיני בטוח שזו הדרך הרצויה לפניו.