פורום אוצר החכמה

מישהו הביא קישור באחד הדפים הקודמים לפורום אחר עם אשכול גדול על הכשרים מחו"ל. עד כמה שידוע לי, המידע על הכשרים הכי טובים בארה"ב נכון. כמובן תמיד יש חילוקי דעות ויהיו מפקפקים על דירוג המדויק של כמה מההכשרים, לכאן ולכאן, אבל באופן כללי כנראה זה מוסכם.

הנה הקישור הנ"ל:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 891#p13691

בימים האחרונים נמכר הרשת יש 'שיכר תפוחים' תוצרת פולין, האם יש למישהו מידע על רמת כשרותו?

אני לא מבין יש חתם סופר עגול . אולי השואל חושש שיש אחד סופר ואחד חותם . נראה שכשמשיח יבוא ימחק את כולם ויהיה רק הכשר אחד . זה לא נורמלי מה שקורא

השאלה האם במוצר זה ישנם בעיות/סיבות לחשש?
וכן האם אפשר לסמוך על מערכת כשרות זו במוצרים מפולין?

החת"ס זצ"ל לא היה מפולין!

האם דיברו כאן על ההכשר הזה?

מישהו יודע מהי הרמה כיום בחוד חת"ס ב"ב?
רואים שבפסח הם נותנים כשרות לבלי סוף מוצרים שביומיום עומדים תחת העדה"ח,
האם זה אומר שהם ברמה פחותה או שמא הבד"ץ בשיטה לא נותן כשרות למוצרי ''מותרות'' בפסח?

יש מהם שאומרים כתב:הבד"ץ בשיטה לא נותן כשרות למוצרי ''מותרות'' בפסח?

זה נכון.

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:זה נכון.

אך אינו מוכיח דבר על חציו הראשון של המשפט. וד"ל.

בדיוק, זה לא מוכיח לא לחיוב ולא לשלילה, ולכן ציטטתי רק חצי משפט, ועליו כתבתי שהוא נכון.

אש משמים כתב:

זיוף חמור!!!.pdf

אולי אם נפסיק לפרנס את אויבינו - נזכה גם להישמר יותר מבעיות בכשרות....

עזריאל ברגר כתב:

אש משמים כתב:

זיוף חמור!!!.pdf

אולי אם נפסיק לפרנס את אויבינו - נזכה גם להישמר יותר מבעיות בכשרות....

אולי אם המחירים היו דומים היה לזה סיכוי..

לגבי דברים הנצרכים - כמו פירות וירקות (ובפרט בשמיטה) - אכן ממש קשה שלא לפרנס אותם.
אבל מדוע לקנות מהם מותרות?!
אם יקר מדי - לא נקנה...

מה בסוף המסקנה לגבי ההכשרים חת״ס בני ברק, בעלז קהילות אגודת ישראל?

מלבב כתב:מה בסוף המסקנה לגבי ההכשרים חת״ס בני ברק, בעלז קהילות אגודת ישראל?

אין מסקנה. כאן זה לא בית-דין.
מביאים כאן מקורות ושמועות וכו', וכל אחד יעשה כהכרעת רבותיו וכו'.

מה אומרים המקורות והשמועות? הרי אין הכשר שאין עליו סיפורי מכשולות די חמורים, האם בהכשרים אלו זה יותר גרוע משמעותית?

הקלא דלא פסיק הוא, שהכשרים אלו (חת"ס בעלז אגו"י) הם (לפחות) פחות טובים מהבדצי"ם (האשכנזים) האחרים.
לגבי קהילות הוא הכשר יחסית חדש ואין עליו מספיק ידיעות או שמועות.

השאלה אם רמת ההידור הוא פחות או שההכשר לא שווה הרבה כמו .....

עזריאל ברגר כתב: אם יקר מדי - לא נקנה...

אולי מישהו יסביר לי, מה פשר המחירים המטורפים בעוף ומוצריו. המחירים נסקו בתקופת חג הפסח, בכ12 שקלים לקילו. בכל מוצרי הבידצים המעולים.
[העדה-לנדא-רובין]. זה נסיון לא קל, לראות קהילות במקררי הסופר, כשהוא נשאר במחירים שפויים. מסירות נפש עד כמה?0.

מביני דבר משבחים מאד את ההכשר של קהילות על שחיטת עופות!
קלא דלא פסיק שזה ברמה של הבדצי"ם החשובים.
(זה עדיין לא אומר לגבי ההכשר על מסעדות וכד' שזה סוג אחר של השגחה).

לפי הקלא דלא פסיק נראה שהחלוקה בעניין ההכשרים הוא כך
טוב: עדה לאנדא
לא רע: שארית רובין
גרוע: כל השאר חוץ מחוג פתח תקווה
לא שווה: חוג פתח תקוווה

האם כל זה נכון?

לא כולם מסכימים לזה, ואיני רוצה לפרט דברים שיש בהם חששות גדולים של לשה"ר והיזק ממוני ליהודים (לשני הצדדים).

אני תוהה אם איסור לשון הרע והיזק ממון חמור בעיניך, או שהקפדות הכשרות קלות בעיניך...

ואתך הסליחה.

דרומי כתב:אני תוהה אם איסור לשון הרע והיזק ממון חמור בעיניך, או שהקפדות הכשרות קלות בעיניך...

ואתך הסליחה.

א. יש דברים שאני נוהג להחמיר יותר ממה שהוא כתב, ויש דברים שאני נוהג להקל יותר.
ב. מכיוון שלא מדובר בלשה"ר לתועלת (שהרי אף יהודי כשר לא אמור להתנהג לפי ההכרעות של חכמולוגי הפורום) - ודאי שוא"ת עדיף.

אגב, מי שרוצה הכרעות אינטרנטיות - שיחפש באתר כושרות וכיו"ב.

עושה חדשות כתב:מביני דבר משבחים מאד את ההכשר של קהילות על שחיטת עופות!
קלא דלא פסיק שזה ברמה של הבדצי"ם החשובים.
(זה עדיין לא אומר לגבי ההכשר על מסעדות וכד' שזה סוג אחר של השגחה).

נכון מלפני שנה וחצי שמעתי הפוך,

מלבב כתב:לפי הקלא דלא פסיק נראה שהחלוקה בעניין ההכשרים הוא כך
טוב: עדה לאנדא
לא רע: שארית רובין
גרוע: כל השאר חוץ מחוג פתח תקווה
לא שווה: חוג פתח תקוווה

האם כל זה נכון?

הדירוג הזה רחוק מלהיות נכון...
ונקוט האי כללא בידך, מערך כשרות השחיטה לא קשור כלל לשאר ההשגחה, רבנים שונים לגמרי הם האחראים וההנחיות שונות לחלוטין.
כך שלא כל הכשר שהוא נקרא הטוב ביותר במוצרים הוא יהיה טוב בשחיטה.
ומאידך ישנם כשרויות שהינם מעולות בשחיטה ואילו בשאר המוצרים לדאבון נפש....

נ.ב. ובכלל תימה שחוג פ"ת דנים בו, מאחר ואין זה גוף כשרות כלל...

יודע_ספר כתב:הדירוג הזה רחוק מלהיות נכון...

אני מדבר לא על בשר רק כללי
מה לא נכון

הגרש"צ רוזנבלט שליט"א אומר בפה מלא שהשחיטות של לנדא ושארית באותו רמה

אני בעצמי הייתי יותר מפעם אחת בשחיטות של העדה"ח לנדא רובין ושארית, (הייתי בעוד שחיטות של כשרויות נוספות אך לא אפרט לגביהן, כי לא מצאו חן בעיני), ואני סבור כי ארבעת השחיטות הללו דומות מאד זו לזו, היינו ברמת העקרון הם מקפידים על אותם דברים, וברמה המעשית והארגונית יש לכל אחד את המעלות והחסרונות שלו, (יש גם דברים שזה רואה אותם כמעלה והשני כחסרון וכו'), כך שקשה לומר שמישהו יותר טוב מהאחרים, הם פחות או יותר אותו דבר.
בשחיטה של קהילות לא הייתי (זה בתכנון), כך שאינני יכול להעיד כלום, אך שמעתי עליהם מאחרים שמתמצאים בתחום דברים טובים, אקוה שאוכל לעדכן בהזדמנות מהתרשמות אישית.
ברמת ההשגחה על מסעדות ומפעלים, אין ספק שהרב לנדא הטוב מכולם, אחריו העדה"ח, ואח"כ רובין ושארית.

נ.ב. כמובן שאני מדבר על שחיטת עופות, שחיטת בקר הוא ענין אחר לגמרי והרבה יותר מורכב.

הרבנות הראשית הטילה סנקציות על גוף הכשרות בד''צ חתם סופר פתח תקווה (מקור: ערוץ 7)




הרבנות מצאה כשלים בפעילות חוג בד"צ חתם סופר פתח תקווה, קיימה לו שימוע והחליטה להטיל עליו סנקציות.
ועדה מיוחדת של הרבנות הראשית לישראל התכנסה בתחילת השבוע והחליטה להטיל סנקציות על גוף הכשרות 'חוג חתם סופר פתח תקווה' בעקבות ''כשלים בפעילות גוף הכשרות''.
ועדת היבוא ברבנות הראשית החליטה להגביל את פעילות גוף הכשרות, שמעניק כשרות בין השאר למוצרים המיובאים מחו"ל, למדינות אירופה בלבד. כמו כן, הרבנות לא תעניק יותר אישור כשרות למוצרי חלב המיובאים מחו"ל תחת השגחת 'חוג חתם סופר פתח תקווה'.

בהחלטת הוועדה נכתב: "נוכח ממצאים המצביעים על כשלים לכאורה בפעילות גוף הכשרות, ולאחר ביקורים במשרדי גוף הכשרות על ידי נציגי אגף הכשרות הארצית ולאחר משלוח מכתב ובו רוכזו עיקרי הליקויים לכאורה בפעילות גוף הכשרות וקבלת מכתב תשובה מגוף הכשרות, התכנסה וועדת היבוא בישיבתה ביום ג' אב התשפ"ב (31 יולי, 122) לעריכת שימוע לגוף הכשרות ביחס לכשלים לכאורה בפעילותו, ומתן אישורי השגחה למוצרי יבוא שלא בהתאם לנהלי הרבנות הראשית לישראל ולהודעותיו והתחייבויותיו".
לאחר שהוועדה שמעה את נציגי גוף הכשרות היא החליטה לשלול לאלתר את יכולתו לספק כשרות למוצרי יבוא ברחבי העולם זולת אירופה.

כמו כן העמידה הוועדה לרשות גוף הכשרות תקופת ניסיון תחת סנקציות נוספות. "שלושת החודשים הקרובים ישמשו כתקופת ניסיון להכרה בגוף הכשרות חוג חתם סופר פתח תקווה לעניין כשרות מוצרי יבוא", נכתב.

"בתקופה זו תוגבל ההכרה למוצרים המיוצרים באירופה בלבד, חוג חתם סופר יבצע בירור מול הרב שמואל לוי כיצד פעל בניגוד להנחיותיו של גוף הכשרות, וייתן דין וחשבון מסכם לרבנות הראשית לאחר סיום הבירור תוך 8 ימים מיום קבלת החלטה זו. בשלושה חדשים אלו לא תכיר הרבנות הראשית באישורי כשרות מטעם גוף הכשרות למוצרים המכילים רכיבי חלב".

עוד החליטה הוועדה כי "ככל שבתקופת הנסיון תימצא על ידי הרבנות הראשית תקלה בפעילות חוג חתם סופר שלא דווחה על ידם - תוסר ההכרה בחוג חתם סופר ללא דיון נוסף".

בישיבת השימוע שערכה הרבנות הראשית לגוף הכשרות נכחו: הרב יצחק רלב"ג, הרב אליעזר שמחה וייס, הרב שמואל אליהו, הרב יצחק לוי, הרב יצחק אלחרר, עו"ד חנן ארליך, עו"ד אורית משמוש, הרב רפאל יוחאי, עמיחי קריגר וצילה סאמין.

מבד"ץ חוג חתם סופר נמסר בתגובה: "בד"ץ חוג חתם סופר פתח תקווה משמש זרועה הארוכה של הרבנות הראשית לישראל בחו"ל, וככזה מחוייב לנהלי מחלקת היבוא של הרבנות הראשית לישראל. הבד"ץ מברך על כל מפגש עם נציגי הרבנות הראשית ותמיד שמח לשפר ולייעל את מערך הכשרות המצוין שלו, ומקווה לצאת מחוזק ומשופר במיוחד, לאחר תקלה נקודתית שתוקנה מיידית, עקב הקשיים שנתגלו בהשגחה בתקופת הקורונה".

מה למסקנה על חתם סופר עגול לפסח. אבקת מרק לדוגמא זה מוצר יסוד למה העדה לא נותנים הכשר

שומר כתב:מה למסקנה על חתם סופר עגול לפסח. אבקת מרק לדוגמא זה מוצר יסוד למה העדה לא נותנים הכשר

במדריך הכשרות של העה"ח כתוב שהם לא נותנים כשרות על חומרי טעם אבקות ותמציות.
(כנראה מרוב שיש בהם המון מרכיבים שמכילים חמץ וקשה לעקוב אחרי כל אחד מהם, ולכן בפסח הם מעדיפים להמנע מדברים שהם תוספות וכדו')

מה בדבר שחיטת העופות של ''בית חלקיה''?

ראיתי הכשר שנקרא אגוד החרדים . מישהו יודע מה זה

פורסם בחדשות כי כל הבשר בצה"ל עבר ל"חלק - הרבנות"
(זה תהליך שהתחיל לפני כעשור ועכשיו הושלם)

פלוריש כתב:פורסם בחדשות כי כל הבשר בצה"ל עבר ל"חלק - הרבנות"
(זה תהליך שהתחיל לפני כעשור ועכשיו הושלם)

מאמר שפירסם כעת הרב אבישי פרץ:
נתבקשתי מחברים מקשיבים לבאר עניין אכילת בשר חלק לאור דברי הרב פרו' משה עמאר שליט"א שכתב כי במרוקו וכן אפילו במשפחת אבוחצירא לא אכלו בשר חלק וכן העיד השוחט שלהם הרב לסרי זצ"ל.

ראשית אדגיש כי אין אני חולק כלל על דברי הרב משה עמאר שליט"א, והסיבה הינה שדבריו אמת לאמיתה של תורה לכל מי שלמד בספרי חכמי מרוקו, שהיו עצומים בחכמה, ביראה, בצדקות ובלמדנות עצומה.

גדולי חכמי מרוקו מבארים בספריהם (ראו למשל ספר נהגו העם לרבי דוד עובדיה זצ"ל בערך טריפות, וכן בקונטרס "באר לחי" לרבי יצחק חזן זצ"ל המופיע בשו"ת יחוה דעת חלק ג ועוד) שבשנת מזר"ה עת הגיעו המגורשים מספרד, התלקחה מחלוקת גדולה בין חכמי המגורשים לחכמי המקומיים בעניין כשרות הבשר. המנהג העתיק במרוקו היה שאם נמצאה סירכא (ריר) דבוקה בין דופן הבהמה (צלעותיה) לריאה הרי שהבהמה טריפה. ואולם המנהג שהביאו איתם המגורשים היה שמשמשים באותה סירכא ולאחר שמתנתקת נופחים את הריאה ובודקים, אם לא מבצבצת במים הרי שהיא כשרה.

מחלוקת זו היתה זמן רב מאוד עד שגברה יד המגורשים ולאט לאט החל המנהג להתפשט במרוקו כשיטתם. ואף רבי חיים בן עטר בספרו פרי תואר (סימן לט) כותב בתקיפות על שיטה זו, אולם מעיד שמנהג להקל ואכן אף אחריו המשיכו במרוקו להקל בדין זה.

קולא זו אינה תואמת את פסקי מרן השולחן ערוך בסימן ל"ט ביורה דעה שמחמיר בסרכות אלו אלא את דברי הרמ"א שם שכתב כי נהגו להקל. ואף כי במרוקו נהגו לפסוק כדעת השולחן ערוך, היות ומנהג זה קדם שזרח אורו השולחן ערוך (כך הסביר המגיה בהערה למפתחות בספר משפט וצדקה ליעקב ח"א.

לכן, אין אני בא לדון ברמה ההלכתית כיצד נכון לפסוק, והאם יוצאי מרוקו צריכים להישאר במנהגם או לפסוק כדעת מרן השולחן ערוך (ובעצם בזה לחזור למנהג העתיק יותר במרוקו כאמור), אך רצוני לבאר שיש הבדל משמעותי בהגדרות בין מה שכיום נקרא בשר שאינו חלק- דהיינו "כשר" רגיל, לבין מנהג המקילים במרוקו אותו הזכיר הרב משה עמאר שליט"א, ובעצם לומר שבמרוקו לא אכלו דווקא בשר "חלק" אך מאידך גם לא אכלו בשר שנקרא כיום "כשר".

בכדי שדבריי יובנו היטב, אעתיק לשון הרב יצחק חזן זצ"ל (שהיה דיין מו"צ במרוקו ולימים חבר ביה"ד הגדול בירושלים) בקונטרס "באר לחי" (המובא בספרו יחווה דעת חלק ג) העוסק בדיני טריפות אלו, וז"ל:

"ודע שכל מה שכתבנו להתיר בבדיקה אינו אלא בסירכא היוצאת מהאומה או מהאונה לדופן או לכל מקום שחוץ מהריאה (פרט מגב האונות לדופן שכנגדן או שנסרכו האונות כסידרן) דבזה הוא שנהגו להתיר ע"י בדיקה...אבל בסירכא דשלא כסידרן או היוצאת מהוורדא לכל מקום בריאה שנזכרה טריפותן בגמרא וכן בסירכא דמינה ובה בריאה עצמה ובשר שתחתיה מקמים בזה אין לנו שום מנהג ולא שום צד להתיר בבדיקה...אמנם ראיתי להרמ"א ז"ל בהגה ס' ל"ט סע י"ג שהביא סברת היש מתירין שהקילו למעך ולמשמש בסירכא ואם נתמעכה תולין להקל שאין זו סירכא אלא ריר בעלמא הוא ואומרים כי סירכא גמורה גם אם ימעך בה אדם כל היום לא תינתק... וסיים ומ"מ פשט המנהג למשמש בכל הסירכות ואינם מחלקים בין סירכא לסירכא.."

במילים אחרות מסביר הרב חזן זצ"ל כי מנהג מרוקו אמנם היה להקל שלא כדעת השולחן ערוך ולאכול בשר "לא חלק" אך לא בכל סוגי הסרכות לגמרי כמנהג אשכנז.

עוד ממשיך שם הרב חזן זצ"ל: ופשוט הוא דלא התירו אלא למעך ולמשמש בנחת שכ"ה מבואר להדיא בהרמ"א ז"ל ובשמ"ח שם אבל לא שינתק הסירכא בכח וכ"ש שלא יקלוף וראה כמה צווחו על זה גדולי הפוסקים על אלה המנתקים את הסירכא בכח וכ"ש אלה שמקלפים אותה בציפורן...אלא צריך שיסיר אותם מכל וכל רק ע"י מיעוך ומישמוש דוקא ואפילו בדיקה לא מהני....

כוונת דבריו שגם שהקלו בכמה סוגי הסרכות, זה דווקא בבדיקה באופן שהבדיקה נעשית בנחת ובעדינות ולא בכוח וזה גם לא תואם את מנהג אשכנז להקל גם בקילוף ממש (כמתואר בספר ערוך השולחן יורה דעה סימן לט אות קט).

כיום המציאות בשחיטת בשר "כשר" שאינו חלק שמתירים כל סוגי הסרכות שהתיר הרמ"א, ולאו דוקא במשמוש בעדינות אלא גם בחזקה.

יתירה מזו, חשוב להדגיש, כי ישנם גם סוגי סרכות שלדעת מרן השולחן ערוך כשרות ללא בדיקה כלל (לדוגמא סרכא הנקראת- סרכא לדופן צר), ולדעת הרמ"א כי צריך לבדוק, וכיום בכשרות רבנות רגילה לא בודקים סרכא זו, ובעצם מקילים תמיד פעם לדעת הרמ"א ופעם לדעת בעל השולחן ערוך, ומזכים את השטר לשני בעלי חוב....

לכן, לעניות דעתי, לא נכון כלל גם לבני מרוקו להקל בבשר כשר רגיל, (ואף בני אשכנז ראוי שיחמירו) אלא צריכים רכוש בשר חלק שהינו לפי כל השיטות, ואין ללמוד מעת גלותנו במרוקו שם היו סדרי השחיטה ברורים לפי המנהג ועל פי רבותיהם, לעומת המציאות בימינו בה הקולות והחומרות התערבבו. לכן גם אין להביא ראיה ממעשה השחיטה לבבא סאלי זצ"ל שגם אם התיר את הבשר הרי פשוט שנהג כמנהג מרוקו ולא היה מתיר בשר שיש בו סרכא שלא הקלו בה...וללא ספק כי במציאות כיום היה נוהג לאכול רק בשר בכשרות "חלק" ולא נכנס לספקות בדיני דאורייתא, שהרי בשר "כשר" אינו עומד בקריטריונים בהם הקלו במרוקו.

דברים אלה ברורים לי כשמש, וברור לי שגם חכם רבי משה עמאר שליט"א יודה בכך באם יכיר שהמציאות הינה כך. ה' ברחמיו יצילנו משגיאות,

הכותב הוא ראש מדור כשרות חוץ, הרבנות הצבאית

הועתק מכאן: https://www.inn.co.il/news/611124