פורום אוצר החכמה

עקביה כתב:

ישא ברכה כתב:א. כל מי שרואה את דברי הגמ' במקורם רואה שזה לא דברי אגדה, הלוא הגמ' מסבירה בזה את הויכוח המעשי שהיה בין ר"י ור"ז, (ר"י היה מוחה בר"ז שרצה לעלות לא"י, ור"ז השתמט ממנו).
ב. אני מסכים בהחלט שיש קושיא עצומה למה השבועות אינם מוזכרים ברי"ף רמב"ם רמב"ן טוש"ע ועוד. ואכן הויואל משה בנקודה הזו מסתבך מאד.
ג. מאידך השבועה הזו הובאה להלכה, ברשב"ש, כפתור ופרח, פאת השולחן, ויש לזה איזכורים קלים ברי"ץ גיאת ובאיגרת תימן. (ועוד בספרי אגדה מתחילת האחרונים).
ד. המהר"ל עצמו יש מקום שהוא מתיחס לשבועות כאיסורים ולא כהנהגת הבורא, עי' באר הגולה סי' ו'.
ה. בדורות האחרונים, האו"ש מתיחס ברצינות לעצם השבועות, אלא שהוא סבור שהצהרת בלפור הרי כהצהרת כורש. בית בריסק כפי המפורסם מהם גם מצטטים שבועות אלו. מהחזו"א לא ידוע לי, ובאמת מענין אם נשמע מפיו פעם התיחסות לשבועות הללו. הח"ח מעיד בנו מעולם לא התיחס לשבועות אלו. הרב קוק גם סבר שאין מקום לשבועות אלו כיום. כך שיש שני צדדים למטבע.
ו. הסברים הידועים למה אין את השבועות, מלבד דברי האו"ש דלעיל. א' יש את דברי הרח"ו שהשבועות לאלף שנה. ב' עפ"י הגר"א בשה"ש אין בכלל שבועה על א"י. ג' הגיע עת הפקידה עפ"י כללי האתחלתא דגאולה כפי שנראה מהנהגת ה' והכללים המסורים מחז"ל ומתורת הקבלה (הגר"א, קול התור, רמח"ל). ד' השבועות תלויות בקיום שבועת האומות.

א. עיקר טעמו של ר"י אינו השבועה, אלא ה'עובר בעשה'. הרי זה מה שהוא אמר. הגמ' בברכות כד: ובשבת מא. מביאה את דברי ר"י ואינה מזכירה כלל את השבועה. וכ"כ הרמב"ם מלכים ה יב. ומה שהקשתה הגמ' שהעשה נאמר בכלי שרת והביאה את השבועה, ראה ביאור על כך בפני יהושע כתובות קיא.
ג. ברור שהשבועה שלא יעלו בחומה יש בה הוראת הנהגה נכונה לעם ישראל אף אם היא אגדה ולא הלכה (כ"כ האבנ"ז שהזכרתי לעיל), וזו כוונת הקדמונים שציינת.
ד. כנ"ל.
ה. כל זה אינו נוגע למצב שאנו עומדים בו היום, דהיינו לאחר מעשה. לעמוד ולצווח על עבירה שנעשתה לפני עשרות שנים ויותר (בהנחה שאכן זו עבירה) ולרצות להחזיר את הגלגל אחורה הוא חסר טעם וריח.

ישא ברכה כתב:לסיום, אני הקטן לא מתלמידיו ולא הולך בדרכו. וכמובן שכדי לדעת את היחס הנכון ראוי להסתכל על עוד מכלול דברים, כמו הניסים שהיו והעזרה האלוקית בהמון תחומים, שלכאו' יש כאן הנהגה של אלוקים שלא כדרך הטבע. יש גם את מבחן התוצאה, האם הקמת המדינה זה טוב לעם ה', בסה"כ ואחרי הכל, זה עזר לקשר הכללי של הרבים והיחידים לבורא עולם, או לא? שאלות מורכבות שהם גם חלק מרכזי בניסוח האבחנה מה רצון הבורא מעימנו כיום הזה, ומה היחס התורני למצב.

אב הרחמן יתן בליבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.


ובסה"כ היום קרוב לשבעים שנה אחרי, האם מדינת ישראל זה היה דבר טוב לעם ה'? קרוב לודאי שכן, בסה"כ ואחרי כל הצרות.. יש בית ליהודים שאפשר לחיות בו להצהיר בגלוי אנחנו מאמינים באלוקים שברא את העולם כל יכול, אנחנו מאמינים בתורתו וכו'. אפשר לעבוד את ה' בנחת, עם עזרה ממשלתית.. אמנם הרבה מאד עזבו את הדת בהתחלה, אבל המון המון חזרו, והעולם הדתי (דת"ל/חרד"ל/חרדי) פורח בממדים אדירים.
עוד נקודה זה העזר והסיוע האלוקי

ברים כתב:

אחד הטיעונים העיקריים בספר הוא שעצם האמונה שיכולה להיות מדינה יהודית לפני ביאת משיחנו,היא מינות.

לדבריו כל המדינה היא ניסיון זמני מאד עד הנפילה הגדולה ה"י

וזה בוודאי המציאות הוכיחה ההפך.
מגוחך לחלוטין לטעון שהמדינה מתקיימת שבעים שנה ורוב ישראל התקבצו אליה והתורה תצא מציון לכל העולם כולו, שכל זה הוא ניסיון זמני.
ה"זמני"הזה היא אורך שנות מלכות חשמונאים לפני קילקולם.

ישא ברכה כתב:א. אכן טעמו של ר"י הוא הפסוק בבלה וכו', אבל השבועה היא מקור בשבילו איך לפרש את הפסוק.
ב. הוראת הנהגה נכונה? או הלכה? מתוך מה חתכת בסכינא חריפא שזה רק הנהגה נכונה ותו לא?
ג. כנ"ל.
ד. לפי"ד הויואל משה, זו לא עבירה שנעשתה בעבר וזהו, אלא עבירה שקיימת עד היום במאבק עם הערבים ועוד. יתכן מאד שאפשר להתוכח ע"ז, אבל כמדומה זו דעתו.

ברים כתב:ומכיוון שבשאלה של לאסור אשה על בעלה מסתבר שהיינו מבררים את דעתם של החזון איש והטשיבינער רב. את דעת הגרישא הגרשזא והאגרות משה, ולפי זה מחליטים,
אין שום סיבה להתרגש מטענות הויוא"מ שעיקר משנתו שפורסמה היא בענין ספציפי
ועל סמך הוכחות כ"כ לא משכנעות .

ברים כתב:קיבלתי בפרטי :
שמעתי מפי חסיד אחד, ששמע את הסיפור הבא מפי האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל:
האדמו"ר ממעז'יבוז'-חיפה זצ"ל, בא פעם אחת לבקר גיסו של האדמו"ר מבאיאן זצ"ל בניו יורק. כשהיה שם ראה את אחותו הרבנית בודקת את התויות של הבקבוקים (אם אין שם בקבוק של כרמל ח"ו), הוא הבין מיד "אז ער (הויו"מ) גייט קומען", ולכן רצה להשאר שם.
הוא אמר לאחותו: אתעכב כאן עוד מעט! אמרה לו: והלא תאחר את הרכבת! אמר לה: לא נורא, אסע ברכבת הבאה!
כשהוא הגיע, ישבו על השולחן הרבי מבאיאן והוא, וממולם ישב הרבי ממעז'יבוז'. הרבי מבאיאן מזג לו כוס עם יין, וכשהתחיל לברך הכה הרבי ממעז'יבוז' בחזקה על השלחן, והכריז: יין נסך!
הוא הביט בו בפליאה. ואז אמר הרבי ממעז'יבוז': הרי הרבי אמר שמי שמשתמש באתרוגים מא"י, יינו יין נסך, ופתו פת עכו"ם, ופה בבית השתמשו באתרוגים הנוראים האלה!...
כשסיים הרבי מסדיגורא את הסיפור, וכל היושבים כמובן צחקו, הביט ביושבים בחומרה, ואמר: ח"ו, אינני חפץ לדבר בגנות אף אחד, רציתי רק ללמד כמה חשוב להקפיד על כל מילה שמוציאים מהפה!
ואולם, אצל האדמו"ר מסאקמער זצ"ל, וכן אצל רבים מרבני הוגריה מימים ימימה, זה היה סגנון הדיבור, והם סמכו ע"ז שכולם מבינים שאין כוונתם באמת למה שאמרו (מאיפה היה לו לדעת שיהיו כ"כ הרבה תמימים שיחשבו שספרו הוא פשוט ספר הלכתי טהור...)
מעניין לעניין אציין סיפור ששמעתי (אמנם לא ממקור מוסמך), שפעם נפגש הויו"מ עם אחד מבית בריסק, ואמר לפניו חידוש אחד. אותו גדול (שהחידוש לא כ"כ מצא חן בעיניו) התבטא: עמארצות! כשהויו"מ נבהל מהביטוי החריף, לחש לו הגבאי באוזן: "ער מיינט נישט באמת, ס'איז אזוי ווי ווען די רבי זאגט אפיקורסות"...

ברים כתב:

אחד הטיעונים העיקריים בספר הוא שעצם האמונה שיכולה להיות מדינה יהודית לפני ביאת משיחנו,היא מינות.

לדבריו כל המדינה היא ניסיון זמני מאד עד הנפילה הגדולה ה"י

וזה בוודאי המציאות הוכיחה ההפך.
מגוחך לחלוטין לטעון שהמדינה מתקיימת שבעים שנה ורוב ישראל התקבצו אליה והתורה תצא מציון לכל העולם כולו, שכל זה הוא ניסיון זמני.
ה"זמני"הזה היא אורך שנות מלכות חשמונאים לפני קילקולם.

מאת הלוי כתב:אין זה כ"כ נוגע לנושא האשכול, אבל א"א להציג נתון מטעה. "רוב ישראל" עדיין לא התקבצו אליה. בסה"כ 6.5 מיליון יהודים מתוך 13-14 מיליון ברחבי העולם. זה אפי' לא חצי.

ארזי ביתר כתב:מטבעם של דברים באשכול כזה, צריך המון רגישות ועדינות. מדובר כאן על גדולי עולם שאין לנו קצה של נגיעה בדמותם והבנה בדבריהם.

הייתי מציע לרבים וטובים מהכותבים כאן, לערוך את דבריהם לאורך האשכול. קראתי עכשיו את כולו מתחילה ועד סוף, וצמרמורת וחלחלה אחזוני.


לא הרבי מבויאן, ולא הרבי מסאטמאר ראויים לביטויים שמשמעותם זלזול כזה או אחר ברמתם הרוחנית או הלמדנית.

וכן הלאה והלאה.

ברים כתב:

ארזי ביתר כתב:מטבעם של דברים באשכול כזה, צריך המון רגישות ועדינות. מדובר כאן על גדולי עולם שאין לנו קצה של נגיעה בדמותם והבנה בדבריהם.

הייתי מציע לרבים וטובים מהכותבים כאן, לערוך את דבריהם לאורך האשכול. קראתי עכשיו את כולו מתחילה ועד סוף, וצמרמורת וחלחלה אחזוני.


לא הרבי מבויאן, ולא הרבי מסאטמאר ראויים לביטויים שמשמעותם זלזול כזה או אחר ברמתם הרוחנית או הלמדנית.

וכן הלאה והלאה.

הבעיה היא שבדיוק על זה סומכים בסאטמר להפיץ שיטתם בדרכים שאינן דרכי התורה ע"י יצירת דימוי כאילו יש כאן 2 צדדים שקולים , ואני מכיר הרבה מאד שמחמת חוסר ידיעת הדברים נראה להם שצריך לנהוג בשב ואל תעשה.
ואת זה אסור לאפשר.

ארזי ביתר כתב:

ברים כתב:הבעיה היא שבדיוק על זה סומכים בסאטמר להפיץ שיטתם בדרכים שאינן דרכי התורה ע"י יצירת דימוי כאילו יש כאן 2 צדדים שקולים , ואני מכיר הרבה מאד שמחמת חוסר ידיעת הדברים נראה להם שצריך לנהוג בשב ואל תעשה.

אין 2 צדדים שקולים? הרבי מסאטמאר הוא לא צד?

בן הרב כתב:

מאת הלוי כתב:אין זה כ"כ נוגע לנושא האשכול, אבל א"א להציג נתון מטעה. "רוב ישראל" עדיין לא התקבצו אליה. בסה"כ 6.5 מיליון יהודים מתוך 13-14 מיליון ברחבי העולם. זה אפי' לא חצי.

ריכוז שומרי התורה והמצוות, נמצא בבירור בארץ ישראל.

הערה צדדית, שיטת סאטמר שלא לקחת כסף מהמדינה, ואדרבה, הם אף מסיעים לכל מי שלא לוקח כסף מהמדינה, אך משום מה, אין אצלם ריבוי גדול כ"כ של כוללים ומקומות תורה לא כאצל הליטאים, ואף לא בהשוואה לשאר החסידויות, גור ובעלז וצאנז כמשל.
ההסבר לכך, לדעתי, הוא אחד משני הסיבות דלהלן.
או שבאמת אינם מחשיבים כ"כ את לימוד התורה כערך עליון, וכשאיפה ברורה שכל [או לכה"פ רוב] בחור ישיבה ימשיך לשבת ולהגות בתורה לאחר נישואיו.
או שאין להם את הסכומים האמיתיים להחזיק מקומות תורה, מכיון שאינם לוקחים כסף מהמדינה הטמאה...
ומאיזה סיבה שלא תהיה מסיבות הנזכרות, כמדומה שהם האחרונים שראויים להטיף מוסר לאחרים בנוגע לקנאות על 'תורה בטהרתה'...

מאת הלוי כתב:

ברים כתב:

אחד הטיעונים העיקריים בספר הוא שעצם האמונה שיכולה להיות מדינה יהודית לפני ביאת משיחנו,היא מינות.

לדבריו כל המדינה היא ניסיון זמני מאד עד הנפילה הגדולה ה"י

וזה בוודאי המציאות הוכיחה ההפך.
מגוחך לחלוטין לטעון שהמדינה מתקיימת שבעים שנה ורוב ישראל התקבצו אליה והתורה תצא מציון לכל העולם כולו, שכל זה הוא ניסיון זמני.
ה"זמני"הזה היא אורך שנות מלכות חשמונאים לפני קילקולם.

אין זה כ"כ נוגע לנושא האשכול, אבל א"א להציג נתון מטעה. "רוב ישראל" עדיין לא התקבצו אליה. בסה"כ 6.5 מיליון יהודים מתוך 13-14 מיליון ברחבי העולם. זה אפי' לא חצי.

סיפר לי אדם חסידי שגילו נושק ל-50. בתקופת הבחירות הידועות בתשמ"ט, הוא למד בפוניבז'. כידוע, באותה תקופה יצאו מרבית בני הישיבה לפעול ולהפעיל למען הרשימה החדשה - דגל התורה. יום אחד נכנסו אותו אדם יחד עם קבוצה מחבריו אל מרן הרב שך, ושאלו האם לנסות להשפיע על 'חסידים' להצביע לדגל.

וזו היתה תשובתו: ההצבעה בבחירות, היא רק מכוח 'ועשית ככל אשר יורוך'. כל אחד צריך לעשות כפי דעת רבו, ואוי לו למי שמשכנע אדם לעשות כנגד דעת רבו.

אוצר החכמה כתב:

סיפר לי אדם חסידי שגילו נושק ל-50. בתקופת הבחירות הידועות בתשמ"ט, הוא למד בפוניבז'. כידוע, באותה תקופה יצאו מרבית בני הישיבה לפעול ולהפעיל למען הרשימה החדשה - דגל התורה. יום אחד נכנסו אותו אדם יחד עם קבוצה מחבריו אל מרן הרב שך, ושאלו האם לנסות להשפיע על 'חסידים' להצביע לדגל.

וזו היתה תשובתו: ההצבעה בבחירות, היא רק מכוח 'ועשית ככל אשר יורוך'. כל אחד צריך לעשות כפי דעת רבו, ואוי לו למי שמשכנע אדם לעשות כנגד דעת רבו.

מה המקור לזה שיש דין ועשית ככל אשר יורוך שאדם חייב לעשות כדעת רבו?

אוצר החכמה כתב:מה המקור לזה שיש דין ועשית ככל אשר יורוך שאדם חייב לעשות כדעת רבו?

עקביה כתב:

אוצר החכמה כתב:מה המקור לזה שיש דין ועשית ככל אשר יורוך שאדם חייב לעשות כדעת רבו?

מן הסתם אותו מקור שיש לכך שראיה אסורה, אסורה מ'ולא תתורו' (בעוד האמת היא שאסורה מ'ונשמרת מכל' וגו'). כך נשתרש בציבור.

מה שנכון נכון כתב:

עקביה כתב:

אוצר החכמה כתב:מה המקור לזה שיש דין ועשית ככל אשר יורוך שאדם חייב לעשות כדעת רבו?

מן הסתם אותו מקור שיש לכך שראיה אסורה, אסורה מ'ולא תתורו' (בעוד האמת היא שאסורה מ'ונשמרת מכל' וגו'). כך נשתרש בציבור.

לא 'בציבור' אלא בראשונים.
viewtopic.php?f=17&t=28217&#p291042

אוצר החכמה כתב:הרי יסוד החיוב לדעת הרב שך להצביע בבחירות לדגל אינו נובע מזה שהרב שלך היינו הרב שך פסק כך, וכשם שבהלכות שבת אתה שומע לרב ששאלת אותו כן הוא כאן. אלא דס"ל שאפילו אם בהלכות שבת אינך נוהג כדעת הרב שך, בעניין זה הוא אחרת.

ברים כתב:ערב הקמת המדינה היו בישראל 716,000 יהודים, שהיו כ-7% מן העם היהודי באותה עת לעומת ארה"ב בה 5.200000 יהודים!.
מתוכם היו 400 בארץ ישראל בני ישיבה שהם 0.7%.
כיום חיים בישראל כ6.5 מיליון יהודים, עלייה של 850%! אשר 80% מתוכם מצהירים על אמונתם בהקב"ה,ורואים עצמם כפופים לדת ישראל, כ"א בדרגתו.
85% מהם אוכלים מצה בליל הסדר ומזוזה בפתחם, וכמעט כולם נישאים כדת משה וישראל, 97% מהם מכניסים את בניהם בבריתו של אאע"ה כדת וכדין!

מספר תופשי ישיבה הוא כ80.000 לפחות, דהיינו על כל בן ישיבה שהיה כאן עם הקמת המדינה ישנם היום מאה וחמישים בלעה"ר!

לעמת זאת מספר היהודים כיום בארה"ב אחרי 56 שנה עומד על 5 מליון, כאשר אחד מכל שנים נישא/ת לגוי/ה!

מספר החרדים לדבר ד' ביניהם בקושי עומד כיום על מספרם לפני 65 שנה, למרות הריבוי הטבעי המבורך. זאת אומרת ירידה עצומה.

עכשיו אפשר לחשב חשבונות אין קץ, אבל לתלות את כל הברכה הזו בניסיון מצד הסטרא אחרא, היש לך כפיות טובה גדולה מזו כלפי שמיא?

נבון כתב:אחד מגדולי וצדיקי הדורות האחרונים זצוק"ל חיבר ספר שלם, להוכיח ולהכריח חידוש הלכה כלשהוא, מדברי אגדה שנאמרו בגמרא.
וכאן הבן שואל:
כמובן שאיני מערער ומהרהר כלל על אותו גאון וצדיק, אבל תורה היא ולימוד אני צריך.