פורום אוצר החכמה

ישנו כתב:

פרנקל תאומים כתב:בעצם אנחנו רוצים לומר כאן איזה ''אנן סהדי'' כללי, היות שבאופן כללי אנו יודעים שמרבית המתגיירים עושים זאת למטרות פרוצדורואליות כאלה או אחרות שיאפשרו לכם להתנהל כאזרחים מן השורה במדינת ישראל, והיות שבדיעבד אנו יודעים מן המציאות שרובם אינם שומרים מצוות לאחר הגיור, ממילא אנו רוצים לקבוע באופן פרטני על כל המתגיירים שבאו לפנינו ואח''כ לא שמרו מצוות, שאנן סהדי למפרע שלא קבלו ע''ע עול מצוות בזמן הגיור, אע''פ שבפיהם הם אמרו שהם מקבלים.
א''א לומר שאין מקום להתווכח עם הטענה הזאת.

הגר''ש דייכובסקי טוען: לו יצוייר שהיה בא לפנינו מתגייר כזה, נניח עולה מ'חבר העמים', ולא היינו מכירים את הסטטיסטיקה (של אחוז המתגיירים הבאים על רקע דומה, שאינם שומרים מצוות לאחמ''כ), והוא עבר את כל תהליך הלמידה ושבתות האירוח וכו', והוא עומד לפנינו ומודיע בפיו שהוא מקבל ע''ע עול מצוות, האם באמת היינו יודעים בבירור ''אנן סהדי'' שהוא משקר?

ובאמת גם יש לעיין, מהו אנן סהדי, מאה אחוז של ברירות? שמונים אחוז? שישים אחוז?

אפשר לעשות רוב, כעין שכתבו התוס' ביבמות מז שיש רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות הם יהודים, כך אפשר לומר הפוך רוב הבאים להתגייר בגיור כזה הם גויים, ותלוי בשיעור של כל רובא דליתא קמן.

פרנקל תאומים כתב:בעצם אנחנו רוצים לומר כאן איזה ''אנן סהדי'' כללי, היות שבאופן כללי אנו יודעים שמרבית המתגיירים עושים זאת למטרות פרוצדורואליות כאלה או אחרות שיאפשרו לכם להתנהל כאזרחים מן השורה במדינת ישראל, והיות שבדיעבד אנו יודעים מן המציאות שרובם אינם שומרים מצוות לאחר הגיור, ממילא אנו רוצים לקבוע באופן פרטני על כל המתגיירים שבאו לפנינו ואח''כ לא שמרו מצוות, שאנן סהדי למפרע שלא קבלו ע''ע עול מצוות בזמן הגיור, אע''פ שבפיהם הם אמרו שהם מקבלים.
א''א לומר שאין מקום להתווכח עם הטענה הזאת.

הגר''ש דייכובסקי טוען: לו יצוייר שהיה בא לפנינו מתגייר כזה, נניח עולה מ'חבר העמים', ולא היינו מכירים את הסטטיסטיקה (של אחוז המתגיירים הבאים על רקע דומה, שאינם שומרים מצוות לאחמ''כ), והוא עבר את כל תהליך הלמידה ושבתות האירוח וכו', והוא עומד לפנינו ומודיע בפיו שהוא מקבל ע''ע עול מצוות, האם באמת היינו יודעים בבירור ''אנן סהדי'' שהוא משקר?

ובאמת גם יש לעיין, מהו אנן סהדי, מאה אחוז של ברירות? שמונים אחוז? שישים אחוז?

הרואה כתב:

סגי נהור כתב:הדבר נכון שבעתיים כשמדובר על ממזרות, כמבואר בגמרא שדוקא ודאי ממזר הוא דלא יבוא בקהל ה', היינו שספקו אינו מותר מספק אלא מותר ודאי. הרי שדי בעצם יצירת ספק תורני כדי להתירו אף שהמציאות היא להפך. וכבר היה על נושא זה אשכול ארוך ומפורט.

ספק ממזר זה נכון כשיש ספק, אבל אם אדם מבין שאין ספק, רק מצד שני גם אין ראיות קבילות, ומתאמץ להתיר, זה מופרך לענ"ד.

פרנקל תאומים כתב:בעצם אנחנו רוצים לומר כאן איזה ''אנן סהדי'' כללי, היות שבאופן כללי אנו יודעים שמרבית המתגיירים עושים זאת למטרות פרוצדורואליות כאלה או אחרות שיאפשרו לכם להתנהל כאזרחים מן השורה במדינת ישראל, והיות שבדיעבד אנו יודעים מן המציאות שרובם אינם שומרים מצוות לאחר הגיור, ממילא אנו רוצים לקבוע באופן פרטני על כל המתגיירים שבאו לפנינו ואח''כ לא שמרו מצוות, שאנן סהדי למפרע שלא קבלו ע''ע עול מצוות בזמן הגיור, אע''פ שבפיהם הם אמרו שהם מקבלים.
א''א לומר שאין מקום להתווכח עם הטענה הזאת.

הגר''ש דייכובסקי טוען: לו יצוייר שהיה בא לפנינו מתגייר כזה, נניח עולה מ'חבר העמים', ולא היינו מכירים את הסטטיסטיקה (של אחוז המתגיירים הבאים על רקע דומה, שאינם שומרים מצוות לאחמ''כ), והוא עבר את כל תהליך הלמידה ושבתות האירוח וכו', והוא עומד לפנינו ומודיע בפיו שהוא מקבל ע''ע עול מצוות, האם באמת היינו יודעים בבירור ''אנן סהדי'' שהוא משקר?

ובאמת גם יש לעיין, מהו אנן סהדי, מאה אחוז של ברירות? שמונים אחוז? שישים אחוז?

אוצר החכמה כתב:

ישנו כתב:

פרנקל תאומים כתב:בעצם אנחנו רוצים לומר כאן איזה ''אנן סהדי'' כללי, היות שבאופן כללי אנו יודעים שמרבית המתגיירים עושים זאת למטרות פרוצדורואליות כאלה או אחרות שיאפשרו לכם להתנהל כאזרחים מן השורה במדינת ישראל, והיות שבדיעבד אנו יודעים מן המציאות שרובם אינם שומרים מצוות לאחר הגיור, ממילא אנו רוצים לקבוע באופן פרטני על כל המתגיירים שבאו לפנינו ואח''כ לא שמרו מצוות, שאנן סהדי למפרע שלא קבלו ע''ע עול מצוות בזמן הגיור, אע''פ שבפיהם הם אמרו שהם מקבלים.
א''א לומר שאין מקום להתווכח עם הטענה הזאת.

הגר''ש דייכובסקי טוען: לו יצוייר שהיה בא לפנינו מתגייר כזה, נניח עולה מ'חבר העמים', ולא היינו מכירים את הסטטיסטיקה (של אחוז המתגיירים הבאים על רקע דומה, שאינם שומרים מצוות לאחמ''כ), והוא עבר את כל תהליך הלמידה ושבתות האירוח וכו', והוא עומד לפנינו ומודיע בפיו שהוא מקבל ע''ע עול מצוות, האם באמת היינו יודעים בבירור ''אנן סהדי'' שהוא משקר?

ובאמת גם יש לעיין, מהו אנן סהדי, מאה אחוז של ברירות? שמונים אחוז? שישים אחוז?

אפשר לעשות רוב, כעין שכתבו התוס' ביבמות מז שיש רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות הם יהודים, כך אפשר לומר הפוך רוב הבאים להתגייר בגיור כזה הם גויים, ותלוי בשיעור של כל רובא דליתא קמן.

אני לא חושב שזה עובד כך. רוב הוא כשאין אנו יודעים. כאן צריך לסתור את עניין הדברים שבלב.

אוצר החכמה כתב:

ישנו כתב:

פרנקל תאומים כתב:בעצם אנחנו רוצים לומר כאן איזה ''אנן סהדי'' כללי, היות שבאופן כללי אנו יודעים שמרבית המתגיירים עושים זאת למטרות פרוצדורואליות כאלה או אחרות שיאפשרו לכם להתנהל כאזרחים מן השורה במדינת ישראל, והיות שבדיעבד אנו יודעים מן המציאות שרובם אינם שומרים מצוות לאחר הגיור, ממילא אנו רוצים לקבוע באופן פרטני על כל המתגיירים שבאו לפנינו ואח''כ לא שמרו מצוות, שאנן סהדי למפרע שלא קבלו ע''ע עול מצוות בזמן הגיור, אע''פ שבפיהם הם אמרו שהם מקבלים.
א''א לומר שאין מקום להתווכח עם הטענה הזאת.

הגר''ש דייכובסקי טוען: לו יצוייר שהיה בא לפנינו מתגייר כזה, נניח עולה מ'חבר העמים', ולא היינו מכירים את הסטטיסטיקה (של אחוז המתגיירים הבאים על רקע דומה, שאינם שומרים מצוות לאחמ''כ), והוא עבר את כל תהליך הלמידה ושבתות האירוח וכו', והוא עומד לפנינו ומודיע בפיו שהוא מקבל ע''ע עול מצוות, האם באמת היינו יודעים בבירור ''אנן סהדי'' שהוא משקר?

ובאמת גם יש לעיין, מהו אנן סהדי, מאה אחוז של ברירות? שמונים אחוז? שישים אחוז?

אפשר לעשות רוב, כעין שכתבו התוס' ביבמות מז שיש רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות הם יהודים, כך אפשר לומר הפוך רוב הבאים להתגייר בגיור כזה הם גויים, ותלוי בשיעור של כל רובא דליתא קמן.

אני לא חושב שזה עובד כך. רוב הוא כשאין אנו יודעים. כאן צריך לסתור את עניין הדברים שבלב.

סגי נהור כתב:

הרואה כתב:

סגי נהור כתב:הדבר נכון שבעתיים כשמדובר על ממזרות, כמבואר בגמרא שדוקא ודאי ממזר הוא דלא יבוא בקהל ה', היינו שספקו אינו מותר מספק אלא מותר ודאי. הרי שדי בעצם יצירת ספק תורני כדי להתירו אף שהמציאות היא להפך. וכבר היה על נושא זה אשכול ארוך ומפורט.

ספק ממזר זה נכון כשיש ספק, אבל אם אדם מבין שאין ספק, רק מצד שני גם אין ראיות קבילות, ומתאמץ להתיר, זה מופרך לענ"ד.

מה שלומדים מדין ספק ממזר הוא שיתכן שאדם ייוולד במציאות באופן אסור ואעפ"כ לא יהיה ממזר כלפי שמיא. הרי שהממזרות כלפי שמיא לא תלויה במציאות אלא בקביעה ההלכתית.

שומע ומשמיע כתב:איזה 'חומרות' הוא רוצה לבטל אפשר להבין מהסכמתו לספר ה.... 'זרע ישראל' [אמסלם].
ואסביר: היסוד של הספר הנ"ל [פרק א'] מופרך מיסודו. כל הדיונים באחרונים איך ליישב את הסתירה ברמב"ם, האם רק ההודעה לא מעכבת או גם הקבלה הם בשאלה האם צריך לעשות בבית דין אאקט של קבלה.
אבל בזמננו הנושא הוא אחר לגמרי.
בימינו גלוי וידוע שרבים מהם לא מתכוונים כל להצטרף לעולם היהדות אלא לעולם הישראלי, ואין כאן כלל חפצא של גירות.ו==
ולכן אין כל ראיה מנשות שלמה, גם אם התכוונו להמשיך לעבוד ע"ז היה ברור להן שהן מתחילות לקיים חלק נכבד מהמצוות מתוקף מעמדן של נשות מלך ישראל.
כל הדיון של היום של היום לא היה קיים כל בעבר, שכן לא הייתה תפיסה תרבותית של להיות יהודי בלי להצטרף לחיים היהודיים במידה זו או אחרת.

וראה בעיניך מה שכתב הרב תולדות שמשון (רפ"ג דאבות דף מ ע"א) וז"ל, כל כונתינו בעולם הזה להתפלל שירחם הקב"ה עלינו ויצילנו מסטרא אחרא ומן הטומאה, וכל הקולות של עולם הזה הם מכח הטומאה, כמו שכתבו המקובלים דכח החיצוניים רצונם להוסיף בהיתר, ולכן בכל עת שהחיצוניים גוברים הלכה כדברי האוסרים, וזהו הטעם שמצינו בגמרא דגזור דורות הראשונים ולא קבלו מנייהו, ואתו דורות אחרונים וגזור וקבלו מנייהו, נמצא שכל מה שמתחדש בכל דור ודור בתוספת חומרות ואיסורים הכל הוא דין ממש, להבדיל בין הטמא ובין הטהור כפי צורך השעה, וכמו כל עיקר התורה שניתנה לברר בירורין וכתיב כל אמרת אלוה צרופה, עכ"ל, אתה הראת לדעת כי בדורות האחרונים צריך להזהר מאד מאד בחומרות יתירות וגדרים וסייגים, ויאחז צדיק דרכו להחמיר על עצמו ולקדש עצמו במותר לו וקדוש יאמר לו,

אוצר החכמה כתב:

שומע ומשמיע כתב:איזה 'חומרות' הוא רוצה לבטל אפשר להבין מהסכמתו לספר ה.... 'זרע ישראל' [אמסלם].
ואסביר: היסוד של הספר הנ"ל [פרק א'] מופרך מיסודו. כל הדיונים באחרונים איך ליישב את הסתירה ברמב"ם, האם רק ההודעה לא מעכבת או גם הקבלה הם בשאלה האם צריך לעשות בבית דין אאקט של קבלה.
אבל בזמננו הנושא הוא אחר לגמרי.
בימינו גלוי וידוע שרבים מהם לא מתכוונים כל להצטרף לעולם היהדות אלא לעולם הישראלי, ואין כאן כלל חפצא של גירות.ו==
ולכן אין כל ראיה מנשות שלמה, גם אם התכוונו להמשיך לעבוד ע"ז היה ברור להן שהן מתחילות לקיים חלק נכבד מהמצוות מתוקף מעמדן של נשות מלך ישראל.
כל הדיון של היום של היום לא היה קיים כל בעבר, שכן לא הייתה תפיסה תרבותית של להיות יהודי בלי להצטרף לחיים היהודיים במידה זו או אחרת.

זה טענה הלכתית מעניינת. שקבלת עול מצוות פירושה לנהוג כפי שנוהגים יהודים באותו דור ואם עם ישראל פרוץ באותו זמן באיזה חטא מסויים (ואפילו ע"ז??) עדיין מיקרי קבלת עול מצוות. יש לך איזה ראיה לטענה הזו?

רון כתב:בזכרוני,
איך בשעה שהיה הנידון של גיורי צה"ל,
ישבתי כתלמיד לפני רבו יחד עם מורי ורבי מגדולי ראשי הישיבות זצ"ל בעת שסעד ליבו בבוקר,
ואמר לי בכהאי לישנא כמעט,
כל הפלפולים שמביאים בענין ראשונים ואחרונים רמב"ם ר' חיים עוזר, בית יצחק שמעלקיש וכו' וכו',
הכל פורח באויר כאשר יעמוד מישהו מחוץ לבי"ד ויראה את החיוך המרוח על פני המתגיירים באומרם
"כאלה רבנים תמימים לא ראינו הרבה זמן"

פרנקל תאומים כתב:

רון כתב:בזכרוני,
איך בשעה שהיה הנידון של גיורי צה"ל,
ישבתי כתלמיד לפני רבו יחד עם מורי ורבי מגדולי ראשי הישיבות זצ"ל בעת שסעד ליבו בבוקר,
ואמר לי בכהאי לישנא כמעט,
כל הפלפולים שמביאים בענין ראשונים ואחרונים רמב"ם ר' חיים עוזר, בית יצחק שמעלקיש וכו' וכו',
הכל פורח באויר כאשר יעמוד מישהו מחוץ לבי"ד ויראה את החיוך המרוח על פני המתגיירים באומרם
"כאלה רבנים תמימים לא ראינו הרבה זמן"

האם מורך ורבך אכן עמד מחוץ לכתלי ביה''ד וראה ושמע את המתגיירים מחייכים ואומרים כה''ל? כי אם לאו, אזי לכאו' גם דבריו קצת פורחים באוויר...
(ואגב, גיורי צה''ל הם סיפור בפנ''ע).

רון כתב:בזכרוני,
איך בשעה שהיה הנידון של גיורי צה"ל,
ישבתי כתלמיד לפני רבו יחד עם מורי ורבי מגדולי ראשי הישיבות זצ"ל בעת שסעד ליבו בבוקר,
ואמר לי בכהאי לישנא כמעט,
כל הפלפולים שמביאים בענין ראשונים ואחרונים רמב"ם ר' חיים עוזר, בית יצחק שמעלקיש וכו' וכו',
הכל פורח באויר כאשר יעמוד מישהו מחוץ לבי"ד ויראה את החיוך המרוח על פני המתגיירים באומרם
"כאלה רבנים תמימים לא ראינו הרבה זמן"

אש משמים כתב:

רון כתב:בזכרוני,
איך בשעה שהיה הנידון של גיורי צה"ל,
ישבתי כתלמיד לפני רבו יחד עם מורי ורבי מגדולי ראשי הישיבות זצ"ל בעת שסעד ליבו בבוקר,
ואמר לי בכהאי לישנא כמעט,
כל הפלפולים שמביאים בענין ראשונים ואחרונים רמב"ם ר' חיים עוזר, בית יצחק שמעלקיש וכו' וכו',
הכל פורח באויר כאשר יעמוד מישהו מחוץ לבי"ד ויראה את החיוך המרוח על פני המתגיירים באומרם
"כאלה רבנים תמימים לא ראינו הרבה זמן"

איני מזלזל באף ת"ח או ר"י ואיני נכנס לנידון כלל אך נראה שזה ההבדל בין ראש ישיבה ובין איש הלכה.

רון כתב: מרן הגריש"א אחז שהכל חוכא וטלולא

אוצר החכמה כתב: מה שאני חשבתי שטוען שומע ומשמיע היא טענה אחרת לגמרי.

שכיוון שאין צדיק בארץ אשר לא יחטא כשהגר מקבל עליו מצוות הרי הוא מקבל אותם בידיעה שעלול לחטוא. זה דבר פשוט. והטענה כאן היא שאם ישראל באותו דור פרוצים בחטא מסויים, לעשות כמו מה שעושים הרבה מהציבור שומרי התורה והמצוות מיקרי שמקבל עליו עול מצוות רק יכשל בזה כשם שנכשלים אחרים ואומר בלבו רק "לדבר הזה יסלח ה' לעבדך" . כמו שכתבתי זה חידוש גדול ובלי ראיה חזקה אי אפשר לקבלו. אבל זו טענה בהגדרת קבלת תורה ומצוות ואפשר לקבלה עקרונית כמו שאפשר לקבל את הטענה שזה לא מפריע לחלות. אבל לטעון שיש היהדות בלא תורה ומצוות זה בלתי קביל לחלוטין.

רון כתב:

אש משמים כתב:

רון כתב:בזכרוני,
איך בשעה שהיה הנידון של גיורי צה"ל,
ישבתי כתלמיד לפני רבו יחד עם מורי ורבי מגדולי ראשי הישיבות זצ"ל בעת שסעד ליבו בבוקר,
ואמר לי בכהאי לישנא כמעט,
כל הפלפולים שמביאים בענין ראשונים ואחרונים רמב"ם ר' חיים עוזר, בית יצחק שמעלקיש וכו' וכו',
הכל פורח באויר כאשר יעמוד מישהו מחוץ לבי"ד ויראה את החיוך המרוח על פני המתגיירים באומרם
"כאלה רבנים תמימים לא ראינו הרבה זמן"

איני מזלזל באף ת"ח או ר"י ואיני נכנס לנידון כלל אך נראה שזה ההבדל בין ראש ישיבה ובין איש הלכה.

לזה הרי בדיוק רמזתי,
לאפוקי בדיוק להיפך ממה שכתבת,
כי בשביל לדעת מה כתוב בשו"ע באמת עדיף איש הלכה מאשר ראש ישיבה,
אבל בשביל לדעת האם מה שכתוב בשו"ע נוגע למקרה שלנו......
וזה מה שהגר"א פירש מה הביאור בדברי חז"ל דן דין אמת לאמיתו והדברים עתיקים

ולא בכדי מנהיגי הדור האחרון לא היו דוקא פוסקי הלכה
כמרן הגרי"ז [אני מונה גם את מרן החזו"א בכלל זה היות ולא היה פוסק כפי הדרך הרגילה בין פוסקי ההלכה רק חצב הכל מעומק עיונו בדברי הפוסקים ואכמ"ל]
מרן האבי עזרי והקה"י
ומרן הגריא"ל
לפי שבשביל להכיר את מה שעומד בפנינו לא יעזור מה שאדם יודע מה שכתוב בשו"ע
ודי בהערה זו.

רון כתב:לזה הרי בדיוק רמזתי,
לאפוקי בדיוק להיפך ממה שכתבת,
כי בשביל לדעת מה כתוב בשו"ע באמת עדיף איש הלכה מאשר ראש ישיבה,
אבל בשביל לדעת האם מה שכתוב בשו"ע נוגע למקרה שלנו......
וזה מה שהגר"א פירש מה הביאור בדברי חז"ל דן דין אמת לאמיתו והדברים עתיקים

ולא בכדי מנהיגי הדור האחרון לא היו דוקא פוסקי הלכה
כמרן הגרי"ז [אני מונה גם את מרן החזו"א בכלל זה היות ולא היה פוסק כפי הדרך הרגילה בין פוסקי ההלכה רק חצב הכל מעומק עיונו בדברי הפוסקים ואכמ"ל]
מרן האבי עזרי והקה"י
ומרן הגריא"ל
לפי שבשביל להכיר את מה שעומד בפנינו לא יעזור מה שאדם יודע מה שכתוב בשו"ע
ודי בהערה זו.

ישא ברכה כתב:הדיון על החמיר או להקל נראה בעיני כדיון עקר.
הלוא ברור שצריך להורות בדיוק כפי הדין, לא נראה שיש שיטה להקל או שיטה להחמיר.
אמנם נכון שלפעמים יש בהלכה משקל של שעת הדחק, כמו שבדרבנן ניתן לסמוך על היחיד וכדומה, אבל זה חלק מהשו"ע ולא נידון מחוצה לו.
מאידך, לא הבנתי מה פשר הזילזול במחמירים, הלוא בודאי זה מעלה גדולה, להחמיר מעבר לשורת הדין, וזה מידת אוהבי ה', המתחסדים עם קונם.
וכל אדם צריך לאדם מה עיקר הדין ומה מעבר לעיקר הדין, ולעשות כפי דרגתו בעבודת ה'.

אמת, שלפעמים יש מושג שהמורה מתאמץ מאד למצוא קולא, ושוב זו לא שיטה, אלא חמלה אישית של הרב, שלא מניח לנפשו עד שהוא מוצא מסקנה עפ"י הדין. אבל הדין נפסק עפ"י ההלכה, בין קולא בין חומרא.

ואגב, לענין הגיורים, ברור שלא מתאים המושג קולא, שהרי הפסיקה על הגר איננה רק אליו אלא היחס לכל עם ישראל, מלבד זאת שאין מושג של להקל או להחמיר בהלכה. אלא מסתבר כוונת הגאון הרב דיכובסקי כעין הנ"ל שהדיין צריך להתאמץ יותר לברר את הדין ואז יתכן שימצא מקום להקל על הסובל. (אגב, כאחד שאוהב לקרוא את מאמרי הרב דיכובסקי בתחומין, אי אפשר שלא להתפעל מעוצמתו התורנית, אך גם צריך להודות בחשיבתו המקורית והנועזת, מזכיר את הגאון מארה"ב הרב בלעסקי).

עץ תמר כתב:אתה יכול להחליט מי הרב שלך?

עמקן כתב:יש ענין שלא להעמיס חומרות יתירות על אנשים שאינם במדרגה הזו. אבל יש אנשים שהכריזו ג'יהאד על חומרות כלל, ולדעתם צריך לכוף קולות בכח. וזה מהעוולות הכי גדולות בעיניהם שח"ו יהיו בעלי מדרגה הרוצים להחמיר יותר מהפסק הכי מקילה שאפשר להשיג.
וזה מש"כ הגאון ר' אריה לייב מאלין (חי' רבי אריה לייב, ח"ב סי' ע"ג).

עובר ושב כתב:

עמקן כתב:יש ענין שלא להעמיס חומרות יתירות על אנשים שאינם במדרגה הזו. אבל יש אנשים שהכריזו ג'יהאד על חומרות כלל, ולדעתם צריך לכוף קולות בכח. וזה מהעוולות הכי גדולות בעיניהם שח"ו יהיו בעלי מדרגה הרוצים להחמיר יותר מהפסק הכי מקילה שאפשר להשיג.
וזה מש"כ הגאון ר' אריה לייב מאלין (חי' רבי אריה לייב, ח"ב סי' ע"ג).

הבעיה הכי גדולה היא עם אנשים שהחליטו להחמיר על עצמם מכל סיבה שהיא, ואז הם כופים את דעתם על כל בית ישראל, בכל דרך אפשרית, כולל סילוף ועיוות של כל דברי הפוסקים שקדמו להם. אם חלילה מישהו כותב שלא כמותם, או מוכיח שהם טועים, הם תוקפים אותו אישית בצורה מכוערת. הם גם מציגים את עיקר הדין וההלכה הפשוטה כ"קולא".

עובר ושב כתב:

עץ תמר כתב:אתה יכול להחליט מי הרב שלך?

לא הבנתי את השאלה שלך, ואיך היא קשורה לקטע שהבאתי.

תם מה הוא אומר כתב:

עובר ושב כתב:

עמקן כתב:יש ענין שלא להעמיס חומרות יתירות על אנשים שאינם במדרגה הזו. אבל יש אנשים שהכריזו ג'יהאד על חומרות כלל, ולדעתם צריך לכוף קולות בכח. וזה מהעוולות הכי גדולות בעיניהם שח"ו יהיו בעלי מדרגה הרוצים להחמיר יותר מהפסק הכי מקילה שאפשר להשיג.
וזה מש"כ הגאון ר' אריה לייב מאלין (חי' רבי אריה לייב, ח"ב סי' ע"ג).

הבעיה הכי גדולה היא עם אנשים שהחליטו להחמיר על עצמם מכל סיבה שהיא, ואז הם כופים את דעתם על כל בית ישראל, בכל דרך אפשרית, כולל סילוף ועיוות של כל דברי הפוסקים שקדמו להם. אם חלילה מישהו כותב שלא כמותם, או מוכיח שהם טועים, הם תוקפים אותו אישית בצורה מכוערת. הם גם מציגים את עיקר הדין וההלכה הפשוטה כ"קולא".

שאלת תם:
כוונתך כאן לגבי הגיור?? [או לנושא ספציפי ומסויים, שאם כן, אין צורך להשיב, זה כבר נידון בעבר].

עץ תמר כתב:

עובר ושב כתב:

עץ תמר כתב:אתה יכול להחליט מי הרב שלך?

לא הבנתי את השאלה שלך, ואיך היא קשורה לקטע שהבאתי.

מהיכרות הרב משאש הרב שלך לא?

עץ תמר כתב:מה אתה עונה על הגר"ח פלאג'י לעיל?

עובר ושב כתב:אולי חשב ש"כף החיים" הוא הגר"ח פלאג'י שכתב ספר עם שם זהה. התייחסתי לעיל לדברי כף החיים.

viewtopic.php?f=51&t=43762&start=40#p514665

דרופתקי דאורייתא כתב:ולכן בכל עת שהחיצוניים גוברים הלכה כדברי האוסרים