פורום אוצר החכמה

זאב ערבות כתב:

הפצת המעיינות כתב:

רעגענסבורגער כתב:זה פייסבוק פה?!

נ.ב. אולי גם תספר לנו איזה שייקים אתה מעדיף לארוחת בוקר ותאריכי לידה של הנכדים.

לארוחת בוקר אני מעדיף בייגל עם כוס קפה. את תאריכי הלידה של ילדי איני זוכר, אתה מצפה שאזכור את של נכדי? ככלל כיוון שמנהג חגיגת יום הולדת פסול בעיני אף איני משתדל לזכור.

אינך נוהג את המנהג היהודי הישן לרשום את שמות הילדים ותאריך לידתם בשער של אחד הספרים משניות למשל?

ובאותה הזדמנות גם לכתוב כל פעם מתי התחלת לחזור שוב על הש"ס.

אוצר החכמה כתב:

זאב ערבות כתב:

הפצת המעיינות כתב:

רעגענסבורגער כתב:זה פייסבוק פה?!

נ.ב. אולי גם תספר לנו איזה שייקים אתה מעדיף לארוחת בוקר ותאריכי לידה של הנכדים.

לארוחת בוקר אני מעדיף בייגל עם כוס קפה. את תאריכי הלידה של ילדי איני זוכר, אתה מצפה שאזכור את של נכדי? ככלל כיוון שמנהג חגיגת יום הולדת פסול בעיני אף איני משתדל לזכור.

אינך נוהג את המנהג היהודי הישן לרשום את שמות הילדים ותאריך לידתם בשער של אחד הספרים משניות למשל?

ובאותה הזדמנות גם לכתוב כל פעם מתי התחלת לחזור שוב על הש"ס.

אכן נהגתי לרשום את שמות הילדים בלידתם עם השעה המדויקת בדף האחרון של טהרות

מאיר סובל כתב:כל מי שאין אסמכתא להפקיעו מגדר ת"ח גדול, הוא בחזקת ת"ח גדול וא"א להפקיעו מחזקה זו?
כולל אני?

מהודעותיו של מר ברחבי הפורום ניכר שהוא אכן ת"ח גדול.
לעניננו אין כוונתי שכל אדם הוא ת"ח גדול כל עוד שלא יוכח אחרת אלא שאם נכתב על מישהו שהוא ת"ח גדול אזי הבא לשלול זאת צריך להביא ראיה לדבריו

פרנקל תאומים כתב:[ף והבקיא, ומטרתו להוכיח את העליונות של הבקיאות על פני החריפות. פישמן מיימון חיבר אותו כשהיה בן 19. כמדומה שכל ימיו הוא לא חיבב את ה''למדנות'' וביכר על פניה את הבקיאות.

זו דרכו של עולם, כאשר מישהו אינו מסכים לדעתי ושיטתי, אז פוסלים אף את למדנותו ואין צורך להביא דוגמאות. אך הבעיה אתו היתה שכאשר יצאו נגד הרעיון של הסנהדרין הוא התבטא בצורה לא מכובדת בלשון המעטה נגד גדולי ישראל ואף נכדו הגר"ש רפאל מחה בו נמרצות על כך.

אני אינני נמנה על הנוהגים כן. ואעפ''כ חושבני ש''ת''ח גדול'' במקרה דנן היא הפרזה. יתכן שאני טועה, אבל מה''ת?

הגר''ש רפאל מחה נמרצות בסבו??? מהיכן הבאת את זה?

אני שמתי לב שכת"ר אינו נמנה עם הנוהגיםן כך בדרך כללל ולכן תמהתי שנהג כך כאן
מה שאני התכוונתי שכתב בלמדנות היה למשהו אחר.
לגבי זה שהעדיף בקיאות על חריפות - כמדומני גם בזה כותב שקיבל מאת בעל ערוך השלחן כן

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:כל מי שאין אסמכתא להפקיעו מגדר ת"ח גדול, הוא בחזקת ת"ח גדול וא"א להפקיעו מחזקה זו?
כולל אני?

אלא שאם נכתב על מישהו שהוא ת"ח גדול אזי הבא לשלול זאת צריך להביא ראיה לדבריו

תלוי מי הכותב

הסיפור על הרב שילה רפאל נדפס בעיתונות התקופה ההיא (הרכילותית - נראה לי פא"פ). אם זכרוני אינו בכזיב אף הובא בספר 'הרב מבריסק' ח"ד.

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:
הגר''ש רפאל מחה נמרצות בסבו??? מהיכן הבאת את זה?

דדבר ידוע ומפורסם ואמר לו שאם אינו מבקש מחילה הוא מנתק עמו מגע. איני זוכר היכן ראיתי זאת, יתכן בספר הזכרון שיצא לזכרו

ר' זאב, דומה עליי כי חלמא טבא חזה מר.

לא ולא ידידי, ראיתי זאת מובא באיזה שהוא מקום, אברר ואודיע לך בהקדם האפשרי שלא יהיו לך נדודי שינה עקב כך.

חרסון כתב:הסיפור על הרב שילה רפאל נדפס בעיתונות התקופה ההיא (הרכילותית - נראה לי פא"פ). אם זכרוני אינו בכזיב אף הובא בספר 'הרב מבריסק' ח"ד.

ביו"ט שני של שבועות (אסרו חג בארץ) עלה ברעיוני לחפש בספר הרב מבריסק ומצאתי את ההערה הבאה שמאששת את דברי (לפני שראיתי את דברי חרסון במוצאי החג), אך את המשפט המלא ראיתי כדבריו לפני שיצא לאור ח"ד של הספר ואיני זוכר היכן (ואם ראיתי זאת בחלום אז משמע יש אמת בחלומותי).

מאיר סובל כתב:

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:כל מי שאין אסמכתא להפקיעו מגדר ת"ח גדול, הוא בחזקת ת"ח גדול וא"א להפקיעו מחזקה זו?
כולל אני?

אלא שאם נכתב על מישהו שהוא ת"ח גדול אזי הבא לשלול זאת צריך להביא ראיה לדבריו

תלוי מי הכותב

לא תלוי.
יש הבדל בין לכתוב על מישהו משהו לבין לשלול ממנו תואר שכבר ניתן לו ולא משנה ע"י מי

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:כל מי שאין אסמכתא להפקיעו מגדר ת"ח גדול, הוא בחזקת ת"ח גדול וא"א להפקיעו מחזקה זו?
כולל אני?

אלא שאם נכתב על מישהו שהוא ת"ח גדול אזי הבא לשלול זאת צריך להביא ראיה לדבריו

תלוי מי הכותב

לא תלוי.
יש הבדל בין לכתוב על מישהו משהו לבין לשלול ממנו תואר שכבר ניתן לו ולא משנה ע"י מי

ר' כדכד, דבריך הם פלא נשגב.

מה דעתך על:
"הגאון ר' בנימין נתניהו שליט''א הינו ת''ח גדול (יש לו אפי' שיעור תנ''ך המתכנס מפעם לפעם, והוא נכד של רשכבה''ג מרן הגאון האדיר ר' בנימין מיליקובסקי זצ''ל)".

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:
הגר''ש רפאל מחה נמרצות בסבו??? מהיכן הבאת את זה?

דדבר ידוע ומפורסם ואמר לו שאם אינו מבקש מחילה הוא מנתק עמו מגע. איני זוכר היכן ראיתי זאת, יתכן בספר הזכרון שיצא לזכרו

ר' זאב, דומה עליי כי חלמא טבא חזה מר.

חרסון כתב:הסיפור על הרב שילה רפאל נדפס בעיתונות התקופה ההיא (הרכילותית - נראה לי פא"פ). אם זכרוני אינו בכזיב אף הובא בספר 'הרב מבריסק' ח"ד.

ביו"ט שני של שבועות (אסרו חג בארץ) עלה ברעיוני לחפש בספר הרב מבריסק ומצאתי את ההערה הבאה שמאששת את דברי (לפני שראיתי את דברי חרסון במוצאי החג), אך את המשפט המלא ראיתי כדבריו לפני שיצא לאור ח"ד של הספר ואיני זוכר היכן (ואם ראיתי זאת בחלום אז משמע יש אמת בחלומותי).

נו נו. מזוייף מתוכו. כל הסגנון של הידיעה העיתונאית הרכילותית הזאת שהספר מצטט ממנה מראה בעליל על אמינותה המפוקפקת. סתם פטפטת של רכילותון. משענת של קנה רצוץ. מה שכן, אתה צודק ר' זאב (תמיד!) שלא ראית זאת בחזיון לילה.
אגב, יש להניח שגם המקור המוקדם יותר בו ראית את המעשיה הזו הסתמך על פטפוטי הרכילותון, או שמא פשוט ראית את הידיעה בגוף הרכילותון עצמו.

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:
הגר''ש רפאל מחה נמרצות בסבו??? מהיכן הבאת את זה?

דדבר ידוע ומפורסם ואמר לו שאם אינו מבקש מחילה הוא מנתק עמו מגע. איני זוכר היכן ראיתי זאת, יתכן בספר הזכרון שיצא לזכרו

ר' זאב, דומה עליי כי חלמא טבא חזה מר.

חרסון כתב:הסיפור על הרב שילה רפאל נדפס בעיתונות התקופה ההיא (הרכילותית - נראה לי פא"פ). אם זכרוני אינו בכזיב אף הובא בספר 'הרב מבריסק' ח"ד.

ביו"ט שני של שבועות (אסרו חג בארץ) עלה ברעיוני לחפש בספר הרב מבריסק ומצאתי את ההערה הבאה שמאששת את דברי (לפני שראיתי את דברי חרסון במוצאי החג), אך את המשפט המלא ראיתי כדבריו לפני שיצא לאור ח"ד של הספר ואיני זוכר היכן (ואם ראיתי זאת בחלום אז משמע יש אמת בחלומותי).

נו נו. מזוייף מתוכו. כל הסגנון של הידיעה העיתונאית הרכילותית הזאת שהספר מצטט ממנה מראה בעליל על אמינותה המפוקפקת. סתם פטפטת של רכילותון. משענת של קנה רצוץ. מה שכן, אתה צודק ר' זאב (תמיד!) שלא ראית זאת בחזיון לילה.
אגב, יש להניח שגם המקור המוקדם יותר בו ראית את המעשיה הזו הסתמך על פטפוטי הרכילותון, או שמא פשוט ראית את הידיעה בגוף הרכילותון עצמו.

מדוע אתה מפקפק בידיעה זו? ואם אכן ידיעה זו מזוייפת מתוכה וסתם רכילות... כדבריך, מנין לנו שכל ידיעה שהיא הבאה בעתונות החרדית אינה מזוייפת מתוכה ושאמינותה מפוקפקת ומשענת של קנה רצוץ וכו' וכו'? ואכן רבים סוברים כך שלא ניתן להאמין כמעט לדבר המובא בעתונים ובשבועונים שכידוע לכל אחד מהם יש אגנדה משלו ומייצג את הצד שלו ושולל את של כנגדו.
אך בענין זה נראה לי שהידיעה שנזף בצורה זו או אחרת בסבו נכונה (לא משנה מה היה בדיוק הנוסח שאמר, כפי שאיש לא יודע במדוייק מה היה הדו שיח בין החזו"א לבן גוריון ויש נוסחאות שונות שכל אחת מתיימרת להיות המדוייקת), ראשית זה היה בסוף שנות החמישים והוא עוד היה צעיר לימים, ואז כידוע העתון היחיד היה המודיע שהיה מקורב לגור ומדוע שלא נקבל שיש אמת כלשהיא בידיעה?

פרנקל תאומים כתב:

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:כל מי שאין אסמכתא להפקיעו מגדר ת"ח גדול, הוא בחזקת ת"ח גדול וא"א להפקיעו מחזקה זו?
כולל אני?

אלא שאם נכתב על מישהו שהוא ת"ח גדול אזי הבא לשלול זאת צריך להביא ראיה לדבריו

תלוי מי הכותב

לא תלוי.
יש הבדל בין לכתוב על מישהו משהו לבין לשלול ממנו תואר שכבר ניתן לו ולא משנה ע"י מי

ר' כדכד, דבריך הם פלא נשגב.

מה דעתך על:
"הגאון ר' בנימין נתניהו שליט''א הינו ת''ח גדול (יש לו אפי' שיעור תנ''ך המתכנס מפעם לפעם, והוא נכד של רשכבה''ג מרן הגאון האדיר ר' בנימין מיליקובסקי זצ''ל)".

במקרה הזה אפילו מר לא התכוון ברצינות למה שכתב וגם ידוע שזה לא נכון וזה שונה לגמרי ממה שכתב הרב זאב ערבות על הרב מיימון שהיה ת"ח גדול וע"ז כתבתי שלכתוב שאינו כן בלא ראיה אין זה מן הענין וההערה שהעיר כת"ר כאן אינה במקום ואינה לענין חוץ מזה שלסבו של ראש הממשלה קראו רבי נתן מיליקובסקי ולא רבי בנימין ומה שנקרא על שמו אצל ראש הממשלה זה שם המשפחה ולא השם הפרטי אבל זה באמת אינו ממין הענין

כדכד כתב:במקרה הזה אפילו מר לא התכוון ברצינות למה שכתב וגם ידוע שזה לא נכון וזה שונה לגמרי ממה שכתב הרב זאב ערבות על הרב מיימון שהיה ת"ח גדול

ר' כדכד היקר, דבריך טעונים תיקון מידי!!! לא אני כתבתי שר' מיימון היה ת"ח גדול (ובכלל כל נושא שרי המאה והבא אחריו לא בא ממני).

הרב זאב ערבות!
סליחה!
אני מתנצל.
בעקבות דברי מר גללתי את האשכול ובדקתי מי היה שכתב זאת ומצאתי שאכן לא מר הוא שכתב זאת אלא הרב

אישצפת כתב:

נחלי אפרסמון כתב:הגאון ר' יעקב חיים סופר אמר לי בזה"ל: אסור להכניס ספר זה לבית .

הוא היה ת"ח גדול רק שהוא השתייך לזרם המזרחי ציוני, וכנראה משום כך אמר הגריח"ס את דבריו.
במאמר המוסגר [ככל הנראה כת"ר בלי עין רעה זכרן גדול שיודע לצטט מילה במילה מהספר מבלי שיחזיקנו בביתו על סמך קריאתו בו בעבר]
ירבו כמותך בישראל

.

אני מודה "באשמה" שאני הוא שכתבתי על הרב מימון שהיה ת"ח גדול ואיני מתחרט מדבריי.
מהיכן זה הגיע לי.
א. מקריאה בספריו ניכר גודל ידיעתו.
ב. כבר אמר היש"ר מקנדיאה שחכמתו של אדם ניכרת מתוך ספריו והיה לו כידוע ספריה ענקית כארבעים אלף ספרים שברבות הימים הפכה לספריית מוסד הרב קוק.
ג. צא וחפש בין חכמי דורו כיצד כינוהו. הרב הגאון, איש האשכולות, וכו' וכו'.

הרה"ג רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל מקובל על חברי הפורום כאחד מגדולי הדור וכאדם אמין?
בספר מכתבים ואגרות קודש עמוד 623 מובא מכתב מהרה"ג איסר זלמן מלצר זצ"ל שבו הוא מכנהו ידידי הרב הגאון המפורסם רב פעלים לתורה ולתעודה
רבי שלמה הכהן מוילנא בעל בנין שלמה שהיה גדול מהרב מימון בארבעים ושמונה שנה כותב עליו הרב האברך החריף והבקי החו"ש מו"ה
הרב ראובן כץ כותב עליו ידידי הרה"ג חכם וסופר נודע בשערים שמו מפארים וכו'
הרב כפי אהרן זסלנסקי כותב עליו הרב הגאון המצויין נודע ביהודה ובישראל גדול שמו רבי יהודה לייב הכהן מיימון זצ"ל גדול ממש בתורה תוכו רצוף אהבת האל הנכבד והנורא וכו'
ולעת עתה עמד קולמו'ס

אישצפת כתב:אני מודה "באשמה" שאני הוא שכתבתי על הרב מימון שהיה ת"ח גדול ואיני מתחרט מדבריי.
מהיכן זה הגיע לי.
א. מקריאה בספריו ניכר גודל ידיעתו.
ב. כבר אמר היש"ר מקנדיאה שחכמתו של אדם ניכרת מתוך ספריו והיה לו כידוע ספריה ענקית כארבעים אלף ספרים שברבות הימים הפכה לספריית מוסד הרב קוק.
ג. צא וחפש בין חכמי דורו כיצד כינוהו. הרב הגאון, איש האשכולות, וכו' וכו'.

בלי קשר לנושא בכלל.
האם תוכל לציין איפה אמר היש"ר מקנדיא שחכמתו של אדם ניכרת מהספרים שיש לו.
תודה רבה.

אני מכיר ביטוי אחר אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים אבל זה משמעות מאד שונה.

אישצפת כתב:הרה"ג רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל מקובל על חברי הפורום כאחד מגדולי הדור וכאדם אמין?
בספר מכתבים ואגרות קודש עמוד 623 מובא מכתב מהרה"ג איסר זלמן מלצר זצ"ל שבו הוא מכנהו ידידי הרב הגאון המפורסם רב פעלים לתורה ולתעודה
רבי שלמה הכהן מוילנא בעל בנין שלמה שהיה גדול מהרב מימון בארבעים ושמונה שנה כותב עליו הרב האברך החריף והבקי החו"ש מו"ה
הרב ראובן כץ כותב עליו ידידי הרה"ג חכם וסופר נודע בשערים שמו מפארים וכו'
הרב כפי אהרן זסלנסקי כותב עליו הרב הגאון המצויין נודע ביהודה ובישראל גדול שמו רבי יהודה לייב הכהן מיימון זצ"ל גדול ממש בתורה תוכו רצוף אהבת האל הנכבד והנורא וכו'
ולעת עתה עמד קולמו'ס

ידידי, כל המצוי בספרות הרבנית בתאריה ובנימוסיה יודע שאין מהציטוטים הסטנדרטיים שלך כל ראיה לכך שהרבנים הנ''ל סברו כי הוא ת''ח גדול. כ''א לכל היותר לכך שהוא היה ת''ח במידה כל שהיא, שימש בצעירותו מעט באיזו משרה רבנית זוטרה, ובעיקר פעל בעסקנותו (גם) עבור עניינים תורניים.
או כפי שציטטת מהג''ר ראובן כץ זצ''ל: "הרה''ג חכם וסופר נודע בשערים וכו' '', הא ותול''מ.

אגב, מי זה הרב אהרן זסלנסקי? יש לך מושג?....


האם במכתבים הנ''ל הם נושאים ונותנים עימו בסוגיות החמורות שבש''ס? אני מצאתי בנערותי מכתב תשובה אחד אליו בשו''ת דבר אברהם (כמדומני) ובו עונה לו הגאון מקובנה זי''ע בקצרה על איזו שאלה בענייני דקדוק או כיו''ב.

ובאילו ספרים שלו למדת והבחנת בגדלותו המופלגת בתורה? אדרבה, פרט ובאר.

לגבי ספרייתו הגדולה, היא אכן מעידה על היותו ביבליוגרף מושבע ואיש ספר מובהק, אבל ביודעי ובמכירי קאמינא שגודל ספרייתו של אדם בהחלט לא בהכרח מעיד על היותו ת''ח גדול. אלא א''כ הספרים נמצאים בתוך ראשו ולא ע''ג המדפים.

אגב, היום לכל רוכש אוצה''ח יש מאה אלף ספרים בביתו...

כדכד כתב:

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:

כדכד כתב:

מאיר סובל כתב:כל מי שאין אסמכתא להפקיעו מגדר ת"ח גדול, הוא בחזקת ת"ח גדול וא"א להפקיעו מחזקה זו?
כולל אני?

אלא שאם נכתב על מישהו שהוא ת"ח גדול אזי הבא לשלול זאת צריך להביא ראיה לדבריו

תלוי מי הכותב

לא תלוי.
יש הבדל בין לכתוב על מישהו משהו לבין לשלול ממנו תואר שכבר ניתן לו ולא משנה ע"י מי

[פרנקל תאומים כתב:
ר' כדכד, דבריך הם פלא נשגב.

מה דעתך על:
"הגאון ר' בנימין נתניהו שליט''א הינו ת''ח גדול (יש לו אפי' שיעור תנ''ך המתכנס מפעם לפעם, והוא נכד של רשכבה''ג מרן הגאון האדיר ר' בנימין מיליקובסקי זצ''ל)"].

במקרה הזה אפילו מר לא התכוון ברצינות למה שכתב וגם ידוע שזה לא נכון וזה שונה לגמרי ממה שכתב הרב זאב ערבות על הרב מיימון שהיה ת"ח גדול וע"ז כתבתי שלכתוב שאינו כן בלא ראיה אין זה מן הענין וההערה שהעיר כת"ר כאן אינה במקום ואינה לענין חוץ מזה שלסבו של ראש הממשלה קראו רבי נתן מיליקובסקי ולא רבי בנימין ומה שנקרא על שמו אצל ראש הממשלה זה שם המשפחה ולא השם הפרטי אבל זה באמת אינו ממין הענין

סליחה סליחה, ט''ס אגב שיטפיה של ההקלדה, אכן ר' נתן מיליקובסקי.

כנ''ל לא ר' זאב כתב כן על פישמן מיימון כ''א הרב אישצפת, ואינני רואה שהוא כתב זאת על סמך ידיעה ממשית או על סמך היכרות ממשית.
דבריך העקרוניים יכולים (אולי) להיות נכונים רק במקרה שמכתיר התארים עושה זאת על סמך ידיעה ממשית או לפחות על סמך ''המפורסמות אינן צריכות ראיה''.


בכל אופן, ההתדיינות הזו מיותרת, כבר כתבתי שהנ''ל היה ת''ח ואיש ספר, וכל שהערתי הוא שאת התואר ת''ח גדול ראוי לשמור עבור גדולי תורה שחידושי תורתם או תלמידיהם או כלל ישראל מעידים על היותם ת''ח גדולים. לא כל רב עסקן הינו ת''ח גדול, וגם להיות סתם ת''ח זה מספיק מכובד (הלוואי עליי..). ואין לתובנה הפשוטה הזו כל קשר לעובדת היותו איש ''המזרחי'' תקיף ונחרץ ולמתיחות שהיתה בינו ובין החרדים מתנגדי המזרחי.
אני יכול לכתוב לך רשימה של גדולי תורה מופלגים שהיו אנשי ''המזרחי''.

אוצר החכמה כתב:

אישצפת כתב:א. מקריאה בספריו ניכר גודל ידיעתו.
ב. כבר אמר היש"ר מקנדיאה שחכמתו של אדם ניכרת מתוך ספריו והיה לו כידוע ספריה ענקית כארבעים אלף ספרים שברבות הימים הפכה לספריית מוסד הרב קוק.
ג. צא וחפש בין חכמי דורו כיצד כינוהו. הרב הגאון, איש האשכולות, וכו' וכו'.

בלי קשר לנושא בכלל.
האם תוכל לציין איפה אמר היש"ר מקנדיא שחכמתו של אדם ניכרת מהספרים שיש לו.
תודה רבה.

אני מכיר ביטוי אחר אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים אבל זה משמעות מאד שונה.

ספר דרכי הגמרא לרבנו יצחק ב"ר יעקב קנפנטון (נא לעיין בסימן ט)

כידוע שהחזון נישעקס' לא אחזו מהפתגם הזה שהרי לא היה לחזו"א הרבה ס' וקשה בנמצא למצוא עמקן כמוהו.

פרנקל תאומים כתב:אגב, מי זה הרב אהרן זסלנסקי? יש לך מושג?....

הרב אהרן יצחק זסלנסקי (תרמ"ו, 1886 – תשל"ז, 1977) היה איש ציבור בירושלים. עורך הירחון התורני "שערי ציון", מזכיר ברבנות הראשית ובמועצה הדתית בירושלים, עורך ומחבר ספרים פורה.
נולד בליטא, בנו של ראובן זסלנסקי. קיבל חינוך תורני. בשנת תרס"ה (1905) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה ממעריצי הרב קוק, ולימים הוציא את הספר "נצוצי אורות" על תורתו והגותו.
בשנות ה-20 ערך את הירחון התורני "שערי ציון", יחד עם עמיתו הרב שלמה בלזר (בנו של הרב יצחק בלאזר).
בשנות ה-30 כיהן כמזכיר ברבנות הראשית ובמועצה הדתית בירושלים והיה חתום על תעודות ההכשר שהנפיקה הרבנות. כמו כן שימש כמזכיר של ישיבת תורת חיים.
בשנת תש"ה פרסם את הספר "ונצדק קדש", ובו צידד בהיתר המכירה. לימים פרסם מספר ספרים וקונטרסים נוספים בנושא השמיטה ובהם "דבר השמיטה" ו"למועד שנת השמיטה". בראשית ימי המדינה כיהן כמנהל מדור השמיטה ברבנות הראשית[1].
ערך והוציא ספרים לכבודם של מנהיגי הציונות הדתית – הרב יהודה לייב מימון, הרב הרצוג והרב משה אוסטרובסקי.
בשנת 2007 הוציא מוסד הרב קוק מבחר מכתביו בספר "כתבים".
היה אב לשלושה בנים ושתי בנות. בניו הם ראובן שילוח והפסיכיאטר ד"ר אריה זסלני. בשנת תש"כ (1960), לאחר מות בנו ראובן, הוציא לזכרו את הספר "יחי ראובן", ובשנת תשכ"ה (1965), במלאת חמש שנים למותו, הוציא ספר נוסף לזכרו, "מי השילוח". בשנת תש"ל (1970) הוציא ספר שו"ת וקרא לו בשם "פני אריה" לזכר בנו אריה, שמת שנתיים לפני כן.
מחיבוריו ועריכותיו
מנחת זיכרון, תש"ב
נצוצי אורות, תש"ד
ונצדק קדש, תש"ה
איש התורה והמעשה - ליובלו הששים של הרב משה אוסטרובסקי, תש"ו
וזאת ליהודה, תשורה לרב מימון ליובלו השבעים, תש"ו
ליום הזיכרון, תש"ח
פחד יצחק, תשורה לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ליובל הששים, תש"ט
נפש דוד, לזכר דוד צוובנר (בנו של אברהם חיים צוובנר), תש"ט
סמוכים לעד, תש"י
דבר השמיטה, תשי"א
מנוחה וקדושה, תשי"א
למועד שנת השמיטה, תשי"ב
קובץ על יד, הערות וביאורים על היד החזקה, תשט"ז
אגרות הראיה"ז, שי לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ראש הרבנים לישראל בהגיעו לשיבה, תשי"ט
יחי ראובן, לזכר ראובן שילוח, תש"כ
מי השילוח, במלאת חמש שנים למותו של ראובן שילוח, תשכ"ה
כפי אהרן תליתאה, מאמרות, הערות, ליקוטי הלכות ואגדות, תשכ"ז
פני אריה, שו"ת בענייני הלכה, תש"ל
כתבים, תשס"ז

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:ביו"ט שני של שבועות (אסרו חג בארץ) עלה ברעיוני לחפש בספר הרב מבריסק ומצאתי את ההערה הבאה שמאששת את דברי (לפני שראיתי את דברי חרסון במוצאי החג), אך את המשפט המלא ראיתי כדבריו לפני שיצא לאור ח"ד של הספר ואיני זוכר היכן (ואם ראיתי זאת בחלום אז משמע יש אמת בחלומותי).

נו נו. מזוייף מתוכו. כל הסגנון של הידיעה העיתונאית הרכילותית הזאת שהספר מצטט ממנה מראה בעליל על אמינותה המפוקפקת. סתם פטפטת של רכילותון. משענת של קנה רצוץ. מה שכן, אתה צודק ר' זאב (תמיד!) שלא ראית זאת בחזיון לילה.
אגב, יש להניח שגם המקור המוקדם יותר בו ראית את המעשיה הזו הסתמך על פטפוטי הרכילותון, או שמא פשוט ראית את הידיעה בגוף הרכילותון עצמו.

מדוע אתה מפקפק בידיעה זו? ואם אכן ידיעה זו מזוייפת מתוכה וסתם רכילות... כדבריך, מנין לנו שכל ידיעה שהיא הבאה בעתונות החרדית אינה מזוייפת מתוכה ושאמינותה מפוקפקת ומשענת של קנה רצוץ וכו' וכו'? ואכן רבים סוברים כך שלא ניתן להאמין כמעט לדבר המובא בעתונים ובשבועונים שכידוע לכל אחד מהם יש אגנדה משלו ומייצג את הצד שלו ושולל את של כנגדו.
אך בענין זה נראה לי שהידיעה שנזף בצורה זו או אחרת בסבו נכונה (לא משנה מה היה בדיוק הנוסח שאמר, כפי שאיש לא יודע במדוייק מה היה הדו שיח בין החזו"א לבן גוריון ויש נוסחאות שונות שכל אחת מתיימרת להיות המדוייקת), ראשית זה היה בסוף שנות החמישים והוא עוד היה צעיר לימים, ואז כידוע העתון היחיד היה המודיע שהיה מקורב לגור ומדוע שלא נקבל שיש אמת כלשהיא בידיעה?

אוי וי...
הציטוט הוא לא מהמודיע כ''א מעיתון שהיה רכילותון במהותו ובסגנונו. וחוץ מזה, תקרא את הידיעה, הכתב לא טוען שיש לו איזה שהיא ראיה או איזה שהוא מקור אמיתי לדבריו. סתם פטפוטי בטן של כתב רכלן. מדוע לפקפק? מדוע לא לפקפק.

אני אינני מאמין שהגר''ש רפאל "מחה נמרצות" בסבו, נזף בו או איים עליו בניתוק מגע עימו (!!).. אמנם לא הכרתי את הגר''ש רפאל באופן אישי, אך ממה ששמעתי וממה שקראתי אודותיו, זה לא התאים לאופיו כלל וכלל, וק''ו שזה לא התאים לטיב היחסים המעולים שהיו לו עם סבו.
אני לא רואה כל סיבה להאמין למעשיה הזאת בגלל שאיזה קשקשן כתב זאת באיזה עיתון (לא מכובד במיוחד) מבלי להביא איזו שהיא אסמכתא לדבריו.

לכל היותר הייתי מאמין שהוא דיבר על ליבו של סבו השפיע עליו וריכך אותו. לא נזף, לא מחה נמרצות, ולא איים בניתוק מגע.

אגב, אפשר להרים טלפון לילדים שלו ולשאול אותם מה הם אומרים על זה.

פרנקל תאומים כתב:ידידי, כל המצוי בספרות הרבנית בתאריה ובנימוסיה יודע שאין מהציטוטים הסטנדרטיים שלך כל ראיה לכך שהרבנים הנ''ל סברו כי הוא ת''ח גדול. כ''א לכל היותר לכך שהוא היה ת''ח במידה כל שהיא, שימש בצעירותו מעט באיזו משרה רבנית זוטרה, ובעיקר פעל בעסקנותו (גם) עבור עניינים תורניים.
או כפי שציטטת מהג''ר ראובן כץ זצ''ל: "הרה''ג חכם וסופר נודע בשערים וכו' '', הא ותול''מ.

מכתב מהרה"ג צבי שפירא, בעל צביון העמודים על הסמ"ק לרה"ג...

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:ביו"ט שני של שבועות (אסרו חג בארץ) עלה ברעיוני לחפש בספר הרב מבריסק ומצאתי את ההערה הבאה שמאששת את דברי (לפני שראיתי את דברי חרסון במוצאי החג), אך את המשפט המלא ראיתי כדבריו לפני שיצא לאור ח"ד של הספר ואיני זוכר היכן (ואם ראיתי זאת בחלום אז משמע יש אמת בחלומותי).

נו נו. מזוייף מתוכו. כל הסגנון של הידיעה העיתונאית הרכילותית הזאת שהספר מצטט ממנה מראה בעליל על אמינותה המפוקפקת. סתם פטפטת של רכילותון. משענת של קנה רצוץ. מה שכן, אתה צודק ר' זאב (תמיד!) שלא ראית זאת בחזיון לילה.
אגב, יש להניח שגם המקור המוקדם יותר בו ראית את המעשיה הזו הסתמך על פטפוטי הרכילותון, או שמא פשוט ראית את הידיעה בגוף הרכילותון עצמו.

מדוע אתה מפקפק בידיעה זו? ואם אכן ידיעה זו מזוייפת מתוכה וסתם רכילות... כדבריך, מנין לנו שכל ידיעה שהיא הבאה בעתונות החרדית אינה מזוייפת מתוכה ושאמינותה מפוקפקת ומשענת של קנה רצוץ וכו' וכו'? ואכן רבים סוברים כך שלא ניתן להאמין כמעט לדבר המובא בעתונים ובשבועונים שכידוע לכל אחד מהם יש אגנדה משלו ומייצג את הצד שלו ושולל את של כנגדו.
אך בענין זה נראה לי שהידיעה שנזף בצורה זו או אחרת בסבו נכונה (לא משנה מה היה בדיוק הנוסח שאמר, כפי שאיש לא יודע במדוייק מה היה הדו שיח בין החזו"א לבן גוריון ויש נוסחאות שונות שכל אחת מתיימרת להיות המדוייקת), ראשית זה היה בסוף שנות החמישים והוא עוד היה צעיר לימים, ואז כידוע העתון היחיד היה המודיע שהיה מקורב לגור ומדוע שלא נקבל שיש אמת כלשהיא בידיעה?

אוי וי...
הציטוט הוא לא מהמודיע כ''א מעיתון שהיה רכילותון במהותו ובסגנונו. וחוץ מזה, תקרא את הידיעה, הכתב לא טוען שיש לו איזה שהיא ראיה או איזה שהוא מקור אמיתי לדבריו. סתם פטפוטי בטן של כתב רכלן. מדוע לפקפק? מדוע לא לפקפק.

אני אינני מאמין שהגר''ש רפאל "מחה נמרצות" בסבו, נזף בו או איים עליו בניתוק מגע עימו (!!).. אמנם לא הכרתי את הגר''ש רפאל באופן אישי, אך ממה ששמעתי וממה שקראתי אודותיו, זה לא התאים לאופיו כלל וכלל, וק''ו שזה לא התאים לטיב היחסים המעולים שהיו לו עם סבו.
אני לא רואה כל סיבה להאמין למעשיה הזאת בגלל שאיזה קשקשן כתב זאת באיזה עיתון (לא מכובד במיוחד) מבלי להביא איזו שהיא אסמכתא לדבריו.

לכל היותר הייתי מאמין שהוא דיבר על ליבו של סבו השפיע עליו וריכך אותו. לא נזף, לא מחה נמרצות, ולא איים בניתוק מגע.

אגב, אפשר להרים טלפון לילדים שלו ולשאול אותם מה הם אומרים על זה.

בין אמר בין לא אמר ובאיזו עתון זה נכתב וכו' וכו' באמת לא מעניין אותי, רק רציתי להציל את שמי הטוב שאינני ממציא דברים ובודה אותם מלבי כפי שכתבת לי בתחילה שחלום חלמתי.

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:ידידי, כל המצוי בספרות הרבנית בתאריה ובנימוסיה יודע שאין מהציטוטים הסטנדרטיים שלך כל ראיה לכך שהרבנים הנ''ל סברו כי הוא ת''ח גדול. כ''א לכל היותר לכך שהוא היה ת''ח במידה כל שהיא, שימש בצעירותו מעט באיזו משרה רבנית זוטרה, ובעיקר פעל בעסקנותו (גם) עבור עניינים תורניים.
או כפי שציטטת מהג''ר ראובן כץ זצ''ל: "הרה''ג חכם וסופר נודע בשערים וכו' '', הא ותול''מ.

מכתב מהרה"ג צבי שפירא, בעל צביון העמודים על הסמ"ק לרה"ג...

חחח.. גוט גוט!!

אבל ר' זאב, אי משום הכי אינה ראיה.. שהרי מעכ''ת הינו באמת ת''ח גדול.. (וגם בעל ספריה גדולה!..)


אגב, מרנא הגרש''ז נ''ע השאיר נוסח מדוייק למצבתו, בהשמטת כל התארים להם היה ראוי יותר מכולם..
אבל את התואר ''הרה''ג'' (בראשי תיבות) הוא כן כתב, משום שבעיניו היה זה תואר סטנדרטי מקובל לכל אישיות תורנית, מחבר ספר או מרביץ תורה. הוא בעצמו כתב את התואר הזה במכתביו/הסכמותיו לאברכים שונים עודם בימי עלומיהם.

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:ביו"ט שני של שבועות (אסרו חג בארץ) עלה ברעיוני לחפש בספר הרב מבריסק ומצאתי את ההערה הבאה שמאששת את דברי (לפני שראיתי את דברי חרסון במוצאי החג), אך את המשפט המלא ראיתי כדבריו לפני שיצא לאור ח"ד של הספר ואיני זוכר היכן (ואם ראיתי זאת בחלום אז משמע יש אמת בחלומותי).

נו נו. מזוייף מתוכו. כל הסגנון של הידיעה העיתונאית הרכילותית הזאת שהספר מצטט ממנה מראה בעליל על אמינותה המפוקפקת. סתם פטפטת של רכילותון. משענת של קנה רצוץ. מה שכן, אתה צודק ר' זאב (תמיד!) שלא ראית זאת בחזיון לילה.
אגב, יש להניח שגם המקור המוקדם יותר בו ראית את המעשיה הזו הסתמך על פטפוטי הרכילותון, או שמא פשוט ראית את הידיעה בגוף הרכילותון עצמו.

מדוע אתה מפקפק בידיעה זו? ואם אכן ידיעה זו מזוייפת מתוכה וסתם רכילות... כדבריך, מנין לנו שכל ידיעה שהיא הבאה בעתונות החרדית אינה מזוייפת מתוכה ושאמינותה מפוקפקת ומשענת של קנה רצוץ וכו' וכו'? ואכן רבים סוברים כך שלא ניתן להאמין כמעט לדבר המובא בעתונים ובשבועונים שכידוע לכל אחד מהם יש אגנדה משלו ומייצג את הצד שלו ושולל את של כנגדו.
אך בענין זה נראה לי שהידיעה שנזף בצורה זו או אחרת בסבו נכונה (לא משנה מה היה בדיוק הנוסח שאמר, כפי שאיש לא יודע במדוייק מה היה הדו שיח בין החזו"א לבן גוריון ויש נוסחאות שונות שכל אחת מתיימרת להיות המדוייקת), ראשית זה היה בסוף שנות החמישים והוא עוד היה צעיר לימים, ואז כידוע העתון היחיד היה המודיע שהיה מקורב לגור ומדוע שלא נקבל שיש אמת כלשהיא בידיעה?

אוי וי...
הציטוט הוא לא מהמודיע כ''א מעיתון שהיה רכילותון במהותו ובסגנונו. וחוץ מזה, תקרא את הידיעה, הכתב לא טוען שיש לו איזה שהיא ראיה או איזה שהוא מקור אמיתי לדבריו. סתם פטפוטי בטן של כתב רכלן. מדוע לפקפק? מדוע לא לפקפק.

אני אינני מאמין שהגר''ש רפאל "מחה נמרצות" בסבו, נזף בו או איים עליו בניתוק מגע עימו (!!).. אמנם לא הכרתי את הגר''ש רפאל באופן אישי, אך ממה ששמעתי וממה שקראתי אודותיו, זה לא התאים לאופיו כלל וכלל, וק''ו שזה לא התאים לטיב היחסים המעולים שהיו לו עם סבו.
אני לא רואה כל סיבה להאמין למעשיה הזאת בגלל שאיזה קשקשן כתב זאת באיזה עיתון (לא מכובד במיוחד) מבלי להביא איזו שהיא אסמכתא לדבריו.

לכל היותר הייתי מאמין שהוא דיבר על ליבו של סבו השפיע עליו וריכך אותו. לא נזף, לא מחה נמרצות, ולא איים בניתוק מגע.

אגב, אפשר להרים טלפון לילדים שלו ולשאול אותם מה הם אומרים על זה.

בין אמר בין לא אמר ובאיזו עתון זה נכתב וכו' וכו' באמת לא מעניין אותי, רק רציתי להציל את שמי הטוב שאינני ממציא דברים ובודה אותם מלבי כפי שכתבת לי בתחילה שחלום חלמתי.

אני מתנצל. לא עלתה על דעתי להטיל רבב בשמו הטוב של ידיד וותיק. לא התכוונתי לרמוז שידידי חלילה בודה דברים מליבו, אלא שהזיכרון האנושי לפעמים מתעתע.

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:

פרנקל תאומים כתב:ידידי, כל המצוי בספרות הרבנית בתאריה ובנימוסיה יודע שאין מהציטוטים הסטנדרטיים שלך כל ראיה לכך שהרבנים הנ''ל סברו כי הוא ת''ח גדול. כ''א לכל היותר לכך שהוא היה ת''ח במידה כל שהיא, שימש בצעירותו מעט באיזו משרה רבנית זוטרה, ובעיקר פעל בעסקנותו (גם) עבור עניינים תורניים.
או כפי שציטטת מהג''ר ראובן כץ זצ''ל: "הרה''ג חכם וסופר נודע בשערים וכו' '', הא ותול''מ.

מכתב מהרה"ג צבי שפירא, בעל צביון העמודים על הסמ"ק לרה"ג...

חחח.. גוט גוט!!

אבל ר' זאב, אי משום הכי אינה ראיה.. שהרי מעכ''ת הינו באמת ת''ח גדול.. (וגם בעל ספריה גדולה!..)


אגב, מרנא הגרש''ז נ''ע השאיר נוסח מדוייק למצבתו, בהשמטת כל התארים להם היה ראוי יותר מכולם..
אבל את התואר ''הרה''ג'' (בראשי תיבות) הוא כן כתב, משום שבעיניו היה זה תואר סטנדרטי מקובל לכל אישיות תורנית, מחבר ספר או מרביץ תורה. הוא בעצמו כתב את התואר הזה במכתביו/הסכמותיו לאברכים שונים עודם בימי עלומיהם.

תודה על המחמאה המתאימה לאותו עתון שפרסם את הצהרתו של הרב שילה רפאל (כלומר לא שווה את הנייר עליו נדפס) ורק חבל שלא שמרתי את מכתבי אליו בו אני מוחה נמרצות על שמכנה אותי בכאלו תוארים לתפארת המליצה ואכן במכתב הבא השמיט את הרה"ג והחליף בכל מיני תארים אחרים...

בס"ד
אנכי אי"ש צעי'ר לתומי חשבתי כי רק בדור האחרון מצויה חלוקת התארים בשפע ואף לא מגדולי הדור, אבל כבוד הרב פרנקל תאומים כותב ככל הנראה מידיעה שגם הגרא"ז מלצר במכתבו לפני כשמונים שנה חילק תארים לשאינם ראויים להם והיה זה מצוי באותו דור. אולי נתחיל לנבור בספרים ובתארים המוצמדים לכל אישיות ונתחיל לבחון בזכוכית מגדלת מי הוא הראוי לאותה איצטלא ומי סתם קיבל תואר לשם חנפנות...
אני מאמין שסמיכה לרבנות באותו הדור לא היתה כמבחני הסמיכה של הרבנות כיום שמצויים בשפע כל מיני ספרי שאלות חזרה ממבחנים קודמים וספרי סיכומים עליהם הנהחנים חוזרים השכם והערב... והרה"ג הנ"ל נסמך מכמה חכמים ודי בזה.
כמו כן גם אם מחבר ספר שאינו גדול בתורה יכתוב תארי כבוד שאינם ראויים על רב מסויים הוא צריך להזהר על עורו מצד 'לועג לרש' אם הדברים אינם נכונים בעליל, לכתוב הגאון המפורסם' 'חריף ובקי' 'נודע בשערים' וכו' על אדם שאינו כזה זה בזיון לכותב.
יש הבדל בין להחזיק אוצר החכמה בבית ולהתעניין בסוג ספרים מסויים לבין לרכוש פיזית ספר ועוד ספר שזה מראה על מוקד התעניינות שונה.
אם אזכר מקום מסויים שבו התפעלתי מכתיבתו אעלהו בהמשך בלא נדר.

אישצפת כתב:בס"ד
אנכי אי"ש צעי'ר לתומי חשבתי כי רק בדור האחרון מצויה חלוקת התארים בשפע ואף לא מגדולי הדור, אבל כבוד הרב פרנקל תאומים כותב ככל הנראה מידיעה שגם הגרא"ז מלצר במכתבו לפני כשמונים שנה חילק תארים לשאינם ראויים להם והיה זה מצוי באותו דור. אולי נתחיל לנבור בספרים ובתארים המוצמדים לכל אישיות ונתחיל לבחון בזכוכית מגדלת מי הוא הראוי לאותה איצטלא ומי סתם קיבל תואר לשם חנפנות...
אני מאמין שסמיכה לרבנות באותו הדור לא היתה כמבחני הסמיכה של הרבנות כיום שמצויים בשפע כל מיני ספרי שאלות חזרה ממבחנים קודמים וספרי סיכומים עליהם הנהחנים חוזרים השכם והערב... והרה"ג הנ"ל נסמך מכמה חכמים ודי בזה.
כמו כן גם אם מחבר ספר שאינו גדול בתורה יכתוב תארי כבוד שאינם ראויים על רב מסויים הוא צריך להזהר על עורו מצד 'לועג לרש' אם הדברים אינם נכונים בעליל, לכתוב הגאון המפורסם' 'חריף ובקי' 'נודע בשערים' וכו' על אדם שאינו כזה זה בזיון לכותב.
יש הבדל בין להחזיק אוצר החכמה בבית ולהתעניין בסוג ספרים מסויים לבין לרכוש פיזית ספר ועוד ספר שזה מראה על מוקד התעניינות שונה.
אם אזכר מקום מסויים שבו התפעלתי מכתיבתו אעלהו בהמשך בלא נדר.

היום אם לא תקרא בשעת נתינת כיבוד כלשהוא לאברך "הגאון" - הרסת לו את החיים. כמובן שתמיד היו הגזמות בנתינת תוארים. ידוע המקרה עם החתם סופר שמקפיד בכל תשובה לכתוב הרב פרט לאחת המיועדת לאהרן חורינר שנתגלה כמשכיל ואחד ממיסדי הרפורמה.

מטו משמיה החזון יחזקאל זצ"ל שיום יבוא ויאמר פלוני לאלמוני 'שלום הרב הגאון' ויענהו אלמוני בכעס: 'אני הרב הגאון? תתבייש לך אתה הרב הגאון!' וד"ל.

גם פעם הסמיכות חולקו בקלות יתירה לכאוה כמו היום, וגם התארים לא כ"כ תלויים בדור אלא בכותב ובאופיו.

בקשר לרי"ל מיימון, הסתפקתי חכמתו של אדם מגיעה עד היכן שמגיעים ספריו, אך אם יש לו בספרייתו ספרים שאינם שלו האם גם חכמתו מגיעה להם או בעינם שיקנה אותם ביושר, ודי לחכימא...

זכורני מעשה שרי"ל מיימון פעם בחו"ל הציל יהודים מגזירת מוות על ידי שדיבר עם אשתו היהודיה שלא אותו מושל, ואמר לי פעם ח"א שבזכות זה זכה וכל נכדיו הם חרדים לדבר ה' וירא"ש ואינם הולכים בדרכו.

אוהב עמו כתב:מטו משמיה החזון יחזקאל זצ"ל שיום יבוא ויאמר פלוני לאלמוני 'שלום הרב הגאון' ויענהו אלמוני בכעס: 'אני הרב הגאון? תתבייש לך אתה הרב הגאון!' וד"ל.

גם פעם הסמיכות חולקו בקלות יתירה לכאוה כמו היום, וגם התארים לא כ"כ תלויים בדור אלא בכותב ובאופיו.

בקשר לרי"ל מיימון, הסתפקתי חכמתו של אדם מגיעה עד היכן שמגיעים ספריו, אך אם יש לו בספרייתו ספרים שאינם שלו האם גם חכמתו מגיעה להם או בעינם שיקנה אותם ביושר, ודי לחכימא...

זכורני מעשה שרי"ל מיימון פעם בחו"ל הציל יהודים מגזירת מוות על ידי שדיבר עם אשתו היהודיה שלא אותו מושל, ואמר לי פעם ח"א שבזכות זה זכה וכל נכדיו הם חרדים לדבר ה' וירא"ש ואינם הולכים בדרכו.

לא ידוע לי שבעל ערוך השלחן והשדי חמד חילקו תעודות הוראה בקלות.
לגבי חלוקת תארים צריך בדיקה באותו כותב אם מחלק את התארים הנ"ל לכל חכם מתחיל.

לגבי ספר שרי המאה של פישמן זכורני דבספר פניני הקהלות יעקב מביא דוגמה לספר הטעון שריפה כגון "שרי המאה"
נכדו הגאון רבי שילה רפאל כותב עליו "ייזכר לטובה סבי הגאון ר' יהודה לייב הכהן מימון ז"ל אשר נטע בליבי אהבת אמת לתורה"

ביליצר כתב:לגבי ספר שרי המאה של פישמן זכורני דבספר פניני הקהלות יעקב מביא דוגמה לספר הטעון שריפה כגון "שרי המאה"
נכדו הגאון רבי שילה רפאל כותב עליו "ייזכר לטובה סבי הגאון ר' יהודה לייב הכהן מימון ז"ל אשר נטע בליבי אהבת אמת לתורה"

בפניני רבינו הקהילות יעקב לא מצאתי לעת עתה. אם כי לא מן הנמנע שיאמר כן עקב המחלוקת הגדולה בענין חידוש הסנהדרין שהיתה בזמנו (ובדרך אגב מעניין לראות איך התייחסו אליו באותו ענין הרה"ג אליעזר וולדינברג והרה"ג מאיר אויירבך) ועקב השתייכותו לפלג המזרחי המנוגד לשיטת החזון איש בתכלית.
הגאון שדי חמד מזכירו בתואר ידידי הרה"ג מוהר"ר יאודה ליב פישמן אבד"ק פאדאקא יצ"ו בהערותיו היקרות (ח"ג עמוד תקמ"ב, וע"ע שם עמוד תקנ"ב ונדפס בטעות 'פישבין' תחת 'פישמן')

פרנקל תאומים כתב:

כדכד כתב:
בכל אופן, ההתדיינות הזו מיותרת, כבר כתבתי שהנ''ל היה ת''ח ואיש ספר, וכל שהערתי הוא שאת התואר ת''ח גדול ראוי לשמור עבור גדולי תורה שחידושי תורתם או תלמידיהם או כלל ישראל מעידים על היותם ת''ח גדולים. לא כל רב עסקן הינו ת''ח גדול, וגם להיות סתם ת''ח זה מספיק מכובד (הלוואי עליי..). ואין לתובנה הפשוטה הזו כל קשר לעובדת היותו איש ''המזרחי'' תקיף ונחרץ ולמתיחות שהיתה בינו ובין החרדים מתנגדי המזרחי.
אני יכול לכתוב לך רשימה של גדולי תורה מופלגים שהיו אנשי ''המזרחי''.

אם ההתדיינות הזו מיותרת מדוע המשיך אותה כת"ר?
אם כת"ר אינו אפילו סתם ת"ח (מה שלא נראה לי אבל כך עולה מכאן) איך הא יודע להחליט מי הוא ת"ח גדול ומי הוא ת"ח ואיש ספר בלבד? ראת חידושי תורתו של הרב מימון הרי לא קרא מר בשביל לדעת אם הם מעידים על גדלותו או לא

במאמרו של הרב טכורש ספרא וסייפא בהתורה והמדינה י"א-י"ג עמוד תשכ"ח
הוא כותב בלשון הזאת:

הספרים שנרכשו על ידו מתוך חיבה נפשית להם לא היו מונחים סתם על מדפיהם לשם קישוט אלא עברו על ידו במעבדת רוחו ומוחו, אין כמעט ספר שלא הוסיף עליו מציוניו הארותיו הערותיו בגליונותיהם מן הצד הודות לכשרונותיו הגאוניים נקלטו הספרים כמעט במוחו והיה ממש כאנציקלופדיה חיה וחנות מזוינת אוצר בלום שנדיר למצא בקי נפלא כמותו בזמן הזה.

אישצפת כתב:במאמרו של הרב טכורש ספרא וסייפא בהתורה והמדינה י"א-י"ג עמוד תשכ"ח
הוא כותב בלשון הזאת:

הספרים שנרכשו על ידו מתוך חיבה נפשית להם לא היו מונחים סתם על מדפיהם לשם קישוט אלא עברו על ידו במעבדת רוחו ומוחו, אין כמעט ספר שלא הוסיף עליו מציוניו הארותיו הערותיו בגליונותיהם מן הצד הודות לכשרונותיו הגאוניים? נקלטו הספרים כמעט במוחו והיה ממש כאנציקלופדיה חיה וחנות מזוינת אוצר בלום שנדיר למצא בקי נפלא כמותו בזמן הזה.

אז כתב
תביא הערותיו ונראה

הפצת המעיינות כתב:

אישצפת כתב:במאמרו של הרב טכורש ספרא וסייפא בהתורה והמדינה י"א-י"ג עמוד תשכ"ח
הוא כותב בלשון הזאת:

הספרים שנרכשו על ידו מתוך חיבה נפשית להם לא היו מונחים סתם על מדפיהם לשם קישוט אלא עברו על ידו במעבדת רוחו ומוחו, אין כמעט ספר שלא הוסיף עליו מציוניו הארותיו הערותיו בגליונותיהם מן הצד הודות לכשרונותיו הגאוניים? נקלטו הספרים כמעט במוחו והיה ממש כאנציקלופדיה חיה וחנות מזוינת אוצר בלום שנדיר למצא בקי נפלא כמותו בזמן הזה.

אז כתב
תביא הערותיו ונראה

ומה אתה רוצה שאלך לחפש אותם ולהעלותם לפורום??
אם עדות בני זמנו לא נקבל ונערער על אמיתותן וכל דבר שלא נראה בעינינו נצטרך להביאו לפני כל אחד ואחד יכלה הזמן והמה לא יכלו. ומי יפתח בפניך כל כתביו שתעלה אותם.
סוף דבר השומע ישמע והחדל יחדל.