פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:אודה למי שיואיל לתרגם להדיוטים כמוני כמה מן המונחים הלועזיים שהוזכרו במאמרו של 'החוקר' בע"מ.

לדוגמא, מה זה "כמיליניאל חרדי פר אקסלנס"

השאלה האמיתית היא מתי יתעדן קצת טעמנו הציבורי, עד שיהיה ניתן לרגש אותנו ולגעת בלבבנו בלי צווחות, יבבות, דם ואש ותמרות עשן, וכל מה שמייצר את השמאלץ הרגשני הזה שמנסה לסחוט דמעות באמצעות המניפולציות הזולות ביותר. לרגע חשבתי שכל הסיפור הוא הקדמה להתרמה של קופת העיר (או קופה אחרת) עבור משפחתו המסכנה של הגיבור.

פייביש אופטובסקי כתב:הרב סגי נהור כתב:

השאלה האמיתית היא מתי יתעדן קצת טעמנו הציבורי, עד שיהיה ניתן לרגש אותנו ולגעת בלבבנו בלי צווחות, יבבות, דם ואש ותמרות עשן, וכל מה שמייצר את השמאלץ הרגשני הזה שמנסה לסחוט דמעות באמצעות המניפולציות הזולות ביותר. לרגע חשבתי שכל הסיפור הוא הקדמה להתרמה של קופת העיר (או קופה אחרת) עבור משפחתו המסכנה של הגיבור.

איזה תוכן חלופי היית נותן לתוך מצגת כדי להדליק את מערכת רגשות ולגעת בלבות המשתתפים?

פייביש אופטובסקי כתב:הרב סגי נהור כתב:

השאלה האמיתית היא מתי יתעדן קצת טעמנו הציבורי, עד שיהיה ניתן לרגש אותנו ולגעת בלבבנו בלי צווחות, יבבות, דם ואש ותמרות עשן, וכל מה שמייצר את השמאלץ הרגשני הזה שמנסה לסחוט דמעות באמצעות המניפולציות הזולות ביותר. לרגע חשבתי שכל הסיפור הוא הקדמה להתרמה של קופת העיר (או קופה אחרת) עבור משפחתו המסכנה של הגיבור.

איזה תוכן חלופי היית נותן לתוך מצגת כדי להדליק את מערכת רגשות ולגעת בלבות המשתתפים?

משוש דורים כתב:

פייביש אופטובסקי כתב:הרב סגי נהור כתב:

השאלה האמיתית היא מתי יתעדן קצת טעמנו הציבורי, עד שיהיה ניתן לרגש אותנו ולגעת בלבבנו בלי צווחות, יבבות, דם ואש ותמרות עשן, וכל מה שמייצר את השמאלץ הרגשני הזה שמנסה לסחוט דמעות באמצעות המניפולציות הזולות ביותר. לרגע חשבתי שכל הסיפור הוא הקדמה להתרמה של קופת העיר (או קופה אחרת) עבור משפחתו המסכנה של הגיבור.

איזה תוכן חלופי היית נותן לתוך מצגת כדי להדליק את מערכת רגשות ולגעת בלבות המשתתפים?

במחזור הקודם היתה מצגת על לייבל'ה הסנדלר שסיים את הש"ס
מצגת לא פחות מרגשת, ועם הרבה יותר טעם.

צעיר הלויים כתב:למי יש המצגת הנ"ל? אפשר להעלות גם?

לבי במערב כתב:

צעיר הלויים כתב:למי יש המצגת הנ"ל? אפשר להעלות גם?

מוסג"פ.

עתניאל בן קנז כתב:מי יעלה לחסומים?

לבי במערב כתב:

עתניאל בן קנז כתב:מי יעלה לחסומים?

מצאתי בפרוג.

פייביש אופטובסקי כתב:הרב סגי נהור כתב:

השאלה האמיתית היא מתי יתעדן קצת טעמנו הציבורי, עד שיהיה ניתן לרגש אותנו ולגעת בלבבנו בלי צווחות, יבבות, דם ואש ותמרות עשן, וכל מה שמייצר את השמאלץ הרגשני הזה שמנסה לסחוט דמעות באמצעות המניפולציות הזולות ביותר. לרגע חשבתי שכל הסיפור הוא הקדמה להתרמה של קופת העיר (או קופה אחרת) עבור משפחתו המסכנה של הגיבור.

איזה תוכן חלופי היית נותן לתוך מצגת כדי להדליק את מערכת רגשות ולגעת בלבות המשתתפים?

פייביש אופטובסקי כתב:הרב סגי נהור כתב:

השאלה האמיתית היא מתי יתעדן קצת טעמנו הציבורי, עד שיהיה ניתן לרגש אותנו ולגעת בלבבנו בלי צווחות, יבבות, דם ואש ותמרות עשן, וכל מה שמייצר את השמאלץ הרגשני הזה שמנסה לסחוט דמעות באמצעות המניפולציות הזולות ביותר. לרגע חשבתי שכל הסיפור הוא הקדמה להתרמה של קופת העיר (או קופה אחרת) עבור משפחתו המסכנה של הגיבור.

איזה תוכן חלופי היית נותן לתוך מצגת כדי להדליק את מערכת רגשות ולגעת בלבות המשתתפים?

חיימשה כתב:דווקא בנושא הזה בלט לטובה האירוע החסידי בארנה, כמעט אפס מחיאות כפיים.
בדרשו זה היה נורא ואיום.
האירוע היום כלל לא קשור לסיום הש''ס... מישהו חתם חוזה עם אמנים ונאלץ לקיים אותו, משהו כזה.

קו ירוק כתב:

פייביש אופטובסקי כתב:הרב סגי נהור כתב:

השאלה האמיתית היא מתי יתעדן קצת טעמנו הציבורי, עד שיהיה ניתן לרגש אותנו ולגעת בלבבנו בלי צווחות, יבבות, דם ואש ותמרות עשן, וכל מה שמייצר את השמאלץ הרגשני הזה שמנסה לסחוט דמעות באמצעות המניפולציות הזולות ביותר. לרגע חשבתי שכל הסיפור הוא הקדמה להתרמה של קופת העיר (או קופה אחרת) עבור משפחתו המסכנה של הגיבור.

איזה תוכן חלופי היית נותן לתוך מצגת כדי להדליק את מערכת רגשות ולגעת בלבות המשתתפים?

מדוע ציבור איכותי צריך מצגת בכלל, אנחנו בנות סמינר?
לב המשתתפים לא אמור לשמוח בשמחת התורה שלשמה התכנסו?

יונת אלם כתב:הרב חיימשה אינך צריך לחזור ממה שכתבת. הארוע אמש בת"א לא היה מחזה 'כבוד התורה' וד"ל. אם אלפי נערים וצעירים שורקים ומקפצים כעיזים בשירה כשהרב 'שלהם' עולה זה לא בא דווקא מכבוד התורה, זה יותר מזכיר למרבה הצער ולהבדיל ארועים אחרים שנערכים באותו אולם עם שריקות והרעה ל'מנצח'... אינני מבוגר כ"כ לזכור סיומי הש"ס לפני יובל, אבל אני כן זוכר את הסיום בתשנ"ז שם בת"א ובתשס"ה שם בת"א ולא נראו מחזות מבישים כאלו, ודאי לא אותו דמתקריא זמר שכבר רבותינו זצוק"ל ויבדלחט"א הורו איסורם על ערבי שירה.
ודאי שהשמחה גדולה מאד שממחזור למחזור גדלים בכמויות לומדי ה'דף' ומי שמסתובב מעט בערי השדה רואה עוד ועוד קובעי עתים לתורה וב"ה שההבטחה האלוקית של 'כי לא תשכח מפי זרעו' נגלית לעיננו, אבל מהשתתפות בכמה וכמה סיומים בחודש האחרון, דווקא הסיומים הקהילתיים הקטנים, יותר מרגשים ומלאי שמחה ויותר מעודדים את הקובעי עתים להמשיך ולשנות מאשר מופעי הזמר 'סיום הסיומים'.
אסמכתא לדברי קבלתי מת"ח מובהק ומחשובי מרביצי התורה והיראה שליט"א ששאלתי למה נעדר מהסיום הגדול של 'דרשו' בת"א לפני שבועיים, אמר לי, וכי מה זקוקים לי שם? לרקוד על הבמה? ואותו ת"ח היה באוותו שבוע בחמשה או ששה סיומים קהילתיים ואמר לי ששם מרגיש שצריך אותו שהוא יכול לעודד יהודים שקבעו עתים יום אחר יום וסיימו לשוב ולהמשיך בקביעת עתים.

חיים שאול כתב:

יונת אלם כתב:הרב חיימשה אינך צריך לחזור ממה שכתבת. הארוע אמש בת"א לא היה מחזה 'כבוד התורה' וד"ל. אם אלפי נערים וצעירים שורקים ומקפצים כעיזים בשירה כשהרב 'שלהם' עולה זה לא בא דווקא מכבוד התורה, זה יותר מזכיר למרבה הצער ולהבדיל ארועים אחרים שנערכים באותו אולם עם שריקות והרעה ל'מנצח'... אינני מבוגר כ"כ לזכור סיומי הש"ס לפני יובל, אבל אני כן זוכר את הסיום בתשנ"ז שם בת"א ובתשס"ה שם בת"א ולא נראו מחזות מבישים כאלו, ודאי לא אותו דמתקריא זמר שכבר רבותינו זצוק"ל ויבדלחט"א הורו איסורם על ערבי שירה.
ודאי שהשמחה גדולה מאד שממחזור למחזור גדלים בכמויות לומדי ה'דף' ומי שמסתובב מעט בערי השדה רואה עוד ועוד קובעי עתים לתורה וב"ה שההבטחה האלוקית של 'כי לא תשכח מפי זרעו' נגלית לעיננו, אבל מהשתתפות בכמה וכמה סיומים בחודש האחרון, דווקא הסיומים הקהילתיים הקטנים, יותר מרגשים ומלאי שמחה ויותר מעודדים את הקובעי עתים להמשיך ולשנות מאשר מופעי הזמר 'סיום הסיומים'.
אסמכתא לדברי קבלתי מת"ח מובהק ומחשובי מרביצי התורה והיראה שליט"א ששאלתי למה נעדר מהסיום הגדול של 'דרשו' בת"א לפני שבועיים, אמר לי, וכי מה זקוקים לי שם? לרקוד על הבמה? ואותו ת"ח היה באוותו שבוע בחמשה או ששה סיומים קהילתיים ואמר לי ששם מרגיש שצריך אותו שהוא יכול לעודד יהודים שקבעו עתים יום אחר יום וסיימו לשוב ולהמשיך בקביעת עתים.

לא מצליח להבין את הרמיזות העבות על ערבי שירה וסוגי זמרים, האירוע בארנה הי׳ ערב שירה כפשוטו, יצירות אופרה מוזרות ושעות שירה ארוכות בהשתתפות עשרות זמרים שונים ומשונים ועשרות כלי זמר, מב"ד כבר עשור לא מופיע מעורב והוא מותר בדיוק כמו הזמרים החסידיים מירושלים וכל קהילות הקודש (ואם מב"ד אסור אז אין הבדל בינו לבין המנצח של האירוע בארנה)

חיים שאול כתב:

יונת אלם כתב:הרב חיימשה אינך צריך לחזור ממה שכתבת. הארוע אמש בת"א לא היה מחזה 'כבוד התורה' וד"ל. אם אלפי נערים וצעירים שורקים ומקפצים כעיזים בשירה כשהרב 'שלהם' עולה זה לא בא דווקא מכבוד התורה, זה יותר מזכיר למרבה הצער ולהבדיל ארועים אחרים שנערכים באותו אולם עם שריקות והרעה ל'מנצח'... אינני מבוגר כ"כ לזכור סיומי הש"ס לפני יובל, אבל אני כן זוכר את הסיום בתשנ"ז שם בת"א ובתשס"ה שם בת"א ולא נראו מחזות מבישים כאלו, ודאי לא אותו דמתקריא זמר שכבר רבותינו זצוק"ל ויבדלחט"א הורו איסורם על ערבי שירה.
ודאי שהשמחה גדולה מאד שממחזור למחזור גדלים בכמויות לומדי ה'דף' ומי שמסתובב מעט בערי השדה רואה עוד ועוד קובעי עתים לתורה וב"ה שההבטחה האלוקית של 'כי לא תשכח מפי זרעו' נגלית לעיננו, אבל מהשתתפות בכמה וכמה סיומים בחודש האחרון, דווקא הסיומים הקהילתיים הקטנים, יותר מרגשים ומלאי שמחה ויותר מעודדים את הקובעי עתים להמשיך ולשנות מאשר מופעי הזמר 'סיום הסיומים'.
אסמכתא לדברי קבלתי מת"ח מובהק ומחשובי מרביצי התורה והיראה שליט"א ששאלתי למה נעדר מהסיום הגדול של 'דרשו' בת"א לפני שבועיים, אמר לי, וכי מה זקוקים לי שם? לרקוד על הבמה? ואותו ת"ח היה באוותו שבוע בחמשה או ששה סיומים קהילתיים ואמר לי ששם מרגיש שצריך אותו שהוא יכול לעודד יהודים שקבעו עתים יום אחר יום וסיימו לשוב ולהמשיך בקביעת עתים.

לא מצליח להבין את הרמיזות העבות על ערבי שירה וסוגי זמרים, האירוע בארנה הי׳ ערב שירה כפשוטו, יצירות אופרה מוזרות ושעות שירה ארוכות בהשתתפות עשרות זמרים שונים ומשונים ועשרות כלי זמר, מב"ד כבר עשור לא מופיע מעורב והוא מותר בדיוק כמו הזמרים החסידיים מירושלים וכל קהילות הקודש (ואם מב"ד אסור אז אין הבדל בינו לבין המנצח של האירוע בארנה)

נוטר הכרמים כתב:בקשר לאירוע של אתמול,
לפי הכותרת של החינמון 'אל מול פני המנורה' בהחלט ניתן להפטיר,
אולי אירוע של 'כבוד התורה' (במושגי העיתון) אבל ממש לא 'סיום הש"ס...

ושיא הגסות לענ"ד, מילא, 'סיום הסיומים' - שיהיה, אינני יודע לפי איזה קריטריון,
אולי האירוע המסיים של כל הסיומים...
אבל התחלת ההתחלות... מצעטר, אני כבר באמצע 'מי שמתו',
ואגב, תרשו לי לשער שב'ארנה' ובודאי בחו"ל היו יותר מתחילים...

סגי נהור כתב:

מקדש מלך כתב:אבל אם כן באמת השאלה מה המסר? סתם לרגש ולהדמיע מכל כיוון אפשרי?! וכבר העיר כעין זה הרב סגי נהור.

לא הפריע לי המסר, אלא העובדה שמבחינה אמנותית מדובר במוצר נחות, שמנסה לרגש באמצעות טריקים זולים ומשומשים. לו לפחות הסיפור היה אמיתי, מילא. אבל לתפור במיוחד כזה סיפור, ולייבב על הנאצים והקלגסים רק כדי לוודא שהקהל "יתרגש" - זה מעיד על טעם רע, של המפיקים ובעיקר שלנו כציבור.

נוטר הכרמים כתב:

סיום הש"ס הוא רובו לבעלי מלאכה שאין זמנם נותן להם לשבת באהלה של תורה ולעמול על מסכתא גמרא לקנותה כראוי בעיון בהבנה בשלימות וביסודיות. אומנם שיש אנשים שמשקיעים הרבה בלימוד הדף יומי עד שחוזרים על זה כמה וכמה פעמים וקונים איזשהו מדריגה של יסודיות בזה, אבל רוב האנשים אינם כן. מעולם היתה ההסתכלות שלי שעיקר השמחה של הסיום הש"ס היתה על העמילות שיש בו, שהבעל מלאכה הזו שעסוק רוב היום בעבודה קשה ומפרכת מעשר מזמנו ומכוחו תמידים כסדרם יום אחר יום בעקביות כדי ללמוד את הדף, עם כל העייפות שיש לו ועל אף שאינו יכול להשקיע להבינו כראוי. ושמחה זו עושה שבעמילות ויגיעה אפשר להגיע לקנין גדול כזה לגמור את כל הש"ס (וודאי שא"א לדמותו למי שלא גמר את הש"ס אבל למד מסכתות שלימות בעיון ובהבנה וגם זה בעמילות שיושב באהלו של תורה כל היום ובמסירות נפש).

לעניות דעתי יש כאן הגזמות גדולות בתיאור המסירות נפש.
בא נדבר על הרוב,
מרבית האנשים לא עובדים יותר מ7-8 שעות ביום, וגם זה אצל הרבה - עם הפסקות,
ואצל הרבה גם לא עבודה מפרכת...

וכי מה רוצה הינך, שיהודי לא יפתח דף גמרא כל היממה, גם זה הרבה מדי?
קודם כל, יש הרבה שיכולים ללמוד גם לפני שעות העבודה או באמצעם,
וגם אם זה אחרי, חמישים דק' של גמ' רש"י וכוס קפה זה מסירות נפש?
העקביות זה נושא נפרד,
אדם גם מתפלל ואוכל כל יום 3 פעמים,
ופה גם ניתן להשלים,
אז לא צריך להיסחף עם התעמולה.

דווקא בדור הקודם, שרבו עובדי 'תנובה' וסוללי כבישים,
והיו קמים בארבע בבוקר ל'דף היומי'
היה יותר מסירות נפש.

(וכדי לא להרגיז יותר, לא אדגיש שוב,
שמשום מה, אפילו פעם ביובל אין ערב הוקרה עם חצוצרות,
לאברכים מן השורה עמלי תורה שחיים במשורה אם לא בדוחק).

יושב סתר כתב:רק לציין שאני סומך לחלוטין על האינטיליגנציה של המשתתפים כאן בדיון שהבחינו היטב שכל [עכ"פ רוב] הצועקים גיוואלד על אירועי הסיומים משתייכים למגזר מאד מאד מסויים ש... לא נעים, אבל רק לו אין סיום הש"ס... אין אנשי עבודה פשוטים ואין עמך ואין פריפריה וכו' [אין כוונתי דווקא לגנאי אלא אלו העובדות]. אתם לא צריכים להתרגש מעין צרה של אלו שנאלצו לצפות מהצד.
הייתי בסיום המדהים האחרון ביד אליהו, כל מה שכתבו כאן לא נכון.
הציבור לא שרק וגם לא שר כל מגזר לרב שלו וכו' וכו', [למעט מחיאות כפיים תמוהות אחרי שקראו את מכתבו של הגר"ש כהן].
כשהגרי"ג הוזמן לדבר אכן היתה שירה נרגשת מכל קצוות האולם במשך דקות ארוכות, וכן כשנכנסו הגדולים.
נכון שכאשר מב"ד התחיל או סיים שיר היו שריקות אבל הם היו באחוז יחסי נמוך למשתתפים, היינו אם היו 100 שורקים אז זה 1 אחוז מהאולם... וזה נורמלי כשהציבור מורכב מכל הרמות וכל הגילאים. אגב, באופן מכוון מב"ד שר רק בתחילה ובסוף ולא באמצע הערב. ואגב דאגב, מי שאוזן מוזיקאלית לו, לא יכל שלא להתרגש מנעימת קולו של בן דוד האגדי, אני באופן אישי שמעתיו כמדו' לראשונה בהופעה חיה, היה גדול ממש. מאד יהודי ואותנטי, מתאים במדוייק לסיום הש"ס.
חוץ מזה היו אירוע מוצלח ואדיר בכל קנה מידה. הכל נוהל בטעם ובאוירה נפלאה לכבודה של תורה.

יושב סתר כתב:רק לציין שאני סומך לחלוטין על האינטיליגנציה של המשתתפים כאן בדיון שהבחינו היטב שכל [עכ"פ רוב] הצועקים גיוואלד על אירועי הסיומים משתייכים למגזר מאד מאד מסויים ש... לא נעים, אבל רק לו אין סיום הש"ס... אין אנשי עבודה פשוטים ואין עמך ואין פריפריה וכו' [אין כוונתי דווקא לגנאי אלא אלו העובדות]. אתם לא צריכים להתרגש מעין צרה של אלו שנאלצו לצפות מהצד.
הייתי בסיום המדהים האחרון ביד אליהו, כל מה שכתבו כאן לא נכון.
הציבור לא שרק וגם לא שר כל מגזר לרב שלו וכו' וכו', [למעט מחיאות כפיים תמוהות אחרי שקראו את מכתבו של הגר"ש כהן].
כשהגרי"ג הוזמן לדבר אכן היתה שירה נרגשת מכל קצוות האולם במשך דקות ארוכות, וכן כשנכנסו הגדולים.
נכון שכאשר מב"ד התחיל או סיים שיר היו שריקות אבל הם היו באחוז יחסי נמוך למשתתפים, היינו אם היו 100 שורקים אז זה 1 אחוז מהאולם... וזה נורמלי כשהציבור מורכב מכל הרמות וכל הגילאים. אגב, באופן מכוון מב"ד שר רק בתחילה ובסוף ולא באמצע הערב. ואגב דאגב, מי שאוזן מוזיקאלית לו, לא יכל שלא להתרגש מנעימת קולו של בן דוד האגדי, אני באופן אישי שמעתיו כמדו' לראשונה בהופעה חיה, היה גדול ממש. מאד יהודי ואותנטי, מתאים במדוייק לסיום הש"ס.
חוץ מזה היו אירוע מוצלח ואדיר בכל קנה מידה. הכל נוהל בטעם ובאוירה נפלאה לכבודה של תורה.

איש גלילי כתב:

לבי במערב כתב:

בן מיכאל כתב:מישהו יכול להעלות את הסיפור לטובת אלו של[א] זכו (או חבו..) לראותו?

'יענקל'ה הכונס'.

צורף גם כאן.

יישר כח.
יפה מאד ומחכים.

אותה אבקש כתב:אם אפשר להעלות שוב.

אליסף כתב:מצאתי במקרה את "מקור" הסיפור.
בספר"בעוז ובתעצומות" על הרב גורן, מסופר על תחילת לימודו, איך שהמלמד היה נותן לו גרוש על כל גמרא ב'הכונס' שהיה אומר ואיך שהוריו התרגשו מזה.

מראה כהנים כתב:

אליסף כתב:מצאתי במקרה את "מקור" הסיפור.
בספר"בעוז ובתעצומות" על הרב גורן, מסופר על תחילת לימודו, איך שהמלמד היה נותן לו גרוש על כל גמרא ב'הכונס' שהיה אומר ואיך שהוריו התרגשו מזה.

תוכל להעלות צילום של הסיפור?

תקופה קצרה לאחר סגירת הישיבות, חושב הוא בשקט
בשכונות ירושלם. המגיד שיעור ר' חיים שידר את השיעור
היומי, בלב הוא חש כי זה לא יום ולא יומיים, יושבים בבתים
כרצון שוכן מרומים, ולפתע מתוך החלון, הוא רואה אותו עצוב
כל כך, הבחור מהישיבה בית הלל, מדבר הוא בקושי, רבי איך
הייס יענקל וייס, האם אוכל לשאול במחילה, מסתכל עליו ר'
חיים, על הכפפות שעל הידים, האם אתה מגיע משמה, יא רבי
איך בין פון דארטן, רציתי לשאול אין קארצן, אבער לפני כן
אקדים קצת למה, קוראים לי יענקלה אפֹונעס (שורש פֹון), אני
נזכר בכל הנסיונעס, מכיר את זה כל מי שניסה להתקשר,
למדתי עד תש"פ, בישיבה בגבעה A ,ה' יחזירנו בקרוב שוין אין
באלד, אני בחור בלי סיידר , עצוב כל כך וליידער , די קו איז
פארשטאפט אני לא מבין דבר, הרבי אומר זה xxxx , לי יש רק
ניסיונעס, טאטע און מאמע פלאפון כבר מזמן נשבר, בוקר אחד
בדממה, אבא אומר לי נשמה, איך זאג דיר צו, אתה עוד תדע
יפה, זורק את הפלאפון א אלטע, מוציא מקרטון א הארטע,
יענקל'ה זה בשביל דף גמרא בעל פה, ומאז כל לילה אני מקיש
ומחייג, שלוחה איינס שלוחה צווי, חולם על שיעור א גאנצע
זאך, עד שלילה אחד לא אשכח, כבר ידעתי לחייג טוב כל כך,
עצמתי את העיניים, והתחלתי להקיש בקול רם, שידור חי
הקישו אחת שיעור מוקלט הקישו שתיים, וכשפתחתי את
העינים , טאטע און מאמע היו שם , ובכו כפי שלא ראיתי
מעולם, אבל אז בפתע פתאום , התנתקו הקוים, מיין ישיבת
בית הלל, התנתקה ביום עומס רב, טאטע און מאמע עיני יורדה
מים, ואני בחור צעיר נשאר לי רק קצת דעת, בהוראות הסגר ,
בחדרי בידוד האיומים, כשהרגשתי שעוד קצת אני יוצא מדעתי
לשמי מעונות, הקשתי את המספר, שעומד לי בעינים עצומות,
עד שכל הישיבה קראו לי יענקל'ה הפון'ס, יצאתי מהבידוד,
ישבתי בסלון בשוליים, חשבתי אולי אוכל ללמוד עוד עפעס,
אבער ויותר יעקב לבדו , הקוים קרסו כחדא, למי יש כח פאר
אזעלעכע שוואכע קעפעס, נשארתי קצת טעמבעל, כמו
בחורצ'יק בלי קו בתבל, אבל כל לילה כשאני נכנס לדכאון
קשה, אני עוצם את העינים ובמשך שעה שעתיים, אני מחייג
בפלאפון בעל פה אויפן לשון, ועכשיו אמור לי ר' חיים, האם
אוכל בעוד יומיים, לחזור לישיבה כאטשיק ועל אף, כי אלפיים
שבע מאות פעמים, ניסיתי לחייג בתמים,למרות שלמעשה עס
כאפט זיך נישט קיין קו, ר' יענקל א שיינע פשעטל, בא נעשה
גשעפטל, קח את שלי ותן את ה SIM שלך, כי אני על פי סברא,
אקליט את הגמרא, אבל אתה מסיים את הגלות בזכותך, בא
ר' יענקל נתקשר לבית מדרש פנימה, לשמוע שיעור לשמחת
אבא ואמא, הושע נא נחשבת כצאן טבחה הושע נא, כי אליך
התקשרנו כל היום , יה"ר שיחשב כאילו הקשבנו, הדרן עלך
והדרך עלן סדר פלאפונים כולו, ובמקום רמי לוי וסלקום נגיע
לחברותא ולתפילה ולסדר ולישיבה, יתגדל ויתקדש שמיה
רבא.