פורום אוצר החכמה

לפי פשוטו כתב:הדיון על מה לשים את הדגש, האם רק על לימוד הסוגיות בעיון או גם על ידיעת הש"ס.
אינו קשור למסיימי הדף היומי שרובם המוחלט למדו ברפרוף ובמהירות, ולא נותר להם בידם כלום ,ובקושי זוכרים מה למדו אתמול.
ואין הכוונה לזלזל בהם ובוודאי שיש ערך ללימודם. אבל תימה על אברכים שיש להם שייכות ללימוד שמכלים על כך את זמנם.

נכון מאוד,
אם כי שעה ביום ברוטו לכל הדעות אינו בזבוז זמן גם כאשר לומד ברפרוף ובהעברה, זה מועיל למושגים ולריענון ידיעות מרחביות.
מו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל היה מחלק בטוטו"ד בין לימוד פעם ראשונה שאין לזה כמעט ערך בצורה כזאת, לחזרה.
מן הנסיון ראיתי כמה צדקו דבריו,
וגם יש חילוק בין סוגיות קשות לסוגיות קלות.

כדי להעשיר את הדיון כדאי להביא את דברי מרנא החפץ חיים בשם הגרי"ס זצללה"ה הנוגעים לכאורה לענין זה.

שאלה זו נשאלה ע"י להגרי"ס זצ"ל, אם לחזור על ענין אחד בש"ס כמה פעמים, או ללמוד ענינים הרבה, ואף אם לא ידע אותם על בוריים, והתשובה היתה "צריכים לדעת מדת ארכה ורחבה של תורת ד'", וביאר הח"ח את התשובה הזאת כדרכו בקודש במשל, מי שלומד רק חלק אחד בתורה למה הוא דומה? לאחד שבזבז כל נכסיו לקנות לו כובע יפה ולא נשאר לו מאומה לכסות מערומי גופו. אם תורת ד' תמימה, ואתה יודע אותה כולה אז היא משיבת נפש. אולם במה שנוגע הלכה למעשה הי' מרגלא בפומי' מאמר הגר"א זצ"ל במשלי (יג, כה טז, ח) שיותר טוב לאדם שילמוד מעט ויחזור תמיד ויודע כל דבר על בוריו, ממה שילמד ויקבץ הרבה ואינו יודע הדין על בוריו

קרית מלך כתב:כדי להעשיר את הדיון כדאי להביא את דברי מרנא החפץ חיים בשם הגרי"ס זצללה"ה הנוגעים לכאורה לענין זה.

שאלה זו נשאלה ע"י להגרי"ס זצ"ל, אם לחזור על ענין אחד בש"ס כמה פעמים, או ללמוד ענינים הרבה, ואף אם לא ידע אותם על בוריים, והתשובה היתה "צריכים לדעת מדת ארכה ורחבה של תורת ד'", וביאר הח"ח את התשובה הזאת כדרכו בקודש במשל, מי שלומד רק חלק אחד בתורה למה הוא דומה? לאחד שבזבז כל נכסיו לקנות לו כובע יפה ולא נשאר לו מאומה לכסות מערומי גופו. אם תורת ד' תמימה, ואתה יודע אותה כולה אז היא משיבת נפש. אולם במה שנוגע הלכה למעשה הי' מרגלא בפומי' מאמר הגר"א זצ"ל במשלי (יג, כה טז, ח) שיותר טוב לאדם שילמוד מעט ויחזור תמיד ויודע כל דבר על בוריו, ממה שילמד ויקבץ הרבה ואינו יודע הדין על בוריו

מסתבר "שללמוד ענינים הרבה ואף אם לא ידע אותם על בוריים" הכווונה ללימוד בקצב של סד"ב בכולל ובישיבה .
ולא לדף היומי שצורת הלימוד היא אולי קצת יותר מפירוש המילות.
ואולי למי שבקיא ותורתו אומנותו, יש לו תועלת בלימוד זה, שמכיר את רוב הנושאים ומבין בקל, אבל לאלה שזה כל לימודם אי"ז שייך כלל "לידיעת רחבה של תורת ה'".
ופשוט שאין שייכות כלל בין אברך שלא עלה בידו לסיים אפי' מסכת אחת בשלמות למי שסיים כל הש"ס בלימוד הדף היומי.

רבים וטובים יש שלומדים במסגרת דרשו, והם בקיאים ממש במסכתות הש"ס ומשנתם שגורה בפיהם, על ידי מסגרת החזרות

לפי פשוטו כתב:

קרית מלך כתב:כדי להעשיר את הדיון כדאי להביא את דברי מרנא החפץ חיים בשם הגרי"ס זצללה"ה הנוגעים לכאורה לענין זה.

שאלה זו נשאלה ע"י להגרי"ס זצ"ל, אם לחזור על ענין אחד בש"ס כמה פעמים, או ללמוד ענינים הרבה, ואף אם לא ידע אותם על בוריים, והתשובה היתה "צריכים לדעת מדת ארכה ורחבה של תורת ד'", וביאר הח"ח את התשובה הזאת כדרכו בקודש במשל, מי שלומד רק חלק אחד בתורה למה הוא דומה? לאחד שבזבז כל נכסיו לקנות לו כובע יפה ולא נשאר לו מאומה לכסות מערומי גופו. אם תורת ד' תמימה, ואתה יודע אותה כולה אז היא משיבת נפש. אולם במה שנוגע הלכה למעשה הי' מרגלא בפומי' מאמר הגר"א זצ"ל במשלי (יג, כה טז, ח) שיותר טוב לאדם שילמוד מעט ויחזור תמיד ויודע כל דבר על בוריו, ממה שילמד ויקבץ הרבה ואינו יודע הדין על בוריו

מסתבר "שללמוד ענינים הרבה ואף אם לא ידע אותם על בוריים" הכווונה ללימוד בקצב של סד"ב בכולל ובישיבה .
ולא לדף היומי שצורת הלימוד היא אולי קצת יותר מפירוש המילות.
ואולי למי שבקיא ותורתו אומנותו, יש לו תועלת בלימוד זה, שמכיר את רוב הנושאים ומבין בקל, אבל לאלה שזה כל לימודם אי"ז שייך כלל "לידיעת רחבה של תורת ה'".
ופשוט שאין שייכות כלל בין אברך שלא עלה בידו לסיים אפי' מסכת אחת בשלמות למי שסיים כל הש"ס בלימוד הדף היומי.

אבל ברור שאין זה "בדיוק" כדברי של הגרד"ל.

שברי לוחות כתב:רבים וטובים יש שלומדים במסגרת דרשו, והם בקיאים ממש במסכתות הש"ס ומשנתם שגורה בפיהם, על ידי מסגרת החזרות

הבעיא עם דרשו הוא השטחיות. אחרי כמה שנים בדרשו, אפשר לחשוב שהעיקר הוא המילים והמענות להבחינות, ופנימיות הסוגיא אינה אלא פרפראות לחכמה שאינם נוגעים למעשה. ואח"כ הוסיפו שיטת פסק הלכה של דרשו, עם שטחיות ואי הבחנת העניינים, וכאשר דרך זה כבש כ"כ את הציבור, יש בה באמת סכנה לדורות

אכן, יש שמפיקים תועלת ממנה, ויש לה מקום בעולם לאלו שבלא"ה לא היו מגיעים לרמה ההיא. אבל עכשיו שע"י כסף קטן כבשו את חלק כ"כ גדול של הציבור, צריכים להתריע ולבאר את הבעיא הטמונה בה.

בנוגע למה שמסופר אודות גאונותו ותפיסתו המבהילה של מהרי"ל דיסקין זצוק"ל,
נקלע לידי בשבת ספר 'מנחת יהודה' לר"י סטריזובר, שי"ל לפני כמאה שנה,
שם מספר על 'הרב מבריסק' ותפיסתו המופלאה שנסע פעם מירושלים לחברון, וראה בדרך עדרי כבשים,
ואמר את המספר המדויק, וספרו ומצאו אחד פחות, וספרו שוב ועלה שצדק.

מתלמיד הרב, רי"מ זילבר, שמעתי, שהרב רואה סכנה בספרים על אודות גדולי ישראל, בהיותם מערערים את החזקה שאין האב מנחיל שקר לבניו.