אחד השיחים כתב:עיין הליכו"ש פ"א הערה 56 (כמדומני) בענין נץ לבני ישיבות ובהנהגותיו של הגרשז"א בזה.
ופ"א אמר לי יהודי צדיק מיקירי קרתא דשופריא זצ"ל, (שהיה מקפיד על נץ) כי אותם שמסתכלים בכל עת על השעון בכדי לדייק בנץ, הרי הם בבחי' חטא העגל, כי גם שם עם ישראל הסתכלו על השעון... (כי בא שש). וידוע ש'שעון' אותיות 'עונש'....
ולא לחינם התפארו ברבי ברונא (ברכות ט ע"ב) שפ"א סמך גאולה לתפילה (כותיקין, עי' תוס') ולא פסק חוכא מפומיה, הרי שלא היו מדקדקים בדבר (למרות שבוודאי יכלו לראות את שעת הזריחה במדויק כידוע לכל מתפלל נץ), וככל הנראה פעם אחת איתרע לו שיצא בדיוק בשעת הנץ..
יעויין גם בשיח שרפי קודש - חלק ב שלה
אָמַר [רבי נתן מברסלב]: "אֲנִי אוֹהֵב לְהִתְפַּלֵּל כִּוְותִיקִין, אֲבָל לֹא עִם הַלַּמְדָּן הַכַּעֲסָן" (שֶׁמְּמַהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁמַּקְפִּיד בְּדִיּוּק עַל זְמַן הַנֵּץ), "אָבֶּער נִישְׁט מִיטְן בֵּייזְן לַמְדָּן".
וכן ישנו מעשה מהרה"ח מחסידי ברסלב, רבי שמואל שפירא זצ"ל, שחתנו עלה ש"ץ בתפילת הנץ בקבר דהע"ה, והזדרז בכל רגע להסתכל על השעון לכוון את זמן הנץ, ואחרי התפילה אמר לו הרש"ש (איני זוכר איך זה ביידיש) - מה לך להסתכל על השעון, השעון הוא נודניק (לאמור - שיתרכז בתפלה, והכיוון של הנץ על הדקה בשעון הוא מבלבל הדעת)
לגבי בחורי ישיבות - באמת התנאים מלכתחילה אינם מאפשרים (אם כי בכסא רחמים למשל, ישנו סידור למניין וחצי של בחורים שיתפללו בנץ, ומייחדים להם חלק מיוחד ושקט בפנימייה, כדי שיוכלו (והם חייבים ע"פ ההנהלה) לישון מוקדם. ובאמת בעבר הרחוק, כל עוד שהישיבה היתה בתונס - כלל תלמידי הישיבה, לרבות ילדים בני 10-11, היו קמים קודם עלות השחר, לומר תיקון חצות, ואח"כ מתפללים בהנץ כחלק מסדרי הישיבה).
בקהילות הספרדים היה מקובל עד הדור האחרון לקום הרבה קודם עלות השחר כדי לשבת ללמוד בציבור או ביחיד, ואדרבה אלה שהיו באים רק להנץ היו נחשבים ה"מאחרים".... (כך שמעתי מהגרב"צ מוצפי שליט"א, ותיאר איך כבר ב2-3 בלילה היו בתי הכנסת בבוכרים-בית ישראל מלאים מלומדים וקוראי תהלים וכו', לאו דוקא מקובלים, אלא גם אברכים ואנשים פשוטים. והוא אף סיפר על עצמו, איך היה הולך
כבר שית כבר שבע ב3-4
לפנות בוקר מביתם בבית ישראל (והיו
אחיותיו הגדולות מעירות ומוליכות אותו) כדי ללמוד ולהתפלל עם אביו זיע"א בביהכנ"ס אהל רחל - ורק כשהגיע לגיל 12 והלך ללמוד בישיבת פורת יוסף, אז אביו """
הקל""" לו להתפלל שחרית בשעה 6 בזכרון משה... אמת שייתכן והגר"ס מוצפי ומשפחתו היו חריגים, אבל גם חריגות כזו לא תיתכן אם אין אוירה מינימלית לזה).
וכן אצל החסידים היה מקובל זה בעבר (בברסלב כידוע עשו מעניין קימת חצות ותפילה מוקדמת עסק גדול מאוד, אבל גם בשאר חסידויות (בעיקר בדורות הסמוכים ביותר להבעש"ט ולהמגיד, וכן צדיקי קאמרנא היו להם סדרים מיוחדים ללימוד בחצות לילה, ואח"כ היו נחים, ושוב קמים קודם עמה"ש בסדרים חדשים וכו' עד התפלה, וכן איתא אגרת "היכל האהבה" מהאוה"ח הקדוש שם מתאר סדרי ישיבתו, והיו לומדים כסדר מקרא משנה, גמרא וש"ע, מחצות עד הבוקר, בכל לילות השבוע), ושמעתי מאחד ממשפיעי חב"ד שליט"א (איני זוכר מי) שבזמן אדמוה"ז זיע"א היה אצל החסידים עיקר ההכנה לתפילה בק"ש על המטה, ואח"כ היו קמים בחצות לומר תיקון חצות, ואז לומדים דא"ח (או מוסר וקבלה) ועוסקים בהתבוננות, באופן ששחרית אח"כ היתה בזמנה או אפילו בהנץ (ובאריכות כמובן), וכבר היה אחרי 3-4 שעות של עבודה והתבוננות. ורק בדורות יותר מאוחרים (ובפרט אחרי שנקבעו סדרי ישיבת תות"ל) התמסד וכמעט התקבע כי ההכנה לתפלה וכו' התחילה בשעה יותר מאוחרת (ופחות עוסקים בתקון חצות, וכמדומה שיש אג"ק מאדמו"ר הרמ"מ זיע"א שתיקון חצות כיום לא שוה לכל נפש וכו') והתפילה מתאחרת הרבה יחסית לאחרים.
הוי אומר, שבכללות עניין התפלה בהנץ (לכל הפחות ע"ד הספרדים והחסידים) הוא כמעין
סופו של מהלך המתחיל בחצות לילה, ואדרבה כל עניינו של מהלך זה הוא לשרש ולעקור כל גאווה מלב האדם, בבכיה ובתפלה, בחשבון הנפש ובתפלה ותורה, וכולי האי ואולי מגמתו של כל המהלך הזה לפעול בנפש האדם שלא יתגאה לכל הפחות על כך שמתפלל בנץ.....