פורום אוצר החכמה

מחשבה אחת כתב:לעניין "הנהלת" - הואיל והמלה מופיעה בדער ייד ומשמשת בפי דוברי יידיש, הוכשרה לבוא בקהל והפכה כחלק מהשפה היידישאית, כשם שבכל שפה יש מלים שחדרו משפות אחרות, ומאי שנא עברית?

אמסטרדם כתב:הכל טוב ויפה אבל החוצפה של נטילת אדמת קודש ולשון הקודש למרוד בממ"ה הקב"ה זה מבהיל ונורא ואיום. ולמשל מה דעת החו"ר דפה בנוגע המילה "חשמל" - אני לא מסוגל להוציא המילה מתוך פי כשהכוונה היא לעלעקטרי"ק.
וברך אגב: גם מהר"א מבעלזא ז"ל לא היה ניחא ליה הלימוד בשפת עברי"ת המודרנית [עם הבהרה הספרדית] וכנראה משום מיגדר מילתא.

אמסטרדם כתב:

מחשבה אחת כתב:לעניין "הנהלת" - הואיל והמלה מופיעה בדער ייד ומשמשת בפי דוברי יידיש, הוכשרה לבוא בקהל והפכה כחלק מהשפה היידישאית, כשם שבכל שפה יש מלים שחדרו משפות אחרות, ומאי שנא עברית?

לדבר אנגלית או צרפתית לא גרוע מהשתחויה לצלם אף לשיטת רבינו הקדוש.

אמסטרדם כתב:הם הוצרכו למדינה ולשון כדי לבנות לאום שימרוד בקב"ה - במידה ואינך יודע קצת היסטוריה.
ואין כאן מקומו כלל.

מלח הארץ כתב:

אמסטרדם כתב:הם הוצרכו למדינה ולשון כדי לבנות לאום שימרוד בקב"ה - במידה ואינך יודע קצת היסטוריה.
ואין כאן מקומו כלל.

כוונתך בודאי שהוא אינו מכיר את ההיסטוריה המשוכתבת מבית מדרשכם.
שמא עלה פעם בדעתך הרעיון המהפכני שהם הוצרכו למדינה פשוט בשביל שיהיה ליהודים היכן להניח את הראש?

אמסטרדם כתב:הכל טוב ויפה אבל החוצפה של נטילת אדמת קודש ולשון הקודש למרוד בממ"ה הקב"ה זה מבהיל ונורא ואיום. ולמשל מה דעת החו"ר דפה בנוגע המילה "חשמל" - אני לא מסוגל להוציא המילה מתוך פי כשהכוונה היא לעלעקטרי"ק.

עשוי לנחת כתב:

אמסטרדם כתב:הכל טוב ויפה אבל החוצפה של נטילת אדמת קודש ולשון הקודש למרוד בממ"ה הקב"ה זה מבהיל ונורא ואיום. ולמשל מה דעת החו"ר דפה בנוגע המילה "חשמל" - אני לא מסוגל להוציא המילה מתוך פי כשהכוונה היא לעלעקטרי"ק.

אני קרוב אליך בדעה, אך רק להעיר שהשימוש במילה 'כן' באידיש ג"כ שם קדוש, י-ה, וצ"ע החילוק בין זה לחשמל, ויש לחלק...

סכינא חריפא כתב:השאלה היא שאלת השדי חמד אם מותר לקרוא כך את ספרו וענו לא שזה לא גרע מלומר איש 'אל' רעהו וכדו'.

איש רגיל כתב:

סכינא חריפא כתב:השאלה היא שאלת השדי חמד אם מותר לקרוא כך את ספרו וענו לא שזה לא גרע מלומר איש 'אל' רעהו וכדו'.

יש לו קונטרס שלם על כך ממכתבי הרבנים על זה.

תוך כדי דיבור כתב:שילחתי את מחשבי לעבור על כל בתרי מקורות רבותינו ז"ל עד שנות התר"ס (זמן חיבת ציון שר"י) ולא נמצאה שם המילה "הנהלת". רק פעמים בודדות בדברי מקצת דמקצת מהאחרונים אלא שגם אצלם אין זה כלל במשמעות של "קבוצת האנשים האחראים על המוסד" אלא במשמעויות אחרות. אין זאת אלא שגם בקרב הנהלת קהל ייטב לב דסאטמר נכנסה השפעת שפת הטומאה עברית רח"ל שכבר במשנה נחרץ דינה שמטמאת את הידיים (ידיים פ"ד מ"ה)... און פארבליבן נישט ביי אונדז נאר רעדן לשון הקודש יידיש, אזוי ווי די יידישיסטען האבן שוין באשטימט אינעם גרויסן קאנגרעס אין טשערנאוויץ תרס"ז...

מחולת המחנים כתב:ולגבי המילה מוסדות, רבי יצחק לעבאוויטש עומד וצווח זה שנים ארוכות על עצם המושג.

איש רגיל כתב:

סכינא חריפא כתב:השאלה היא שאלת השדי חמד אם מותר לקרוא כך את ספרו וענו לא שזה לא גרע מלומר איש 'אל' רעהו וכדו'.

יש לו קונטרס שלם על כך ממכתבי הרבנים על זה.

שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן נו
שלום וכ"ט ורפאות תעלה לי"נ הרב החרוץ המופלג מו"ה דוד נ"י אב"ד דק"ק נאדיש יע"א.

יקרתו הגיעני והנה לוטה פה מכתב לקהלתו ולאשר לא ידעתי סדר האדרעס הנה שלחתי ליד מעלתו ישתדל להביאו לבעליו ע"ד מה שנתקשה בדברי רש"י בחומש והוא גמר' ערוכה פי"נ דבנות צלפחד לפי שעה דברו אם אין אנו חשובין כבן תתיבם אמנו והקשה מעלתו למאן דס"ל במרדכי דמומר אינו זוקק אשתו ליבום משום דאינו בהקמת שם בישראל וקיי"ל המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא מומר לכל התורה א"כ לא הוה אשת מקושש זקוקה ליבם כלל אלו דברי מעלתו והי' לו לפרש מנ"ל שחילל שבת בפני עשרה מישראל ויראה דנתכוון מעלתו למ"ש רש"י עוד בפ' מקושש על פסוק ויביאו אותו מקושש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה שהי' בא וחבילתו על כתיפו לפני משה ואהרן וכל העדה וא"כ הרי הי' כאן כל העדה ואמנם זה למ"ד מקושש מעביר ד' אמות הוה דלמ"ד תולש או מעמר לא שייך דברי המדרש הנ"ל וא"כ י"ל שלא הי' כאן עשרה מישראל ומדרשי' חלוקים.

ומעלתו תי' ב' תירוצים או דפעם ראשון לא נעשה מומר ולא הועיל מעלתו כלום דהרי בא עם חבילתו לפני משה ואהרן והעדה והרי חילל כמה פעמים וק"ו ממ"ש רמב"ם בפי' המשנה פ"ק דחולין דהשוחט בשבת משהתחיל לשחוט ולעשות חבורה נעשה מומר ובגמר שחיטה כבר פסולה שחיטתו וכ"ש הכא שבא בחבילתו שכבר נעשה מומר על העברת ד' אמות הראשונים ועיי' ספ"ב דחולין קבל התראה אין לך מומר גדול מזה.

עוד תי' כמ"ש מקושש לש"ש נתכוון וכמ"ש תוס' פרק יש נוחלין ד"ה אפי' ויעיי' מהרש"א ח"א שם והנה גם תי' זה לא נ"ל דכוונתו לא יצילהו מלדונו כדין מומר כמו שלא הצילהו ממיתת ב"ד כי אין לנו אלא מה שעינינו רואות אבל מה דאחז"ל לש"ש נתכוון הוא ממ"ש בקרא בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מנשה ופירש"י כל שמעשיו ומעשי אבותיו סתומי' ופירשו לשבח הרי כולם צדיקים וא"כ ע"כ צלפחד צדיק הי' ואי הי' מן המעפילי' א"ש דאע"ג דכתי' ותמרו פי ה' ותזיד ותעלו ההרה מ"מ בעלי תשובה הי' והתודו עונם ומסרו נפשם על א"י למות במלחמה לשם ה' כמו שעשו אנשי העגל למחרתו שמסרו עצמם ביד הלוים להריגה מחמת חרטה ותשובה כן עשו אלו אלא שמ"מ נענשו על חטא זה שלא שמעו אל משה וקבלו עונשם בעה"ז ויש שמתו במלחמת חרמה והנשארי' מהם מתו אח"כ ונמקו בעונם והי' צלפחד מהם ויראה מזה שלא הי' צלפחד בן עשרי' במנין חומש הפקודי' ולא נגזר עליו גזירת מרגלים והי' ראוי' שלא ימות במדבר ואח"כ במלחמו' המעפילי' כבר הי' בן עשרי' ויצא בצבא מלחמתם ונתחיי' עמהם ולא נפל במלחמה ביומו ומת אח"כ במדבר בעון הזה אבל עכ"פ צדיק הי' וצדקות אהב וא"ש דמיחס בנותיו אחריו עד יוסף הצדיק וכולם צדיקים.

ואמנם הך מדרש ס"ל דמקושש הי' ומדחשיב לי' בהדי צדיקים ש"מ לש"ש נתכוון אבל לא בשביל זה פטרוהו ממיתה ולא יסור ממנו דין מומר לחלל שבתות כי זה לא נרמז להם אלא בפסוק זה אבל בשעת חטאו לא הי' להם לדון אלא כפושע ומזיד ונ"ל דגם למ"ד שלא לש"ש נתכוון כדמשמע ר"פ הזורק דקאמר אתה מוצא /מוציא/ לעז על אותו צדיק ואמר' התורה כסוה ואתה מגלהו משמע דס"ל דחטא גמור הי' מ"מ מדמנה לי' בקרא בהדי צדיקים ע"כ התודה ועשה תשובה ומת מתוך וידוי ותשובה ולא דמי למגדף שמת מתוך רשעו ע"כ פרסם הכתוב גנאי לאמו גנאי לשבטו והמקושש לא כן כי אם התודה וכל עונותיו לא תזכרנה עוד וכמ"ש ש"ך י"ד סי' שמ"ה סק"ה וממילא מיושב קושיתו דלא הוה מומר והוי שפיר בר הקמת השם.

ועוד נ"ל דהמרדכי לא אמר במומר לע"ז או לחלל שבת ומקיים כל התורה כמו אחאב כמ"ש רש"י ריש חולין דנהי דגרע משאר מומר לדבר א' דזה דינו כמומר לכל התורה מ"מ אשתו זקוקה ליבם ולא אמרו מרדכי אלא במי שהמיר ונדבק לאומה משארי האומות ויצא מכלל יהדות לגמרי על זה אמרו שאינו בהקמת שם ואין מקושש ואפי' אחאב בכלל זה.

גוראריה כתב:שאלתי באשכול אחר: האם אשתו של ב"י היתה פטורה מיבום לו מת בלא בנים?
אם לא, הרי הוא בכלל "ולא ימחה שמו מישראל"

שר"י זה ודאי משהו אחר, וכנז' במתני' דיומא.

פולסברג כתב:https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=36&book=618924

גל של אגוזים כתב:

פולסברג כתב:https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=36&book=618924

כוונתך מן הסתם לאות ל"ד. לאיזה 'אביגדור' הכוונה?

גל של אגוזים כתב:

פולסברג כתב:https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=36&book=618924

כוונתך מן הסתם לאות ל"ד. לאיזה 'אביגדור' הכוונה?

דרך אגב, המחבר זצ"ל שחל"ח בערב שב"ק.


*

עברתי על האשכול [עיקרי הדברים חזרו ונשנו עשרות פעמים, כנראה רוב המגיבים לא ראו מה כתבו קודמיהם], לא ראיתי מי שהעיר שהקנאי הכי גדול [סליחה לבעל אם הבנים שמחה זצ"ל שגנבתי התואר שנתן לרבו המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל וזכרון א' עולה לכאן ולכאן...] הדברי יואל מססאטמר זצ"ל בהתייחסו לרב קוק אינו כותב ימ"ש אלא שר"י.

נחומצ'ה כתב:הוא כינה שם יהודי בן ישראל באותיות שר"י.

גימפעל כתב:דוד המלך אמר על מורו ורבו אחיתופל ימח שמו.

עזריאל ברגר כתב:

גימפעל כתב:דוד המלך אמר על מורו ורבו אחיתופל ימח שמו.

לא בדיוק "מורו ורבו". לא למד ממנו אלא שני דברים בלבד.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

גל של אגוזים כתב:...הדברי יואל מסאטמר זצ"ל בהתייחסו לרב קוק אינו כותב ימ"ש אלא שר"י.

אני זוכר אחרת.

גל של אגוזים כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

גל של אגוזים כתב:...הדברי יואל מסאטמר זצ"ל בהתייחסו לרב קוק אינו כותב ימ"ש אלא שר"י.

אני זוכר אחרת.

עיינתי עוה"פ בדבריו [בשו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"א וכן בסי' קל"ב] ואכן אינו מוסיף שום קללה לשמו, גם לא שר"י. [אך יעויי' שם בסוף ד"ה קול נהי משמע שמקלל בעוז ותעצומות, ויל"ע].

משום מה חושבני שלא לזה כיון הרב אוהב ציון אלא שזוכר שהדבר"י כן כותב על הרב קוק ימ"ש, אך כנ"ל לא יזכר ולא יפקד.