פורום אוצר החכמה

יהושפט כתב:

פילווישוק כתב:

באמונתו כתב:יש שמבלבלים ביני ובין החפץ חיים. סימן טוב ...
אגב, מרן רש"ש זצ"ל לימד כידוע ברי"א תקופה, היו מגדולי ישראל שפנו אליו בבקשה ובטענה לעזוב ולא עזר, עד שמרן החפץ חיים בעצמו (ה"פתוח"), פנה אליו בעניין הזה, והועיל.

הגרש"ש שב לגרודנא בגלל שממלאי מקומו שם לא הצליחו לנהל את הישיבה ברמתה הקודמת עד כי חישבה להישבר, למרות שמבחינה כלכלית יכלה להתקיים כי רוב משכורתו של הגרש"ש מרי"א היתה להחזקת גרודנא. רמת האמינות של הסיפורים על עזיבה מטעמים אידיאולוגים שלו או של אחרים שלחצו עליו שווה לזו של שמועות פורחות נוספות שהועלו כעובדות באשכול זה.

לפחות לפי הערך במכלול, באתר של ישיבה אונברסיטה מספרים כי הגרש"ש חזר בעקבות בקשות מהח"ח ורח"ע

עקביה כתב:

באמונתו כתב:

בין חרדים לחלוצים ...

הרב יואל בוחן גם את דרכו של הראי"ה למול דמויות ותנועות אשר פעלו באותה עת – בעיקר החרדים והחלוצים. הראי"ה ניסה לקרבם זה לזה, אך שני הצדדים לא קיבלו את פתרונו. הרב יואל מציע להבין את ההתנגדות לראי"ה כהתנגדות לרעיון המקור הכפול. החרדים לא יכלו לראות ברוח האומה או האדם מקור סמכות, וראו ברעיון זה סוג של כפירה. הראי"ה לעומתם האמין שתפיסה תורנית המתעלמת מן האומה או מן המוסר לא תוכל לפרש נכון את התורה. מן הצד השני, החלוצים הלאומיים ובראשם הסופר ברנר לא הסכימו לקבל את המחויבות למקור האלוהי והתורני.

ברנר כתב על הראי"ה כי הוא רוצה "לאחד את הבלתי מתאחד", וביטא את דעתו שהניגוד בין המוקדים אינו בר יישוב. הרב יואל בוחר בביטוי זה ככותרת משנה לכל הספר, ואולי חבל שכך. המשפט אכן מייצג את ראיית ברנר, אך לא את ראייתו של הראי"ה שוודאי היה קורא "לאחד את שמקורו אחד", או "לאחד את שעתיד להתאחד"...

כדאי מאוד לקרוא את כל המאמר שם על תפיסת "המקור הכפול" – האלוהי והאנושי – של הראי"ה קוק ... https://musaf-shabbat.com/2015/02/06/%D ... %97%D7%93/

הראי"ה, כפי שמראה לנו הרב ד"ר יואל בן־נון בספרו החדש, המקיף והמרתק, מבקש לענות על שאלות היסוד המלוות את עולם המחשבה היהודית לדורותיו. לדידו, דגל הראי"ה בתפיסה המאחדת את ה"תורה מן השמים" עם "תורת האדם" ותחיית האומה, את הסמכות עם ההשראה...

הן הן הדברים ממש שאמרתי!
הנני מעתיק שוב משפט המפתח: החרדים לא יכלו לראות ברוח האומה או האדם מקור סמכות, וראו ברעיון זה סוג של כפירה ...

קראתי את המאמר.
אם כוונתך לתרום לדיון אודות התנגדות לרב קוק, כי אז יש בכך טעם, שכן כותבי המאמר עצמם מציינים שגישה זו של הרב קוק עוררה את התנגדות החרדים.
אבל אם - ואני חושש שזה הצד הנכון - כוונתך בציטוטים אלה לגרום לקורא לראות במו עיניו עד כמה דרכו של הרב קוק בעייתית, ואפילו כפרנית, כי אז אין כאן אלא דמגוגיה. שכן מי שקורא את עמדתו של הרב קוק במאמר הזה בלי לדעת שהחרדים התנגדו לה, לא היה מגיע לזה מעצמו. אין כאן משהו בעייתי הצף על פני המים, ונדרשת הכרות עם דברי הרב קוק עצמו ע"מ להתנגד להם.

הרואה כתב:המאמר שם הוא של צבי צמרת שמפרש את דבריו של יואל בן נון שמפרש את דברי הרב קוק.
אני חושב שמהכירות בסיסית עם כתבי הרב קוק ועם האנשים הנ"ל כל אחד יבין שממש לא בטוח שהרב קוק עצמו היה מסכים לפרשנויות האלו.
זה כמו שמישהו יתנגד להגר"א ויצטט מאמר מאחד המשכילים שטען שהגר"א היה משכיל והיו לא מעט כאלו...

פילווישוק כתב:

יהושפט כתב:

פילווישוק כתב:

באמונתו כתב:יש שמבלבלים ביני ובין החפץ חיים. סימן טוב ...
אגב, מרן רש"ש זצ"ל לימד כידוע ברי"א תקופה, היו מגדולי ישראל שפנו אליו בבקשה ובטענה לעזוב ולא עזר, עד שמרן החפץ חיים בעצמו (ה"פתוח"), פנה אליו בעניין הזה, והועיל.

הגרש"ש שב לגרודנא בגלל שממלאי מקומו שם לא הצליחו לנהל את הישיבה ברמתה הקודמת עד כי חישבה להישבר, למרות שמבחינה כלכלית יכלה להתקיים כי רוב משכורתו של הגרש"ש מרי"א היתה להחזקת גרודנא. רמת האמינות של הסיפורים על עזיבה מטעמים אידיאולוגים שלו או של אחרים שלחצו עליו שווה לזו של שמועות פורחות נוספות שהועלו כעובדות באשכול זה.

לפחות לפי הערך במכלול, באתר של ישיבה אונברסיטה מספרים כי הגרש"ש חזר בעקבות בקשות מהח"ח ורח"ע

אכן, אלא שבקשות אלה באו להצלת גרודנה, לא להוציא את הגרש"ש מרי"א.

מעט דבש כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=389885&sid=b1cf08cabd9a006065cd5d521560dd26#p389885

דורשי יחודך כתב:שמעתי שהמכתב בדעת חכמה ומוסר ח"ג סי' רח"צ הוא להגרש"ש זצ"ל, עי"ש.
(מוזכר שם שזה כבר מכתב שני, אולי מכתב ראשון גם נמצא באיזה מקום שם.)

תוכן כתב:מכיון שמתברר שרוב מה שגדלנו על אופיו ועל שיטתו של הר' קוק בשקר יסודו, שהוא לא חשב שמשחק כדור רגל בשבת זה דבר חיובי, שהוא לא היה פשרן בענייני הלכה, שהוא לא ראה בחילוניות איזה שהוא דבר חיובי, הגיע הזמן להבין למה כן יצאו נגדו.

באמונתו כתב:על החפץ חיים, ישנם "מעשיות" (שהיו או שלא היו), וישנם תעודות, ממנו ומתלמידו - ממשיכו המובהק, שהחפץ חיים מינהו בעצמו, ומעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו.
(מצורף צילום מכתב חפץ חיים. מכתבים אלו ידועים ומוכרים, אף מהספר של בנו, ומשאר מקורות אותנטיים לחלוטין).

ישעיהו לוריא כתב:

באמונתו כתב:ישנם מקורות, מסורות ומעשיות שונות (מקצתם בלתי מפורסמות) מגדולי ישראל, שנוגעים בדבר, ברם מסופקני אם יש תועלת כאן להעתיקם, מלבד לגרור ויכוח וכו'.

רק אעיר בשתיים;

1. גדול הדור, זקנו ומנהיגו המוסכם, בדור שקדם לשואה, היה הרב בעל משנה ברורה: החפץ חיים.
כל גדולי ישראל בליטא, תלמידיו היו, או בטלו עצמם אליו. ר' אלחנן תלמיד מובהק שלו היה, הגרי"ז והחזו"א זצ"ל העריצוהו, ושום מחלוקת מהותית לא הייתה איתו, ולא הייתה שייכת איתו.

הדברים שכתבת בהמשך נכונים לדעתי, למרות שלא ירדתי לסוף דבריך במדויק,
אבל מה שכתב על מנהיג הדור המוסכם, זה ממש לא מדוייק, וגם הדוגמאות מהתלמידים שהביא ’הגרי’’ז והחזו’’א’.

מנהיג יהדות ליטא שהשפעתו הייתה עצומה על בני דורו, בלי שיעור ובלי ערוך לעומת החפץ חיים, היה מרן רבי חיים עוזר מוילנא.
על פיו יישק כל דבר, על פיו התנהל בפועל הכל ביהדות ליטא, בישיבות, בוועד הישיבות, בצדקה, בווילנה, באגודת ישראל בכל המדינות, בוודאי שבליטא אבל באופן מכריע גם בפולין (עם מיליון !!חברי האגודה הרשומים) או בבסרביה, בצ’כיה, בפרנקפורט, בלונדון ובירושלים, שבכל מקום שם היו אלפים כפופים לשמוע דעתו.

נכון, כל בני הדור העריצו והעריכו את החפץ חיים ובתוכם כמובן רבי חיים עוזר, אולם החפץ חיים לא היה מנהיג הדור, גם אם היה מוסכם על כל.
מילה שלו השפיעה המון וכו’, אבל בטח בעשור האחרון והמכריע של יהדות אירופה, לא היה מנהיגו של דור.

כך גם הדוגמה מהגרי’’ז והחזו’’א.
אחרי השואה, הם נעשו משפיעים בכל קצוי ארץ, אבל לקחת דוגמא אותם ללפני השואה, זה רחוק מלהמחיש את ההשפעה שלהם שהייתה די מוגבלת (הגרי’’ז היה עשרות מונים יותר מפורסם ומשפיע, אבל הרבה פחות פעיל בענייני הכלל מרבנים גדולים אחרים).

תורת המן כתב:

תוכן כתב:מכיון שמתברר שרוב מה שגדלנו על אופיו ועל שיטתו של הר' קוק בשקר יסודו, שהוא לא חשב שמשחק כדור רגל בשבת זה דבר חיובי, שהוא לא היה פשרן בענייני הלכה, שהוא לא ראה בחילוניות איזה שהוא דבר חיובי, הגיע הזמן להבין למה כן יצאו נגדו.

היכן נתברר שדבר זה בשקר יסודו?
האם לא התבטא 'המלך חפץ בחיים..'?

פלוריש כתב:

מכתב הכחשה על השמועות שהתיר כדורגל חשמל ואופניים בשבת - אפיקי תורה תשס''ט.PDF

תורת המן כתב:

פלוריש כתב:

מכתב הכחשה על השמועות שהתיר כדורגל חשמל ואופניים בשבת - אפיקי תורה תשס''ט.PDF

עכ"פ לעיני, נראה כמכתב פוליטי בעלמא.
לפי מה שכתוב בקול שופר וכדו', הראי"ה אמר כשצעקו לפניך על חילול ימים הנוראים בכדור רגל 'מלך החפץ בחיים, וזהו חיים' או משהו כזה.
לא ראיתי הכחשה על דבר זה במכתב זה כלל. בודאי לא התיר זה וסבר שאסור, ועכ"ז ראה בה גם דבר חיובי.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כאשר לא מכירים שיג ושיחו של האדם, חושבים שיש כאן איזה מחלוקת.

הרב קוק היה מסוגל למצוא דבר חיובי בכל, משום שכך היתה שיטתו. הוא לא אחז שזה דבר טוב שהם משחקים כדוררגל כמו שאתה חושב שזה דבר טוב שהילדים יעזרו לשכנים לסחוב את הקניות אל תוך הבית. הוא מצא מרגניתא תחת הבוץ, במקום שאתה לא היית מחפש.
השיטה שלו בזה היתה בנויה על שיטה פסיכולוגית המסוגלת להדריך אנשים בכיוון מסוים ע"י שתראה להם שהם כבר בדרך ההוא מעצמם.

תורת המן כתב:

פלוריש כתב:

מכתב הכחשה על השמועות שהתיר כדורגל חשמל ואופניים בשבת - אפיקי תורה תשס''ט.PDF

עכ"פ לעיני, נראה כמכתב פוליטי בעלמא.
לפי מה שכתוב בקול שופר וכדו', הראי"ה אמר כשצעקו לפניך על חילול ימים הנוראים בכדור רגל 'מלך החפץ בחיים, וזהו חיים' או משהו כזה.
לא ראיתי הכחשה על דבר זה במכתב זה כלל. בודאי לא התיר זה וסבר שאסור, ועכ"ז ראה בה גם דבר חיובי.

אליסף כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כאשר לא מכירים שיג ושיחו של האדם, חושבים שיש כאן איזה מחלוקת.

הרב קוק היה מסוגל למצוא דבר חיובי בכל, משום שכך היתה שיטתו. הוא לא אחז שזה דבר טוב שהם משחקים כדוררגל כמו שאתה חושב שזה דבר טוב שהילדים יעזרו לשכנים לסחוב את הקניות אל תוך הבית. הוא מצא מרגניתא תחת הבוץ, במקום שאתה לא היית מחפש.
השיטה שלו בזה היתה בנויה על שיטה פסיכולוגית המסוגלת להדריך אנשים בכיוון מסוים ע"י שתראה להם שהם כבר בדרך ההוא מעצמם.

אתה מכיר את כתבי הרב קוק?
על מה מבוססים דבריך?

תורת המן כתב:כל הכותבים המכובדים למעלה בעצם אמרו דבר אחד, והוא שהאמת כן הוא שהראי"ה ראה בה במשחק ספורט אפי' בשבת כדבר חיובי. אמנם....

תורת המן כתב:כל הכותבים המכובדים למעלה בעצם אמרו דבר אחד, והוא שהאמת כן הוא שהראי"ה ראה בה במשחק ספורט אפי' בשבת כדבר חיובי. אמנם....

וכאן ההבדל (מה שאנו קורים בלשונינו 'מחלוקת') - גדולים אחרים לא ראו בה שום דבר חיובי כלל וכלל.

מכון חכמי ליטא כתב:

תורת המן כתב:כל הכותבים המכובדים למעלה בעצם אמרו דבר אחד, והוא שהאמת כן הוא שהראי"ה ראה בה במשחק ספורט אפי' בשבת כדבר חיובי. אמנם....

שקר!

יהושפט כתב:יש לך ראיה למה שאתה אומר חוץ מקול השופר?

תורת המן כתב:כמו שכבר כתבתי סבר שאסור לעשותו בשבת. אך עכ"ז ראה בהמעשה דבר חיובי אף שנעשה בשבת.
משל למה הדבר דומה, למי שראה מישהו בונה בית הכנסת בשבת, והתבטא אף שאסור כמה טוב הוא שיהודי בונה בית הכנסת. דבר שלרוב בנ"א נשמע מופרך.

תורת המן כתב:

יהושפט כתב:יש לך ראיה למה שאתה אומר חוץ מקול השופר?

ראה העיתון שהעלה הרב ברכה משולשת לעיל.

באמונתו כתב:

בין חרדים לחלוצים ...
הרב יואל בוחן גם את דרכו של הראי"ה למול דמויות ותנועות אשר פעלו באותה עת – בעיקר החרדים והחלוצים. הראי"ה ניסה לקרבם זה לזה, אך שני הצדדים לא קיבלו את פתרונו. הרב יואל מציע להבין את ההתנגדות לראי"ה כהתנגדות לרעיון המקור הכפול. החרדים לא יכלו לראות ברוח האומה או האדם מקור סמכות, וראו ברעיון זה סוג של כפירה. הראי"ה לעומתם האמין שתפיסה תורנית המתעלמת מן האומה או מן המוסר לא תוכל לפרש נכון את התורה. מן הצד השני, החלוצים הלאומיים ובראשם הסופר ברנר לא הסכימו לקבל את המחויבות למקור האלוהי והתורני.
ברנר כתב על הראי"ה כי הוא רוצה "לאחד את הבלתי מתאחד", וביטא את דעתו שהניגוד בין המוקדים אינו בר יישוב. הרב יואל בוחר בביטוי זה ככותרת משנה לכל הספר, ואולי חבל שכך. המשפט אכן מייצג את ראיית ברנר, אך לא את ראייתו של הראי"ה שוודאי היה קורא "לאחד את שמקורו אחד", או "לאחד את שעתיד להתאחד"...

כדאי מאוד לקרוא את כל המאמר שם על תפיסת "המקור הכפול" – האלוהי והאנושי – של הראי"ה קוק ... https://musaf-shabbat.com/2015/02/06/%D ... %97%D7%93/

הראי"ה, כפי שמראה לנו הרב ד"ר יואל בן־נון בספרו החדש, המקיף והמרתק, מבקש לענות על שאלות היסוד המלוות את עולם המחשבה היהודית לדורותיו. לדידו, דגל הראי"ה בתפיסה המאחדת את ה"תורה מן השמים" עם "תורת האדם" ותחיית האומה, את הסמכות עם ההשראה...

הן הן הדברים ממש שאמרתי!
הנני מעתיק שוב משפט המפתח: החרדים לא יכלו לראות ברוח האומה או האדם מקור סמכות, וראו ברעיון זה סוג של כפירה ...

בעיקר מה שמעניין אותי הוא מבחינת ההשקפה, מה סבר הר' קוק ומה חלקו עליו שאר גדולי ישראל?

המקור הכפול : השראה וסמכות במשנת הרב קוק : לאחד את הבלתי מתאחד
מחבר: יואל בן-נון
שנת ההוצאה: 2014

בעולמו של הרב קוק לא הייתה סתירה בין 'תורה מן השמים' לבין 'תורת האדם' ותחיית 'האומה'. תורתו השלמה יכולה הייתה להכיל גם את צייטלין, וגם את ברנר.

הלל צייטלין ויוסף חיים ברנר, שהיו חברים מנוער, הכירו את 'האחדות הכוללת' בהגותו של רואה ה'אורות', וגם הגיבו בהערכה עמוקה, אך לא יכלו לקבל אותה מתוך יושר פנימי; צייטלין בחר בעם היהודי שבגולה, בחסידות ובקבלה – ברנר בחר בתחייה הלאומית בארץ ישראל, בספקנות עמוקה, ובדחיית כל ניסיון "לאחד את הבלתי מתאחד".

שניהם נפלו על מזבח בחירתם: ברנר נרצח סמוך לפרדס ביפו; צייטלין נרצח בשואה, עטור טלית ותפילין, כשספר 'הזוהר' בידו.

את גבולות עולמו של הרב קוק, אפשר לשרטט דרך איחוד מחודש של צייטלין וברנר – לחזור ולאחד את הבלתי מתאחד...

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אחרי שנתברר בלי שום ספק שמעולם לא אמר הרב קוק את הדברים 'כי מציון תצא תורה' על האוניברסיטיה העברית, אלא על המוסד שחלם הוא להקים, נתברר שר' ירוחם האמין בשקרים. זה יכול לקרות, אבל למה להם למדפיסים הספר הנ"ל על ר' ירוחם (אשר בדרך אגב, יש כמה שקרים וסילופים במקומות אחרות) להמשיך את הענין? אולי יכתבו על הסכמת המהרש"ם להירושלמי המזוייף, ומה שלבש הח"ח תפילין דר"ת מחמתם.

באמונתו כתב:

גביר כתב:דומה שכדאי לציין שכבר בהיותו רב צעיר למדי בליטא היה הראי"ה מוכר כייחודי לפחות מבחינה מסוימת,
כפי שמספר תלמידו ר' בנימין מנשה לוין -
'ואולם תקפו של כהן ופרשת גדולת הרב מבויסק, אברהם יצחק הכהן קוק, היו כבר אז האמונות והדעות שלו, שהיו מוזרות לחבריו הרבנים, שבכלל היו גם הם גדולי תורה ועילויים מנעוריהם, וגם גדלו ועשו פרי בפלפולה של הלכה, אך באמונות ודעות לא צמחו להם כנפיים ונשארו כילדים שגדלו על ברכי הילדות של אמרה לי אם. משום כך היה הרב מבויסק ניכר וגם נודע ביותר בין רבנים אלה שהתהלכו בשדרות דובלין בגדולה יתירה' [בנימין מנשה לוין, מפרקי זכרונותי, סיני שנה שביעית, כרך יד כסליו-אייר תש"ד, עמ' קצח].

חוצפה נגד גדולי התורה.