ב) המשך תגובה הקודמת.
נשלח אלי אודיו של ראיון לפני שבוע ביום א' תרומה בה סיפר ארי סמית (בשמו האמיתי).
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 1#p4918691מדובר בראיון שנתן ארי סמית ימים ספורים אחרי שכתב והדפיס הסיפור בכפר חבד, וכבר יש כמה עידכונים, פרטים קטנים שהשתנו בימים אחדים אלו. (ואגב השמיעה חוזרת הבחנתי שמ"ר / ארי סמית מביט בתוך הכתבה בעת הסיפור, כי מצטט קטעים שלמים בלשונם המדוייק).
ואילו השינויים:
א) נפתח בפתיחת הסיפור שבכתבה
"את הסיפור פרסמתי כבר בעבר בעיתון "כפר חב"ד". בזמנו ר' לייזער סרב אף לשוחח עימי, ואת עיקר הדיאלוגים ביננו ניהלתי באמצעות שני אברכים מופלגים בתורה וביראה, שלפני שנים רבות התקרבו לאור תורת הרבי; הרב משה לינק מישיבת מיר, והרבה שלמה הופשטיין (חתן האדמו"ר מזוועהיל זצ"ל), שניהם מירושלים. תודתי נתונה להם.
למרות שאף בזמנו לא צוין שם משפחתו וכו'.
בראיון מציין פרסום הסיפור "לפני עשר שנים בספר 'אבא' חלק שני".
אין מזה סתירה כמובן, שהרי יתכן שפרסם הסיפור פעמיים, וכמו שאכן כתבו המגיבים לעיל. ובעצם בהמשך הוא מזכיר סערת הסיפור "לפני עשר שנים, מלפני עשרים כשזה פורסם בעיתון"
אז טוב אין סתירה בזה. ראוי גם לציין לדבריו "הוא היה אז אחר התקף לב והתחנן שלא לפרסם השם שלו". משמע מזה שכבר לפני עשר שנים ישב עם רל"ק אלא שפשוט אסר לו אז הפרסום בשמו.
קשה מאוד ליישב כל הנ"ל עם מה שהובא לעיל בשם רמ"ל ורש"ה שלא היה להם שום דיאלוג ישיר עם רל"ק, ושרר לפני כחצי שנה חיפש ארי סמית למקור הסיפור ורק אז לדבריו התיישב עם רא"ק. אך יש ליישב.
אך בסוף הראיון שוב בלבול בזמנים ותאריכים. כשמספר על הרבי מאמשינוב מציין ארי סמית "לאחרונה הוא סיפר לי, שבשנים לפני עשרים וחמישה שנים הוא נהיה חסיד ומקושר אליו". קשה ליישב הדברים, מדובר בסיפור מאמצע שנת תש"מ, מ"ד שנה, איך סיפר ל"ק "לאחרונה" שזה היה לפני כ"ה שנה. ואם כה סיפר לפני י"ט שנה, אז זה לא "לאחרונה" ואף לא "הוא סיפר לי", שהרי בזמן ההיא לפי הכתבה רל"ק סירב אף לשוחח עם ארי סמית?
ב) משפט הפתיחה המפתיע של הפרופסור עם רל"ק, בה נתגלה לראשונה זהותו היהודית, לפי הכתבה היתה "פון וואנעט קומט א איד?". אך לפי הראיון היתה "מה לכהן בבית הקברות?"
ג) בראיון נתוסף פרט שאין בכתבה, פרט המיישב חלק מתמיהותיי באות ב' של תגובתי הראשונה באשכול זה.
ד) לרוח הקודש של הרבי נתוסף פרט מדהים בראיון, כך שלא יתכן עוד לטעון שהרבי רק הבחין באזהרתו של רי"ל גרונר או בעיניו המצפות של רל"ק. וכך מספר שאחרי ה'נו' השנית "הרבי עושה סימן עם היד הקדושה שלו על החליפה שהוא לבש, הוא (רל"ק) הוציא המכתב מהחליפה שהוא לבש". כלומר הרבי לא רק ידע שיש לו משהו למסור לו, הוא אף ידע שהמכתב נמצא באותה עת בכיס החליפה שלו וסימן לו שימסור את זה תיכף.
ה) בראיון נתוסף פרט שהפרופסור גילה ידע בתהלוכות 770 כאשר התנה לא למסור להגבאים הדגיש "לא לייבל, לא בנימין, הוא נקב בשמות".
אך פרט חדש זה מוסיף תמימה, בשלמא בנימין היינו ר' בנימין קליין היה תמיד מאנשי המזכירות ומהממונים על מכתבים, אך לייבל היינו ר' לייבל גרונר לא היה בזמנו עיקרי כלל לא בתוך 770 וכש"כ לא ידוע עד פריז. ואדרבה השם שהיה מוכר לכל אז, הרב חודקוב לא נזכר כלל?
ואעתיק מדברי ר"י מונדשיין הידועים בנוגע רי"ל גרונר (רק מה שנוגע לענייננו):
לעומת זאת, יש ביכלתי להעיד על מה שראיתי אני בעיניי משנת תשכ"ז ואילך.
באותן שנים לא היה לו לריל"ג שום קשר של תיווך בין אנ"ש לבין הרבי, לא ביחידויות (שהיו בסמכותו של הרב חודקוב ע"ה) ולא במכתבים. את המכתבים היו מניחים במזכירות בתיבה המיועדת לכך, ללא תיווכו של מזכיר כלשהו. את התשובות החשאיות (והאישיות ביותר) היו מקבלים מהרב חודקוב, ואת שאר התשובות מר' בנימין קליין יבלחטו"א.
באותן שנים לא היה ריל"ג לא "מזכיר אישי" ואולי גם לא "סתם מזכיר". אנ"ש ראו אותו רק כששימש "סדרן" בפתח חדרו של הרבי בשעת היחידות, ומי שאיחר לתפלה במחיצתו של הרבי יכול היה לראותו מתפלל מחוץ ל'זאל הקטן'. כך יכולת לחיות שנים ארוכות ב"770" מבלי
להעלות על הדעת שריל"ג הוא "מזכיר" של הרבי.
"מזכירו האישי של הרבי", "איש סודו של הרבי", "יד ימינו של הרבי", ואולי גם "המזכיר" סתם, היה הרב חודקוב.
...
קשה לי לקבוע את התאריך המדוייק שבו השתחל ריל"ג לעסקי המכתבים. הדעת נותנת שזה היה בסביבות תשל"ח. אבל גם אז לא עלה בדעת איש להגדירו כ"מזכירו האישי" של הרבי.
"עליית דרגה" נוספת חלה בו, במקביל לפתיחת "עידן הווידאו".
עד כאן דבריו.
מסקנת הדברים. רק עברו ימים ספורים והסיפור כבר התעדכן בפרטים חדשים (וזה כאשר הכתבה עומדת לפני כותבה ומספרה). אם כן איזה נאמנות יש לסיפור?
וכאן תשובה לשאול, הרי ארי סמית הוא עדות חיה? אך לא כן, הוא המספר אנו מחפשים עדים שיאשרו סיפורו.