פורום אוצר החכמה

הביאו בעבר מכתב הרב הרצוג לבן גוריון בענין יש להוסיף ולהביא דעת גדולי הדור הרב פראנק והרב ולדינברג
החשש של הרב פראנק בימינו גדול פי כמה מאז היום יש קילקולים גדולים
האם מישהו יודע למי כונת הרב פראנק אחד הרבנים אולי כונתו לרב זוין

בהדגשה שאני לא בא להתיר את הצבא ח"ו,
הענין שכתבת שהיום הצבא יותר מקולקל מאז אינו נכון בעליל.
פעם היו מכריחים בצבא לחלל שבת ולאכול טרפות, היום יש חוקים שגרמו שלא יקרה כזה דבר בשום אופן.
ושוב אני מדגיש, עדיין הקלקול גדול!

דעתי ידועה, אך אני חושב שמן הראוי שלא נדבר רעה בימים אלו על המוסרים נפשם למעננו.

בעניין מה שאמרו גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות

גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, (מגילה טז ב) יש מן האחרונים שכתב שהוא כשיש אחרים שיכולים להציל הנפשות, ולכן אף על פי שמצוה גדולה מי שמקדים להציל נפשות, מכל מקום תלמוד תורה קודם (פרישה יו"ד רנא יד, ועי' בדרישה שפי' בע"א ותמה עליו בט"ז שם) ויש שכתבו שלא אמרו אלא שיותר יש זכות למי שזוכה ועוסק בתורה ולא באה לידו הצלת נפשות ממי שבאה לידו הצלת נפשות ועל ידי כן צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפשות (ט"ז שם, וכעין זה בב"ח שם).

האם מישהו יודע איך אנו צריכים לנהוג כהיום למעשה.

וראיתי לאחד מגדולי האחרונים שכתב בזה הלשון.
וביאורו. דאף שלמען הציל נפשות בודאי אנו מחויבין לבטל מת"ת ואף בשביל מצוה אחרת קטנה ורק שא"א לעשות ע"י אחרים כי כן הוא וכו'. אבל באפשר המצוה לעשות על ידי אחרים גדולה היא התורה מכל המצות.

אליעזר א כתב:גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, (מגילה טז ב) יש מן האחרונים שכתב שהוא כשיש אחרים שיכולים להציל הנפשות, ולכן אף על פי שמצוה גדולה מי שמקדים להציל נפשות, מכל מקום תלמוד תורה קודם (פרישה יו"ד רנא יד, ועי' בדרישה שפי' בע"א ותמה עליו בט"ז שם) ויש שכתבו שלא אמרו אלא שיותר יש זכות למי שזוכה ועוסק בתורה ולא באה לידו הצלת נפשות ממי שבאה לידו הצלת נפשות ועל ידי כן צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפשות (ט"ז שם, וכעין זה בב"ח שם).

לענין פירוש המימרא במגילה ממקומו הוא מוכרע כדברי הט"ז, שהלא למדנו זאת ממרדכי וע"פ פשוטו לא היה שם אחר שיכול לעסוק בהצלה כמוהו (נידון האשכול שונה בכמה וכמה מובנים מן ההקשר של מאמר חז"ל הנ"ל, ואכ"מ)

מה שכתבת בסיפא שאין זה נוגע כל כך לאשכול זה, נגעת בדיוק במה שהוקשה לי מזמן, מדוע לא כתבו הפוסקים לדון מכאן אם ת"ת עדיף מהצלת נפשות אם לאו, כמובן, כשיש מי שיודע להציל. – ומה שכתבת להקשות על הב"ח ראיתי מי שהקשה כן.
והרי דבר זה נוגע הלכה למעשה בהרבה תחומין.

אינני חושב שיש מי שמורה למעשה שאדם העסוק בלימודו צריך (או אפילו רשאי) להניח לחברו לההרג כדי לא להפסיק מתלמודו. מכל מקום, למי שבעיניו זו שאלה, הכרעתה היא מדברים מפורשים שת"ת נדחה מפני מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, ודברי הגמ' במגילה (הסובלים כמה וכמה פירושים) אינם מוציאים מהלכה פשוטה ומוסכמת זו. שאלת הגיוס שונה לחלוטין מכמה פנים.

לא אמרתי שצריך לתת לחבירו להיהרג חלילה, הנידון הוא כאשר יש מי שיכול להצילו, האם מבטלין ת"ת במצב כזה אם לאו. מאי שנא הצלת נפשות משאר מצוות שאמרו בזה שאם אפשר שהמצווה ייעשה בידי אחרים אינו מבטל תלמוד תורה לכך.
וכפי שכבר כתבתי לעיל. היה להם לפוסקים לדון בדברי הגמ' ובפרט שהרי המהרש"ל כותב לחלוק על הט"ז. ובאמת שמצאתי לאחד מגדולי האחרונים שהביא גמרא זו הלכה למעשה.

אליעזר א כתב:מאי שנא הצלת נפשות משאר מצוות שאמרו בזה שאם אפשר שהמצווה ייעשה בידי אחרים אינו מבטל תלמוד תורה לכך

גם באופן הזה לא צריך להגיע לראיות מגמ' במגילה, הרי זו הלכה פסוקה

מעניין הוא שיטת האור החיים בזה, שכותב לחלק בין סכנת נפשות ממש לבין לעמוד בפרץ לבל יבוא הדבר לידי סכנת נפשות.
וז"ל בספרו ראשון לציון בחידושיו למגילה - גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות וכו' פי' דוקא כה"ג שעומד בפרץ לבל יבא הדבר לידי סכנת נפשות אבל להציל מן הים ומן המפולת דקיימי נפשות להציל אין לך דבר שקול בפיקוח נפשות ותדע דמרדכי בטל מן התורה ונכנס לשררה בתר דכבר ניצולו ישראל והוא נכנס לשררה לעמוד בפרץ לבל יבא צר ואויב וכו' אבל בזמן הצלתן של ישראל פשיטא דעדיף ועדיף מת"ת ול"מ דרבים אלא אפי' הצלת נפש יחיד עדיף מת"ת. יע"ש.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 3&pgnum=70

לענין מה שהעירו מה שהיה פעם . יותר קל להזהר מטריפות וכדומה מאשר פיתוים רוחנים כאיפון פריצות ודברים כדומה

בספר משנת פיקו"נ הביאו ששאלו את הגרח"ק שאלה תיאורטית, אם אדם יודע שהוא היחיד בעולם שלומד כעת, ונזדמן לפניו פיקו"נ אם יפסיק מלימודו הרי יחרב העולם כמ"ש בנפש החיים, ולא יהיה את מי להציל. מה יעשה?
והגרח"ק התחמק קצת ואח"כ ענה שהעולם לא ייחרב.

זו תשובה אמיצה, אך האמת שכבר השואל התכוון לתשובה זו, דאל"כ, מה שאלה יש פה, ברור שאין לו להחריב את העולם.

מה שיש כאן להתפעל זה מהגרח"ק שיש לו סבלנות לשאלות תאורטיות כאלה.

איש רגיל כתב:
זו תשובה אמיצה,

?!

סכינא חריפא כתב:

איש רגיל כתב:
זו תשובה אמיצה,

?!

כן, הוא עונה שמש"כ בנפש החיים אינו נכון.

איש רגיל כתב:הוא עונה שמש"כ בנפש החיים אינו נכון.

לא נ"ל שזו כונתו. מצו"ב המקור. [אמנם בעיקר דברי הנה"ח יש לדון הרבה ואכמ"ל].

קיום המצוות הוא מתנאי תלמוד תורה, ומי שלומד ואינו מקיים את מה שהוא מחויב אין תורתו תורה (ואינה מקיימת את העולם). בשאלה דלעיל, לכאורה פשוט שכיון שאין מי שיעסוק בהצלת נפשות הלזו, הרי רק אם לומד זה יפסיק ממשנתו ויעסוק במצוה הוא יקיים את התורה ויקיים את העולם.

אם כדבריך, צ"ל דאם אין אחד בכל העולם המקיים מצוה, העולם ייחרב, ואין זה תלוי בלימוד תורה דווקא.

אכן כן. עיין בנפה"ח שם שתמך יסודותיו בפסוק 'אם לא בריתי' וגו' ובמאמר חז"ל שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם מקבלין ישראל וכו' ואם לאו וכו'. וראה בע"ז (ג, א): "שמים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה, אומרים לפניו רבונו של עולם שמים וארץ נוגעין בעדותן שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, (דאמר רבי שמעון) [ואמר רבי שמעון] בן לקיש מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו, (והיינו דאמר חזקיה) [ואמר חזקיה] מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה".
הרי שלך לפניך, שקיום התורה (הכולל כמובן הן את לימוד התורה והן את קיום המצות) הוא זה שמעמיד את העולם.

בביאור דברי הנפש החיים דנו כאן לא אחת, וראה viewtopic.php?f=7&t=17657&p=168351&hilit=%D7%94%D7%91%D7%9C+%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D#p168329

בכל מקרה, על הקשר בין מאמר חז"ל במגילה לבין נדון האשכול, יש מאמר ארוך של הגרא"ח שרמן בתחומין

גמרא בברכות שאמר ישעיה הנביא לחזקיהו המלך - בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמיפקדת מבעי לך למעבד ומאי דניחא קמיה דקודשא בריך הוא יעבד.
פשוט שאין להמשיך ללמוד בזמן פקוח נפש מפני דברי נפש החיים.
אני רק רואה את מעלת הגרח"ק, שמקדיש מזמנו לענות לכל אדם אפלו על שאלות שטותיות כאלה, מעין מה שנאמר על הלל הזקן במסכ' שבת.

שאלה עמהארצותי לגמרי: לו היו כל היהודים הגרים בארץ ישראל חרדים לדבר ה' שומתו"מ [בקרוב ממש, אכי"ר!] מה היו עושים בנוגע לצבא?

מי שיש לו חוסר באמונה אין לו תשובה על שאלה כזאת.

אוהב אוצר כתב:מי שיש לו חוסר באמונה אין לו תשובה על שאלה כזאת.

הייתי שמח אם תוכל לבאר.

אוהב אוצר כתב:מי שיש לו חוסר באמונה אין לו תשובה על שאלה כזאת.

לשיטתך, אבותינו היו חסרי אמונה, כשיצאו ללחום בצריהם?

אמסטרדם כתב:שאלה עמהארצותי לגמרי: לו היו כל היהודים הגרים בארץ ישראל חרדים לדבר ה' שומתו"מ [בקרוב ממש, אכי"ר!] מה היו עושים בנוגע לצבא?

לומדי התורה יקבלו פטור, כל השאר ילכו לצבא.

ואם כולם ילמדו תורה, אז חלקם ילכו לצבא וחלקם ימשיכו ללמוד. האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. שבועות לה ב וברש"י

המעיין כתב:ואם כולם ילמדו תורה, אז חלקם ילכו לצבא וחלקם ימשיכו ללמוד. האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. שבועות לה ב וברש"י

ובתוס' שם - בהוצאת למלחמת הרשות קאמר

תוספות שם הוא על המשך הגמרא דקטלא חד משיתא ולא על העניין הזה עיין גם במהרש"א.

לא כי, כל הסוגיא מיירי באנגריא של מלך (עי' מהרש"ל), והיינו עבודת המלך או מלחמת הרשות שהיא לצורכו של מלך (וראה מהרש"ל בדברי רש"י וגם במהרש"א ח"א מוכח שהבין ששמואל מוסב על המימרא שלפניו, וע"כ מיירי באותו האופן)

לכן הבאתי את המהרש"א שכתב בפירוש שתוספות לא פירשו שמיירי באנגריא של מלך כרש"י. ומיירי לעניין הריגה ולכן אין לדבריהם שייכות לעניין דלעיל.

כך שתוספות אין שייך לעניין.

וגם מהמהרש"ל אין ראייה אם דווקא רשות או מצווה כי נקט להסביר את לשון הניחם ולא נכנס לזה וזה פשוט.

אנגריא יכולה להתפרש או עבודת המלך (כמו בסוטה י) או גיוס למלחמתו של המלך (כמו בנדרים לב).

המהרש"א מסביר שתוס' פירשו דלא כרש"י, אלא שמדובר במלחמה, כי הלשון "דקטלא" מתאימה יותר למלחמה. גם לשיטה זו, מדובר במלחמת הרשות כמו שאומרים התוס' בפירוש, שהיא מלחמתו של המלך (וראה גם בח"א שהזכרתי קודם, שברור כי המהרש"א הבין שדברי שמואל באים לחלוק על המימרא הקודמת, וממילא שניהם מדברים באותו אופן של מלחמת הרשות (לתוס') או עבודת המלך (לרש"י)

מה הפלפולים האלה. אני הבאתי גמרא. אתה טענת שתוספות אומר שזה רק במלחמת רשות. המהרש"א מסביר שמה שתוספות אומר שזה רק במלחמת רשות זה לעניין הקטלא כי זה שייך רק במלחמת רשות ולא במלחמת מצווה. מסקנה אין תוספות שאומר שהדין הזה הוא רק במלחמת רשות.

לא הבנתי על מה הכעס, ומ"מ אסביר שוב.

המהרש"א עצמו אומר ששמואל בא לחלוק על המימרא שלפניו, כך שלדברי המהרש"א לפחות אי אפשר לפרש ששתי המימרות מדברות על שני מקרים שונים. מסקנה - המהרש"א הבין שגם המימרא הראשונה עוסקת (לתוס') במלחמת הרשות.

המהרש"א לא אומר "שמה שתוספות אומר שזה רק במלחמת רשות זה לעניין הקטלא" אלא רק שהראיה של תוס' לכך שכל הסוגיא היא במלחמת רשות, והסיבה בגללה נטו מפירוש רש"י, היא מלשונו של שמואל "דקטלא".

כמובן, לדעת רש"י (כהבנת המהרש"א) בכלל אין קשר בין הסוגיא לעניננו, שכן מדובר על עבודת המלך ולא על גיוס למלחמה.

המעיין כתב:ואם כולם ילמדו תורה, אז חלקם ילכו לצבא וחלקם ימשיכו ללמוד. האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. שבועות לה ב וברש"י

חברה שכולם לומדים - הכוונה לזה"ז לא לימות המשיח שהעולם פועל שלא כדרך הטבע - אינה חברה שחרדים בה לדבר ה', אלא חברה חולה. נקוה שלעולם לא נגיע למצב כזה.

תוכן כתב:

המעיין כתב:ואם כולם ילמדו תורה, אז חלקם ילכו לצבא וחלקם ימשיכו ללמוד. האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. שבועות לה ב וברש"י

חברה שכולם לומדים - הכוונה לזה"ז לא לימות המשיח שהעולם פועל שלא כדרך הטבע - אינה חברה שחרדים בה לדבר ה', אלא חברה חולה. נקוה שלעולם לא נגיע למצב כזה.

והוא אשר אמר רשב"י לר' אלעזר בריה, שדיו לעולם בשניהם (שבת לג:).

ברזילי כתב:המהרש"א עצמו אומר ששמואל בא לחלוק על המימרא שלפניו, כך שלדברי המהרש"א לפחות אי אפשר לפרש ששתי המימרות מדברות על שני מקרים שונים.

הבל גמור!
המחלוקת היא בפירוש הפסוק ואם שלמה קודש או חול.

תוכן כתב:

המעיין כתב:ואם כולם ילמדו תורה, אז חלקם ילכו לצבא וחלקם ימשיכו ללמוד. האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. שבועות לה ב וברש"י

חברה שכולם לומדים - הכוונה לזה"ז לא לימות המשיח שהעולם פועל שלא כדרך הטבע - אינה חברה שחרדים בה לדבר ה', אלא חברה חולה. נקוה שלעולם לא נגיע למצב כזה.

מדובר על זה שלפחות חלקם ת"ח כדברי הרא"ש וכמו שהיה בדורו של חזקיה, כך שאני מאד מקווה שאכן נגיע למצב שכזה ועיני וגם עיניך תחזינה בזה.