פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:אני מציע לכולם להרגע.
גם החסיד שאומר את הבדיחות האלה וגם הליטוואק שניהם ירוצו לעזור ולהציל יהודי אחר בין אם הוא ליטוואק בין אם הוא חסיד.

אוצר החכמה כתב:אני מציע לכולם להרגע.
גם החסיד שאומר את הבדיחות האלה וגם הליטוואק שניהם ירוצו לעזור ולהציל יהודי אחר בין אם הוא ליטוואק בין אם הוא חסיד.

בן מיכאל כתב:

אוצר החכמה כתב:אני מציע לכולם להרגע.
גם החסיד שאומר את הבדיחות האלה וגם הליטוואק שניהם ירוצו לעזור ולהציל יהודי אחר בין אם הוא ליטוואק בין אם הוא חסיד.

כמובן..., אבל כששמעתי מיהודי תלמיד חכם מכובד לראשונה את הבדיחה התפלה והמזעזעת הזאת הלכתי להקיא - בפרט שההוא אמר בדרך הלצה שזו הסיבה שחסידים דיברו על ליטאים ואין בכך משום לשה"ר...
יש באמת גרוע ופסול ואין צורך להצטעצע, ואם יש בציבור המתנגדים בדיחות הפוכות זה מזעזע לא פחות.
בכלל החינוך לחוסר הכלה של חוג/גדול שלא שלך הינו הרסני ביותר והינו מהחסרונות הגדולים שיש להרבה חוגים, אם לא לכולם.

בן מיכאל כתב:בפרט שההוא אמר בדרך הלצה שזו הסיבה שחסידים דיברו על ליטאים ואין בכך משום לשה"ר...

אוצר החכמה כתב:אני מציע לכולם להרגע.
גם החסיד שאומר את הבדיחות האלה וגם הליטוואק שניהם ירוצו לעזור ולהציל יהודי אחר בין אם הוא ליטוואק בין אם הוא חסיד.

איש גלילי כתב:

בן מיכאל כתב:בפרט שההוא אמר בדרך הלצה שזו הסיבה שחסידים דיברו על ליטאים ואין בכך משום לשה"ר...

הזכרתני מעשיה יפה ששמעתי מ"בעל מספר" ויז'ניצאי זקן אחד ז"ל (יהודי ת"ח ויר"ש מרבים), וכה היה דברו:
יש סיפור שכשאני מספר אותו בפני חסידים הם מתרגזים עלי, ובכל זאת לא אמנע מלספרו.
מעשה בילד אחד ששאל את אביו: מה זה חסידים? אמר האב: כשיעברו כאן חסידים אראה לך. לימים הלכה קבוצה גדולה של חסידים לנסיעה לרבם, ובדרך עברו ביער והיו רעבים מאד, והשקיטו את רעבונם באכילת פירות פטל שהיו ביער, והם מכחילים את השפתים. כאשר נכנסו החסידים בדרכם באותה עיירה בה היה הילד הנ"ל ואביו, הראה האב לבן ואמר לו: אתה רואה? אלו חסידים! אמר הילד: אה, נארמאלע מענטשן, נאר מיט א שמוציגע מויל... (בתרגום חופשי: אנשים רגילים, אלא שיש להם פה מלוכלך...)

הרע במיעוטו כתב:כמובן שלחזור על הסיפור בשם מלא הוא לשוה"ר יותר גדול.. ומסתמא סתם הוצאת שם רע

חיימשה כתב:הצלחת לענות להשמצה האבסורדית בשפה נקיה...

כדאי להרגיע.
אינני הסטוריון וקשה לדעת בדיוק באיזה הקשרים נאמרה אמרת כנף זו.
זכה דורנו והגענו קצת לבשלות בנוגע למחלוקת עתיקת יומין זו, וכולנו יודעים לכבד וגם להעריך את המעלות של כל צד ואף ללמוד ולהשתפר מתוך כך.
אין לזה כל נגיעה לדעה הרווחת של ליטאים כלפי חסידים, ואין כל סיבה להזדעק או להזדעזע.

חיימשה כתב:אף אחד לא מזדעזע. פשוט כאחד שעוסק בחינוך כמה עשורים, ובא במגע קבוע עם תלמידים מ2 המגזרים, להגדיר את הצד האחד בפה מלוכלך, לא פחות, זה כמו לומר שהמאפיין העיקרי של חזונאישניק זה הריקודים בתפלה

אוצר החכמה כתב:מעניין. ובמיוחד מעניינת התוספת שהסכים עמהם פיתגורס. כידוע (אבל איני יודע אם היה ידוע לו) שפיתגורס היה מאמין אדוק באלים היוניים והבליהם.

א גאליציאנער כתב:

בור הגולה כתב:כידוע יש חסידים שלא מעיינים ברש"ש, בגלל שכותב באיזה מקום פקפוק בענין הגלגולים.

ידוע לי שכך המנהג בבעלזא, בין שאר הספרים שלא מעיינים בהם [-על הש"ס -כמהר"ץ חיות ושמעתי שגם רבי שמעון שקאפ נמצא ברשימה] הוא הרש"ש, אולם שמעתי מאחד מצדיקי דורנו ואיני זוכר כעת מי היה זה, שבודאי לאחר שנים כה רבות שהמוני בית ישראל הוגים בתורתו - בעלי בתים תלמידי חכמים וגאונים, ואף קנה שביתה בין דפי הגמרות, בודאי נתעלה חיבורו ועלה למדרגות רמות ביותר ככל מפרשי הש"ס האחרונים [ואולי לפי רמת הפופולאריות שלו עוד יותר...]
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

שמשון כתב:בהוצאות החדשות הדפיסו את הרש"ש בילקוט המפרשים למטה. כנראה כדי שבבעלזא לא יגזרו את זה

זאינץ כתב:כי אם שמצטט משכילים שירדו לגמרי מתורה ומצוות, ועושה מהם מטעמים.

זאינץ כתב:בבא קמא נ׳׳ח א׳,ערכין כ׳׳ה ב׳,יומא ג ב׳ ועוד.

זאינץ כתב:בבא קמא נ׳׳ח א׳,ערכין כ׳׳ה ב׳,יומא ג ב׳ ועוד.

זאינץ כתב:כי אם שמצטט משכילים שירדו לגמרי מתורה ומצוות, ועושה מהם מטעמים.
בבא קמא נ׳׳ח א׳,ערכין כ׳׳ה ב׳,יומא ג ב׳ ועוד.

עתניאל בן קנז כתב:ציטוט מה'ביאור' זה עבירה שרבים גדולים וטובים ממנו 'נכשלו' בה. (וגם ספרים הנלמדים במקהלות החסידים).

עקביה כתב:הכתב והקבלה מזכיר אף הוא את מנדלסון ואת רנה"ו.

נתקבל הס' חידושי הרש"ש על הרמב"ם. ות"ח ת"ח. ולכאורה באם הי' נדפס באותיות מרובעות - הי' מתרבה מספר המשתמשים בו בדורנו דור יתום זה.

דרומי כתב:חסידים בכלל העריצו מאוד את דברי הראשונים שלפי המסורת נכתבו ברוח הקודש, ובאופן טבעי פחות העריכו את דברי אחרוני האחרונים שרוח הקודש לא שרתה עליהם ולפעמים גם להיפך וד"ל. אגב, שמעתי מחסידים זקנים שהיו רבים שאצלם היה מופרך לעיין בפירוש המלבי"ם משום שנחשב לחדשני ומודרני ולא צמוד לראשונים.

בנוגע להרש"ש באופן ספיציפי - ראיתי קטע מעניין מתוך שיחה שקיים האדמור מחבד עם הרבנים הראשיים שביקרו אצלו בשנת תשמ"ו, ומעניין שזה מעניני דיומא - פורים:

על המאמר הידוע "מבטלין ת"ת למקרא מגילה" מקשה הרש"ש "מאי ביטול תורה שייך בזה, הכי קריאת מגילה איננה תלמוד תורה". והתבטא האדמור בבת שחוק: "כשראיתי לראשונה את שאלתו של הרש"ש - הי' הדבר תמוה בעיני: הרש"ש הי' דר בוילנא, מבצרם של הישיבות הליטאיות, ובכן, תארו לעצמכם שיכנס מישהו לישיבה ויכריז 'שמעו רבותי, הבה 'נלמד' מגילה (מגילת אסתר) - הרי איש מן הלומדים לא הי' מקבל 'הצעה' זו! צריכים ללמוד 'חושן משפט', רמבם', מס' יבמות'; אבל מגילה - הלזה ייקרא תלמוד תורה?!...

דרומי כתב:חסידים בכלל העריצו מאוד את דברי הראשונים שלפי המסורת נכתבו ברוח הקודש, ובאופן טבעי פחות העריכו את דברי אחרוני האחרונים שרוח הקודש לא שרתה עליהם ולפעמים גם להיפך וד"ל. אגב, שמעתי מחסידים זקנים שהיו רבים שאצלם היה מופרך לעיין בפירוש המלבי"ם משום שנחשב לחדשני ומודרני ולא צמוד לראשונים.

בנוגע להרש"ש באופן ספיציפי - ראיתי קטע מעניין מתוך שיחה שקיים האדמור מחבד עם הרבנים הראשיים שביקרו אצלו בשנת תשמ"ו, ומעניין שזה מעניני דיומא - פורים:

על המאמר הידוע "מבטלין ת"ת למקרא מגילה" מקשה הרש"ש "מאי ביטול תורה שייך בזה, הכי קריאת מגילה איננה תלמוד תורה". והתבטא האדמור בבת שחוק: "כשראיתי לראשונה את שאלתו של הרש"ש - הי' הדבר תמוה בעיני: הרש"ש הי' דר בוילנא, מבצרם של הישיבות הליטאיות, ובכן, תארו לעצמכם שיכנס מישהו לישיבה ויכריז 'שמעו רבותי, הבה 'נלמד' מגילה (מגילת אסתר) - הרי איש מן הלומדים לא הי' מקבל 'הצעה' זו! צריכים ללמוד 'חושן משפט', רמבם', מס' יבמות'; אבל מגילה - הלזה ייקרא תלמוד תורה?!...

קו ירוק כתב:אבל הוא מסכים עם השאלה, רק מוצא היכי תמצי..
רק שיש לשאול על שניהם, הרי גם רשב"י לא הפסיק לתפילה כי זה ביטול תורה, והפסיק רק לק"ש בזמנה שזה בעצם גם ביטול תורה באיכות (שאל"כ לא היתה הגמ' מציינת שמפסיקין לק"ש ולא לתפילה), רק זה דאורייתא.

הקישון33 כתב:

דרומי כתב:חסידים בכלל העריצו מאוד את דברי הראשונים שלפי המסורת נכתבו ברוח הקודש, ובאופן טבעי פחות העריכו את דברי אחרוני האחרונים שרוח הקודש לא שרתה עליהם ולפעמים גם להיפך וד"ל. אגב, שמעתי מחסידים זקנים שהיו רבים שאצלם היה מופרך לעיין בפירוש המלבי"ם משום שנחשב לחדשני ומודרני ולא צמוד לראשונים.

viewtopic.php?t=54922#p690349

דרומי כתב:קטע מעניין מתוך שיחה שקיים האדמור מחבד עם הרבנים הראשיים שביקרו אצלו בשנת תשמ"ו, ומעניין שזה מעניני דיומא - פורים:

על המאמר הידוע "מבטלין ת"ת למקרא מגילה" מקשה הרש"ש "מאי ביטול תורה שייך בזה, הכי קריאת מגילה איננה תלמוד תורה". והתבטא האדמור בבת שחוק: "כשראיתי לראשונה את שאלתו של הרש"ש - הי' הדבר תמוה בעיני: הרש"ש הי' דר בוילנא, מבצרם של הישיבות הליטאיות

מכון חכמי ליטא כתב:באמת? איזו ישיבות היו בוילנא?

גיזונטע קאפ כתב:

דרומי כתב:חסידים בכלל העריצו מאוד את דברי הראשונים שלפי המסורת נכתבו ברוח הקודש, ובאופן טבעי פחות העריכו את דברי אחרוני האחרונים שרוח הקודש לא שרתה עליהם ולפעמים גם להיפך וד"ל. אגב, שמעתי מחסידים זקנים שהיו רבים שאצלם היה מופרך לעיין בפירוש המלבי"ם משום שנחשב לחדשני ומודרני ולא צמוד לראשונים.

במחילה מכבודכם המלבי"ם לא זקוק להסכמה ממאן דהוא, וספרו עד לעצמו על תוקפו וגבורתו,

צופה_ומביט כתב:

גיזונטע קאפ כתב:

דרומי כתב:חסידים בכלל העריצו מאוד את דברי הראשונים שלפי המסורת נכתבו ברוח הקודש, ובאופן טבעי פחות העריכו את דברי אחרוני האחרונים שרוח הקודש לא שרתה עליהם ולפעמים גם להיפך וד"ל. אגב, שמעתי מחסידים זקנים שהיו רבים שאצלם היה מופרך לעיין בפירוש המלבי"ם משום שנחשב לחדשני ומודרני ולא צמוד לראשונים.

במחילה מכבודכם המלבי"ם לא זקוק להסכמה ממאן דהוא, וספרו עד לעצמו על תוקפו וגבורתו,

מעניין אם הם דיברו ככה אחרי או לפני שפתחו את המלבי"ם על שיר השירים. הרי כולו השגה ודביקות נוראה.

בקיצור:
דברים פשוטים, מי זה יבוא להכחיש את השמש בצהריים, ואכמ"ל.
ובמיוחד מצחיק לדבר ככה דייקא על המלבי"ם, שהיה תלמידו בקבלה של "שר בית זוהר" הגה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, כפי שמעיד בעצמו בהקדמת ארצות החיים וקורא לו "מורי בחכמה זו", והגה"ק מזידיטשוב סמך ידו עליו בזה, ובהנחייתו ישב שנה וחצי סגור ומסוגר בחדר אפל לאור הנר ולמד עד תומם את כל כתבי האר"י ז"ל. והיה אז המלבי"ם כבן 18 בלבד.

צופה_ומביט כתב:

גיזונטע קאפ כתב:

דרומי כתב:חסידים בכלל העריצו מאוד את דברי הראשונים שלפי המסורת נכתבו ברוח הקודש, ובאופן טבעי פחות העריכו את דברי אחרוני האחרונים שרוח הקודש לא שרתה עליהם ולפעמים גם להיפך וד"ל. אגב, שמעתי מחסידים זקנים שהיו רבים שאצלם היה מופרך לעיין בפירוש המלבי"ם משום שנחשב לחדשני ומודרני ולא צמוד לראשונים.

במחילה מכבודכם המלבי"ם לא זקוק להסכמה ממאן דהוא, וספרו עד לעצמו על תוקפו וגבורתו,

מעניין אם הם דיברו ככה אחרי או לפני שפתחו את המלבי"ם על שיר השירים. הרי כולו השגה ודביקות נוראה.

בקיצור:
דברים פשוטים, מי זה יבוא להכחיש את השמש בצהריים, ואכמ"ל.
ובמיוחד מצחיק לדבר ככה דייקא על המלבי"ם, שהיה תלמידו בקבלה של "שר בית זוהר" הגה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, כפי שמעיד בעצמו בהקדמת ארצות החיים וקורא לו "מורי בחכמה זו", והגה"ק מזידיטשוב סמך ידו עליו בזה, ובהנחייתו ישב שנה וחצי סגור ומסוגר בחדר אפל לאור הנר ולמד עד תומם את כל כתבי האר"י ז"ל. והיה אז המלבי"ם כבן 18 בלבד.

איש_ספר כתב:על מלבי"ם וחסידים, מאמר רחב בהיכל הבעש"ט גליון יט עמ' קנג ואילך.