פורום אוצר החכמה

שומע ומשמיע כתב:יש לו חשבונות חזקים ביותר. עם חידושים מוזרים ביותר. [למשל: כתובות ט, כתובות יד, פסחים? לגבי אכילת חמץ לפני פסח לר' יהודה].

שומע ומשמיע כתב:יש לו חשבונות חזקים ביותר. עם חידושים מוזרים ביותר. [למשל: כתובות ט, כתובות יד, פסחים? לגבי אכילת חמץ לפני פסח לר' יהודה].

חכם באשי כתב:מתוך שבחו בא לידי גנותו.

שומע ומשמיע כתב:

חכם באשי כתב:מתוך שבחו בא לידי גנותו.

אני מתאמץ לכתוב בכבוד. זה לא פיר לדעתי, לעשות אותי 'מגנה'. פתחו פה מראש דיון על עניין מורכב, וכך היא דרכה של תורה.

חכם באשי כתב:לוקחים גאון עולם, חריף ומבריק, כרש"ש (ולא שהוא צריך את המלצתי והסכמתי), נטפלו לאיזו שורה בודדת שהוא כתב בנוגע לגילגול, וזהו! כל מה שהוא כתב שווה לפח!! להיכן הגענו? האם הוא פקפק בתורת הגלגול? הוא שאל. אסור? אסור לשאול? ואגב, מה בדיוק "בעלי הגלגול" ענו על הערתו? יש להם מה לענות או שהתירוץ הכי פשוט שלהם זה לפסול את הספר.
מקובלנו, שדבר אחד טוב יציל על כל הספר (הגאון מליסא ועוד), ולא להפך!
(ואגב, אני מעדיף להאמין שהוא כתב את דבריו בנוגע לגלגול. לא מקובלת עלי הגישה, לתלות באחרים מה שלא בדיוק מסתדר. כך נוהגים בקטעים התמוהים שבאבן עזרא לשמות וכך נוהגים בעוד דברים.

שומע ומשמיע כתב:אני מבין את כעסכם, אבל כמדומני שאתם לא מכירים את העובדות הפשוטות והמוסכמות.
אני לא כותב על שום אחד מגאוני ישראל שהתקבלו בכלל ישראל. הרש"ש לא התקבל בשום זמן ומקום, הוא היה אברך שישב ולמד לבד. וגם היום אף אחד לא יודע עליו באופן אישי משהו ממשי. וכן אין לנו ממנו דבר מלבד הערותיו.
הוא היה דוד של האחים ראם, וכך הערותיו הנפלאות נכנסו לגמרות שלנו.
וכי אין מתמידים שאתם מכירים, שיש להם שאלות טובות עם מסקנות לא נכונות? ואכן מסקנותיו במקרים רבים לא מקובלות, אבל זכה וזיכה ואשרי חלקו.

אוצר החכמה כתב:כי בכל הנושא אף אחד לא דן אם לסמוך על פסיקת הרש"ש באיזה נושא, והרש"ש גם לא כתב תשובות להלכה, הנושא הוא לימוד דבריו ולכן לא מובן מה רצית.

שיף כתב:אכן הרש"ש לא כיהן במשרה תורנית ידועה ואף ברח מזה בענוותנותו, אמנם הוא לא היה 'סתם מתמיד' של פעם מהעיר וילנא, שזה לבד כבר הרבה יותר מסתם מתמיד שהכרנו בדורותינו
מאמרים לזכרו כבר נדפס בספר רמת שמואל [תרל"ג] ובו מספד מר מהמגיד מישרים דוילנא רבי יצחק אליהו לנדא
כ"כ יצא כרוז בעת פטירתו מאת רבני וילנא על ביטול מלאכה וביטול ת"ת בשעת הלוייתו
במאורי האומה ח"ד, מביא שרבי יעקב קמינצקי אמר בשם הגר"י סלנטר זצ"ל על הרש"ש שהוא צדיק ועניו אמיתי ומובטח שחבורו על הש"ס יתקבל על כל הלומדים

ואמר רב פפא: האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא - עובר משום בל תשחית. ולאו מילתא היא, בל תשחית דגופא עדיף.

ורב פפא לטובת עצמו אמרה שהוא היה עושה שכר כדאמרי' פ' ע"פ דאמר רב פפא אי לאו דעבדי שיכרא לא איעתרו וק"ל.

שם ולאו מילתא היא. עח"א שפי' דר"פ לטובת עצמו אמר כן שהיה עושה שכר. ואני אומר על פירושו ולאו מילתא היא. דמאי יענה על ר"ח (מאי נוגע בדבר היה) דהאי ולאו מילתא היא שב ג"כ על דבריו. ואולי דלזה כוון ר"פ לעיל (קיח ב') באמרו 'לדידי חשדן ולא הוה בי' כי יש שהיה חושדין אותו כפי' מהרש"א:

א. חיים כתב:ברש"ש

שם ולאו מילתא היא. עח"א שפי' דר"פ לטובת עצמו אמר כן שהיה עושה שכר. ואני אומר על פירושו ולאו מילתא היא. דמאי יענה על ר"ח (מאי נוגע בדבר היה) דהאי ולאו מילתא היא שב ג"כ על דבריו. ואולי דלזה כוון ר"פ לעיל (קיח ב') באמרו 'לדידי חשדן ולא הוה בי' כי יש שהיה חושדין אותו כפי' [b]מהרש"א[/b]:

זקן ששכח כתב:

א. חיים כתב:ברש"ש

שם ולאו מילתא היא. עח"א שפי' דר"פ לטובת עצמו אמר כן שהיה עושה שכר. ואני אומר על פירושו ולאו מילתא היא. דמאי יענה על ר"ח (מאי נוגע בדבר היה) דהאי ולאו מילתא היא שב ג"כ על דבריו. ואולי דלזה כוון ר"פ לעיל (קיח ב') באמרו 'לדידי חשדן ולא הוה בי' כי יש שהיה חושדין אותו כפי' [b]מהרש"א[/b]:

מעניין מאד. כשהוא מצטט את דברי המהרש"א קורא לו בשם 'חכם אחד' וזה מובן, לפי שבא לתקוף אותו. ואילו בסיום דבריו קורא לו בשמו המפורש!

בברכה המשולשת כתב:יש מושג שכלל ישראל קיבל שיטה מסויימת ואין לחלוק עליה, אך הגדולים שאחזו אחרת לפני שהקבלה על כלל ישראל אינם נחשבים ח"ו כמינים בגלל זה (יעויין בדברי מרן הראי"ה במאמרו לאחדותו של הרמב"ם)

עיק כתב:

בברכה המשולשת כתב:יש מושג שכלל ישראל קיבל שיטה מסויימת ואין לחלוק עליה, אך הגדולים שאחזו אחרת לפני שהקבלה על כלל ישראל אינם נחשבים ח"ו כמינים בגלל זה (יעויין בדברי מרן הראי"ה במאמרו לאחדותו של הרמב"ם)

קשה להגדיר מה נקרא קבלת כלל ישראל לעניין זה. ולולא דמסתפינא הייתי אומר שהרבה מעניינים אלו של מנהגים וקבלת האומה בטלים היום כשבעוה"ר רוב עמ"י אינו שומ"צ.

א. חיים כתב:לפי המהלך שלך, א"כ איננו מחוייבים כעת לפסיקת השלחן ערוך ... ח"ו.

בברכה המשולשת כתב:

עיק כתב:

בברכה המשולשת כתב:יש מושג שכלל ישראל קיבל שיטה מסויימת ואין לחלוק עליה, אך הגדולים שאחזו אחרת לפני שהקבלה על כלל ישראל אינם נחשבים ח"ו כמינים בגלל זה (יעויין בדברי מרן הראי"ה במאמרו לאחדותו של הרמב"ם)

קשה להגדיר מה נקרא קבלת כלל ישראל לעניין זה. ולולא דמסתפינא הייתי אומר שהרבה מעניינים אלו של מנהגים וקבלת האומה בטלים היום כשבעוה"ר רוב עמ"י אינו שומ"צ.

מי שאינו שומר תומ"צ אינו נכלל בהגדרת הכלל לעניין זה (יעויין בדברי מרן הראי"ה באדר היקר)

עיק כתב:

א. חיים כתב:לפי המהלך שלך, א"כ איננו מחוייבים כעת לפסיקת השלחן ערוך ... ח"ו.

אני מבין מדבריך שבלי המהלך שלי אנו כן מחוייבים לפסיקת השו"ע. וכך אתה מבטל בהינף יד את הט"ז והמג"א, הש"ך והפר"ח, הח"מ והב"ש, החכ"צ והתומים וכל הפוסקים שקמו בעם ישראל מאז ועד היום.
אלא ע"כ שמה שמחייב הוא דרך בירור ההלכה כמקובל אצל הפוסקים. וזה אינו מכח מנהג שנהגו וממילא אינו עניין לכאן.

ועכ"פ הנכון כמו שכתב הש"ך כי הכל תלוי בראות עיני הדיינין לפי ענין הנדון וצריך ישוב גדול, כי לולי זאת ח"ו תיפוק תורה ויהיה ממש כל דאלים גבר, ובעו"ה נשכח התורה מאתנו אשר אין בכל חו"מ ממש דין אחד שאין בו בכללים או בפרטים מחלוקת הפוסקים ראשונים או אחרונים, וא"כ לשוא עמלו בונים הפוסקים ומחברים בראיות שונות ופלפול עמוק בתורה, כי לעולם המוחזק יטעון קים ליה וח"ו תורתינו הפקר, ולכן צריך ישוב רב ובפרט דין שנזכר בשו"ע, והמחבר והרמ"א השמיטו דעת החולק, קבלה בידי וכן ראיתי מדיינים מומחים וכן דן אני ובא מבלי לטעון קים ליה כדעת החולק, כיון שהרב ב"י ורמ"א שמו זכרונו אחרי הדלת אין לחוש לו, וקיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האומר במטבע הקצר שו"ע והגהת רמ"א. ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, כי קושיות רבות שהקשו עליהם אחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו כן כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כוונו להכל כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבור על כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח. ולכן ח"ו לומר קים ליה נגד הכרעת המחבר ורמ"א.

א. חיים כתב:

עיק כתב:

א. חיים כתב:לפי המהלך שלך, א"כ איננו מחוייבים כעת לפסיקת השלחן ערוך ... ח"ו.

אני מבין מדבריך שבלי המהלך שלי אנו כן מחוייבים לפסיקת השו"ע. וכך אתה מבטל בהינף יד את הט"ז והמג"א, הש"ך והפר"ח, הח"מ והב"ש, החכ"צ והתומים וכל הפוסקים שקמו בעם ישראל מאז ועד היום.
אלא ע"כ שמה שמחייב הוא דרך בירור ההלכה כמקובל אצל הפוסקים. וזה אינו מכח מנהג שנהגו וממילא אינו עניין לכאן.

אורים ותומים בקיצור תקפו כהן:

ועכ"פ הנכון כמו שכתב הש"ך כי הכל תלוי בראות עיני הדיינין לפי ענין הנדון וצריך ישוב גדול, כי לולי זאת ח"ו תיפוק תורה ויהיה ממש כל דאלים גבר, ובעו"ה נשכח התורה מאתנו אשר אין בכל חו"מ ממש דין אחד שאין בו בכללים או בפרטים מחלוקת הפוסקים ראשונים או אחרונים, וא"כ לשוא עמלו בונים הפוסקים ומחברים בראיות שונות ופלפול עמוק בתורה, כי לעולם המוחזק יטעון קים ליה וח"ו תורתינו הפקר, ולכן צריך ישוב רב ובפרט דין שנזכר בשו"ע, והמחבר והרמ"א השמיטו דעת החולק, קבלה בידי וכן ראיתי מדיינים מומחים וכן דן אני ובא מבלי לטעון קים ליה כדעת החולק, כיון שהרב ב"י ורמ"א שמו זכרונו אחרי הדלת אין לחוש לו, וקיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האומר במטבע הקצר שו"ע והגהת רמ"א. ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, כי קושיות רבות שהקשו עליהם אחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו כן כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כוונו להכל כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבור על כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח. ולכן ח"ו לומר קים ליה נגד הכרעת המחבר ורמ"א.

וזאת כתב מי שלדעתך הוציא מחזקת ההלכה כשו"ע ורמ"א ...
אלא הענין הוא - שדורות האחרונים הסכימו לפסוק כמו השו"ע ורמ"א ונושאי כליהם לפי כללי ההלכה, ולכן אין לזוז מפסקי כל הנ"ל. (חוץ מדינים בודדים שגדולי חכמי הדורות שלאחריהם חלקו עליהם, ואז יש הנוהגים כמו האחרונים. אבל אי"ז מבטל חלילה את הכלל שפוסקים כמו השו"ע וכו', שהוא מכח קבלת ישראל).
והבוחר יבחר.

א. חיים כתב:הייתי מציע שתעיין שוב בדברי התומים, בטעמו שאין לומר קים לי כמו דעה שלא הובאה בשו"ע. ותחליט לבד אם הביאור שלך בדבריו הוא נכון.