פורום אוצר החכמה

ראיתי ברחובות ירושלים קול קורא מרבני ברסלב נגד הספר "אמונת חכמים כהלכתו", האם יש מי שיודע במה דברים אמורים?


-------

הבהרה:

האשכול הזה דן, בפרשיה נוראה, בה יצא קלא דלא פסיק, על מנהיג קהילה חשובה, שהשחית דרכו על הארץ, ועדין רבים מחסידיו כרוכים אחריו וחלקם מלמדים זכות על מעשיו. מטבע הדברים האשכול כולל גם דברים שהנפש היפה סולדת מהם, וכל הנכנס למשעול כרמים זה עושה זאת אחר הבהרה הכרחית זו. א"ס.

כואב ומצער. וע"כ לא אכתוב כ"א בקיצור ובכללות.

כפי שהובא באיזה מקומן, הספר הופץ על ידי גורמים המזוהים עם א' ממגזרי חסידות ברסלב. בספר נכתב כי על החסידים להאמין ברב באמונה שלמה - גם במידה ודבריו נדמים להם כסותרים את התורה וההלכה. [וע"כ עורר, בצדק, מחאה הנחרצת שאין מקום לכ"ז בקרב יהדות הנאמנה].

ומסיימים בטוב, ויה"ר שיהי' סוף טוב לכ"ז.

למען הדיוק
רבני ברסלב יצאו במחאה נגד הספר ''השבתאי''
ואילו חמיו של מחבר הספר מבקש מחסידיו לגנוז את הספר שחיבר ''הרב י. ג. שליט''א'' - מבלי לפרט מדוע

אך הדבר ברור לכל מבין:
הספר מהווה ''כתב אישום''
ולכן צריך לבערו מן העולם בכל צורה שהיא!

הספר המדובר הוא עב כרס,
האם כל הספר נגוע ב'שבתאות', או שרק שורה אחת בספר היא כזו, וכל הספר כשר וישר ?

מטרת הספר להוכיח כי מצוות אמונת חכמים - עומדת מעל הכל.

גם אם מדובר באשת איש -
הרי שרק נדמה לי כי בעלה חי
אבל ל''צדיק'' ידיעות נסתרות!

ועוד ''חידושים'' שכאלה!
מפרי עטו של יהודה גולדבלום - חתן ''הצדיק''

הזוי

אף אחד לא היה מתייחס לספר אילולא ה"איסור" שיצא נגדו.
שח לאחד מידידיי בעל חנות ספרים 'עין יעקב' במא"ש: אף אחד לא קנה את הספר עד האיסור, ועכשיו אזל כל המלאי.
ללמדנו...

האם המגיבים הנ"ל עיינו בתוך הספר, או שהם ניזונים מאתרי הרכילות למיניהם ?

הספר חושף את קצה הקרחון של הטירוף שמתחולל ומשתולל בקהלה המדוברת - לעיני כל מאמיניו

חד ברנש כתב:אף אחד לא היה מתייחס לספר אילולא ה"איסור" שיצא נגדו.
שח לאחד מידידיי בעל חנות ספרים 'עין יעקב' במא"ש: אף אחד לא קנה את הספר עד האיסור, ועכשיו אזל כל המלאי.
ללמדנו...

רעיון מעולה לשיווק ספרים. גם אורחות טהרה להגרי"א כהנא הופץ בעקבות הכרוז נגדו. אולי נתחיל לפרסם פשקווילים נגד הספרים שאנחנו מוציאים לאור כדי להאיץ את מכירתם.

בספר ''הכתב מבין האילנות''
לעופר ארז - ממפיצי שיטתו של ''הצדיק'':

גם דבר חמור של ''יהרג ואל יעבור''
הינו אצל ''הצדיק'' מצוה וחובה.

עם ידידים שכאלה, מי צריך שונאים?!

צילומים בבקשה

''דברים שביני ובינך - כבר נשמעו בין החיים''...

חד ברנש כתב:אף אחד לא היה מתייחס לספר אילולא ה"איסור" שיצא נגדו.
שח לאחד מידידיי בעל חנות ספרים 'עין יעקב' במא"ש: אף אחד לא קנה את הספר עד האיסור, ועכשיו אזל כל המלאי.
ללמדנו...

הספר מיועד בעיקרו ללכד את חברי הקהלה המפוררת - לחזק אותם באמונת חאחא...מים!

שמעתי מר' גדליה רבינוביץ (אדמו"ר ממונסט') שאשתו ע"ה היתה נכדת ר' בן ציון בהגה"ק ר' הירש מיכל שפירא.

מעשה ור' יעקב משה הגיע לרבו ר' הירש מיכל ופניו חפויות,
שאל אותו ר' הירש מיכל מדוע נפלו פניך,
סיפר רי"מ, בדרכי אל רבי, פגש אותי חכ"א, וביקש לראות את הספר שאחזתי בידי, כשראה שמדובר ב א חסידשע ספר, אמר בנזיפה, היתכן ?! והלא חסידים כולם כופרים ועובדי ע"ז הם ?!
שאלו ר' הירש מיכל, יאמר נא תלמידי, האם אחרי שאותו חכם אמר את שאמר, היה נראה מיוסר ומצוער מהדברים (איני זוכר הביטוי באידיש)?
השיבו הרי"מ, לא, הוא אמר את הדברים בתקיפות אבל בנימה של נינוחות (שוב איני זוכר הביטוי המדויק),
אמר לו ר' הירש מיכל, מיין טייער, יהודי שמסוגל לומר על קבוצה של יהודים אפיקורסים ולבו לא נשבר בקרבו לריסי רסיסים, דבריו לאו מסטרא דקדושה נינהו.

ליצנותא מיצרא דעבודה זרה - שנישאה כדת יש''ו וש''ץ ליצרא דעריות.

מי שקצת חמלה בלבו מבין שמדובר כאן בטרגדיה אנושית נוראה. אנשים תמימים וישרי דרך שביקשו לעבוד את ה' באמת ובתמים, עזבו את כל עולמם הישן, חיו בדחקות ובחוסר כל, והכל בשביל עבודת ה', ולבסוף מצאו עצמם שותפים למעשים הנוראים המסופרים. ברור שאם יש מי שיכול להציל אותם (אותם קרי, אותם בעת"ש תמימים שנספחו בהמוניהם לקבוצה זו) מאובדן דרך, מצוה וחובה לעשות כן, אבל אין כאן שום מקום לשחוק למשבתם ולחכך ידים בהנאה בגין ה"התפוררות", אא"כ יריבות אישית וקטנונית עומדת מאחורי הדברים.

ועוד משהו, האם כחסיד ברסלב, אין מקום לחשבון נפש?
אולי הנחילו אמונה בצדיק (והפעם בלי מרכאות) בביטויים מוגזמים ומגושמים, עד שיצא העגל הזה?
זה לא מתפקידי ולא בכשרוני, אבל כדאמרי אינשי, "קצת צניעות לא תזיק"

יש להבחין בין ''שחקו על משבתיה'' רח''ל - לבין לעג חריף וליצנות מאותם יצרים אפלים הנ''ל.

את עוצמת הכאב אי אפשר להעביר במלים!

הלעג מכוון אך ורק נגד אותם היודעים את רבם... ומתכוונים להנחיל לאותם תועי דרך משנה שבתאית - צרעת נושנת ממארת!

הטחת אשמה בחסידות ברסלב הטהורה והמקורית - שלאורך כל השנים (עוד טרם נודעו הדברים האחרונים) מחאה בקול נגד המטורף - איננה במקום!

מדברי אחד מגדולי רבני ברסלב:

''עבודה זרה ושפיכות דמים ידעתי,
אבל גילוי עריות גם כן?!
הרי הוא היה מוכר כערליכער!''

אך כנראה ששלשת העבירות החמורות - הולכות יחדיו.

מעניין תוך כמה זמן האשכול הזה יינעל..

שבע כתב:הטחת אשמה בחסידות ברסלב הטהורה והמקורית - שלאורך כל השנים (עוד טרם נודעו הדברים האחרונים) מחאה בקול נגד המטורף - איננה במקום!

מדברי אחד מגדולי רבני ברסלב:

''עבודה זרה ושפיכות דמים ידעתי,
אבל גילוי עריות גם כן?!
הרי הוא היה מוכר כערליכער!''

אך כנראה ששלשת העבירות החמורות - הולכות יחדיו.

אתה חורץ דין בעזות נוראה!!
למיטב ידיעתי הוא חשוד - חשוד בלבד!
כל זמן שלא הוכח אסור לך לדבר ככה.

משיחם ושיגם של מאמיניו:

''אסור להתייחד עם סטנדר?!

אסור לנענע לולב?!

אסור לנשק אתרוג?!''

ועוד כהנה, שאי אפשר להעתיק מחמת הכיעור!

איש_ספר כתב:ועוד משהו, האם כחסיד ברסלב, אין מקום לחשבון נפש?
אולי הנחילו אמונה בצדיק (והפעם בלי מרכאות) בביטויים מוגזמים ומגושמים, עד שיצא העגל הזה?
זה לא מתפקידי ולא בכשרוני, אבל כדאמרי אינשי, "קצת צניעות לא תזיק"

צודק, ועוד איך.

אבל הערה חשובה. אם תשים לב, שאצל חסידי ברסלב ה'מקוריים', שעלו מאוקראינה או מפולין, למרות דרכם הייחודית [שלא היתה מקובלת אצל שאר קבוצות החסידות], לא תמצא אפילו אפס מעט מה'רעות חולות' המלוות את התנועה כיום.
זאת אומרת, שמי שגדל ב'ברסלב' המקורית, ידע בדיוק כיצד איך לפרש את ה'ביטויים המוגזמים והמגושמים', וכאשר אומרים 'כך וכך', למה בדיוק מתכוונים.

אבל כאשר מצטרפים לתנועה 'בעלי תשובה' (ואין הכוונה במובן השלילי, אלא אפילו חרדי מבטן, אלא שלא גדל על אדני ברסלב, והצטרף להם רק בעקבות איזה הארה שקיבל), שאינם יודעים כיצד לפרש את דברים, ומתחילים להבינם כפשוטם ממש, שם מתחילים הבעיות.

הבעיה המרכזית של ברסלב. [ונקודה זו שמעתי מאחד מגדולי האדמורים כיום] שבשיטה אין להם 'רבי' מבין החיים. ולכן בעצם כל אחד יכול לקחת עטרה לעצמו ולפרש לפי נטית ליבו, ואין מי שיעמיד אותו במקום. ואם מישהו יתחיל לסדר את הדברים, יאשימו אותו שאינו נאמן כראוי לדברי 'רבינו'. (כפי שהיה רגיל על לשונו של הצדיק מיבניאל...).

בחסידות ברסלב - לאורך כל הדורות - היו מנהיגים

החל מרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של מוהר''ן

אך בפירוש לא אדמורי''ם!

דא עקא, שבדורינו, עם התופעה שהזכיר עתניאל, הפכו מספר אישים בחסידות זו
ל''צדיקים'' עם מעמד הרבה יותר גבוה מאדמורי''ם סתם,

וכך נסלל מדרון איום לתהום פעורה!

מוהר''ן הזהיר על כך, אולם צעקתו לא נשמעת בדורינו.

אולי עתה כאשר אנו רואים סוטה בקלקולה, יזירו את עצמם חסידי ''ברסלב החדשה'' מן היין המשכר... של ''פרסום של שקר''!

שבע כתב:משיחם ושיגם של מאמיניו:

''אסור להתייחד עם סטנדר?!

אסור לנענע לולב?!

אסור לנשק אתרוג?!''

ועוד כהנה, שאי אפשר להעתיק מחמת הכיעור!

אתה משקר במצח נחושה!!!
תלמידיו כולם מכחישים את הטענות, ולדבריהם הרי"ז בבחינת 'ויקנאו למשה במחנה'.
אנא אל תנסה למכור כאן את מרכולתך הבאושה.
(ואגב, אינני ברסלבר כלל וכלל)

הספרים הנלוזים הנ''ל אומרים את הכל!

דרכי פעולת המאמינים מתחלקות לשנים:

הכחשה גורפת מחד
והכשרה מפגרת מאידך!

אתה כנראה לא מספיק קרוב לאותה עדת מצורעים...

תוכל לצרף צילומים מציטוטים אלו?

שברי לוחות כתב:תוכל לצרף צילומים מציטוטים אלו?

"האם יש איזה מידה וגבול כמה קושיות מותר שיהיה על הצדיק (שמכאן ואילך צריך לומר שאינו צדיק ח"ו)?"

בתשובה ענה (בספר): "כל העניין הוא שצדיקים יודעים ורואים ומבינים דברים שהם למעלה מתפיסתנו, וחיים במציאות אחרת מאתנו, ולכן רצון ה' מאתם שונה מרצון ה' מאתנו. ומה שאצלנו הוא עבירה הנעשית מתוך כוונה רעה, אצלם הוא מצווה וחובה הנעשית מתוך כוונה זכה וטהורה אך ורק למען רצון ה' ".

ולהעיר שהר' ב' עצמו יצא נגד הספר וביקש לשורפו.

יאיר כתב:

שברי לוחות כתב:תוכל לצרף צילומים מציטוטים אלו?

ולהעיר שהר' ב' עצמו יצא נגד הספר וביקש לשורפו.

הוער למעלה שבקשת ''הצדיק'' חמיו של מחבר הספר לא מנומקת כלל,
הוא אפילו קורא לשבתאי הארור בשם ''הרב י. ג. שליט''א''
והבקשה לשרוף - מובנת בהחלט!

חשפתם ברבים את הסוד הכמוס
אנא השמידו את ''כתב האישום''
מבלי השאיר לו שריד!

מה שכתבת זה צד אחד

ומהצד האחר יתכן והסיבה היא התנגדות לשורות שציטטתי.

השאלה היא לא מדוע ביקש החותן את מה שביקש

אלא מה גרם לחתן לכתוב את מה שכתב

ובתזמון מדהים שכזה...

גם נביא השקר השני - עופר הכופר - מתנבא בסגנון אחד!

כנראה שאין קץ לטיפשות!!

כבר היה לעולמים, דברי ר' צבי הירש מזידיטשוב נגד התופעה.

שברי לוחות כתב:תוכל לצרף צילומים מציטוטים אלו?

המצורף לקוח מכאן http://cache.bhol.co.il/103730/%d7%97%d ... d7%94.html

אכתוב בקצרה, אם כי הדבר סובל אריכות, אבל הנושא עדין ודק.
יש אמונה שהם עיקרי האמונה, שלשה עשר עקרים של הרמב"ם, וביניהם אמונה בנביאים ואמונה בנבואת משה רבינו ע"ה. החילוק בין אמונה לנבואת משה רבינו לאמונה בנבואת הנביאים היא הן בתוכנה, שנבואת הנביאים היא על העתידות (ואם על מצוה היא רק הוראת שעה, כי אין נביא רשאי לחדש בה דבר), ונבואת משה רבינו ע"ה היא בתורת ומצוות (רמב"ן בספר הגאולה). ויש נפקותא גם במהות האמונה (וזה הוא הגורם להקודם), שנבואת הנביאים היא רק מגזירת הכתוב שאנו חייבים להאמין וניתן האות והמופת רק לגדר המסור בידינו לברר, משא"כ נבואת משה רבינו ע"ה היא מצד הראייה שראינו אנחנו ואבותינו (כי הרי האות לבדה אינה סיבה לאמונה, ולא קדמה לה ציווי התורה להאמין, רק שכאן האמונה היא מכח הראייה במעמד הר סיני). (רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ח). והדבר פשוט שזה מתקשר בהקודם, שמה שמאמינים רק מכח חזקה וציווי מועיל רק על עתידות והוראת שעה, והאמונה שמצד ירידת השי"ת באש על הר סיני מחייב אמונה בכל התורה הניתנה אז.
יש עוד חיוב אמונת חכמים, היא בעצם האמונה בתורה שבעל פה (כפי מה שפירשו הקדמונים בברייתא דקנין תורה "באמונת חכמים"), וחיובה מכח מסירת התורה עד מעמד הר סיני, ובאמונת משה רבינו ע"ה, שזו היא התורה שבעל פה שנצטוינו כמו שנאמר "כאשר צויתיך".
בתורת הבעל שם טוב זצ"ל ותלמידיו נתחדש אמונת צדיקים נוספת, שעל ידה יהיה האדם מקושר להקב"ה דרך הצדיקים (וכבר כתבתי באשכול "מאי חסידות" ביאור עיקרה של תורת החסידות, להיות האדם מרכבה לשכינה, ועבודתו צריך להיות בדרך המדות והספירות. ובדרך זה יובן גם ההתקשרות לצדיקים, כענין השתלשלות העולמות, ואכמ"ל). אך אמונה זו וודאי אין כחה יפה יותר מעיקר האמונה להאמין בנביאים, ואם בנבואת הנביאים, אסור לשמוע לנביא לעבוד ע"ז, ואפילו בשאר עבירות מותר רק הוראת שעה. ומינה שמי שאינו נביא בדיני הנבואה, בפרט בימינו שנסתם כל חזון, הרי אסור לשמוע לו לעבור על ד"ת אפילו בהוראת שעה. (ונחדד הענין יותר, אם באו שני עדים ומעידים על נביא פלוני שחילל את השבת בהתראה ובלי שיגיד בשם ה' שנצטוה לעשות כן בהוראת שעה, הרי וודאי שדינו להסקל,. ולא יועילו לו כל כוונות הטובות, כמו שלא הועילו לצלפחד שלשם שמים נתכוון. וכל שכן בעבודה זרה שלא מועיל בה אף הוראת שעה).
ולכן אם אכן נכתב דברים כאלו בספר הנ"ל (אני כותב "אם", כי לא ראיתי הספר, וכנראה גם שאר החברים לא ראוה, רק מוסרים מפי השמועה שכן כתוב בספר, ואפילו שני הדפים שהועלו צילומם, הודגש שזה הועלה ממקום אחר, כלומר שהמעלה אותן לא ראה גוף הספר. אבל בהנחה שזה אכן כתוב שם), הרי זה ספר המסית ומדיח מדרך התורה, ודינו להשרף. וכל החשבונות היפים שבלי הכרוזים לא היה מתפרסם, לא יועילו במקום חילול השם שכזה, שמעט האנשים שימצאו ספר זה ח"ו ישתכנעו ממה שיצא לאור ספר כזה בלי שום קול מחאה שאולי דבר אמת בפיו. ואם מכר הרבה יותר אחר הכרוזים, הרי זה נוגע רק במבט מסחרי, אבל זממו ורצון מחברו נגדעו ומתקבלים מעתה לכל הפחות בחשד (ואם היו אלו המייעצים בחיים בזמן התורה היו מבטלים גם הריגת הנביא שקר בסברות כאלו).
ובגוף הדבר של אמונת צדיקים והציות להם אף בדבר הנראה כנגד התורה, כבר ציין לי חכם אחד לסיפור הבעש"ט ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב המובא בספר תפארת שלמה פרשת דברים בד"ה ואקח מכם ראשי שבטיכם, ומוכח משם שאם האדם מרגיש שדברי רבו אי אפשר שיהיה בהם רצון השי"ת, הרי ראוי לו לסרב פקודה (דאל"ה למה נתפעל הבעש"ט מגודל מדרגתו שעמד בנסיון, הרי עבר על אמונת צדיקים, ודו"ק).
בשאר הדברים שהועלו כאן, נא לא להיסחף. מעז יצא מתוק, קו"ק של גדולי חסידי ברסלב להעמיד הדת על תלה, שלא יבואו דור אחרון לתלות הפירצה בגדולים.

לא מבין למה הוצרכת לבאר, וכי לא פשוט הדבר כשמש בצהריים. דבר שפתיים אך למחסור.

מרביה"ק ומהרמב"ם ומהר"ן ומהמכתב מאליהו...

מתאמרא משמיה דהרה"ק מסאטמר זצ"ל: היה חסיד בעירנו שאמר שאם הרבי יצווה לו לשחוט חזיר ולאוכלו, הרי הוא יאמר שהרבי הוא כנביא והחזיר הוא בבחינת קרבן והאכילה הוא בבחינת אכילת קרבן פסח... אבל אצלנו יאמרו שהרבי הוא "שייגעץ" והחזיר נשאר חזיר...
הרי שתמיד היו חסידים כאלה.

אני לא חסיד ברסלב וגם אין לי שום קרבה לחסידי ברסלב באבות אבותי עד אדם הראשון
אך פלא על פלא נפלאתי, האדם אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף.
האם בגלל משוגע אחד שכתב מה שכתב (בהנחה שאכן כתב, כי עדיין לא הועלה צילום מגוף ספרו) נפסל כל העדה,
ומעלים תמיהות על כל הדרך, וגם על חסידי ברסלב מדורות עברו שכאילו טעו בדרכם ודיבורם.
ואם יום אחד מאנשי ספרד ויכתוב גוזמאות וטפשויות למיניהם על הרב עובדיה יוסף, או אחד מאנשי ליטא יכתוב כן על הגראי"ל והגרח"ק, האם כל העדה ייפסל בשביל כך?
ומשוגעים היו בכל הדורות בכל עדות ובכל החוגים, וגם יהיו לעתיד עד בוא ינון,
רק מה, שברוב הקהילות הטיפשים יפחדו להוציא טפשותם לחוץ, משא"כ במקומות שאין מנהיג מיוחד לבירה.
בכל אופן מכאן ועד לזלזל בקהלה ענקית על כל המסתעף הדרך רחוקה

העוקב אחר התגובות באשכול - לא ימצא אפילו נימה שכזאת.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה!

נכון שמדובר במשוגע אחד וכו'.

אבל כנראה שאצל רבים מבינינו, שאינם שייכים לעולם החסידי, מנקרת בתוך הלב הקושיא: היכן הגבול?

מהו ההבדל העקרוני בין איסור אשת איש, לאיסורי תורה אחרים, כמו לדוגמא: ביטול תפילה וקר"ש בזמנה?

מתי אפשר לקבל שיש לצדיקים סמכות לשנות מן השולחן ערוך, ומתי זה הופך לרעיון מזעזע ו"שבתאי"?