פורום אוצר החכמה

עפר תחת רגליכם כתב:אני מחפש זמן רב חיבור העוסק בשיטות השונות בהשקפה. האם רס"ג ורמב"ם חלוקים במשהו? מה בין ריה"ל לספר העיקרים ביסודות האמונה? אשמח לקבל הפניות לליבון השיטות בנושאים אלו.

מוישי כתב:אני באמצע לערוך הקבלה ןהבדלה בין בעל התניא לנפש החיים ועוד, נכתב על זה פעם בפורום, תחפש בגליונות אור וחיות

ההוא גברא כתב:לא הבנתי את תגובתו של עדיאל. ממה נפשך, אם הוא מוכן לקרוא ספרות של דתיים לא חרדים יש את ספרי רש"ב אורבאך, ואם אינו מוכן לא יקרא גם את הרב שילת

יניק וחכים כתב:כאשר עברתי בדברי הרבה ראשונים, ראיתי שלמרות שהרס"ג ורמב"ם והמאירי וראב"ע ורלב"ג ועוד הלכו בדרך הפילוסופיה, והרמב"ן ור' חסדאי קרשקש והחינוך ורבינו בחיי ועוד הלכו בדרך אחרת, עדיין ישנם הרבה חילוקים גדולים בכללים ובפרטים ביניהם, וכן יש ראשונים כמו הרשב"א והריטב"א שאין ברור כ"כ דעתם בכל דבר.
ורציתי האם יש ספר או מאמר שמנסה להקיף זה, או אחד מחברי הפורום שיש לו ע"ז בכתובים??
אודה מאד בכל לב למי שיעזור לי בזה.

בן מלך כתב:יש ספר "עמודי המחשבה הישראלית" של הרב ש"ב אורבאך, בארבעה כרכים, שמסכם את הגותם (כולל רקע וביוגרפיה) של רס"ג, רבינו בחיי אבן פקודה, ריה"ל, רמב"ם, ר"י אלבו, ר"ח קרשקש.
עדיין לא קראתי אותו, אבל אמרו לי שזה ספר טוב מאוד.
הספר כולו ניתן להורדה (חלקים חלקים) כאן: http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=503

שמש כתב:ואיך מכריעים בין גדולי הראשונים מהי 'ההשקפה הנכונה'?...

ספרן כתב:בקובץ שמועות מפי המשגיח הרב דב יפה זצ'ל (קישור באשכול המוקדש לו ב'משפחות סופרים') מובא בשם הגרי'ז מבריסק זצ'ל:

קסה. כאשר נשאל פעם על ידי רבי יהושע
יגל זצ׳׳ל ראש המדרשה מהי דעתו על לימוד
המקצוע מחשבת ישראל שאל אותו מרן זצ״ל
מה זה וכשהסביר לו הרב יגל כי בשיעורים
הללו מלמדים את התלמידים את השיטות
השונות בהשקפה היהודית אמר כי אסור ללמד
לצעירים כמה שיטות תוך הבהרת כל שיטה
ושיטה במה היא חלוקה מהאחרות אלא יש
ללמדם את ההשקפה הנכונה בלבד.

שמש כתב:ואיך מכריעים בין גדולי הראשונים מהי 'ההשקפה הנכונה'?...

עוסק כתב:

שמש כתב:ואיך מכריעים בין גדולי הראשונים מהי 'ההשקפה הנכונה'?...

"השקפה נכונה" = לדעת ולהאמין בכל אותן דעות והשקפות המוסכמות על הנביאים, חז"ל ורוב החכמים. למשל מציאות ה' וייחודו, יציאת מצרים ומתן תורה, שכר עונש ותחיית המתים, ועוד הרבה.

בכל אחד מהתחומים יש הרבה עניינים עיקריים המוסכמים על הכל ללא חולק, וספרי חז"ל מלאים וגדושים. ובשביל זה צריך את ספרי גדולי הראשונים, הרמב"ם והרמב"ן וחבריהם, כדי לדעת את ה"עד כאן לא קא מפליגי" והמוסכם. ומה בכך אם יהיו מחלוקות, את המחלוקות חייבים לגמד, או ללכת אחר המשקל והמניין. זו בדיוק הבעיה להכריע לאן נוטה המשקל והמניין.

ולענ"ד, האם לא נכון להיצמד לדעת גדול הפוסקים הרמב"ם, שהותיר משנה ברורה בכל מקום, ובצילו נחיה לעולם. (ובמקום שיחלקו עליו בבירור כל גדולי החכמים, אז כאן חלקו).

הגיונות כתב:

מוישי כתב:אני באמצע לערוך הקבלה ןהבדלה בין בעל התניא לנפש החיים ועוד, נכתב על זה פעם בפורום, תחפש בגליונות אור וחיות

המאמרים שנכתבו ב'אור וחיות' פשטניים מידי ואין בהם משום החידוש.

בעניין נפה"ח והתניא - יש את הספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות' (אך גם בו יש טעויות ולא מעט קונספירציות). כמדוני שמאמרים אודות השוואת וחילוקים בשיטות אלו כתב הר"נ גרינוואלד ב'היכל הבעש"ט' הזכור לטוב.

עוסק כתב:מדוע יש בעיה לבדוק המשקל והמניין. ובכלל, למי זה דחוף להכריע באותן מחלוקות מסוימות בין גדולי החכמים.

הרי בסוף עיקרי הדת מוסכמים על הכל. מדוד המלך עד הרמב"ם והחפץ חיים.

מה הבעיה להנחיל אותם לעצמינו וצאצאינו.

ספרן כתב:
"וסיפר הגר"י הוטנר, שבילדותו השתתף בהלווית הגר"ח בעודה בעיירת אוטווצק, ושם הספידו בנו הגרי"ז ואמר, שהשו"ע של ה'עולם' קובע לאדם מה שצריך לעשות, מותר לעשות ואסור לעשות, ואילו השו"ע של אבא היה, מה מותר לחשוב, מה אסור לחשוב, ומה חייבים לחשוב, והתעלף"

viewtopic.php?t=28697

ברוז כתב:

ספרן כתב:
"וסיפר הגר"י הוטנר, שבילדותו השתתף בהלווית הגר"ח בעודה בעיירת אוטווצק, ושם הספידו בנו הגרי"ז ואמר, שהשו"ע של ה'עולם' קובע לאדם מה שצריך לעשות, מותר לעשות ואסור לעשות, ואילו השו"ע של אבא היה, מה מותר לחשוב, מה אסור לחשוב, ומה חייבים לחשוב, והתעלף"

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28697

התעלפותו של מרן הגרי"ז בהספדו על אביו במסע ההלויה באוטווצק, תימוכין יש לה מהתיאור העיתונאי המובא כאן :
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 46#p334096

שמש כתב:

עוסק כתב:מדוע יש בעיה לבדוק המשקל והמניין. ובכלל, למי זה דחוף להכריע באותן מחלוקות מסוימות בין גדולי החכמים.

הרי בסוף עיקרי הדת מוסכמים על הכל. מדוד המלך עד הרמב"ם והחפץ חיים.

מה הבעיה להנחיל אותם לעצמינו וצאצאינו.

ראשית לא כל עקרי הדת מוסכמים על הכל, אנקוט דוגמה קיצונית ולא אקטואלית - כיום מוסכם (כך אני מקווה) כשיטת הרמב"ם שלקב"ה אין גוף ואף לא דמות הגוף וכו' ואילו בזמנו היו ע"כ מחלוקות בין גדולי הראשונים ויש אומרים שאף שרפו את ספריו (בצרפת) גם בשל דבר זה. זו מחלוקת שהוכרעה, אך ישנן לא מעט שאלות שיכולות להיחשב כ'עיקרי הדת' ויש בהן מחלוקות (השגחה פרטית למשל, אם כהצעתך להיצמד לדעת הרמב"ם...) ומי יכניס ראשו להכריע בדברים אלו לומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה?

עוסק כתב:היכן מצאת מחלוקת בין "גדולי הראשונים" בעניין ההגשמה?
זה שהיו כאלו שהשתבשו, כלשון הראב"ד עליהם, לא אומר שיש כאן "מחלוקת".
וכדברי הרמב"ם במשנה תורה הדבר "מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה".

דע, שאין בריחתנו מלסבור קדמות העולם מחמת הכתוב אשר נאמר בתורה שהעולם מחודש, לפי שאין הכתובים המורים על חידוש העולם, יותר מן הכתובים המורים על היות האלוה גוף. וגם אין דרכי הביאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בעניין חידוש העולם. אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה, והייתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם, כדרך שביארנו הכתובים ושללנו היותו יתעלה גוף.

עוסק כתב:מה לא מדויק לדבריך, מה שהרמב"ם פסק במשנה תורה?

אז בנוסף לכך ששלילת ההגשמה מפורשת בתורה ובנביאים, כדברי הרמב"ם,
יש כאן גם כן "הכרעה שכלית" של הרמב"ם במו"נ, לשלול ההגשמה. מצויין.

כי זה שאין האלוה גוף - הוכח, וחובה בהחלט לבאר כל מה שפשטו נגד ההוכחה ויוודע שיש לו ביאור בהחלט וכו' כי סברתנו שאין האלוה גוף, אינו סותר לנו מאומה מיסודות התורה, ואינו מכחיש דברי שום נביא, ואין בו אלא מה שמדמים הסכלים שיש בכך נגד הכתוב ואינו נגדו כמו שביארנו, אלא הוא כוונת הכתוב.

עוסק כתב:ברור, בגלל פשטות חלק מהפסוקים היו כאלו שטעו והשתבשו בזה, כדברי הראב"ד פ"ג מתשובה.
וגם הרמב"ם שם בפ"א מיסודי התורה, הזכיר קצת פסוקים אלו, וכתב עליהם "דברה תורה כלשון בני אדם והכל כנויין הן" ומשל.

בסופו של דבר מה נפק"מ בכל זה,
שלילת הגשמות מוסכמת ואין חולק.