פורום אוצר החכמה

כפי שהבחינו רבים, בימים האחרונים הוחלטה בהנהלת הפורום החלטה מאד משמעותית שיש בה כדי לשנות במעט או בהרבה את פני הפורום הזה, והיא איסור לפתוח אשכולות על רבנים שבחיים חיותם שליט"א, וכמו כן, כל האשכולות העוסקים ברבנים חיים ננעלו לכתיבה.

כמובן החלטת המנהלים התקבלה מסתמא לאחר התלבטות ומחשבה רבה, אך חשבתי להעלות כאן צדדים בעד ונגד, אולי יהיה בדברים תועלת.

הסיבה הכי ברורה שמחמתה נקבעה החלטה זו היא כמובן הלכות לשון הרע וכבוד תלמידי חכמים. הדבר נובע מכך שכשמדובר ברבנים חיים יותר מצוי שיהיה מי שידבר בהם סרה עקב היותם מחוג אחר מחוגו, והרגשתו שזכותו לבקר את החכמים בני דורו. [יתכן (איני יודע בבירור ויתקנוני המנהלים אם אני טועה) שההחלטה הגיע לאחר פתיחת אשכול על אחד מגדולי דורנו שליט"א שהנהגתו חולקת על שאר הגדולים שליט"א, והיה ברור שאשכול כזה יתפתח למחוזות מכוערים].

עם זאת, אני סבור שהחלטה גורפת לאסור את העיסוק בגדולי דורנו היא למצער, כל עוד שומרים את כל כללי כבוד תלמידי חכמים ואת ההרגשה שאנו באים להתאבק בעפר רגליהם. כמה וכמה אשכולות בפורום זה על גדולים מגדולי דורנו הביאו לי ואני מניח שגם לאחרים תועלת מרובה. הכרת גדולים שאינם מבני חוגנו היא חשובה, ויש בה כדי להביא שקיקה להכירם גם מתוך תורתם. (למשל, הלכתי לשמוע שיעור מאת הגר"ד לנדו שליט"א רק בזכות שקראתי עליו כאן בפורום והשתוקקתי מאד לשמוע שיעור מפיו ולהכיר מקרוב את דרכו בלימוד). גם גדולים מהתחום החסידי הם פחות מוכרים לי ולשכמותי וחבל.

אין צורך להכביר במילין על גודל תועלת הכרת הגדולים, בפרט שכאן בפורום מלבד שהובאו חידושים מתורתם גם הובאו הרבה דברים שמאחורי הקלעים, שנותנים להכיר את הלך רוחו של הגדול, ויותר מקרבים אותנו להדבק בתורתם, הנהגותיהם ודרכיהם, ולהתחזק מהם. [למשל, כמה חיזוק אפשר לקבל מהאשכול על הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א, הגאון רבי שלמה פישר שליט"א, הגאון רבי אריאב עוזר שליט"א וכו']. וכי לא חבל ש"צריך" שגאונים וגדולים ילכו ח"ו לעולמם כדי שנזכה להכירם?

אי לכך, נפשי בשאלתי, האם במקום לשפוך את הקדרה עם התינוק, אולי ניתן לנסות למצוא את האיזון הנכון, שלא להיגרר לאבק לשון הרע וללשון הרע מצד אחד, אך לאפשר את הלימוד מדרכי הגדולים מצד שני, גם מדרכי הגדולים שחיים עמנו. ואדרבה, אלה הגדולים שחיים עמנו, מהם אנו יכולים ללמוד יותר מכל.
כדי למנוע הגררות ללשון הרע אולי ניתן לקבוע כללים שמי שיעבור עליהם יוסרו דבריו וכו' ואחרי כמה התראות יחסם מהפורום וכדו'. כמו כן, ניתן להחליט שדווקא על רבנים שידועה מחלוקת על שיטתם ודרכם יהיה אסור לפתוח אשכולות כדי לא להגיע ללשון הרע ולביזוי ת"ח.

לענ"ד, היות שהבעיות רבות כ"כ, לא שייך למחוק ולחסום כל פעם מחדש (כמו שכבר מן הסתם עשו המנהלים בכל פעם שראו לנכון), הצורה הכי נכונה היא מה שעשו - שיותר לא יהיו דיונים על רבנים חיים, וזהו.
אמנם יש מזה נזק כמו שכתבת, אבל התועלת מרובה עליו.

"למצוא איזון" אפשר או בפורום סגור עם סינון של הכותבים ואיכותם או בעבודה סיזיפית של עורכים למחוק ולערוך וכו' " + סאה בלתי נגמרת של התבכיינויות "למה מחקת לו ולא לי".
ובלעדיהם לא יכון ועל כן כאן לא יכון.

כמובן שזכותם הבלעדית של מנהלי הפורום לקבוע את צורת הפורום וכן מובן לכל שאין הם צריכים לתפקד כביבי סיטר לכמה ניקים מתפרעים אבל כמובן שקיבלתי החלטה זו בצער רבואפרש שיחתי היות שאני חושב שהרבה הרבה ממשתמשי הפורום ואני הקטן בתוכם הם בני חוגים שנתגדלו בסביבת בני חוגם בלבד ולכן ידיעתם מצוצמצמת מאוד בנוגע לגדולים אחרים ןע"י הפורום קבלנו פרספקטיבה נכונה למהותם וגדלותם של הרבה גדולי תורה ויראה ועתה כל זה יחסר לנו לכן אולי כן היה כדאי שמנהלי הפורום יקבעו חוקים ברורים וקצרים וכל ניק שעובר על כללים אלו יחסם לאלתר כך לא נצטרך להמנע מכל הידע הטוב והיפה שמצטבר כאן

נראה לי שהמנהלים הרגישו בכך שלפעמים הם בעצמם נסחפו לדיונים המלוכלכים האלו, ולכן הם החליטו לדון בזה דין "אין אפוטרופוס" ו"אל תאמין בעצמך".

גם אני מרגיש לפעמים כאב על שהייתי בין מקימיו ומנהליו של פורום באתר אחר, אשר הפך בתקופה מסוימת לפורום מלא בלשה"ר ושנאת ישראל וכו'.

דעת_האברך כתב:אי לכך, נפשי בשאלתי, האם במקום לשפוך את הקדרה עם התינוק, אולי ניתן לנסות למצוא את האיזון הנכון, שלא להיגרר לאבק לשון הרע וללשון הרע מצד אחד, אך לאפשר את הלימוד מדרכי הגדולים מצד שני, גם מדרכי הגדולים שחיים עמנו. ואדרבה, אלה הגדולים שחיים עמנו, מהם אנו יכולים ללמוד יותר מכל.
כדי למנוע הגררות ללשון הרע אולי ניתן לקבוע כללים שמי שיעבור עליהם יוסרו דבריו וכו' ואחרי כמה התראות יחסם מהפורום וכדו'. כמו כן, ניתן להחליט שדווקא על רבנים שידועה מחלוקת על שיטתם ודרכם יהיה אסור לפתוח אשכולות כדי לא להגיע ללשון הרע ולביזוי ת"ח.

ג"א מצטרף לבקשה, נדמה כי רוב הכותבים יודעים לכתוב במגבלות הנכונות.

מה קשור פה רוב? אתה רוצה לבטל איסור לשוה"ר בשישים?
במקום ציבורי שבו השבח מביא לידי גנאי גם המשבח עובר באיסור אבק לשוה"ר. ותל"מ ואכמ"ל.

לענ"ד היה כדאי לקבוע שאשכולות הנ"ל יהיו חסומים לתגובות כברירת מחדל, וייפתחו רק למי שיאושר לזה ע"י מנהלי הפורום. אך אינני יודע האם זה אפשרי מבחינה טכנית.
וגם באספקלריא ראוי לעשות סינון כיו"ב, מאחר שיש כמה כותבים שמגיבים בהשתלחויות חסרות טעם על הציבור החרדי באופן שמוציא את החשק להגיב על כמה וכמה נושאים חשובים.

שש ושמח כתב:וגם באספקלריא ראוי לעשות סינון כיו"ב, מאחר שיש כמה כותבים שמגיבים בהשתלחויות חסרות טעם על הציבור החרדי באופן שמוציא את החשק להגיב על כמה וכמה נושאים חשובים.

מצטרף, ובר מן דין יש כמה ניקים שמשתלחים בגדולי ישראל ומנהיגי העדה באופן בוטה, שאינו מכבד בכלל את הפורום.

סמבטיון כתב:

צולניק כתב:

דעת_האברך כתב:אי לכך, נפשי בשאלתי, האם במקום לשפוך את הקדרה עם התינוק, אולי ניתן לנסות למצוא את האיזון הנכון, שלא להיגרר לאבק לשון הרע וללשון הרע מצד אחד, אך לאפשר את הלימוד מדרכי הגדולים מצד שני, גם מדרכי הגדולים שחיים עמנו. ואדרבה, אלה הגדולים שחיים עמנו, מהם אנו יכולים ללמוד יותר מכל.
כדי למנוע הגררות ללשון הרע אולי ניתן לקבוע כללים שמי שיעבור עליהם יוסרו דבריו וכו' ואחרי כמה התראות יחסם מהפורום וכדו'. כמו כן, ניתן להחליט שדווקא על רבנים שידועה מחלוקת על שיטתם ודרכם יהיה אסור לפתוח אשכולות כדי לא להגיע ללשון הרע ולביזוי ת"ח.

ג"א מצטרף לבקשה, נדמה כי רוב הכותבים יודעים לכתוב במגבלות הנכונות.

מה קשור פה רוב? אתה רוצה לבטל איסור לשוה"ר בשישים?
במקום ציבורי שבו השבח מביא לידי גנאי גם המשבח עובר באיסור אבק לשוה"ר. ותל"מ ואכמ"ל.

לדבריך צריך לסגור את הפורום מכל וכל כי לא ימלט לשה"ר גם אם אין אשכולות על אנשים חיים תמיד זה גולש.

קראקובער כתב:לדבריך צריך לסגור את הפורום מכל וכל כי לא ימלט לשה"ר גם אם אין אשכולות על אנשים חיים תמיד זה גולש.

אין לנו אלא דברי חז"ל שאמרו מתוך שבחו וכו'

טוב עשו בהלחטתם ובנעילתם. [ומ"ש הרב פותח האשכול בלשון "יתכן" אינו. כי זה היה כבר קודם ואפשר לזהות בתגובות]
מכמה טעמים נוספים מלבד לשוה"ר.
כתוב דברים נפלאים על כמה לאוי"ט, וזה מספיק, ובלא"ה נגיע לאינפלציה שאחריתה ללא תחתית ותכלית.
כשם שיקבלו שכר על הדרישה כן יקבלו על הפרישה.

אני מוכרח לומר שהופתעתי מאד שיותר מחצי מהמגיבים תומכים בהחלטת ההנהלה. אני לתומי סברתי שרוב מנין ובנין של חברי הפורום דווקא יהיו בעד להמשיך לעסוק ברבותנו שעמנו לאוי"ט בהנהגותיהם, בדמותם ובתורתם, עם הגבלות כאמור כדי לא להגרר למקומות לא רצויים.
ובאמת יש להתלבט האם מדינא צריך להימנע מזה [על הצד שאולי יגיע איזשהו לשון הרע מן הדברים], או לאו, כי יש לפקפק בדבר ולומר שאין אנו אחראים על מי שיכתוב לשון הרע, אלא רק על עצמנו, ולעניין קריאת הלשון הרע יש לדון האם נאסרה הקריאה מחמת חידושו של החפץ חיים שמלבד איסור קבלה יש גם איסור שמיעה, או שמא אחרי שכבר פורסם לרבים אין איסור שמיעה אלא רק איסור קבלה, ומי שפרסם לשון הרע הקולר תלוי רק בצווארו.

שש ושמח כתב:לענ"ד היה כדאי לקבוע שאשכולות הנ"ל יהיו חסומים לתגובות כברירת מחדל, וייפתחו רק למי שיאושר לזה ע"י מנהלי הפורום. אך אינני יודע האם זה אפשרי מבחינה טכנית.
וגם באספקלריא ראוי לעשות סינון כיו"ב, מאחר שיש כמה כותבים שמגיבים בהשתלחויות חסרות טעם על הציבור החרדי באופן שמוציא את החשק להגיב על כמה וכמה נושאים חשובים.

יש גם כאלו שמשתלחים בציבורים אחרים, וגם זה מוציא את הטעם.

אוסיף שגם אני הפקתי תועלת רבה מכמה מהאשכולות המדוברים, בלי להיכנס לבעיות האפשריות.

דעת_האברך כתב:אני מוכרח לומר שהופתעתי מאד שיותר מחצי מהמגיבים תומכים בהחלטת ההנהלה. אני לתומי סברתי שרוב מנין ובנין של חברי הפורום דווקא יהיו בעד להמשיך לעסוק ברבותנו שעמנו לאוי"ט בהנהגותיהם, בדמותם ובתורתם, עם הגבלות כאמור כדי לא להגרר למקומות לא רצויים.
ובאמת יש להתלבט האם מדינא צריך להימנע מזה [על הצד שאולי יגיע איזשהו לשון הרע מן הדברים], או לאו, כי יש לפקפק בדבר ולומר שאין אנו אחראים על מי שיכתוב לשון הרע, אלא רק על עצמנו, ולעניין קריאת הלשון הרע יש לדון האם נאסרה הקריאה מחמת חידושו של החפץ חיים שמלבד איסור קבלה יש גם איסור שמיעה, או שמא אחרי שכבר פורסם לרבים אין איסור שמיעה אלא רק איסור קבלה, ומי שפרסם לשון הרע הקולר תלוי רק בצווארו.

הענין הוא לא רק לשה"ר.
יש ענין של כתיבה מכובדת ועניינית
וכיון שכמעט רוב החכמים החיים איתנו לאוי"ט יש המתנגדים להם, כמעט תמיד האשכול עובר לתגובות מלאות אמוציות שליליות וכו'
ג"א מסכים לנעילה והוא דבר נכון וראוי
אא"כ אפשר לקיים את האפשרות של שש ושמח שיהיו רק כאלה שמנהלי הפורום מכירים בהם מתגובתיהם בביה"מ וכו' יכולים להגיב

גם אני חשבתי לתומי שהיה בזה משב רוח מרענן שמעיד דווקא על חיותו של פורום לעומת עיתונים חרדים, בכותבם כאן גם על ת"ח החיים עמנו כיום, אבל יתכן שלפעמים זה חצה את גבולות הטעם הטוב, ולאו דווקא בגלל הגנות, אלא לפעמים גם בגלל השבח, כמו שאומרים "אחרי מות קדושים אמור" ולא בחיים חיותו, יש גבול להערצה חסרת פופורציות וגם זה פוגע באנשים ות"ח החיים עמנו יותר מאשר פוגע בהם החרפות האמינו לי!, אבל בסך הכל ג"א מצטרף לקריאה לפחות שוב את האפשרות להכיר אנשים וגדולים החיים איתנו, זה היה מעניין, ושווה לקחת את הסיכון, וכמובן אין ברירה צריך תמיד לשים את היד על הדופק הרגיש הזה, אבל לחסום מכל וכל לא כדאי, זו דעתי.

דעת_האברך כתב:ובאמת יש להתלבט האם מדינא צריך להימנע מזה [על הצד שאולי יגיע איזשהו לשון הרע מן הדברים], או לאו, כי יש לפקפק בדבר ולומר שאין אנו אחראים על מי שיכתוב לשון הרע, אלא רק על עצמנו

סמבטיון כתב:אין לנו אלא דברי חז"ל שאמרו מתוך שבחו וכו'

זו הלכה בח"ח שהמספר בשבח באופן שעלול לבוא לגנות עובר משום אבק לשוה"ר, ומה יש להתלבט בזה?
אתה רוצה לומר שזה לתועלת? טענה חלשה בעיני...

לענ"ד יש צד גדול של תועלת גם בביקורות.
שהרי הביקורות בד"כ ידועים במידה זו או אחרת, ואדרבה כך הם מלובנים בצורה תורנית.
וזו הזדמנות לשמוע אנשים מהרבה חוגים ובתי מדרשות, שלא תמיד אומרים את אשר על ליבם באופן ברור לאנשים מחוג אחר.
כמעט תמיד יהיו בעיות, אבל עדיין זה עדיף מאפשרויות אחרות.

מה שאני מאד מבין את המהנלים זה אם כבר נוצרת אינפציה של דיונים בעלי אופי כזה.

אני עדיין לא הבנתי מהו ההבדל בין רבנים חיים לאלו שהלכו לעולמם ז"ל.

כלומר, אולי ראוי למנוע פתיחת דיונים גם על רבנים שהלכו שנפטרו, במידה ויתכן והדיון יגלוש ללשון הרע וביזוי תלמידי חכמים.

אפשר לדעת מראש על אלו רבנים יש חשש שכזה. ברור שעל החפץ חיים זצ"ל, למשל, אפשר לפתוח אשכול ללא חשש שיגיע ללשון הרע וכדו'. אבל הבה ניקח דוגמא מאשכול שנפתח לאחרונה על רב ידוע שנפטר, הלא הוא הגאון ר' משה שפירא זצ"ל, ולמרבה הצער האשכול חרג למחוזות לא רצויים של ביקורת, רמזים לא נעימים וכדו'.

אין מה לדבר על רבנים שמשנתם הציבורית אינה מקובלת על הכל, כמו האדמו"ר ר' יואל מסטמר זצ"ל או הראי"ה קוק זצ"ל, שכמעט לא ימלט שבמהלך הדיונים יגלשו לביזוי תלמידי חכמים.

כללו של דבר, למה לנו להתחכם נגד מה שהורונו חז"ל "שמתוך שבחו בא לידי גנותו". הרי בפורום זה ראינו פעמים אין ספור כמה צדקו חכמינו בדבריהם.

גם אני בין המציעים, וזאת הצעתי: לפתוח תת פורום בפורום זה וזה יעסוק באשכולות על רבנים חיים, וכל תגובה לא תפורסם עד אשר יעבור תחת עין ביקורת האחראים כשם שעושים בתגובות שבאתרים כמו חבד שטורם, אתר התמונות ג'יי די אן ועוד. וכך יבא הכל על מקומו בשלום, אלו נהנים מאשכולות והכרת הרבנים החיים ואלו נהנים מרמה מכבודת ונקיה מכל רבב. בהצלחה

אב בחכמה כתב:גם אני בין המציעים, וזאת הצעתי: לפתוח תת פורום בפורום זה וזה יעסוק באשכולות על רבנים חיים, וכל תגובה לא תפורסם עד אשר יעבור תחת עין ביקורת האחראים כשם שעושים בתגובות שבאתרים כמו חבד שטורם, אתר התמונות ג'יי די אן ועוד. וכך יבא הכל על מקומו בשלום, אלו נהנים מאשכולות והכרת הרבנים החיים ואלו נהנים מרמה מכבודת ונקיה מכל רבב. בהצלחה

הג"ר משה שפירא זצ"ל
הג"ר נתן רוטמן, הג"ר מיכל זילבר, הג"ר אריאב עוזר שליט"א
ועוד הם כולם רבנים חיים שמתורתם אני לומד(מי מעט ומי יותר כמובן) שנודעתי אליהם פה, ויש עוד כמובן לכן צרם לי שנקבע החוק החדש כי מי יודע את מי עוד אני מפספס משום כך...
לכן הצעתו של אב שליט"א נשמעת כהכרעה גדולה וגם אני מצטרף.

גם לענ"ד חבל שלא לדון בחכמי דורנו החיים עמנו לאוי"ט, אם כי הדבר דורש פיקוח צמוד יותר מצד מנהלי האתר שליט"א כדי לשמור על רמה נאותה ולמנוע לשה"ר ושאר דברים שאינם ראויים. כמה וכמה תועלות גדולות בדיונים אלה חבל לאבד את העולם מפני השוטים.

האיסור אינו מוחלט, אפשר לבקש רשות מאותו רב שמבקשים לפותח עליו אשכול, כמש"כ הרב "אוצר החכמה".

כמו"כ לע"ע אין מניעה מלהתייחס לפועלו ולשיטתו של כל רב ואדמו"ר, סופר או הוגה דעות, כגון: שיטת החינוך של הרב יעקבסון, שיטת הלימוד והשינון של הגאון רבי יהושע כהן, ספריו של חיים ולדר, גישת האדמו"ר... בנוגע לטכנולוגיה החדשה, הגותו של...
או ביחס הפוך בשיא הניטרליות והרגישות: הגישה הראויה לפרשית...
בקיצור, מרחב התמרון ענק.
אפשר להתעודד.

אב בחכמה כתב:גם אני בין המציעים, וזאת הצעתי: לפתוח תת פורום בפורום זה וזה יעסוק באשכולות על רבנים חיים, וכל תגובה לא תפורסם עד אשר יעבור תחת עין ביקורת האחראים כשם שעושים בתגובות שבאתרים כמו חבד שטורם, אתר התמונות ג'יי די אן ועוד. וכך יבא הכל על מקומו בשלום, אלו נהנים מאשכולות והכרת הרבנים החיים ואלו נהנים מרמה מכבודת ונקיה מכל רבב. בהצלחה

הצעה יפה הצעת, שאחרים יטרחו ויכלו את חייהם בבהלה.
כנראה שהם מסרבים להצעה...

חיים כתב:האיסור אינו מוחלט, אפשר לבקש רשות מאותו רב שמבקשים לפותח עליו אשכול, כמש"כ הרב "אוצר החכמה".

כמו"כ לע"ע אין מניעה מלהתייחס לפועלו ולשיטתו של כל רב ואדמו"ר, סופר או הוגה דעות, כגון: שיטת החינוך של הרב יעקבסון, שיטת הלימוד והשינון של הגאון רבי יהושע כהן, ספריו של חיים ולדר, גישת האדמו"ר... בנוגע לטכנולוגיה החדשה, הגותו של...
או ביחס הפוך בשיא הניטרליות והרגישות: הגישה הראויה לפרשית... בקיצור, מרחב התמרון ענק. אפשר להתעודד.

נשמע מוזר... דמיין לך את פניו של הגרד"ל או הגרש"א שיבקשו מהם רשות לפתוח עליהם אשכול...הזוי
כמו כן פתחו על דרכו הלימודית (נושא מרתק... אותי לפחות) של הגר"ש אויערבך שליט"א ונסגר כלאחר יד

וכמובן שאין תלונות על המנהלים שנקטו בשיטה זאת או אחרת וזו זכותם המלאה.

ההצעה של כמה חברים שליט"א, לכתוב על ת"ח החיים עמנו רק את הטוב והחיובי, ולדלג על ביקורת אם ישנה, לצנזר כל טענה ופלוגתא שיש עליו. זה יוציא דמויות תלושות מהמציאות.
אינני רוצה לנקוב בפרטים ושמות, אבל ברור שיש כאלו שלצד מעלות רמות יש להם גם צדדים שנויים במחלוקת רבה. וכשהם כפי שהם באמת, יש "בחירה" ללכת אחריהם או שלא, וכל אחד ישאל רבותיו או את היצר טוב שלו...
ולהמציא כאלו אישים באופן סינטטי, להעביר עליהם פוטושופ, זה ממש לא מתאים לתכלית הידיעה. זה זיוף שעדיף להימנע מלהגיע לרמה שכזו.


מה תאמרו?
לפתוח אשכולות חיוביים ורק על כאלו שאין עליהם שום ביקורת ושום טענה מלכתחילה. כמו... וכמו...
זה ג"כ לא הוגן.
מפני שתלמידים של אחרים, ירצו לפתוח על דמויות שהם מכירים ומעריצים, ואז יחסמו אותם, ויהיה איפה ואיפה, וטרוניות ומחלוקת וכו'. ואידך זיל וחלום.

אני חושב שיש חשיבות מיוחדת לפתוח אשכולות על אנשים החיים איתנו היום. יש כיום הצפה של גדולים בכל החוגים, וחשוב לאדם לדעת להבחין בין תכלת לקלא אילן. לדעתי מצוה רבתי לכתוב את הלשון הרע על אנשים גדולים, כדי שאדם ישפוט לנכון מה לקרב ומה לרחק. אה"נ שאשכולות כאלו יכולים לגלוש מהר מאד לתחומים לא רצויים, ובשביל זה יש מנהלים שיעמדו על המשמר. דוקא אשכולות אלו יש בכוחם לעשות סדר בתוך הציבור החרדי, כי כשישמעו אנשים מה שיש לשמוע על כל מיני אנשים, אז כל מיני שאלות וקושיות שיש לאנשים על כל מיני תופעות יתורצו מאליהם.

עזריאל ברגר כתב:נראה לי שהמנהלים הרגישו בכך שלפעמים הם בעצמם נסחפו לדיונים המלוכלכים האלו, ולכן הם החליטו לדון בזה דין "אין אפוטרופוס" ו"אל תאמין בעצמך".

גם אני מרגיש לפעמים כאב על שהייתי בין מקימיו ומנהליו של פורום באתר אחר, אשר הפך בתקופה מסוימת לפורום מלא בלשה"ר ושנאת ישראל וכו'.

כל התומכים בביטול האיסור - לא התייחסו לטענתי הזאת, שהמנהלים בעצמם עלולים להיסחף בלשה"ר, וכפי שכמדומני כבר קרה בעבר.

האם אין בהודעה זו משום לשה"ר?

נשר כתב:האם אין בהודעה זו משום לשה"ר?

זו מילתא דמתאמרא באפי תלתא ובאפי מרה.
וגם הוא לתועלת,
וגם צ"ע אם זה גנאי או שבח שהם תפסו את עצמם ומקיימים "מודה ועוזב".

אבל אכן י"ל שעברתי על האיסור לדבר על רבנים שליט"א...

גם המנהלים הם רבנים חיים שליט"א


ואם זה גלש לדיון על דמותם, יש לנעול את האשכול.

תוכן כתב:לדעתי מצוה רבתי לכתוב את הלשון הרע על אנשים גדולים, כדי שאדם ישפוט לנכון מה לקרב ומה לרחק.

פורום מיוחד לשפוט את הגדולים...
ואולי גם נכריע במחלוקות שיש ביניהם?
ואם שגינו לא נורא- נאשים את המנהלים שלא עמדו על המשמר...

יש הרבה אנשים הנקראים "גדולים" שעושים מעשה "קטנים", ומצוה גדולה לפרסם זאת, כדי שאנשים ידעו להזהר. אין אנחנו שופטים את "הגדולים" אלא את "הקטנים". ואם אדם גדול מתווכח עם אדם קטן, זכותם של הסובבים לדעת מי מי.

אדרבה. קריינא דאיגרתא וכו'.
תפתח פורום מיוחד לענין חשוב זה.

ומדוע כי נטפלת לפו' אוצה"ח???

תוכן כתב:יש הרבה אנשים הנקראים "גדולים" שעושים מעשה "קטנים", ומצוה גדולה לפרסם זאת, כדי שאנשים ידעו להזהר. אין אנחנו שופטים את "הגדולים" אלא את "הקטנים". ואם אדם גדול מתווכח עם אדם קטן, זכותם של הסובבים לדעת מי מי.

ודאי שמועיל מאד לדעת מי קטן ומי גדול, השאלה מי יחליט:
האם פלוני הוא דעת תורה צרופה, או אלמוני שסבור שהראשון הוא....
האם דרכו של פלוני בלימוד היא הראויה, או של זולתו שסבור שאין דרך בלתי המסור לו מאבותיו...
האם אדמו"ר פלוני הוא ה.... או אחיו....
ואם היינו יכולים להכריע את כל הספקות לבדנו לא היינו צריכים את עיני העדה.
מקוה שהבהרתי די הצורך.

בשביל זה יש את המנהלים שאמורים לצנזר טיעונים קטנוניים ולא רלוונטים. יש הרבה בעיות בציבור החרדי (וגם הרבה דברים נפלאים, אבל לא על זה אנו מדברים כרגע), זה היה עוזר מאד אם היה סדר כל שהוא ב"גדולים" ובגבאים ובמשבקים. חשוב לציבור לדעת, שיש ת"ח שיושבים בפינה משקיעים כל רגע בתורה ובעבודה, בעלי מידות תרומיות, בעלי שכל ישר. חשוב גם לדעת, שהגבאים כבר מתחילים להסתובב מסביבם, כדי להיות קרובים לצלחת כשקרנם עולה. (את כל זה ראיתי בעצמי.) לדעתי חשוב לדעת את הדברים האלה ולפרסמם.

תוכן כתב:בשביל זה יש את המנהלים שאמורים לצנזר טיעונים קטנוניים ולא רלוונטים. יש הרבה בעיות בציבור החרדי (וגם הרבה דברים נפלאים, אבל לא על זה אנו מדברים כרגע), זה היה עוזר מאד אם היה סדר כל שהוא ב"גדולים" ובגבאים ובמשבקים. חשוב לציבור לדעת, שיש ת"ח שיושבים בפינה משקיעים כל רגע בתורה ובעבודה, בעלי מידות תרומיות, בעלי שכל ישר. חשוב גם לדעת, שהגבאים כבר מתחילים להסתובב מסביבם, כדי להיות קרובים לצלחת כשקרנם עולה. (את כל זה ראיתי בעצמי.) לדעתי חשוב לדעת את הדברים האלה ולפרסמם.

לפעמים,
למקרא כל מיני הודעות של אנשים גדולים ומורמים מעם ש"עקב בעיות רבות בציבור החרדי" ורצונם ל"עשות סדר כל שהוא בגדולים",
עולים בי הרהורי כפירה רח"ל,
שמא טעה ח"ו הקב"ה ומסר את עולמו לשומרים הלא נכונים,
ובמקום חזו"א 5 ולמעלה בקודש חנן 10 ולמעלה בקודש ראב"ד 27,

היה צריך קוב"ה להתבונן בהודעות שמתפרסמות כאן חדשים לבקרים, עם כל מיני רעיונות איך לתקן את הישיבות ואת הציבור ועוד שאר ירקות. - הצד השוה שבהן שכולן מרור - ואז לדעת מי הגדולים האמיתיים בכל דור, ואיה מקום משכן כבודם, בפורום הנכבד דכאן.
ובכל שאלה שתעלה מעתה, יפתחו ראשי הישיבות את העצות החכמות שמעלים כאן מדי פעם, מדוע יש לבחורים משברים וכו' וכו' והכל יהיה פשוט כ"כ, ולא כמו עכשו שהכל בלגן והציבור החרדי מלא בבעיות ובכשלונות וכו' וכו', פשוט בזבוז זמן.

בקיצור,

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תוכן כתב:שוב, אני לא מבין על מה יצא הרעש. אני מבקר את ר' שטיינמאן ח"ו או למעלה בקודש רבותינו גאונינו. אני חושב אבל שחשוב להצביע על אנשים שאינם ראויים לאותו איצטלא. מה יכול להיות בדבר כזה, מעבר לבעיה שהביקורת תצא מכלל שליטה, שבשביל זה יש את חברי ההנהלה.

אולי תוכל על דרך משל להסביר כוונתך. קשה לי להבין איך אפשר להעביר ביקורת כזו (שרב פלוני אינו ראוי לאותה איצטלא) מבלי לעבור על איסור לשה"ר.

למשל, נניח שרב פלוני מכריז שדבר א' אסור לעשות כן משום טעם כך וכך. ויש לך ידיעה נאמנה שהוא עצמו אינו חושש לזה. הרי שמצוה לפרסם דבר כזה, כדי לדעת במי מדובר.

תוכן כתב:למשל, נניח שרב פלוני מכריז שדבר א' אסור לעשות כן משום טעם כך וכך. ויש לך ידיעה נאמנה שהוא עצמו אינו חושש לזה. הרי שמצוה לפרסם דבר כזה, כדי לדעת במי מדובר.

בוא נאמר שהוא מכריז שאסור להשתמש בטלפון שאינו כשר. וידוע לך בידיעה נאמנה שהוא משתמש באחד שכזה. האם מותר לך לספר זאת בקהל עם?
כי שמא יש לו היתר מיוחד לכך. למשל אולי יש לו ילד חולה שהטיפול בו מצריך טלפון כזה, או אולי סיבה אחרת?
הרי עבירה יש כאן, מצוה אין כאן.