עמוד 1 מתוך 1

יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: א' פברואר 19, 2017 8:04 pm
על ידי יושב ירושלים
מכבר תמהתי על היחס המזלזל והנלעג של הרבה יראים ושלמים לכל העניין הנ"ל, אשר פשיטא להם כביעתא בכותחא, שכל זה הוא עניין למלך המשיח ואינו שייך אילינו כלל, וכל המדבר מזה הרי הוא בעיניהם כמתעתע, ומזניחין ומזיחין ומזחיחין אותו, דהנה רבותינו חכמי ישראל המובהקים אשר מימיהם אנו שותים בכל מקום דנו בעניינים אלו בכובד ראש, ולא העלו על קצה דעתם לפטור מלעסוק בזה עד ביאת גוא"צ, כמבואר בת' חת"ס [יו"ד רל"ו] במכתב שכותב לחותנו מרן הגרעק"א וז"ל שם בתחילת המכתב:
יקרת קדשו הגיעני ומ"ש מו"ח הגנ"י לבקש משרי ירושלי' ליתן רשות להקריב הוא קפדן גדול כי ההוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל כי שם נבנה בית עבודה שלה' ואומרי' שאבן שתייה באמצע הכיפה ההיא ולא יקרב שם איש זר שאינו מאומנתם ועכ"פ מ"ש מו"ח הגנ"י מה נעשה מטומאה ויחוסי כהונה ואבני חשן...
וכן מרנא החזו"א כתב בתו"ד [אהע"ז ב' ז'] בפשיטות:
לכן בזה"ז אי איתיהיב רשות להקריב ק"פ אין לבטל בשביל כהן מיוחס
הרי שתלה כל העניין ב'איתיהיב רשות', ואפי' אותם חכמים שנתנגדו לזה בזמנו כגון ה'עבודה תמה', לא התייחסו בלגלוג ובביטול אלא להיפך כמבואר בלשונו המצורף למטה, ומ"מ דעת רבותינו הנ"ל אשר מימיהם אנו שותים היתה לחיוב. אחר כ"ז נפשי בשאלתי כיצד נתאזרחה השקפה זו בקרב רבים משלומי אמוני ישראל? האם הוא בהכוונת רבותינו שלימדו כן דלא כהחת"ס והגרעק"א והחזו"א, או"ד אינו אלא בורות וחסרון ידיעה כיוון שלא נתעסקו בזה?

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: א' פברואר 19, 2017 8:16 pm
על ידי קראקובער
לא נראה שהחזו"א עסק בפן המעשי.

ונכדו של החת"ס הרב שמעון סופר המשיך בעניין.
http://the--temple.blogspot.co.il/2014/ ... 9.html?m=1

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: א' פברואר 19, 2017 8:44 pm
על ידי יושב ירושלים
קראקובער כתב:לא נראה שהחזו"א עסק בפן המעשי.

לא כתבתי שעסק באופן המעשי, אבל יחסו היה יחס ענייני ומכבד, ולא ראה דבר זה כהילכתא למשיחא.

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 2:15 am
על ידי קו ירוק
לא יחס עניני ומכובד, אלא יחס תורני.
אך כהלכה ולא למעשה, ולכן התסייגו מר' צבי הירש קלישער.
לעומת זאת משמע מלשונך, שיש שמזלזלים על הרעיון. ולא הוא. מזלזלים במי שתומך לחזור לרעיון המעשי, אחרי שר' צבי הירש קלישער כבר נדחה...

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 8:39 am
על ידי יושב ירושלים
קו ירוק כתב:לא יחס עניני ומכובד, אלא יחס תורני.

צודק.
קו ירוק כתב:אך כהלכה ולא למעשה, ולכן התסייגו מר' צבי הירש קלישער.
לעומת זאת משמע מלשונך, שיש שמזלזלים על הרעיון. ולא הוא. מזלזלים במי שתומך לחזור לרעיון המעשי, אחרי שר' צבי הירש קלישער כבר נדחה...

כמו שכתבתי למעלה מרנן החת"ס והגרעק"א לא הסתייגו מרצ"ה קלישער כמבו' שם, עיקר הנושא הוא שיש רבים שמזלזלין על עצם הרעיון לחדשו קודם ביאת משיח מבחינה עקרונית ולא משום הבעיות ההלכתיות שאולי ישנם, ועל דא קאתינא, האם מצאנו מי מרבותינו המובהקים שהתייחס בצורה כזו???

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 9:12 am
על ידי קו ירוק
'העקרונית' היא משום שרצ"ה קלישר דן בקרקע לפני רבותיו אבל לא המרה פהם.
ואילו כיום ישנם גם אנשים ה'יודעים' יותר מרבותיהם, ואילו נתנה להם הרשות החוקית היו מצפצפים על רבותיהם (כפי שקרה לפני עשור), וכפי שקורה היום לגבי העלייה להר.
המזלזלים, אינם מזלזלים ברעיון, מי שעסוק בעניני קדשים מגיע גם לנידון הזה כדרכה של תורה,
לענ"ד הזלזול נובע מפאת שקיימים כיום אנשים שדנים מחדש על מה שכבר נחשב כטאבו, כהלכה למעשה ולב יודע מרת נפשו, שבדור יתום זה כל המחולל מחבירו דעתו גדולה יותר! מפחד הזה, מרחיקים מהענין. ולא מצד שסוגיית הקרבה בטומאה והקרבה במקום שאין מזבח איננה סוגיא חשובה.

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 3:57 pm
על ידי יושב ירושלים
קו ירוק כתב:'העקרונית' היא משום שרצ"ה קלישר דן בקרקע לפני רבותיו אבל לא המרה פהם.

הרצ"ה קלישר לא נאלץ מעולם להמרות פי רבותיו, מהסיבה הפשוטה ביותר שהם סברו כמותו, כמבואר בתשובה הנ"ל שהגרעק"א רצה לשלוח בקשה לשרי ירושלים שיתנו להקריב.
קו ירוק כתב:ואילו כיום ישנם גם אנשים ה'יודעים' יותר מרבותיהם, ואילו נתנה להם הרשות החוקית היו מצפצפים על רבותיהם (כפי שקרה לפני עשור), וכפי שקורה היום לגבי העלייה להר.

למה לערבב נושאים? [דרך אגב, סתם בשביל הסקרנות, מה היה לפני עשור?]
קו ירוק כתב:המזלזלים, אינם מזלזלים ברעיון, מי שעסוק בעניני קדשים מגיע גם לנידון הזה כדרכה של תורה,
לענ"ד הזלזול נובע מפאת שקיימים כיום אנשים שדנים מחדש על מה שכבר נחשב כטאבו, כהלכה למעשה ולב יודע מרת נפשו, שבדור יתום זה כל המחולל מחבירו דעתו גדולה יותר! מפחד הזה, מרחיקים מהענין. ולא מצד שסוגיית הקרבה בטומאה והקרבה במקום שאין מזבח איננה סוגיא חשובה.

אני דיברתי על כאלה שמתמיהים על עצם העלאת הנושא כנושא שמוטל עלינו ולא כנושא ששייך למשיח, מתוך כל המלל כאן עדיין לא הסברת האם אתה מסכים עם טיעון זה או לא. דבר נוסף אני שואל: מיהו בדיוק החכם הנ"ל שהחשיב את העניין כטאבו [רמז: לא החת"ס והגרעק"א]???

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 4:11 pm
על ידי קראקובער
מאד פשוט כל הרבנים שגרו בארץ הבינו בניגוד לאלו בחו"ל שהקרבת פסח פירושו מלחמת עולם עם המוסלמים וכפי שהסביר ר' חיים זוננפלד לר' שמעון סופר וממילא זה פשוט ירד מסדר היום הציבורית.

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 4:27 pm
על ידי יושב ירושלים
קראקובער כתב:מאד פשוט כל הרבנים שגרו בארץ הבינו בניגוד לאלו בחו"ל שהקרבת פסח פירושו מלחמת עולם עם המוסלמים וכפי שהסביר ר' חיים זוננפלד לר' שמעון סופר וממילא זה פשוט ירד מסדר היום הציבורית.

עוד פעם מדובר על טענה צדדית אחרת [שכיום שעמ"י שולט במקום לענ"ד לא שייכת, ועכ"פ א"א להוכיח כן ממה שאמרו בזמנו], אבל אני שואל על ההשקפה העקרונית שאומרים שזה שייך למשיח. ד"א אשמח למקור על ד' הרב זוננפלד הנ"ל, כיוון שההסבר הנ"ל נראה קצת מוזר לאור המצב בזמנם שפשוט לא היה סיכוי שהיו נותנים לעשות כזה דבר.

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 4:31 pm
על ידי קראקובער
שאלת למה זה לא בתודעה ציבורית אז קבלת תשובה ואף אחד (לפחות אצל הלומדים) לא חושב שלפני המשיח יגיע זה יקרה.
(אתה יכול להתווכח על זה גופא אם זה נכון שזה לא אפשרי היום)

מתוך המכתב לרבי שמעון סופר.

"ולבד זה הנה מקום מקדשנו שועלים הלכו בו, ונמצא כולו בידי הערבים מקדמת דנא דקיימי עלן ככסלא לאוגיא [שעומדים עלינו כתלולית העפר מעל לערוגה. א"ס] ושמועות בדויות על דבר רצון של היהודים לקחת מידם את הר הבית כבר גרם שנאה רבה ומשטמה מצד הערבים עלינו, ומכל שכן חס ושלום אם באמת יגלו היהודים דעתם על זה, והיה חס ושלום למשיסה יעקב, ולכן עלינו לחכות לישועת השם ולהתפלל אליו יתברך שישלח לנו משיחו ויגל לבנו בישועתו במהרה בימינו אמן".

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 6:01 pm
על ידי יושב ירושלים
יושב ירושלים כתב:מכבר תמהתי על היחס המזלזל והנלעג של הרבה יראים ושלמים לכל העניין הנ"ל, אשר פשיטא להם כביעתא בכותחא, שכל זה הוא עניין למלך המשיח ואינו שייך אילינו כלל,

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 20, 2017 6:08 pm
על ידי יושב ירושלים
קראקובער כתב:שאלת למה זה לא בתודעה ציבורית אז קבלת תשובה ואף אחד (לפחות אצל הלומדים) לא חושב שלפני המשיח יגיע זה יקרה.
(אתה יכול להתווכח על זה גופא אם זה נכון שזה לא אפשרי היום)

אני מדבר על הבנה עקרונית נפוצה שאנחנו לא מצווים בזה.

קראקובער כתב:מתוך המכתב לרבי שמעון סופר.

"ולבד זה הנה מקום מקדשנו שועלים הלכו בו, ונמצא כולו בידי הערבים מקדמת דנא דקיימי עלן ככסלא לאוגיא [שעומדים עלינו כתלולית העפר מעל לערוגה. א"ס] ושמועות בדויות על דבר רצון של היהודים לקחת מידם את הר הבית כבר גרם שנאה רבה ומשטמה מצד הערבים עלינו, ומכל שכן חס ושלום אם באמת יגלו היהודים דעתם על זה, והיה חס ושלום למשיסה יעקב, ולכן עלינו לחכות לישועת השם ולהתפלל אליו יתברך שישלח לנו משיחו ויגל לבנו בישועתו במהרה בימינו אמן".

יישר כח על הציטוט המדוייק. אכן בזה מתיישבת תמיהתי הנ"ל, שכן הוא לא דן על האפשרות המעשית להקריב, שכפי שמבאר אינה שייכת כלל כיון שהוא כולו ביד הערבים, הוא מדבר רק על הדיבורים וגילוי דעת על זה שיגרור משטמה. ואולי אפי' אפש"ל שבאמת אם היה בידו להקריב לא היה מתחשב בזה, וכמבואר בעזרא [ג, ג] "וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָיו כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיי עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב".

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: א' פברואר 26, 2017 3:20 pm
על ידי דרומי
לאחר מלחמת ששת הימים פרסם האדמור מחבד את דעתו שיש להימנע מלהיות בערב פסח וכן בפסח שני בסמיכות לירושלים, כי יתכן ומוטלת החובה להקריב קרבן פסח וזה איסור כרת כו'.

וראיתי פעם מכתבים של הגרש"י זוין, שהיה בעצמו חסיד חבד, ובכל זאת התווכח עם רבו בענין זה ותמה מאוד בפניו כיצד הוא דורש מרבע מיליון אנשים לנדוד מבתיהם בערב פסח.

בכל מקרה, החסידים הגדולים באמת נהגו כך ויצאו מירושלים בערב פסח, עד שהגיעה מלחמת יום הכפורים ואז הודיע האדמור שהמצב השתנה לרעה והדיבורים על הקרבת קרבן אינם מעשיים עוד כך שאין צורך לחשוש לזה.

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: א' פברואר 26, 2017 3:30 pm
על ידי הגיונות
דרומי כתב:וראיתי פעם מכתבים של הגרש"י זוין, שהיה בעצמו חסיד חבד, ובכל זאת התווכח עם רבו בענין זה ותמה מאוד בפניו כיצד הוא דורש מרבע מיליון אנשים לנדוד מבתיהם בערב פסח.

הגרש"י זוין לא היה חסיד חב"ד סטנדרטי לאדמו"ר זצקו"ל (בפרט עפ"י המקובל כיום). ובכ"ז את מכתבו פתח הרב זוין: "אבקש סליחת כ"ק שליט"א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ"ל. תורה היא וללמוד אני צריך".

נכדו של הגרש"י זוין, הרב נחום זוין, מספר כי פעם שאל את סבו מדוע הוא אינו יוצא מירושלים, כפי שהציע האדמו"ר: "הסבא השיב לי, אם הרבי היה אומר את זה כהוראה של רבי - הרי שהיינו יוצאים מיד; אולם לאחר שכאן הרבי כתב זאת מנימוקים הלכתיים, ויש בזה ספק וספק ספיקא, הרי שאפשר להקל בזה”.

סקירה על הפולמוס שבין האדמו"ר לגרש"י זוין כתב הסופר ר' בצלאל לנדוי ע"ה בשני מאמריו בעיתון 'המודיע' של שנת תש"נ.

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: א' פברואר 26, 2017 3:40 pm
על ידי דרומי
מה שמעניין הוא שדוקא הגרש"י זוין היה ידוע כנוטה לציונות, ואילו האדמור מחבד התנגד לה - וכמדומני שגם בנושא זה היו חילופי מכתבים ביניהם - והנה כשהאדמור מוציא פסק הלכה שמבוסס על הנצחון ה'ציוני', הגרש"י זוין מנסה להניאו....

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 27, 2017 4:13 pm
על ידי יושב ירושלים
דרומי כתב:לאחר מלחמת ששת הימים פרסם האדמור מחבד את דעתו שיש להימנע מלהיות בערב פסח וכן בפסח שני בסמיכות לירושלים, כי יתכן ומוטלת החובה להקריב קרבן פסח וזה איסור כרת כו'.

מעולם לא הבנתי פשרה של הוראה תמוהה זו, ממ"נ, אם הוא סבור כי אכן באפשרותנו מבחינה הלכתית ומציאותית להקריב קרבן פסח, שיפרסם את דעתו כי אכן יש להקריב קרבן פסח, ואם לאו אין שום צורך לצאת כי הרי אנוסים אנו?

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 27, 2017 4:16 pm
על ידי דרומי
האם מעולם לא ראית בהלכה דברים שיש בהם ספק ואינם מוכרעים?

ברור שלהקריב בפועל זו אחריות כבדה ונכנסים להרבה שאלות מסובכות כמו מהיכן נשיג בגדי כהונה וכו' וכו'. אבל מצד שני זה לא ממש בגדר אונס. לכן הפתרון הוא להימנע ולהיות בדרך רחוקה

כל הלכות ברכת הנהנין מלאים בדברים שראוי להימנע מהם מחמת הספק, וכאן כשמדובר על ענין שיש בו עונש כרת הדבר חמור יותר

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 27, 2017 5:21 pm
על ידי איש גלילי
לכאורה טעמו של אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצללה"ה היה, מפני שכל זמן שלא הקרבנו את הפסח מפני שהאומות מנעו בעדנו, הרי טענתנו לקב"ה: הסר מעלינו עול האומות!
אבל בשעה שאיננו מקריבים כי אחינו מונעים בעדנו, הרי כשנטען כמו שטענו בימי האומות - יהיה קטרוג ח"ו על בני ישראל.

Re: יחסם של חכמי ישראל לחידוש עבודת הקרבנות

פורסם: ב' פברואר 27, 2017 6:23 pm
על ידי סגי נהור
דרומי כתב:ברור שלהקריב בפועל זו אחריות כבדה ונכנסים להרבה שאלות מסובכות כמו מהיכן נשיג בגדי כהונה וכו' וכו'. אבל מצד שני זה לא ממש בגדר אונס. לכן הפתרון הוא להימנע ולהיות בדרך רחוקה

לא צריך להגיע לזה. בראש ובראשונה יש אומרים שאין מקריבים קרבנות כשאין הבית בנוי, כפי שציין להדיא בדבריו, וההוראה לצאת מירושלים היתה רק מצד החשש לדעות האחרות.