פורום אוצר החכמה

ואם כן, איך קובעים מי הוא זה ואי זה הוא?

עיין בדברי ישא ברכה כאן וכאן. ואין לי אלא להצטרף אליו.

שאלת תם: מה המקור הראשוני של המלה 'השקפה', והעובדה שהיא נחשבת למשהו הנפרד משאר חלקי התורה?...

השרוש שק"ף בא בתורה מספר פעמים, ועליו אמרו חז"ל: "כל השקפה לרעה".

לייטנר כתב:השרוש שק"ף בא בתורה מספר פעמים, ועליו אמרו חז"ל: "כל השקפה לרעה".

ועל פי הפשט - להשקיף - פירושו להסתכל מלמעלה למטה, או אולי ליתר דיוק - להסתכל ממקום גבוהה למקום נמוך.

איתן כתב:

לייטנר כתב:השרוש שק"ף בא בתורה מספר פעמים, ועליו אמרו חז"ל: "כל השקפה לרעה".

ועל פי הפשט - להשקיף - פירושו להסתכל מלמעלה למטה, או אולי ליתר דיוק - להסתכל ממקום גבוהה למקום נמוך.

יש לך מקור לכך שהשקפה היא מלמעלה למטה ולא להיפך? (וישקף ה' אל מחנה מצרים).
רש"י מפרש וישקף: ויבט.

לפשוטו של מקרא, למעט שניים או שלושה מקומות, כל האזכורים של השקפה בתנ"ך הם ממקום גבוה (שמים, הר, חלון) אל מקום נמוך.

למה אתה אומר כך. יש שמונה מתוך 22.

פלתי כתב:

איתן כתב:

לייטנר כתב:השרוש שק"ף בא בתורה מספר פעמים, ועליו אמרו חז"ל: "כל השקפה לרעה".

ועל פי הפשט - להשקיף - פירושו להסתכל מלמעלה למטה, או אולי ליתר דיוק - להסתכל ממקום גבוהה למקום נמוך.

יש לך מקור לכך שהשקפה היא מלמעלה למטה ולא להיפך? (וישקף ה' אל מחנה מצרים).
רש"י מפרש וישקף: ויבט.

אני שמעתי את הפירוש הזה ממו"ר הרב אליהו טבגר. מה המקור שלו, והאם הגיע לפירוש הזה מעיון עצמאי בפסוקים - איני יודע.

אוצר החכמה כתב:למה אתה אומר כך. יש שמונה מתוך 22.

בא נראה (על סדר הקונקורדנציה של אבן שושן).

1)משלי פרק ז

(ז) כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי:

חלון - מקום גבוה.

2)תהלים פרק פה

(יב) אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף:

שמים - מקום גבוה.

3) שופטים פרק ה

(כח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו:

חלון - מקום גבוה.

4) שמואל ב פרק ו

(טז) וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ:

חלון - מקום גבוה.

5)ירמיהו פרק ו

(א) הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל:

אכן יש לעיין מה הכוונה המדוייקת בפסוק. ואיפה בדיוק הצפון שממנו (דרכו) תגיע הרעה. (אני תמיד חשבתי שעל דרך הפשט הכיבוש מסהר הפורה תמיד מגיעים מצפון - כדי שלא לעבור דרך מדבר הירדני).

6)דברי הימים א פרק טו

(כט) וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית ה' בָּא עַד עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ:

חלון - מקום גבוה.

7)במדבר פרק כא

(כ) וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן:

הכוונה שהפסגה הייתה נראית ע"פ הישימון, או שאני טועה?

8) במדבר פרק כג

(כח) וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן:

ראש הר פעור נשקף (נראה) על פני הישימון. ראש הר - מקום גבוה.

9)שמואל א פרק יג

(יח) וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה:

גבול הנשקף מתוך הגיא, שהוא מקום נמוך?

10)שיר השירים פרק ו

(י) מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת:

דעת מקרא מביאים שני פירושים מאי שחר - אור הבוקע לפני עלות שמש וכוכב נוגה. שניהם למעלה. אור של שמש גם - למעלה מהאופק ומאדם הרואה אותו.

11) תהלים פרק יד

(ב) ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים:

שמים - מקום גבוה.

12)תהלים פרק נג

(ג) אֱ-לֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים:

שמים -מקום גבוה.

13) תהלים פרק קב

(כ) כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ ה' מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט:

שמים - מקום גבוה.

14) איכה פרק ג

(נ) עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם:

שמים - מקום גבוה.

15) בראשית פרק יט

(כח) וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן:

בדום ועמורה נמצאים בעמק ים המלח.

16) בראשית פרק כו

(ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:

חלון - מקום גבוה.

17)שמות פרק יד

(כד) וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם:

מאיפה השקיף ה'? מעמוד אש וענן, או משמים? ממה נפשך ממקום גבוה.

18)שמואל ב פרק כד

(כ) וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה:

הגורן היה על הר הבית, שללא ספק מקום גבוה.

19)מלכים ב פרק ט

(ל) וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן:

חלון - מקום גבוה.

20)בראשית פרק יח

(טז) וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם:

סדום נמצאת במקום נמוך.

21)מלכים ב פרק ט

(לב) וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל הַחַלּוֹן וַיֹּאמֶר מִי אִתִּי מִי וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים:

חלון - מקום גבוה.

22)דברים פרק כו

(טו) הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

שמים - מקום גבוה.

5) קצת לא מובן, ואני שומע טענות על 10). אך מה הבעיה עם השאר?

לא ברור. אם הדבר הנשקף נמצא למעלה, הרי שהמשקיף נמצא למטה. לא כך?

סגי נהור כתב:לא ברור. אם הדבר הנשקף נמצא למעלה, הרי שהמשקיף נמצא למטה. לא כך?

הערה צודקת. אך לכאורה כמו שמי שמשקיף - משקיף לרחוק משום שנמצא למעלה. כך גם אומרים על דבר שעומד על מקום גבוה ולכן נראה היטב - שהוא נשקף.

נ.ב. קטע מספר השרשים לרד"ק.

הרב איתן למה חלון הוא מקום גבוה?
ברור שאם כל מקום שכתוב בו השקפה תגיד שהמקום הוא גבוה ייצא לך שהשקפה היא ממקום גבוה.
ארונה היה באותו גובה של דוד לפי המפרשים הוא השקיף ממקום מחבואו.
ועכשיו תספור שוב ותמצא 8.

אוצר החכמה כתב:הרב איתן למה חלון הוא מקום גבוה?
ברור שאם כל מקום שכתוב בו השקפה תגיד שהמקום הוא גבוה ייצא לך שהשקפה היא ממקום גבוה.
ארונה היה באותו גובה של דוד לפי המפרשים הוא השקיף ממקום מחבואו.
ועכשיו תספור שוב ותמצא 8.

אכן - יש גם חלונות בקומה הראשונה, אבל... נדון על האזכורים של השקפה מהחלון במקרא.
1) אכן לא מוכח שהחלון שם לא בקומה הראשונה. אמנם הלא ספר משלי נכתב ע"י שלמה המלך ועיין בפיסקא הבאה.
3) (אם סיסרא) 4) (מיכל) 6) (מיכל) 16) (אבימלך) הלא דרך מלכים ונכבדים שמשקיפים על הנוף היפה מלמעלה מקומה הגבוה או מהמרפסת, או שאני טועה? איפה החדרים היקרים במלון, לא אלו עם הנוף היפה? מה גם, שאם סיסרא ומיכל ללא ספק ניסו לצפות לרחוק.
חלון של איזבל - 19) ו21) - וודאי מקום גבוה. הלא גם כתוב שיהוא נשא עיניו אל החלון. וגם זרקו אותה משם, כך שהיא מתה. וכמו כן גם היא הייתה מלכה, מה גם שללא ספק חששה לחייה.
אז 1) אכן לא מוכח. 3),4),6), 16) אפשר לפרש בנקל. 19) ו20) מוכח ללא צל של ספק.

בקיצור כמו שכתבתי.
השקפה היא ממקום גבוה כי הרי כולם הסתכלו ממקום גבוה, כי מה? הם יסתכלו ממקום נמוך? וממילא כל השקפה שבמקרא היא ממקום גבוה. מש"ל.
לזה קוראים מנין שיעקב אבינו הלך עם כיפה.

לעצם העניין הרד"ק שהביאו לעיל מסביר את המושג. השקפה היא הסתכלות ממקום שבו בד"כ המביט אינו נראה (לפחות לא בשווה למה שהוא מביט עליו) כמו הצצה ולכן זה מצוי שיהיה מקום גבוה או בעד החלון או ממחבוא. וכשהוא כן נראה קוראים לזה נשקף כמו צדק משמים נשקף.

אוצר החכמה כתב:בקיצור כמו שכתבתי.
השקפה היא ממקום גבוה כי הרי כולם הסתכלו ממקום גבוה, כי מה הם יסתכלו ממקום נמוך? וממילא כל השקפה שבמקרא היא ממקום גבוה. מש"ל.
לזה קוראים מנין שיעקב אבינו הלך עם כיפה.

רק אמרתי שמלכים מסתמא מסתכלים ממקום גבוה עם נוף, ולא מקומה הראשונה.

בסדר. 1), 3) ,4) ,5) ,6) , 10), 16) אינם מוכרחים כלל, אף לחלקם יש הסתברות גבוה של הפירוש הנ"ל. האם השאר מקומות במקרא, (15 מתוך 22) אינם מורים גם על הפירוש של 7 המקומות הלא ברורים?

נ.ב. עוד אפשרות: סביר שמשום שהרבה פעמים חלון נמצא גבוה - אז גם כשהוא נמצא נמוך משמתשים בשם פועל הנפוץ, שנהיה גם בעל משמעות של "להסתכל מחלון"?

אוצר החכמה כתב:לעצם העניין הרד"ק שהביאו לעיל מסביר את המושג. השקפה היא הסתכלות ממקום שבו בד"כ המביט אינו נראה (לפחות לא בשווה למה שהוא מביט עליו) כמו הצצה ולכן זה מצוי שיהיה מקום גבוה או בעד החלון או ממחבוא. וכשהוא כן נראה קוראים לזה נשקף כמו צדק משמים נשקף.

[את קטע הזה אוצה"ח הוסיף כבר אחרי ששלחתי את הגירסא הראשונה של ההודעה שלי]
גם זה פירוש אפשרי.

נ.ב. מי שנמצא על ההר נראה ע"י אחרים לא פחות טוב מאשר הוא רואה אותם.

אוצר החכמה כתב:הרב איתן למה חלון הוא מקום גבוה?
ברור שאם כל מקום שכתוב בו השקפה תגיד שהמקום הוא גבוה ייצא לך שהשקפה היא ממקום גבוה.
ארונה היה באותו גובה של דוד לפי המפרשים הוא השקיף ממקום מחבואו.
ועכשיו תספור שוב ותמצא 8.

גם חלון בקומה הראשונה, גבוה מהקרקע (אם הוא בגובה הקרקע, זו דלת, ולא חלון...).
אמנם הקרקע שמחוץ לחלון יכולה להיות באותו גובה, או אפילו גבוהה יותר, אבל האדם המשקיף ניגש למקום הגבוה בשביל להשקיף ממנו.

אגב, כל הדיון על שורש שקף במקרא לא נוגע כלל לשאלת האשכול. ברור ששיטת ה'השקפה' דוגלת בכך שחכמי הדור הם אלו שמעצבים אותה עבור הקטנים מהם. אף אחד לא מכחיש זאת.

לגבי שאלת פותח השרשור,
אני הייתי מגדיר את השאלה אחרת:
א. האם השקפה (במובן הנוכחי) היא דבר שנובע ממקורות שגם לנו יש גישה אליהם, או שזה משהו שנופל מהשמים (ומי ששואל על כך הרבה מוציא אותו מחוץ לכיתה)?
ב. בהנחה שיש לנו גישה למקורות ההשקפה, האם יש לנו אפשרות לחלוק על אנשים גדולים מאיתנו / בדור קודם / כאלו שדעתם נתקבלה בביהמ"ד?
ג. בהנחה שזה משהו שנופל מהשמים, בחצר של מי זה נפל מהשמים?
ד. כך או כך, כיצד אנו יודעים מה סברו גדולי ישראל?

לענ"ד אין כזה דבר "השקפה" אלא תורה. אלא שיש נושאים שהתורה לא מדברת עליהם בצורה ישירה ולכן כל לומד תורה יבאר את הנושא ע"פ מה שלמד וממכלול הדברים תצא "השקפה".

השקפה אינה דבר שמחזיק את עצמו אלא זה כמו מפלגה -
מפלגה מטרתה לקדם ערכים מסוימים או אינטרסים שלשם כך הקימו מפלגה, אף השקפה ביסודה נועדה לחזק את קיום התורה ולתת גדרות וסייגים.
אלא שבדורות האחרונים, כמו שמפלגות נעשו עובר לסוחר והם נעשות העיקר ובעבורם משנים את האידיאלים והמטרות, אף ההשקפה נעשתה לעיקר ובשביל קיומה של ה'השקפה הטהורה' מבטלים את מהותה הדת והתורה.

ישנו ביאור הגר"א[ לא זוכר כרגע היכן] שאומר שבכל דור יש מנהיג לדור בבחינת משה רבינו של הדור,אבל עדיין אין זה אומר לעניין השקפה שתמיד היה בעם ישראל מחלוקות בתורה ובהשקפה.

השקפה היינו משקפיים.

כלומר:
הן ידוע שכל אדם רואה את העולם דרך המשקפיים שלו. ושמעתי סיפור נחמד, שפעם דרש רבי אהרן קוטלר זצ"ל דרשת מוסר בפני בעליבתים אמריקאים, ודיבר בחדות ובמוסר נוקב על העניינים הצריכים תיקון. באמצע הדרשה לחש אחד מהם באזני מלוו של רבי אהרן ושאלו: תגיד לי, כמה הראביי הזה מרוויח לשנה? המלווה תמה, אבל ענה שהוא חושב שרבי אהרן מרוויח שבעת אלפי דולר לשנה. הזדעק אותו בור ואמר, מה? אדם שמרוויח כזה סכום לשנה אינו מתבייש לומר מוסר בפני אנשים שמרוויחים עשרים ושלושים אלף דולר לשנה...
ולכאורה מה עניין שמיטה אצל הר סיני, מה בין המאזן השנתי לבין דברי מוסר?
אלא שזה בדיוק נקרא השקפה. אדם זה רואה את כל העולם במשקפיים של כסף, ובעיניו הגסות זהו המדד היחיד שיש בעולם.
אנחנו גם בערך כמוהו, אלא שהמשקפיים שלנו מקבלות את הגוונים שלנו מעוד דברים, למשל הסביבה שלנו שמשפיעה על סולם הערכים, העיתונים שמאלפים אותנו בינה בים של "דעת תורה", קווי נייעס, מקווה נייעס, וסתם כך הקנאה והתאווה והכבוד שמכסים לנו את כל המשקפיים, ודרכם אנו מביטים על כל הנעשה והנשמע.
לעומת זאת אנשים שהמשקפיים שלהם נקיות, כיון שהערך היחיד שיש בעולמם הוא, רצון ה', הם רואים את העולם בצורה אחרת לגמרי מאתנו, וכך אמר פעם רבי משה פיינשטיין זצ"ל, דעתי ודאי זכה יותר, שכן מעודי לא קראתי בעיתונים.
הנקיון של המשקפיים נרכש בעמל מפרך של שנים ארוכות בעמל תורה עצום, בקדושה ובטהרה, ובשקיעות מוחלטת רק במה שהקב"ה רוצה.
אותם גדולים וצדיקים, כאשר היו בחורים ואברכים, טרם התפנו לעסוק ב'דעת תורה' וב'השקפה'. הם פשוט עסקו בנקיון הלב והמח שלהם, מה שלבסוף הביא אותם לראיה נקיה ואיכותית, שאנחנו פשוטי העם בעולם הרדוד והשטוח שיש לנו במוחנו ובלבנו, יכולים רק לנסות טיפה לדמיין איך נראה העולם מבעד למשקפיים הקדושות שלהם.

אז מי שרוצה לזכות ל'השקפה הצרופה', בבקשה שיפסיק לחפש אותה בעיתונים ובקרנות השטיבלאך, שפשוט יתנתק עכשיו לאיזה שלושים ארבעים שנה מה"עשיה הפוליטית" שלו, ושיפסיק לנסות לעזור לעולם התורה להתנהל, רק פשוט יפרוש מה"חיים הציבוריים" השוקקים ברחבת איצקוביץ ודומיה, ויתחיל לנקות את המשקפיים...

חייפענער כתב:השקפה היינו משקפיים.

כלומר:
הן ידוע שכל אדם רואה את העולם דרך המשקפיים שלו. ושמעתי סיפור נחמד, שפעם דרש רבי אהרן קוטלר זצ"ל דרשת מוסר בפני בעליבתים אמריקאים, ודיבר בחדות ובמוסר נוקב על העניינים הצריכים תיקון. באמצע הדרשה לחש אחד מהם באזני מלוו של רבי אהרן ושאלו: תגיד לי, כמה הראביי הזה מרוויח לשנה? המלווה תמה, אבל ענה שהוא חושב שרבי אהרן מרוויח שבעת אלפי דולר לשנה. הזדעק אותו בור ואמר, מה? אדם שמרוויח כזה סכום לשנה אינו מתבייש לומר מוסר בפני אנשים שמרוויחים עשרים ושלושים אלף דולר לשנה...
ולכאורה מה עניין שמיטה אצל הר סיני, מה בין המאזן השנתי לבין דברי מוסר?
אלא שזה בדיוק נקרא השקפה. אדם זה רואה את כל העולם במשקפיים של כסף, ובעיניו הגסות זהו המדד היחיד שיש בעולם.
אנחנו גם בערך כמוהו, אלא שהמשקפיים שלנו מקבלות את הגוונים שלנו מעוד דברים, למשל הסביבה שלנו שמשפיעה על סולם הערכים, העיתונים שמאלפים אותנו בינה בים של "דעת תורה", קווי נייעס, מקווה נייעס, וסתם כך הקנאה והתאווה והכבוד שמכסים לנו את כל המשקפיים, ודרכם אנו מביטים על כל הנעשה והנשמע.
לעומת זאת אנשים שהמשקפיים שלהם נקיות, כיון שהערך היחיד שיש בעולמם הוא, רצון ה', הם רואים את העולם בצורה אחרת לגמרי מאתנו, וכך אמר פעם רבי משה פיינשטיין זצ"ל, דעתי ודאי זכה יותר, שכן מעודי לא קראתי בעיתונים.
הנקיון של המשקפיים נרכש בעמל מפרך של שנים ארוכות בעמל תורה עצום, בקדושה ובטהרה, ובשקיעות מוחלטת רק במה שהקב"ה רוצה.
אותם גדולים וצדיקים, כאשר היו בחורים ואברכים, טרם התפנו לעסוק ב'דעת תורה' וב'השקפה'. הם פשוט עסקו בנקיון הלב והמח שלהם, מה שלבסוף הביא אותם לראיה נקיה ואיכותית, שאנחנו פשוטי העם בעולם הרדוד והשטוח שיש לנו במוחנו ובלבנו, יכולים רק לנסות טיפה לדמיין איך נראה העולם מבעד למשקפיים הקדושות שלהם.

אז מי שרוצה לזכות ל'השקפה הצרופה', בבקשה שיפסיק לחפש אותה בעיתונים ובקרנות השטיבלאך, שפשוט יתנתק עכשיו לאיזה שלושים ארבעים שנה מה"עשיה הפוליטית" שלו, ושיפסיק לנסות לעזור לעולם התורה להתנהל, רק פשוט יפרוש מה"חיים הציבוריים" השוקקים ברחבת איצקוביץ ודומיה, ויתחיל לנקות את המשקפיים...

שפ"י מד"נ