פורום אוצר החכמה

במגילה טו: ....או שמא על שקראתיו (לאחשורוש) כלב נסתלקה הימנה (מאסתר) שכינה

לפי זה צריך לדון מה מעמדו של ראש הממשלה האם צריך לנהוג בו כבוד דלא גרע מאחשורוש או שמא יש לחלק בין גוי לבין יהודי שלא שומר תו''מ ולא עוד באתאיסט גמור??

אם אין לך ראייה לחילוק כזה למה לאמרו?.

אבל יש חילוק אחר. שאין צריך לנהוג כבוד יותר מאשר שתפיסת המלכות נוהגת כבוד. היינו שבדמוקרטיה יש כללים אחרים מאשר במלוכה, למשל שבדמוקרטיה מהות המלכות היא השלטון ולא האדם. ולא צריך לנהוג כבוד יותר מאשר שהשיטה הדמוקרטית דורשת. וחילוק זה נכון גם בשאר ארצות אע"פ שהשלטון גויים.

סברא דמלכות לא נוהגת ביהודי וגם אם כן לא ביהודי לא שומר תו''מ וגם אם כן לא באתאיסט רשע או שמא לא

האשכול עצמו אספקלריא ממש,
אבל לגוף העניין במגילה צריך עיון מיניה וביה בגמ' שם, הרי אח"כ אסתר קראה איש צר ואויב לאחשוורוש בפניו, וכי זה טוב יותר מלקרוא לו כלב בתפילה. שלא לדבר על היחס של מרדכי להמן וכו'.

אולי זלזול שאני והיא גופא השאלה לגבי ראש הממשלה האם מותר לזלזל בו כו' כנ''ל?? (לפי זה מתורץ ענין הדמוקרטיה

לענ"ד כבודו לא יותר ולא פחות מכבודם של שבעת טובי העיר, נבחרי הקהל לצאת ולבא בענייני הציבור

יש על זה מאמר של הרב יהודה זולדן (כמדומני בתחומין)

בברכה המשולשת כתב:יש על זה מאמר של הרב יהודה זולדן (כמדומני בתחומין)

אכן. תחומין י"ט, "פגיעה במנהיג ציבור". ראשי הפרקים: א. את מי אסור לחרף ולבזות?; ב. משפטו של המבזה והמחרף; ג. הביזוי והחירוף; ד. מנהיג שאינו נוהג כשורה; ה. הפגנה ומחאה; ו. רצח מנהיג ציבור; ז. סיכום.
בכרך הבא, כ', מאמרו של הרב בן-ציון קריגר, "כבודו של השלטון בישראל". ראשי הפרקים: א. החובה מדאורייתא לכבד מלך; ב. כבודו של מלך רשע: 1. הסוברים שאין חייבים בכבודו, 2. גם כבודו הוא כבוד ה'; ג. כבודו של שלטון ככבודו של מלך; ד. כבוד בפרהסיא ובצנעא; ה. קללת מלך על מנת להחזירו למוטב; ו. מלך לחוד ונשיא לחוד; ז. הברכה על ראיית מלך רשע; ח. יציאה וריצה לקראת מלכים; ט. מלכות הכופרת בסמכות האלוקית.
וע"ע מאמרו של הרב זולדן בתחומין כ"ב "מיהו מנהיג הראוי לברך עליו?".

בענין "קראתיו כלב",
עי' מהר"ל, יערות דבש, חתם סופר, וכו'.

ישר כח גדול לכולכם! תזכו למצוות וס''ד

ידוע לכם היכן אפשר להשיג את החוברות הנ''ל?

שליטא כתב:ישר כח גדול לכולכם! תזכו למצוות וס''ד. ידוע לכם היכן אפשר להשיג את החוברות הנ''ל?

באתר תחומין תוכל למצוא אפשרות לרכוש מנוי לקריאת הכרכים (אני חושב שיש ל"ו כרכים). http://books.zomet.org.il/
אם אינני טועה, בגרסאות מתקדמות של פרוייקט השו"ת יש תחומין.

שליטא כתב:סברא דמלכות לא נוהגת ביהודי וגם אם כן לא ביהודי לא שומר תו''מ וגם אם כן לא באתאיסט רשע או שמא לא

בגמרא כתובות יז.
"ת"ר מעבירין את המת מלפני כלה וזה וזה מלפני מלך ישראל, אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני כלה ושבחוהו חכמים, שבחוהו מכלל דשפיר עבד, והא א"ר אשי אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול דאמר מר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך'.
שמא יוכל כבודו להסביר לי היכן ומתי הכתירו את אגריפס המלך על פי דין תורה, וכל מלכותו היא שהיה מזרעו של הורדוס הרשע?

במלכי אומות העולם לא חייב להמליך, אפילו אם מולך בכח דינא דמלכיתא דינא משא''כ במלך ישראל שצריך הכתרה של 70 סנהדרין

מה ענית לשאלתו על אגריפס שהיה מלך ישראל.

וז"ל המהרש"א בזבחים קב. "והענין שראוי לחלוק כבוד אפי' למלכים הקדמונים הרשעים כאלו שזכר וכדאמרינן בפ' הרואה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא והמזלזל בכבודם כאילו פוגע בכבוד המקום"

אבל בעצם בסברא זה לא כל כך מובן. נכון שיש צד שראוי לכבדם כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, אבל מצד שני אם הם רשעים ראוי לבזותם מאד כי הרי הם במעשיהם מבזים את הקב"ה וכל המקנא לכבודו ראוי שיבזם. למה הנימוק הראשון גובר על השני?

כי כשמכבדים מלך אין מכבדין את האדם אלא את המלכות וכבוד המלכות יש בזה משום כבודו של הקב"ה מטעם הנ"ל אבל ודאי אילו היו מכבדים את האדם כשלעצמו אפי' לו יהא שהוא מלך הי' טענתך טענה

זו תשובה טובה. אבל היא עונה על מלך שהנהגת מלכותו ראויה. רק הוא באופן אישי רשע. אבל כשהנהגת המלכות בעמה נגד הקב"ה זה פחות מובן.

מה ההגדרה שהנהגת המלכות בעצמה היא נגד הקב"ה?

איש גלילי כתב:מה ההגדרה שהנהגת המלכות בעצמה היא נגד הקב"ה?

שיש מידי פעם החלטות ממשלתיות ודיבורים ממשלתיים שהם נגד דעת השולחן ערוך ושאר הפוסקים, וגם נגד השקפת התורה המבוארת בגמרא , במדרשים, ספרי המוסר והחסידות וגם דעת גדולי ישראל בכל הדורות. והנה בהרבה נושאים יש לדון לגופו של נושא אם הוא נגד התורה או לא, אך בהרבה נושאים אחרים לכ"ע הוא נגד. יתירה מזו עצם זה שלפי מוסדות המדינה החוק הוא מעל התורה ובמקרים של התנגשות, החוק הוא הקובע, ולא התורה ואפילו אם כל הרבנים ללא יוצא מן הכלל (כמובן חוץ מהליצנים הרפורמים והדומים להם כגון "רבני" צוהר וכדומה) יגידו שזה נגד התורה, החוק קובע, זה נקרא שעצם המלכות היא נגד התורה גם בלי להיכנס לפולמוס על עצם הקמת המדינה מצד שלוש שבועות וכו'. וכל המחלוקות בין גדולי ישראל הם רק איך חיים על פי התורה למרות המצב הנ"ל.

איש גלילי כתב:מה ההגדרה שהנהגת המלכות בעצמה היא נגד הקב"ה?

שרבשקה נציגו של סנחריב אומר מה שאמר. ושמלכות נבוכדנצר מחריבה את בית המקדש. (דברנו על המהרש"א)

אוצר החכמה כתב:זו תשובה טובה. אבל היא עונה על מלך שהנהגת מלכותו ראויה. רק הוא באופן אישי רשע. אבל כשהנהגת המלכות בעמה נגד הקב"ה זה פחות מובן.

אולי גם זה נחשב שהמלך באופן אישי משתמש במלכותו לרעה אבל המלכות כשלעצמו הוא דבר בעצם שמסמל על כבודו של הקב"ה

כיוון שאתה מתרץ את דברי המהרש"א אז יש לקבל, אבל עדיין לא כ"כ מובן לי.

לא זכיתי להבין למה זה נחשב בעיניך כחסרון בעצם המלכות, ולא חסרון בהנהגת המלך הספציפי כאיש.
זה שסנחריב ניאץ את ה' אומר שמלכותו היתה פחות מלכות ואיננה מה שה' חפץ שתהיה מלכות והנהגה בכל מקום? וכן לגבי נבוכדנצר שהחריב את בית המקדש.
לענ"ד נראה פשוט שהמלכות היא ההנהגה שמובילה את העם בתוך המדינה, וזה דבר חיובי בעצם מהותו, ויש בזה דוגמא של מלכותא דרקיעא (כדברי המהרש"א). זה שהמלך רשע ומשתמש אפילו במלכותו (ה'קדושה' בעצמותה) לרעה - אינו גורע ממעלת המלכות.