פורום אוצר החכמה

הן לאחרונה שבג"ץ כופה החלטות חוקיות על עניני דת ומדינה נשאלת השאלה עד כמה החובה של החרדים לחנך את הדור ועד כמה יש להם אחריות על אחינו החילונים.
ניתן דוגמה בתל אביב מקום שמחללים שבת האם אנו חייבים לקבוע להם ולדחוק אותם למנוע חילול שבת בזמן שהם לא ישנו את אורח חייהם אלא להקשות על חילול שבת ומימלא הם ימנעו לא מתוך אהבת התורה אלא מחמת הקושי שבדבר. או שנאמר שחובה עלינו לשכנע בדרך התורה ולהחזירם מרצון לשמירת השבת. אבל לא בדרך של כפיה.

שאלה שניה היא גם יותר משמעותית בעוד כמה עשורים יהיה כאן רוב חרדי דתי האם הציבור צריך שיהיה לו כלים בעניני בטחון וכלכלה וכו כדי שיוכל לנהל את המדינה או שנאמר כל המדינה כאן זה סוג שנכפה עלינו ועל לנו להתערב.

א. מצ"ב מש"כ בס"ד בספרי.
ב. השאלה בפיסקה השניה של הרב פותח האשכול שליט"א נכב"ב

יש פה שני דברים . לחנך את הדור רק בדרכי נועם על ידי ארגוני הקרוב.
לעומת זאת יש את הפרהסיא של המדינה שאסור להניח שתתחלל עד כמה שיש כוח למנוע. וגם בצנעה בדברים כלליים כמו גיור, קדושת המשפחה ועוד, אם אפשר למנוע הידרדרות או לשנות חובה לפעול. וכל מקרה ותקופה לגופם של דברים. וזה מסור לגדו"י להחליט בכל דבר ועניין עד כמה להתערב ועד כמה להתעקש.
ולשאלה השניה יש עוד זמן לדון בנחת.

משה ובני ישראל כתב: ולשאלה השניה יש עוד זמן לדון בנחת.

זה קרוב יותר ממה שאתה חושב.

זה תלוי בכמה שאלות אחרות, ובלי שיגיעו פה להסכמה על רובם לא שייך להתחיל לדון בנושא כל כך מורכב.
א. האם יהדות זה עם או דת
ב. מה הרמה המינימלית הנדרשת כדי לכשר בעיני ה', או אם שייך רמה מינימלית
ג. מדוע מחובתנו לדאוג לאחרים ברוחניות, הרי לכאורה לכל אחד יש את הנסיון שלו וזה שאעזור לשני לבחור בטוב, לא אקרב אותו אל בחירה טובה בכלום, ואם כן מה עשיתי
ד. האם אף על פי שחטא ישראל הוא, או אפי' ריקנים וכו', זה יחס שרק לקב"ה מותר להסתכל כך, או גם לנו
ה. האם חילונים של היום הם רשעים, או על דרך תינוקות שנשבו
ו. האם ההלכה היא חוקה משפטית, או רצון רעיוני (קשה להגדיר במילים, קרוב למח' בין חזו"א לבריסק), ואם כן תלוי בינדונים הקודמים
ז. האם הקמת המדינה היא לכתחילה
ח. בגדרי הלעיטהו לרשע וימות
ט. האם עבודת ה' היא רק בין האדם לבוראו (וכך לעבוד גם בבין אדם לחבירו ולעצמו), או שעבודת ה' היא לתקן עולם
י. האם עבודת ה' היא לעשות מה שכתוב, או לחיות את התורה
יא. האם כפיה דתית תגרום לשמירה על הדת, או שזה לוחץ קפיץ
יב. האם יש סדרי עולם מתוקנים שאנחנו צריכים לדאוג להם (למשל האם יש טעם לעיריה להקפיד שהרחובות יהיו נקיים, או שהעיריה צריכה רק לדאוג שלא יהיה חילול שבת וכו')
יג. האם אנו כיום בדור שבו השפה כוללת גם כפייה או שכיום מדבר לאנשים רק חיבור אישי
יד. האם יש משמעות לפרהסיא של עם ישראל בשבת, או שזה הלכה שכל אחד צריך לקיים
טו. האם הלכתית הצלת נפשות זה גם ברוחניות
וכו' וכו'

איש גלילי כתב:

משה ובני ישראל כתב: ולשאלה השניה יש עוד זמן לדון בנחת.

זה קרוב יותר ממה שאתה חושב.

הלוואי. אבל הדברים יהיו בשלבים ויהיה זמן ללמוד את המצב החדש ומשמעותו. (כמובן הלוואי שעד אז ובמהרה כבר יבוא המשיח.)

משה ובני ישראל כתב:

איש גלילי כתב:

משה ובני ישראל כתב: ולשאלה השניה יש עוד זמן לדון בנחת.

זה קרוב יותר ממה שאתה חושב.

הלוואי. אבל הדברים יהיו בשלבים ויהיה זמן ללמוד את המצב החדש ומשמעותו. (כמובן הלוואי שעד אז ובמהרה כבר יבוא המשיח.)

הבעיה היא אם זה יתפוס אותנו לא מוכנים.

עובדיה חן כתב: הבעיה היא אם זה יתפוס אותנו לא מוכנים.

אני מניח שכתר"ה לא עיין בספרי הנ"ל

בענ''ד אין לי שום הבנה מה הענין של הנציגים החרדיים שהפרהסיא של 'הייליגע מדינס ישרואל' תתחלל, הרי לדעתם הם לא רואים שום קדושה במדינה זו, שהוקמה על ידי כופרים ואפיקורסים, וא"כ מה אכפת להם מה יעשו עובדי חברת החשמל, האם יחללו שבת בפרהסיא על ידי שיסעו לים, או שיחללו את השבת בפרהסיא בתור עובדים של "המדינה הקדושה" במרכאות כפולות.
ולגבי השאלה השניה - כבר עכשיו החרדים הולכים ומתערים בחברה הכללית, ומקבלים יותר ויותר החלטות הנוגעות לחיי הכלל, ע''ע שר הבריאות ויו''ר ועדת הכספים של המדינה, השאלה היא האם זה הגיוני שההחלטות המכריעות שלהם יתקבלו על ידי רבנים שאינם מבינים הרבה בעניני כלכלה ומאקרו, וכן הלאה.

בלי להיכנס לחכמות, אם היה בידינו היינו צריכים למנוע גם מנסיעה לים...
החילוק בין פרהסיא לפרטיות מקורו מהבן גוריון הידוע, והואיל והחילונים מכירים בו ואפשר למונעם צריך למונעם.

חוץ מזה, יש חילול השם נורא אם נראה שהעם היהודי כציבור פרק עולו של אלקי ישראל.

חוץ מזה, לכאורה לפי הערוך לנר יש הבדל בין חילוני שעובד בשבת לבין חילוני שרק נוסע לים "איזה יום מנוחה זה להיות כל היום בבית, נראה לך שלזה אלקים התכוון".

הרואה כתב:זה תלוי בכמה שאלות אחרות, ובלי שיגיעו פה להסכמה על רובם לא שייך להתחיל לדון בנושא כל כך מורכב.
א. האם יהדות זה עם או דת
ב. מה הרמה המינימלית הנדרשת כדי לכשר בעיני ה', או אם שייך רמה מינימלית
ג. מדוע מחובתנו לדאוג לאחרים ברוחניות, הרי לכאורה לכל אחד יש את הנסיון שלו וזה שאעזור לשני לבחור בטוב, לא אקרב אותו אל בחירה טובה בכלום, ואם כן מה עשיתי
ד. האם אף על פי שחטא ישראל הוא, או אפי' ריקנים וכו', זה יחס שרק לקב"ה מותר להסתכל כך, או גם לנו
ה. האם חילונים של היום הם רשעים, או על דרך תינוקות שנשבו
ו. האם ההלכה היא חוקה משפטית, או רצון רעיוני (קשה להגדיר במילים, קרוב למח' בין חזו"א לבריסק), ואם כן תלוי בינדונים הקודמים
ז. האם הקמת המדינה היא לכתחילה
ח. בגדרי הלעיטהו לרשע וימות
ט. האם עבודת ה' היא רק בין האדם לבוראו (וכך לעבוד גם בבין אדם לחבירו ולעצמו), או שעבודת ה' היא לתקן עולם
י. האם עבודת ה' היא לעשות מה שכתוב, או לחיות את התורה
יא. האם כפיה דתית תגרום לשמירה על הדת, או שזה לוחץ קפיץ
יב. האם יש סדרי עולם מתוקנים שאנחנו צריכים לדאוג להם (למשל האם יש טעם לעיריה להקפיד שהרחובות יהיו נקיים, או שהעיריה צריכה רק לדאוג שלא יהיה חילול שבת וכו')
יג. האם אנו כיום בדור שבו השפה כוללת גם כפייה או שכיום מדבר לאנשים רק חיבור אישי
יד. האם יש משמעות לפרהסיא של עם ישראל בשבת, או שזה הלכה שכל אחד צריך לקיים
טו. האם הלכתית הצלת נפשות זה גם ברוחניות
וכו' וכו'

עייפתי מהשאלות הרבות.