פורום אוצר החכמה

בתקופה זו של המבחנים לישיבות גדולות יש לי לשאול כאן ב' שאלות:

א. כידוע שלשלוח בחור מהישיבה [[b]כמה מאוסה המילה "לזרוק" משל בטישו מדובר...] [/b]הוא דיני נפשות וצריך לשבת ע"ז שבעה נקיים ממש, האם גם לדחות בחור שלא להתקבל לישיבה הוא גדר של דיני נפשות וצריך לשקול שוב ושוב, או מספיק טעם קלוש כל דהו, ואין הבוחן או הישיבה מחוייבים כלום כלפי הבחור?

ב. מה עושים ונתקלים בבחור שלא יודע את החומר עליו אמור להיבחן, ואתה מרגיש מיד שזה לא זה וחבל על הזמן, מה כדאי לעשות, האם לעצור מיד ויגרם לו בושות על מבחן כזה קצר, או עדיף לשאול עוד בשביל לחפש אולי יענה משהו טוב, אלא שבדרך הוא יראה עוד יותר כמה אינו יודע ויגרמו לו יותר בושות. בקיצור האם יש טענה "איהו דאזיק אנפשיה" שבא להיבחן ואין הבוחן מחוייב כלפיו כלום?

רון כתב:בתקופה זו של המבחנים לישיבות גדולות יש לי לשאול כאן ב' שאלות:

א. כידוע שלשלוח בחור מהישיבה [[b]כמה מאוסה המילה "לזרוק" משל בטישו מדובר...] [/b]הוא דיני נפשות וצריך לשבת ע"ז שבעה נקיים ממש, האם גם לדחות בחור שלא להתקבל לישיבה הוא גדר של דיני נפשות וצריך לשקול שוב ושוב, או מספיק טעם קלוש כל דהו, ואין הבוחן או הישיבה מחוייבים כלום כלפי הבחור?

שמעתי פעם מהרב (לא זוכר שם פרטי) וייס ראש ישיבת נחלת הלוויים שהתקופה הזאת של המבחנים לישיבות היא התקופה הכי קשה אצלו בגלל התשובות השליליות שהוא צריך לענות לבחורים. (כמדומני שאמר את זה על בחורים שהם לא מתאימים, ולכן הוא לא מקבל אותם).

א. הגאון רבי ישראל מאיר וייס שליט"א ראש ישיבת נחלת הלויים חדב"נ של הגרח"ש.
ב. ודאי שאין זה קל להשיב תשובה שלילית, וכמו שבשידוכים אין זה נעים להשיב תשובה שלילית, אך אין זה נוגע לענין, השאלה היתה האם זה דיני נפשות כמו לשלוח בחור מהישיבה, או שמספיק שאין לי כימיה איתו והאף שלו לא נראה לי בשביל שלא לקבלו

רון כתב:בתקופה זו של המבחנים לישיבות גדולות יש לי לשאול כאן ב' שאלות:

א. כידוע שלשלוח בחור מהישיבה [[b]כמה מאוסה המילה "לזרוק" משל בטישו מדובר...] [/b]הוא דיני נפשות וצריך לשבת ע"ז שבעה נקיים ממש, האם גם לדחות בחור שלא להתקבל לישיבה הוא גדר של דיני נפשות וצריך לשקול שוב ושוב, או מספיק טעם קלוש כל דהו, ואין הבוחן או הישיבה מחוייבים כלום כלפי הבחור?

ב. מה עושים ונתקלים בבחור שלא יודע את החומר עליו אמור להיבחן, ואתה מרגיש מיד שזה לא זה וחבל על הזמן, מה כדאי לעשות, האם לעצור מיד ויגרם לו בושות על מבחן כזה קצר, או עדיף לשאול עוד בשביל לחפש אולי יענה משהו טוב, אלא שבדרך הוא יראה עוד יותר כמה אינו יודע ויגרמו לו יותר בושות. בקיצור האם יש טענה "איהו דאזיק אנפשיה" שבא להיבחן ואין הבוחן מחוייב כלפיו כלום?

א. פשוט וברור שאחרי שקיבלו בחור יש אחריות מלאה של הצוות כלפי עתידו ובאמת יש להיזהר מלזרוק (כמה מאוס אותו בחור שנאלצים לזורקו משל היה לטישו...) אותו בלא סיבה מספיק אמיתית ונכונה, אך לא לקבל אחריות על בחור אין זה בעיה כלל ומדוע מחויבים לקבלו??

ב. אין נראה בעיני שהמבחן הוא על החומר הנלמד ורק ע"פ הידע יש לקבלו, אלא יש לבחון את המידות, הרצינות, והרצון ללמוד ולגדול, ואין זה פחות חשוב מידיעת מהחומר הנלמד.
אכן, אין שום חיוב לקבל שום בחור שהוא ולא תמיד יש 'אשמים' בכך שלא התקבל לא איהו אזיק אנפשיה ולא הם הזיקוהו, אלא שא"א לקבל את כולם ולא כולם מתאימים לכל מקום, ולהפך, יש לצוות אחריות כלפי אלו שיתקבלו לישיבה ואלו שלומדים בה מכבר, שלא יקבלו כאלה שאינם מתאימים.

גבי השאלה הראשונה יש לומר בפשיטות שלא מחוייבים לדון פה כמו בחור שרוצים להעזיב מהישיבה ודמי לריש פ"ג דב"ק בירושלמי ראה אמת המים וכו' המובא בנימו"י ב"ב ח. וברמב"ן שם יעויי"ש, וממנה יש לדון גם בדיני נפשות כדברי הנוב"י

רון כתב:בתקופה זו של המבחנים לישיבות גדולות יש לי לשאול כאן ב' שאלות:

א. כידוע שלשלוח בחור מהישיבה [[b]כמה מאוסה המילה "לזרוק" משל בטישו מדובר...] [/b]הוא דיני נפשות וצריך לשבת ע"ז שבעה נקיים ממש, האם גם לדחות בחור שלא להתקבל לישיבה הוא גדר של דיני נפשות וצריך לשקול שוב ושוב, או מספיק טעם קלוש כל דהו, ואין הבוחן או הישיבה מחוייבים כלום כלפי הבחור?

ב. מה עושים ונתקלים בבחור שלא יודע את החומר עליו אמור להיבחן, ואתה מרגיש מיד שזה לא זה וחבל על הזמן, מה כדאי לעשות, האם לעצור מיד ויגרם לו בושות על מבחן כזה קצר, או עדיף לשאול עוד בשביל לחפש אולי יענה משהו טוב, אלא שבדרך הוא יראה עוד יותר כמה אינו יודע ויגרמו לו יותר בושות. בקיצור האם יש טענה "איהו דאזיק אנפשיה" שבא להיבחן ואין הבוחן מחוייב כלפיו כלום?

לגבי שאלה א. האם לדעתך לומר 'לא' לשידוך, זה כמו לעזוב שידוך?
לגבי שאלה ב. לכאורה ימשיך לשאול אותו שאלות, אולי בזה הוא ידע, ועל כל פנים אם זמן המבחן ימשך כרגיל לפחות בחוץ הוא יוכל לומר שהוא ידע, משא"כ אם יצא לאחר זמן קצר מהמקובל.