פורום אוצר החכמה

זהו מייל שעובר בכמויות בין ציבור נשות עם הקודש.
ואני הפעוט שלא רוצה לקרר את האמבטי שואל האם לא עדיף לאישה שאין לה זמן להתפלל לקרוא ק"ש או פרשת התמיד מאשר מזמור כ"ז בתהילים?
ופשוט ואין צריך לפנים שאיני מזלזל לרגע בדברי קדוש ישראל האר"י, ואדרבה אשמח אם התץ"ח יציינו לי את מקורו המדוייק.

זה באמת כתוב באריז"ל?

כנראה לקחו זאת מסידורו של ר' שבתי מרשקוב, והיות והוא נקרא סידור האר"י טעו לחשוב שכל הכתוב בו הם דברי האר"י.

רחמנא ליבא בעי. גם י"ג עיקרים בהתבוננות עדיף..

בענין מקורו עי' כאן https://forum.otzar.org/download/file.php?id=36277, שנזכר לראשונה בשנת תס"ו.

יבנה כתב:בענין מקורו עי' כאן download/file.php?id=36277, שנזכר לראשונה בשנת תס"ו.

הנוסח הכתוב בשם טוב קטן מתאים רק באופן חלקי, וגם אינו מיוחס לאר"י, ולכן צינתי לסידור ר"ש (אולי ר"ש לקח מהשם טוב והרחיב).

ר"ש לקח הרבה מהשם טוב קטן אך מאוד יתכן דלא הוא היה זה שלקח (ולא הוא היה זה שהרחיב) כי אם מעתיק אחר שכתביו עמדו לפני ר"ש שהעתיקם לסידור שערך

למנהג הגר"א כלל לא אומרים מזמור זה בערבית.

מטעים כתב:למנהג הגר"א כלל לא אומרים מזמור זה בערבית.

לדעת הגר"א לא אומרים מזמור זה כלל וכלל. לא בערבית ולא בשחרית.

איני יודע מה עדיף לאשה. היא פטורה מקריאת שמע ולכאורה גם אינה בהקרבת קרבנות. מדוע החליט הרב מיכאל 1 שיש מקום להעדיף אמירתם על פני אמירת לדוד ה' אורי

מטעים כתב:למנהג הגר"א כלל לא אומרים מזמור זה בערבית.

מן הסתם התכוונת למנהג חברון לומר רק בשחרית, בטענה המיוחסת להגר"י סרנא שאיך אפשר אחרי תקיעת שופר ללכת מיד לאכול ארוחת בוקר..

כדכד כתב:היא פטורה מקריאת שמע

במשנ"ב כתב שנכון שתקבל עומ"ש, ועכ"פ פסוק ראשון ולכאורה יש ענין בכל הג' פרשיות

כדכד כתב:ולכאורה גם אינה בהקרבת קרבנות.

עי' https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 8240059455 הגרי"ש מפרט רשימה מסודרת של הדברים שאישה חייבת ואחד מהם הוא פרשת התמיד

לענין נשים בפ' התמיד ראה בב"י ובכל הפוסקים סו"ס מז. (בב"י נזכר גם פרשת העולה, וכן חלק מהפוסקים כתבו פרשיות הקרבנות (ולא רק פ' התמיד). והלבוש כתב שחייבות גם באיזהו מקומן). מ"מ נראה דאין הלשון חיוב כמשמעותו בשאר דוכתי.

ראיתי בהליכות שלמה בהערה, שיש נוהגים שלא לומר לדוד ה' אורי בשבת, מה הטעם לכך ?

מיכאל1 כתב:

מטעים כתב:למנהג הגר"א כלל לא אומרים מזמור זה בערבית.

מן הסתם התכוונת למנהג חברון לומר רק בשחרית, בטענה המיוחסת להגר"י סרנא שאיך אפשר אחרי תקיעת שופר ללכת מיד לאכול ארוחת בוקר..

בואו נעשה סדר: מנהג הגר"א שלא לומר כלל לדוד ה' אורי מכיוון שזה תוספת מאוחרת ואין מוסיפים פסוקים בציבור. [והיינו טעמא דא"א לשיטתו מזמור שיר חנוכת הבית כל יום (לבד מהטענה שאין מקום לאמרו בנוסח אשכנז כ"א בנוסח ספרד)]
וכן נהגו מלפנים בישיבת חברון, עד שבא אחד מראשי הישיבה (יתכן שזה היה ר' חצקל) והנהיג לומר בשחרית מהטעם האמור.

מנהג קדום בחורבת ר"י החסיד שלא לאומרו לא בערבית ולא בשבת. (כ"מ מלוח א"י).

בברכת התורה.

שומר הגחלת כתב:
וכן נהגו מלפנים בישיבת חברון, עד שבא אחד מראשי הישיבה (יתכן שזה היה ר' חצקל) והנהיג לומר בשחרית מהטעם האמור.

שייך לאשכול על חברון...

משולש כתב:

שומר הגחלת כתב:
וכן נהגו מלפנים בישיבת חברון, עד שבא אחד מראשי הישיבה (יתכן שזה היה ר' חצקל) והנהיג לומר בשחרית מהטעם האמור.

שייך לאשכול על חברון...

היה מן הצורך להעמיד דבר דבור על אופניו.

מה שנכון נכון כתב:לענין נשים בפ' התמיד ראה בב"י ובכל הפוסקים סו"ס מז. (בב"י נזכר גם פרשת העולה, וכן חלק מהפוסקים כתבו פרשיות הקרבנות (ולא רק פ' התמיד). והלבוש כתב שחייבות גם באיזהו מקומן). מ"מ נראה דאין הלשון חיוב כמשמעותו בשאר דוכתי.

מלשון הגריש"א אליה ציינתי נראה דס"ל שחיוב היינו כפשוטו.
לגבי ק"ש ציטטתי את המשנ"ב שנכון לומר...

שומר הגחלת כתב:
יכול להיות, אבל מכיוון ש"מיכאל1" בלבל את היוצרות (ובבקשה, אל תפתח לי עכשיו דיון על הביטוי, מקומו בדקדוק ומסורה או בחקר פיוט) היה מן הצורך להעמיד דבר דבור על אופניו.

הלא הוא הדבר אשר דיברתי לאמור שהטוען הנכבד שאמר שמנהג הגר"א הוא לומר בשחרית ולא במעריב טעה ונתחלף לו חברון בהגר"א, וכדברי מר.

מיכאל1 כתב:

מה שנכון נכון כתב:לענין נשים בפ' התמיד ראה בב"י ובכל הפוסקים סו"ס מז. (בב"י נזכר גם פרשת העולה, וכן חלק מהפוסקים כתבו פרשיות הקרבנות (ולא רק פ' התמיד). והלבוש כתב שחייבות גם באיזהו מקומן). מ"מ נראה דאין הלשון חיוב כמשמעותו בשאר דוכתי.

מלשון הגריש"א אליה ציינתי נראה דס"ל שחיוב היינו כפשוטו.
לגבי ק"ש ציטטתי את המשנ"ב שנכון לומר...

בפוסקים עד הבה"ל כבר כתוב ש"חייבות לומר", וברור שהכוונה ש"צריכות לומר", ולא הבנתי מה התחדש ברשימת הריש"א הנ"ל יותר מהמפורש בכל הפוסקים, אא"כ יש משום מה צורך לקבל גם את אישורו, כפי שיש נוהגים.

מה שהערתי הוא שאי"ז חיוב גמור מדרבנן, ואפי' אצל גברים וכ"ש אצל נשים, כמשמעות לשון חיוב בד"כ. הפוסקים מלאים דיונים איך להוציא יד"ח אשה שאינה יודעת לומר קדוש והבדלה על היין או קריאת המגלה או ברכת המזון, אבל לא מצאנו שדנו על מעשים שבכל יום איך להוציא יד"ח אשה שאינה בקיאה בפרשת התמיד.
וכי עולה על דעתך שבמשך כל הדורות נהגו הנשים לומר פרשת התמיד כל יום?
על תפלה שמפורש בתלמוד חיובן כתב המג"א שנהגו רוב הנשים לצאת יד"ח בבקשה בעלמא שאומרות לאחר נט"י ותו לא, דמה"ת די בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבום יותר. ועל אף מה שהעירו עליו הפוסקים, עדותו על מנהג רוב נשים במקומה עומדת. וגם הפוסקים שחלקו עליו הזהירו רק על י"ח ועל סגל"ת, וברור שאם היה בפרשת התמיד חיוב גמור מדרבנן לא היו מניחין אותן לבטלו בכל יום (וה"ה למחייבים אותן בפסד"ז).

ק"ש - לא קשור לדברי.

במחילה מכבוד הרב מיכאל 1 לא ציטטת את המשנ"ב אלא כתבת שמי שאינו יודע את המשנ"ב אינו ראוי לתשובה ורק אחר כך כשכתבת שציטטת אז כתבת שהמשנ"ב אומר שנכון לומר
לגופו של ענין גם אם המשנ"ב אומר שנכון לומר הרי משנה מפורשת שהן פטורות ולכן אם יש סגולה כלשהיא במזמור הזה מי אמר שאין להעדיפו על פני אמירת ק"ש?
לגבי מה שכתבת שאני חולק על הגרי,ש אלישיב - אולי כדאי לעשות סדר ולראות אולי יש דעות שונות בדבר בכל מקרה אני כתבתי שאינה בקרבנות היינו שאינה בהקרבה עצמה ולכן חשבתי שגם אינה באמירה וכתבתי "לכאורה" כך שאין להסיק מסקנות מעשיות מדבריי

מה שנכון נכון כתב:בפוסקים עד הבה"ל כבר כתוב ש"חייבות לומר", וברור שהכוונה ש"צריכות לומר", ולא הבנתי מה התחדש ברשימת הריש"א הנ"ל יותר מהמפורש בכל הפוסקים, אא"כ יש משום מה צורך לקבל גם את אישורו, כפי שיש נוהגים.

דברי הראשונים כמלאכים אינם צריכים לשום הסכמה, ואף שבאמת יש מנהג כזה יש לומר שהוא כמנהג עליו דיבר ר"ת בבא בתרא ב,א יעו"ש.
ציטטתי את הגרי"ש משום שפשוט מאד שם נמצא סיכום מפורט ומסודר של הדברים שאישה צריכה לומר, ולא ללקט מספרי הפוסקים המסודרים על סדר סימני השו"ע שכתבו כל דבר בנפרד.

לגבי הערתו שלא נהגו נשים לומר פרשת התמיד בכל הדורות זו הערה טובה, וגם מהנשים המתפללות איני מכיר כאלו שנוהגות לומר פרשת התמיד.
אך עדיין נראה לענ"ד שאין להוציא לשון חיוב מפשוטו בלי ראייה.

כדכד כתב:איני יודע מה עדיף לאשה. היא פטורה מקריאת שמע ולכאורה גם אינה בהקרבת קרבנות. מדוע החליט הרב מיכאל 1 שיש מקום להעדיף אמירתם על פני אמירת לדוד ה' אורי

נכון הדבר.
ידוע הסיפור שלאחר שנולד הילד הראשון למרן החפץ חיים אמר לאשתו הרבנית שהוא לוקח את סידורה ושם זאת בארון, וביום שנגמור לחתן את כל הילדים תורידי את הסידור מהארון ותתחילי להתפלל [כמדומני שצאצאיו מספרים זאת].
וא"כ אז למה שלא תגיד מזמור לדוד ה' אורי???

מיכאל1 כתב:

כדכד כתב:היא פטורה מקריאת שמע

במשנ"ב כתב שנכון שתקבל עומ"ש, ועכ"פ פסוק ראשון ולכאורה יש ענין בכל הג' פרשיות

מפורש במשנ"ב ובשו"ע שם (סימן ע) שאין ענין כזה והמשנ"ב מביא מחלוקת רק בדעת השו"ע אם כוונתו שתקבל עומ"ש בכל פרשה ראשונה או שגם הוא כוונתו כהרמ"א לפסוק ראשון בלבד