פורום אוצר החכמה

ענין שמטריד אותי ואחרים זמן רב
דיברתי עם בחורים בישיבה קטנה מהכי נחשבות בארץ בעניני השעה ובין הדברים אחד שאלני מי זה הרב קוק מרחובות ? צחקתי . אמר לו חבירו אהה אני יודע מטבריה!...
שאלתי אותם מה הקשר בין הגר"ח מוולאוז'ין להגר"א השיב אחד בני דודים! שוב צחקתי . השיב חבירו לא הם חלקו אחד על השני. ועוד רבות בבורות שאין כדוג' אני רואה כל יום לנגד עיניי
ביקשתי מאחד שיביא לי מהרש"א והוא לא ידע באיזה מדף זה נמצא.
שורה תחתונה מה עושים? ממה זה נובע? לאיפה עוד נגיע? רבותיי עיצה דחופה!

זקני דרום כתב:ביקשתי מאחד שיביא לי מהרש"א והוא לא ידע באיזה מדף זה נמצא.

זה כבר נשמע מוגזם.

שמש כתב:

זקני דרום כתב:ביקשתי מאחד שיביא לי מהרש"א והוא לא ידע באיזה מדף זה נמצא.

זה כבר נשמע מוגזם.

זה אומנם לא מישהו רציני אבל בחור בישיבה ממוצעת פלוס ואגב עידנתי את זה...

ואם לא יידעו על הרב קוק וכו' מה קרה? העיקר שהם יודעים בדיוק סדר מוסרי ההשקפה הטהורה, ואת מספרי הטלפון ל כל קווי הנייעס....

ר' יונה כתב:ואם לא יידעו על הרב קוק וכו' מה קרה? העיקר שהם יודעים בדיוק סדר מוסרי ההשקפה הטהורה, ואת מספרי הטלפון ל כל קווי הנייעס....

לעולם לא תמצא אחד מאותם אלה שעולים במחשבתך שלא יודעים מי זה הרב קוק.

זקני דרום כתב:ביקשתי מאחד שיביא לי מהרש"א והוא לא ידע באיזה מדף זה נמצא.

בדומה:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=30110&start=40#p453780.
וראה עוד הרבה "ציצים ופרחים" באשכול הלז...

זקני דרום כתב: צחקתי ... שוב צחקתי
... רבותיי עיצה דחופה!

יש עצה מאוד פשוטה: להפסיק להתנשא ולצחוק ולהראות בזה לבחורים שהם לא שווים כלום וליצור אצלם הרגשה שכדאי להם לשקול לחפש מימוש עצמי באיזה תחום אחר חוץ מלימוד התורה.
ובמקום כל זה פשוט להסביר לבחור בצורה יפה ומכבדת.

החושב כתב:

זקני דרום כתב: צחקתי ... שוב צחקתי
... רבותיי עיצה דחופה!

יש עצה מאוד פשוטה: להפסיק להתנשא ולצחוק ולהראות בזה לבחורים שהם לא שווים כלום וליצור אצלם הרגשה שכדאי להם לשקול לחפש מימוש עצמי באיזה תחום אחר חוץ מלימוד התורה.
ובמקום כל זה פשוט להסביר לבחור בצורה יפה ומכבדת.

קיבלתי צדקה ממני
אך דע שזה נורא קשה
בתחילה הייתי לועג בפרצוף ואני עובד על זה

זקני דרום כתב:אך דע שזה נורא קשה

ידוע לי היטב.
אחרי שכתבתי לך את התגובה הנ"ל לא עזבו אותי המחשבות שבעצם כתבתי זאת לעצמי...

שמעתי מר"מ אחד בישיבה גדולה כמה דברים בנושא והנני לכותבם כאן:

א. אחת השאלות שאני אוהב להרגיז את התלמידים שלי בשיעור א' ישיבה גדולה, כמובן אחרי שאנחנו כבר מכירים טוב, זה לשאול מה היה שם המשפחה של ר' עקיבא איגר? [כמובן שלא "איגר"].

ב. ידיעת קורות העיתים של חכמינו ז"ל אינם היסטוריה גרידא. כי אם יוצרת חיבור לחכמים עצמם. גם להם היו הורים ולפעמים גדלו יתומים. גם להם עשו מסיבת חתונה כמ"ש בתשובת רע"א הידועה, גם הם אכלו וכו' וכו'. בפרט כאשר הם מדברים על צורת החיים של זמנם אין לכם מושג כמה זה הופך את הרע"א והקצות לדמות חיה וקיימת ולא משהו ערטילאי.

ג. כל מי שהיה פעם בשיעור א' הן בתור ר"מ הן בתור תלמיד, מכיר את התופעה שבחור זוכר איזה מושג שלמד פעם או גמרא שלמד פעם, וחושב שזו סתירה למה שנאמר בשיעור ושואל באמצע השיעור. ובס"ד בשנים האחרונות אני נוהג כך: אני שואל את הבחור היכן כתובה הגמ' שממנה אתה שואל? באיזה דף? אם אינך יודע אתה מבין לבד שאין זה ראוי לשאול סתם כך. על ידי כך אני מרויח דבר אחד שהם יודעים שלא שואלים סתם, לשאול בשיעור זה עסק רציני. אבל יותר מזה, שצריכים לדעת ש"ס! וזה משפט שאני חוזר עליו בכל פעם שקורה כנ"ל. כך אולי לפחות אני אדע ש"ס......

ד. אני מחדיר בשיעור בכל הכח שהקצות אינו עוד ספר של אחרונים אלא ספר יסודי. ואני חוזר ואומר לבחורים שלא לענין להתחתן לפני שיודעים מאה קצותי'ם. שזה בערך מה שלומדים במשך חמש שנים בישיבה גדולה. ובכל פעם הם שואלים האם זה אחד מהמאה. וזה כבר נהיה מושג מאה קצותים!

ה. אני יושב איתם לפעמים בסדר, פותח להם את הגמ' בעמוד השער, ומבקש "תואילו בטובכם לקרא את מה שכתוב כאן" מה זה "אבד"ק" מה זה "כמש"נ" מה זה "פפד"מ" מה זה "אמ"ד" מה חידושי הלכות מהרש"א ומה זה גליון מהרש"א?

עד כאן מה שסיפר לי אותו ר"מ בישיבה גדולה איך שנוהג עם תלמידיו בשיעור א'

מתוך ספר על הגרי"ש אלישיב.

רון כתב:שמעתי מר"מ אחד בישיבה גדולה כמה דברים בנושא והנני לכותבם כאן:

א. אחת השאלות שאני אוהב להרגיז את התלמידים שלי בשיעור א' ישיבה גדולה, כמובן אחרי שאנחנו כבר מכירים טוב, זה לשאול מה היה שם המשפחה של ר' עקיבא איגר? [כמובן שלא "איגר"].[/b]

אולי יואיל להסביר מה ה"חכמה" הגדולה בידיעה ששם משפחתו של הגרעק"א לא היה איגר [כוונתו לגינז] הרי בכל ספרי תולדותיו מופיע שמו עם שם המשפחה איגר כך גם נקראו בניו אחריו, אינני רואה טעם "להתקיל" בחורים בידיעה לא מפורסמת זו.

שידפדפו קצת בתשובות הגרע''א

אני דווקא חושב שהנוער היום יודע יותר...
אני לא מכיר הרבה בחורים שלא יודעים מה שם משפחתו של מרדכי בן דוד, ואם נדבר על ישיבות גדולות הרוב יודעים גם את שמותיהם של השחקנים בסדרת הטלויזיה "שבבניקים".
אם הישיבה/החיידר לא ממלאים את הנער בתוכן תורני (מלבד דייש חוזר ברייד המצומצם בליווי כפייה), הוא יחפש את התוכן במקומות אחרים, ועד שיתפלל שיכנסו ד"ת יתפלל שלא יכנסו אירוויזיון ומונדיאל, הא בהא תליא, ואיידי דטריד למיפלט ולהקיא חלב שינק משדי אמו על התורה, לא בלע סדרות טלוויזיה.

אני מצטרף ביותר לדברי הרב 'הרואה'
הלעטתי את שני ילדי בידיעות מחכמת הטבע [ביולוגיה, פיזיקה, אסטרונומיה, וכו'], ויצרתי אצלם בס"ד תאוות ידע.
כיום, בגיל 25, בני בס"ד עומד לסיים ש"ס, ובתי שתחי' אחות בבי"ח, ושניהם בס"ד מחוברים לחיי תורה, כאברך וכאשת אברך.
וילדיהם תאבי ידע כמותם, ובאים לסבא יואל כדי ללמוד עוד ועוד...
מומלצת ביותר הסדרה של עיטורי הלכה כדי לפתח את היידישקייט באופן שמתאים ביותר לילדים.