פורום אוצר החכמה

הסתפקתי להלכה למעשה.
השכן בבניין בו אני מתגורר, מתמודד למועצת העיר מטעם מפלגה חרדית, לא מהמגזר אליו אני ומשפחתי משתייכים, אלא ממגזר אחר.
ויש לי הרבה הכרת הטוב אליו. למי אני צריך להצביע?
האם זה קשור לשאלה באשכול הזה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=42262#p489286
או שכאן כולי עלמא מודים שצריך לתת הכרת הטוב למועמד שהינו שומר תורה ומצוות ויש לו הסכמה מרבנים גדולים שמורים להצביע עבורו.

מה קשור כאן הכרת הטוב?
מדובר בתפקיד ציבורי לא פרטי
ולכן מצביעים למי שיעשה את העבודה הכי טובה עבור הציבור החרדי בעיר

כשאין נ"מ לעניין רוחני כמובן שהכרת הטוב היא ערך חשוב מאוד לכו"ע וכן תקווה לעתיד - אני מצביע למי שיבנה לי (כך הוא מבטיח..) גינת משחקים מפוארת וכו'.
אלא שכאן למרבה הצער ענייני הרוח וענייני החולין קשורים זה בזה, ואין אפשרות להצביע להנהגה רוחנית לחוד ולהנהגה טכנית לחוד.. אם כן אין ברירה ואת הכרת הטוב נביע באופנים אחרים.

כמו כן ברוב המקרים ישנה הכרת הטוב מרובה יותר למפלגה אלי' הוא משתייך רק שזה באופן יותר כללי..

קח בחשבון שברוב המקרים אתה לא מצביע אליו אא"כ הוא ממוקם במקום הריאלי ברשימה

הפצת המעיינות כתב:מה קשור כאן הכרת הטוב?
מדובר בתפקיד ציבורי לא פרטי
ולכן מצביעים למי שיעשה את העבודה הכי טובה עבור הציבור החרדי בעיר

למה למי שיעשה את העבודה הכי טובה דוקא עבור הציבור החרדי?! למה לא לכולם?! לא הבנתי

כלומר שלא יקפח את החרדים

הפצת המעיינות כתב:כלומר שלא יקפח את החרדים

כנראה כוונתך, שלא יקפח "גם" את החרדים.

לענ"ד כל עניין הבחירות ועצם השותפות בענייני המדינה על כל חוקיה ומשפטיה הוא 'דיעבד אחד גדול' ואין בזה היתר גורף כלל, אלא שגדול"י קבעו ברוחב דעתם שיש להקל ולהשתתף בבחירות ובכל הקשור בכך, ע"מ להציל את מה שכן שייך להציל ואף במחיר של שותפות למעשיהם הרעים של אחינו בשרינו שאינם שומרי מצוות ה'.
היות וכך המצב מובן למה אנו עושים את השותפות ע"פ גדול"י ולא ע"פ קוצר השגתנו ולא שייך לומר בזה 'הכרת הטוב'.

באופן כללי דברי הרב 'אש משמים' נראים צודקים.

אלא שיש לחלק - כידוע - בין בחירות לשלטון הארצי לבין בחירות לעירייה, תלוי כמובן גם באיזו עיר מדובר.

לדעתי הקצרה אין חילוק ואכמ"ל.

השאלה היא כנראה במקרה מיוחד של נציג שע"פ אמת לא עושה הרבה למען הציבור, אבל במקרה לי הוא עזר, ובוודאי במצב כזה עדיף לא להצביע לו ולחפש עבורו הכרת הטוב אחרת.

אבל בנוהג שבעולם, אם יש לי הכרת הטוב לנציג זה בגלל שמדובר בנציג שבאמת עושה, ומהצד השני עומד הנציג של המפלגה הפוליטית שלי (אם אני ליטאי אז יש נציגי גדל, ואם אני חסיד אז אגודת ישראל/שלו"א, ואם ספרדי ש"ס, וכן הלאה).

ואם כן השאלה היא האם להצביע לנציג שיעזור לתושבי העיר, או לנציג שיספק את צרכיה הפוליטיים של מפלגת האם שלי (בלי קשר לטובת הציבור).

הסקר לא רציני:
יכול להיות שאני מעדיף למגזר שלי כי הוא צודק, ויכול להיות ששניהם צודקים באותה מידה, ואעדיף למגזר שלי, או להפך.
וכן מה אם יש לי רבנים בשני הצדדים רק יותר לצד אחד מהם, ומה הדין אם השני חרדי שאין רבנים שתומכים בו,
בקיצור אי אפשר לענות על זה כל עוד שהשאלה לא מוגדרת.

הרואה כתב:יכול להיות שאני מעדיף למגזר שלי כי הוא צודק, ויכול להיות ששניהם צודקים באותה מידה, ואעדיף למגזר שלי, או להפך.
וכן מה אם יש לי רבנים בשני הצדדים רק יותר לצד אחד מהם, ומה הדין אם השני חרדי שאין רבנים שתומכים בו,
בקיצור אי אפשר לענות על זה כל עוד שהשאלה לא מוגדרת.

כמעט תמיד, לכל מועמד חרדי יש בדרך כלל כמה רבנים שתומכים בו. ועל כך היה הסקר. [ואם אין לו שום רב שתומך בו זה אומר דרשני, ועל זה לא היה שום שאלה].

הכרת הטוב היא יסוד היהדות ממש, ואי אפשר לדחותה בפטומי מילי בעלמא.
אם לא מדובר במקום שהצביון הרוחני בסכנה בגלל הצבעה זו, לענ"ד היא חובה גמורה.

'הכרת הטוב היא יסוד היהדות ממש' - עד כדי כך?

אולי מן הראוי להביא מקור לקביעה נחרצת זו.

אני חושב שצריך להבין עוד משהו. קול אחד מתוך מאה אלף קולות אינו מעלה ואינו מוריד.
יסוד הכח של מועמד הוא בציבור שהולך איתו, ומבוסס על הציות למנהיגי הציבור.
לכן ההצבעה היחידנית הזו אינה מטיבה לו בכלום ואינה מריעה.

דרומי כתב:'הכרת הטוב היא יסוד היהדות ממש' - עד כדי כך?

אולי מן הראוי להביא מקור לקביעה נחרצת זו.

עיין חובת הלבבות שער הבחינה (בקשר לעיקר שאלתך, בלי להתייחס להקשר של הדיון כאן).

נראה לי שר' חיים גריינמן תמך בשמואל ויינברג מפועלי אג"י לראשות עב"ב מתוך הכרת הטוב, ולא חשש כלל מהמלחמה שניהלו נגדו הסטייפלר והרב שך.

בכל מקרה, לענ"ד הכרת הטוב אין מקומה כלל בעניננו, ואסור לחשוב על כך כלל כשבאים להצביע.

זכות ההצבעה היא לא רק זכות אלא גם חובה ואחריות. נותנים לך להיות 'שופט' ולהחליט בעיני שכלך מי ינהיג את העיר יותר טוב בעתיד. עליך לשקול את הנתונים במאזני צדק, ולחשוב על העתיד. אם אתה אנוכי לגמרי תחשוב על העתיד של עצמך, אם אתה קצת יותר 'רחב' תחשוב על עתיד כל תושבי העיר, אבל רגש של הכרת הטוב על אירוע שהיה בעבר אין לה כל קשר לענין וזה ממש זר ומוזר.

דרומי כתב:'הכרת הטוב היא יסוד היהדות ממש' - עד כדי כך?

אולי מן הראוי להביא מקור לקביעה נחרצת זו.

זה כמו להביא מקור שכאשר השמש זורחת יש אור.
כל מעגל השנה היהודי סובב סביב חובת הכרת הטוב על יציאת מצרים.
אפשר לראות בכמה מקומות שהתורה מתייחסת לעניין הכרת הטוב באופן שנראה 'קיצוני' כביכול.

דרומי כתב:בכל מקרה, לענ"ד הכרת הטוב אין מקומה כלל בעניננו, ואסור לחשוב על כך כלל כשבאים להצביע.

זכות ההצבעה היא לא רק זכות אלא גם חובה ואחריות. נותנים לך להיות 'שופט' ולהחליט בעיני שכלך מי ינהיג את העיר יותר טוב בעתיד. עליך לשקול את הנתונים במאזני צדק, ולחשוב על העתיד. אם אתה אנוכי לגמרי תחשוב על העתיד של עצמך, אם אתה קצת יותר 'רחב' תחשוב על עתיד כל תושבי העיר, אבל רגש של הכרת הטוב על אירוע שהיה בעבר אין לה כל קשר לענין וזה ממש זר ומוזר.

אם המועמד הוא אביך גם תאמר כך?

המצוה שמבטאת יותר מכל את הכרת הטוב היא כיבוד אב ואם.

ובכן, מצוה זו אינה דוחה שום מצוה אחרת, ואפילו דברים שאינם בגדר מצוה. מותר לבן להתחתן עם מי שרוצה, לגור היכן שרוצה, וכן על זה הדרך.

ודוק.

קאצק כתב:נראה לי שר' חיים גריינמן תמך בשמואל ויינברג מפועלי אג"י לראשות עב"ב מתוך הכרת הטוב, ולא חשש כלל מהמלחמה שניהלו נגדו הסטייפלר והרב שך.

גם מרן הלב שמחה הורה בשעתו בפרהסיה, שכל מי שנהנה אישית מעזרת ר' שלמה זלמן דרוק מפא''י עליו להצביע עבורו, וגם זה היה למרות שהיתה מלחמה גדולה וכו'.

דרומי כתב:המצוה שמבטאת יותר מכל את הכרת הטוב היא כיבוד אב ואם.

ובכן, מצוה זו אינה דוחה שום מצוה אחרת, ואפילו דברים שאינם בגדר מצוה. מותר לבן להתחתן עם מי שרוצה, לגור היכן שרוצה, וכן על זה הדרך.

ודוק.

זה מכיוון שהכרת הטוב לא אמורה לקבוע את עתידו של המכיר טובה. הוא לא אמור לקבוע את חיי הנישואין שלו או דרך לימודו ועבודת ד' בגלל הכרת הטוב.
ואין זה דומה לענייננו.
הדגשתי בדברי שאם מדובר במקום שההצבעה גורלית לעתיד העיר אכן זה גובר על הכרת הטוב, ומטעם הנ"ל.

מקדש מלך כתב:אני חושב שצריך להבין עוד משהו. קול אחד מתוך מאה אלף קולות אינו מעלה ואינו מוריד.
יסוד הכח של מועמד הוא בציבור שהולך איתו, ומבוסס על הציות למנהיגי הציבור.
לכן ההצבעה היחידנית הזו אינה מטיבה לו בכלום ואינה מריעה.

אין לי דעה בדיון עצמו אבל הטענה שהעלית כאן תמוהה.
נאמר שבעיר מסויימת מתמודדת חסידות AA מול חסידות CC לשניהם יש את המנהיגים שתומכים בהם והם בערך שקולים. המתמודד מ CC מקווה שיתמכו בו עוד מאה מאנשי AA כי חייבים לו הכרת הטוב ויכריעו בעדו. זה הסיפור שהובא כאן.


אם כוונתך שיחיד אינו משפיע, מכוח הטענה הזו אפשר לומר שכל אחד יכול לא להצביע כי על קול אחד לא מוכרעים הבחירות ואז כולם יגידו את זה ולכן אי אפשר לומר כך ולכן כולם לא יגידו ולכן אני יכול להגיד את זה כי כולם לא יגידו אבל אז כולם יגידו וכולי.

במקרה שכל קול קובע אתה צודק. בד"כ זה לא המצב. לגבי הטיעון שהעלית, הוא אכן נכון, ובד"כ כל השתתפות היחיד בצעד ציבורי אינה צעד שכלתני אלא ריגשי (או כציות לרב, ואז זה בגדר מצווה). ובאמת כשעושה משהו מיוזמה עצמית ואינו מעלה ואינו מוריד, אינו עוזר לו בפועל במאום.

לגופם של דברים אני סובר שהיחיד בד"כ אינו יכול להיות 'שופט', כי אין לו מידע בכלל מי יותר טוב, אלא מצביע רק בתור ציות למנהיגי קהילתו, ולכן גם השאלה הזו צריכה להישאל למנהיגי הקהילה עצמם, האם נראה להם שבמקרה דנן עליו להצביע למי שחייב לו טובה, או שהצורך במועמד זה ולא אחר נראה להם חשוב עד כדי שחייבים להתעלם משיקול זה.

תמיד יכול להיווצר מצב שכל קובע, איך אפשר לדעת את זה מראש? גם כל קבוצה מטה את הכף, וכל יחיד הוא חלק מקבוצה זו שמכריעה.

חיימשה כתב:

קאצק כתב:נראה לי שר' חיים גריינמן תמך בשמואל ויינברג מפועלי אג"י לראשות עב"ב מתוך הכרת הטוב, ולא חשש כלל מהמלחמה שניהלו נגדו הסטייפלר והרב שך.

גם מרן הלב שמחה הורה בשעתו בפרהסיה, שכל מי שנהנה אישית מעזרת ר' שלמה זלמן דרוק מפא''י עליו להצביע עבורו, וגם זה היה למרות שהיתה מלחמה גדולה וכו'.

מן הסתם זה היה בקשה על העתיד לא פחות מהודאה על לשעבר.

דרומי כתב:בכל מקרה, לענ"ד הכרת הטוב אין מקומה כלל בעניננו, ואסור לחשוב על כך כלל כשבאים להצביע.

זכות ההצבעה היא לא רק זכות אלא גם חובה ואחריות. נותנים לך להיות 'שופט' ולהחליט בעיני שכלך מי ינהיג את העיר יותר טוב בעתיד. עליך לשקול את הנתונים במאזני צדק, ולחשוב על העתיד. אם אתה אנוכי לגמרי תחשוב על העתיד של עצמך, אם אתה קצת יותר 'רחב' תחשוב על עתיד כל תושבי העיר, אבל רגש של הכרת הטוב על אירוע שהיה בעבר אין לה כל קשר לענין וזה ממש זר ומוזר.

בעז"ה. אינני יודע אם אפשר לומר אסור, אבל לכאורה אין חובה להצביע דוקא עבור המועמד שיש לו עבורו חובת הכרת הטוב. חובת הכרת הטוב אכן חובה חשובה היא, ומי שקיבל טובה מחבירו עליו להכיר בכך בכל צורה שירצה, אבל צריך לזכור שני ענינים. 1. נציג ציבור אינו איש חסד, הפעילות שלו למען הציבור היא בהתאם לתמורה שהוא מקבל, והוא מקבל תמורה הוגנת מאד לפעילותו. העובדה שהתרגלנו לנציגי ציבור מושחתים שאינם משרתים את הציבור לא עושה את מי שעושה מלאכתו נאמנה לאיש חסד אלא לאדם ישר. אכן ראוי לומר תודה בנימוס כמו שאנו אומרים לנהג מונית ולמוכר בחנות, אבל אין מחויבות מעבר לכך. הוא קיבל את שלו. 2. הכרת הטוב הינה בדרך כלל כפי החלטת מקבל הטובה ולא כפי החלטת נותן הטובה. אם נציג בעירייה עשה לי טובה, אפשר להודות לו גם במכתב הוקרה וגם במתנה קטנה, וכהנה וכהנה, אבל לאו דוקא בקיום רצונו להיבחר פעם נוספת לתפקיד.

לכן זכותו של הבוחר לעשות את שיקוליו האישיים באשר הם, הוא יכול להכניס את הכרת הטוב כשיקול שלו כשם שזכותו לבחור במי שיחלק מאה שקל לכל תושב. אבל אין חובתו להצביע עבור מי שעשה לו בעבר טובה.

יש להוסיף אולי שלא תמיד זה אכן טוב למועמד עצמו שהוא ייבחר... גם אם הוא מדמיין כך משום מה.

ולכן עדיף לבטא את הכרת הטוב בנתינה של משהו טוב אמיתי.

מנסיוני, כאשר מישהו תובע הכרת הטוב, בעוד כמה שניות נכנס הסכין אל תוך הגב. לתבוע הכרת הטוב זה השחתה נוראה, ובגלל שכולם מכירים את החוה"ל מתפעלים ומתבהלים מהתביעה. פעם רצה מישהו לתבוע אותי בהכרת הטוב לעשות צעד שהיה בו היזק בשבילי, ואמר לי מו"ר שליט"א "הכרת הטוב? תשלח לו פרחים!" אכן, כאשר הרשע הצורר הארור שר"י זרק את בני בן השמונה מהחדר אל תוך הרחוב באמצע השנה, הוא תבע ג"כ הכרת הטוב.

הכרת הטוב לא אמור לקבוע אמת או שקר, יעילות או היזק, ואינך מחויב להפסיד את יעילות המועמד השני משום הכרת הטוב. וזה חוץ מהצד של הפסד רוחני שיש אומרים שהיא קיימת בבחירות בארץ ישראל. פה בארה"ב, מי שמצביע משום הכרת הטוב, הרי הוא מפסיד עצמו בידים. מאז הם יודעים שאפשר לקנות אותך בנזיד עדשים, ולא איכפת להם להתעלל בך, וכמו שקרה בלעיקוואד רח"ל

אף אחד לא אמר כאן שהמועמד תובע שיעשו מתוך הכרת הטוב. פותח האשכול אמר שהוא מרגיש שמתוך הכרת הטוב עליו להצביע למענו.

לא תפסתי מה הענין עם הרשע הצורר הארור. הכוונה היא שמורך ורבך מספר על מה שאירע לו עם הגויים ?(הנאצים)
או שמישהו זרק את הילד שלך מהחדר שבו הוא למד באמצע שנת הלימודים? ואם כן הוא מה שלום בנך?

שתי סיפורים שונים, אחד עם הצורר הזורק ילדים מחמת גודל עצלותו וזלזולו בדברים יקרים (חמורות דומות עליו כקלות), שהוא יהודי לא נאצי, וסיפור אחר על משהו אחר. מו"ר שליט"א נולד באמצע שנות המלחמה, אבל בא"י ולא סבל אישית מהנאצים

הסיפור עם בני עדיין לא נגמר. הוא חי עדיין ועד מאה ועשרים א"א לדעת מה יקרה. אמנם אין קשר לגבי גודל רשעות מעשי הרשע לענין מה שקרה לאחמ"כ בחדר החדש

חיימשה כתב:

קאצק כתב:נראה לי שר' חיים גריינמן תמך בשמואל ויינברג מפועלי אג"י לראשות עב"ב מתוך הכרת הטוב, ולא חשש כלל מהמלחמה שניהלו נגדו הסטייפלר והרב שך.

גם מרן הלב שמחה הורה בשעתו בפרהסיה, שכל מי שנהנה אישית מעזרת ר' שלמה זלמן דרוק מפא''י עליו להצביע עבורו, וגם זה היה למרות שהיתה מלחמה גדולה וכו'.

אם אני לא טועה , הייתה הכרזה בבית המדרש בגור בשם מרן הלב שמחה זי"ע מי שהייתה לו טובת הנאה מפא"י להצביע לפא"י לכנסת.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שתי סיפורים שונים, אחד עם הצורר הזורק ילדים מחמת גודל עצלותו וזלזולו בדברים יקרים (חמורות דומות עליו כקלות), שהוא יהודי לא נאצי, וסיפור אחר על משהו אחר. מו"ר שליט"א נולד באמצע שנות המלחמה, אבל בא"י ולא סבל אישית מהנאצים

הסיפור עם בני עדיין לא נגמר. הוא חי עדיין ועד מאה ועשרים א"א לדעת מה יקרה. אמנם אין קשר לגבי גודל רשעות מעשי הרשע לענין מה שקרה לאחמ"כ בחדר החדש

מכיון שככל הנראה לא היו רבים מן הקוראים שהבינו את הדברים שכתבתם.
נודה מאד למעכ"ת אם יועיל נא בטובו לבאר דבריו.

ישא ברכה כתב:

דרומי כתב:בכל מקרה, לענ"ד הכרת הטוב אין מקומה כלל בעניננו, ואסור לחשוב על כך כלל כשבאים להצביע.

זכות ההצבעה היא לא רק זכות אלא גם חובה ואחריות. נותנים לך להיות 'שופט' ולהחליט בעיני שכלך מי ינהיג את העיר יותר טוב בעתיד. עליך לשקול את הנתונים במאזני צדק, ולחשוב על העתיד. אם אתה אנוכי לגמרי תחשוב על העתיד של עצמך, אם אתה קצת יותר 'רחב' תחשוב על עתיד כל תושבי העיר, אבל רגש של הכרת הטוב על אירוע שהיה בעבר אין לה כל קשר לענין וזה ממש זר ומוזר.

בעז"ה. אינני יודע אם אפשר לומר אסור, אבל לכאורה אין חובה להצביע דוקא עבור המועמד שיש לו עבורו חובת הכרת הטוב. חובת הכרת הטוב אכן חובה חשובה היא, ומי שקיבל טובה מחבירו עליו להכיר בכך בכל צורה שירצה, אבל צריך לזכור שני ענינים. 1. נציג ציבור אינו איש חסד, הפעילות שלו למען הציבור היא בהתאם לתמורה שהוא מקבל, והוא מקבל תמורה הוגנת מאד לפעילותו. העובדה שהתרגלנו לנציגי ציבור מושחתים שאינם משרתים את הציבור לא עושה את מי שעושה מלאכתו נאמנה לאיש חסד אלא לאדם ישר. אכן ראוי לומר תודה בנימוס כמו שאנו אומרים לנהג מונית ולמוכר בחנות, אבל אין מחויבות מעבר לכך. הוא קיבל את שלו. 2. הכרת הטוב הינה בדרך כלל כפי החלטת מקבל הטובה ולא כפי החלטת נותן הטובה. אם נציג בעירייה עשה לי טובה, אפשר להודות לו גם במכתב הוקרה וגם במתנה קטנה, וכהנה וכהנה, אבל לאו דוקא בקיום רצונו להיבחר פעם נוספת לתפקיד.

לכן זכותו של הבוחר לעשות את שיקוליו האישיים באשר הם, הוא יכול להכניס את הכרת הטוב כשיקול שלו כשם שזכותו לבחור במי שיחלק מאה שקל לכל תושב. אבל אין חובתו להצביע עבור מי שעשה לו בעבר טובה.

אני חולק עליך לגמרי. הכרת הטוב היא במה שמטיב לנותן לא במה שהמקבל יעשה להתחמק מחובתו.
הכרת הטוב צריכה להיות לפחות בפרופורציה לטובה שהתקבלה.
מכתב תודה או פרחים היא מחווה נימוסית שמבטאת שאתה מכיר טובה ומקווה לשלמה, לא הכרת הטובה עצמה.
כמו''כ נציג ציבור שעוזר לאדם באופן אישי איננו ממלא חובתו כמו שנדמה לך [מתוך הרגל ציבורי של כפיות טובה במחנינו!]. בציבור החילוני אין בכלל מושג כזה, ובהרבה מקרים הנציגים פשוט עוברים על החוק כדי לעזור!

כמו''כ במדינת חלם שנמצאת בים ים המלח לים התיכון חבר מועצה לא מקבל שקל עבור עבודתו [פרט לדמי כיס תמורת השתתפות בישיבות המועצה], ואף לא החזר הוצאות.
[מה שגורם לחלקם להיות מושחתים כדי לשרוד].

לא נוגע לאשכול זו.

עכ"פ לזה אני ג"כ מסכים לדברי ישא ברכה שהכרת הטוב לעסקן כמעט ואינו לענין, יותר מהכרת הטוב לפקיד במכולת. זה מה שהוא עושה, זה מה שמשלמים לו לעשות, והוא עוד מקבל טובת הנאה מרובה מדברים כאלו. לא נראה שיש לו לאדם לוותר על הריוח שהוא יכול להפיק, וגם הכח הציבור של הרבנים שלו, משום שקיבל אישית איזה טובה מהעסקן. ובפרט שבהרבה פעמים הטובה איננה אלא מניעת הרעה, ודו"ק.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא נוגע לאשכול זו.

עכ"פ לזה אני ג"כ מסכים לדברי ישא ברכה שהכרת הטוב לעסקן כמעט ואינו לענין, יותר מהכרת הטוב לפקיד במכולת. זה מה שהוא עושה, זה מה שמשלמים לו לעשות, והוא עוד מקבל טובת הנאה מרובה מדברים כאלו. לא נראה שיש לו לאדם לוותר על הריוח שהוא יכול להפיק, וגם הכח הציבור של הרבנים שלו, משום שקיבל אישית איזה טובה מהעסקן. ובפרט שבהרבה פעמים הטובה איננה אלא מניעת הרעה, ודו"ק.

מי בדיוק משלם לו? אולי תבאר את דבריך? וכי יש טובה גדולה יותר ממניעת רעה?

אני מכיר את הדברים מקרוב, ואני אקבל הרבה שכר על שאני מתאפק כעת מלכתוב מה אני חושב.

בחובת הלבבות בהקדמה לשער עבודת האלקים האריך לבאר חובת הכרת הטוב גם למי שעשה הטובה מפני שהוא מתכוון לטובת עצמו ולקבל כבוד וגדולה, עיי"ש