אשרינו שזכינו לגדולי תורה שיאירו את עינינו ויכוונו את נתיבותינו, וחוזים מראש מה שרופאים מגלים רק אחרי עשרות שנים. לפני שניגש לעצם הענין, ראוי להבהיר פה נושא שראיתי בכמה אשכולות שאנשים נכשלים בהם. ניקח למשל את שאלת החיסונים נגד חצבת, בעד או נגד. הטענה בעד חיסונים הולכת לערך כך: כשלא מחסנים יש 100 מיתות ל-100,000 אנשים (נניח), וכשכן מחסנים אז יש רק 10 מיתות. המסקנה היא שאם מחסנים, יש רק רווח. אבל אין הדברים פשוטים כלל ועיקר. בכדי להגיע למסקנה מעין זו, שתהיה מבוססת "מדעית", דרושים תנאים שכמעט בלתי אפשריים להגיע אליהם בעולם המעשה. נפרט כאן הבעיות העיקריות במסקנה הנ"ל:
א. אין אנו יודעים כלל לשער כמה אנשים מתים מחצבת ללא חיסון, כי פשוט אין אנו יודעים כמה אנשים נדבקו. בנוסף, אין אנו יודעים אם אלו שמתו, מתו אכן מחצבת או מכל מיני בעיות אחרות. זאת אומרת, המספר שמדבר על אחוז תמותה היא מבוססת על השערות על גבי השערות.
ב. אין כמעט דרך לבדוק אם החיסונים מזיקים ברמה נמוכה או לא. זאת אומרת, אין ספק בעולם כלל, שהם לא מזיקים בצורה בולטת, השאלה היא אבל, האם נגיד מכל אלף או עשר אלף חיסונים האם יש כאן נזק כל שהוא. זה נתון שכמעט בלתי אפשרי לבדוק אותו מבחינה מדעית, מהסיבה הפשוטה שאין למדענים הכסף או הזמן לנהל מחקר שבודק את התוצאות ברמה שכזו. אם נניח שאכן יש נזק קל, ואם נניח שההצלה היא גם לא גדולה מדי ראה בסעיף הקודם, אז לא ברור כלל מה עדיף.
ג. מי שחולה בחצבת (למשל) ומבריא, זה מעניק לו חסינות מכל מיני מחלות אחרות. שוב, לא מדובר כאן במשהו מובהק, אבל יש כל מיני מחקרים שמגלים שיש יתרון כל שהוא לחלות בחצבת, וזה עוזר למי שחולה בסרטן וכיוצא. אמנם, מחקרים אלו לא שוים הרבה, אבל הם מעלים סימן שאלה. ואם כן אולי עדיף לחלות, מאשר להתחסן. כי היתרון בלחלות הוא יותר גבוה מהסיכון. שוב, זאת שאלה, שאין כמעט דרך לברר אותה.
ד. הממסד הרפואי, הוא ממסד או בית מדרש או אסכולה, או איך שרק נקרא לזה, והוא פועל לפי הנחות קדומות. וכך צריך להיות, ללא הנחות קדומות, אי אפשר לעשות שום התקדמות. היא אינה "אוביקטיבית" וגם לא אמורה להיות. בהתאם לכך, מכיון שהחיסונים התגלו כיעילים ביותר לכל מיני מחלות מסוכנות, ההנחה היא שאפשר להשתמש איתם לכל מיני מחלות שפחות מסוכנות. אולי ההנחה הזאת צודקת, אולי לא, אבל אין דרך מדעי לברר את זה.
ה. התרופות משווקות על ידי חברות שיש להם אינטרס כלכלי לקדם את התרופות שלהם. חברות אלו משקיעות מיליארדי! דולרים כל שנה בפרסומות וכיוצא. זה מיועד להשפיע, וזה אכן משפיע.
אני רוצה להבהיר בזה, שאני אישית מחסן את הילדים שלי, אבל אני כלל לא משוכנע שזה כל כך יעיל כמו שטוענים, וכלל לא משוכנע שחס ושלום אין לזה תופעות לוואי כל שהן. אני עושה את זה אך ורק, מכיון שאם אני לא מחסן וחס ושלום משהו קורה, אני יכול לטעון שעשיתי מה שמקובל לעשות. אבל אם אני לא מחסן וחס ושלום משהו קורה, אז יאשימו אותי בהתחכמות. בנוסף, אני חושב שהתועלת הציבורית שיש לחיסונים גובר על התועלת הפרטית. (פירושו, שאם כל הציבור מתחסן, ימנעו בודאי מיתות באופן מיידי, אבל אם הוא לא מתחסן, זה אולי ימנע כמה מיתות בעתיד.) עד כאן באופן כללי.
נעבור לנושא הבדיקות. מקובל היה כנ"ל שהבדיקות מגלות את המחלה מוקדם מספיק כדי לטפל בו, וממילא בודאי יש לבדוק, והכל רווח. מסתבר ש:
א. יש אחוז גבוה של ממצאים כוזבים, זאת אומרת, שהממוגרפיה מגלה שיש מחלה, ובאמת אין, ואחרי שהאשה עוברת את הכריתה, מגלים שלא היה בעיה כלל.
ב. יש אחוז גבוה של נשים שהבדיקות האלו גורמות להם המון סבל נפשי, ולסבל נפשי זה יש תוצאות לא חיוביות.
ג. גם אם מגלים את המחלה, זה רק עוזר לאחוז מסוים של הנשים ולא לכולם.
באופן שכאשר משקללים את התועלת מול הנזק, כלל לא ברור שהתועלת יותר מהנזק. היום גוברים הקולות, שאין לאשה לעשות בדיקה זו כלל, ואצטט כאן מסקנה של מחקר אחד מתוך רבים. אין אני מתרגם אותו, כי הוא פחות או יותר חוזר על מה שכתבתי:
https://www.cochranelibrary.com/cdsr/do ... .pub5/fullIf we assume that screening reduces breast cancer mortality by 15% and that overdiagnosis and overtreatment is at 30%, it means that for every 2000 women invited for screening throughout 10 years, one will avoid dying of breast cancer and 10 healthy women, who would not have been diagnosed if there had not been screening, will be treated unnecessarily. Furthermore, more than 200 women will experience important psychological distress including anxiety and uncertainty for years because of false positive findings. To help ensure that the women are fully informed before they decide whether or not to attend screening, we have written an evidence‐based leaflet for lay people that is available in several languages on
http://www.cochrane.dk. Because of substantial advances in treatment and greater breast cancer awareness since the trials were carried out, it is likely that the absolute effect of screening today is smaller than in the trials. Recent observational studies show more overdiagnosis than in the trials and very little or no reduction in the incidence of advanced cancers with screening.