פורום אוצר החכמה

אורח כתב:רואים היום הרבה שפע ובעיקר אצל חילוניים, ואילו שומרי תומ"צ חיים בדוחק גדול יותר.
[/b]

מקדש מלך כתב:

אורח כתב:רואים היום הרבה שפע ובעיקר אצל חילוניים, ואילו שומרי תומ"צ חיים בדוחק גדול יותר.
[/b]

שפע זה לא דווקא מכונית חדישה ואכילה במסעדות יוקרה. שפע זה חיים מאושרים. איני חושב שהחרדים מאושרים פחות מהתועים. אולי להיפך (וכוונתי כמובן ל'אושר' כפשוטו, לא 'אושר רוחני').

נוטר הכרמים כתב:

מקדש מלך כתב:

אורח כתב:רואים היום הרבה שפע ובעיקר אצל חילוניים, ואילו שומרי תומ"צ חיים בדוחק גדול יותר.
[/b]

שפע זה לא דווקא מכונית חדישה ואכילה במסעדות יוקרה. שפע זה חיים מאושרים. איני חושב שהחרדים מאושרים פחות מהתועים. אולי להיפך (וכוונתי כמובן ל'אושר' כפשוטו, לא 'אושר רוחני').

אך דא עקא שהברכות בתורה מדברות גם על עושר כפשוטו ולא רק על אושר רוחני.

עקביה כתב:לגבי קללות, לכאורה הקללות אינן מחייבות, כביכול, את הקב"ה יותר מאשר נבואה לרעה. כלומר, אם מאיזו סיבה "לא בא לו" לקיים את הקללה, אין בכך טענה עליו ית'.
ולכן, לשם דוגמה, אין הכרח להבין שהשואה היא עונש על עוונות מצטברים של עם ישראל (לא שזה לא כך. אבל אפשר גם לשמוע כיוון אחר).

לגבי ברכות, זה קשה יותר. ואף אני הק' התקשיתי בכך מעל גבי הפורום https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=34134

מקדש מלך כתב:להיפך, כתבתי שהחרדים מאושרים יותר 'כפשוטו'. ולגבי הברכות של התורה, כבר מפורש 'אוכל קמעה ומתברך במעיו'.
ולא שאני חושב שהחיים של החרדים הם הדובדבן שבקצפת. אבל הייתי מעדיף אותם מהחיים ההפוכים גם במובן הגשמי.
חיי משפחה בטוחים. אדם יכול לבטוח בחבירו ובאשת בריתו. קהילה תומכת. הערכה על פי תכונות ולא רק לפי ממון. אנשים עדינים ולא חיות טורפות. במקרה של בעייה רפואית כולם מתגייסים לעזרה. ועוד ועוד.
כמובן שהתורה מבטיחה לנו הרבה יותר מזה. אבל דברתי רק על ההשוואה ביננו לבינם.

בן מיכאל כתב:

עקביה כתב:לגבי קללות, לכאורה הקללות אינן מחייבות, כביכול, את הקב"ה יותר מאשר נבואה לרעה. כלומר, אם מאיזו סיבה "לא בא לו" לקיים את הקללה, אין בכך טענה עליו ית'.
ולכן, לשם דוגמה, אין הכרח להבין שהשואה היא עונש על עוונות מצטברים של עם ישראל (לא שזה לא כך. אבל אפשר גם לשמוע כיוון אחר).

לגבי ברכות, זה קשה יותר. ואף אני הק' התקשיתי בכך מעל גבי הפורום viewtopic.php?t=34134

לא הבנתי, אתה סבור כי אין הכרח שיקיים את העונש, או שיתכן ויעניש אף ללא חטא?

עקביה כתב:רק לחדד, כמדומני שפותח האשכול לא התכוון לשאול את שאלת "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" העתיקה, אלא להצביע על נקודות מסוימות בהן לכאורה יש הבטחה של ה' שיעשה כך וכך, וכפי הנראה אינו עושה.

אראל כתב:

עקביה כתב:רק לחדד, כמדומני שפותח האשכול לא התכוון לשאול את שאלת "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" העתיקה, אלא להצביע על נקודות מסוימות בהן לכאורה יש הבטחה של ה' שיעשה כך וכך, וכפי הנראה אינו עושה.

ראה סיום מסכת חולין קמ"ב ע"א,
[ולציון, כתוב שם רק ה'קושיות', לשונו של רבי חוצפית ראה וכו', אבל ה'תירוצים' לא כתוב שם..., ולמה?]

קראקובער כתב:

מקדש מלך כתב:להיפך, כתבתי שהחרדים מאושרים יותר 'כפשוטו'. ולגבי הברכות של התורה, כבר מפורש 'אוכל קמעה ומתברך במעיו'.
ולא שאני חושב שהחיים של החרדים הם הדובדבן שבקצפת. אבל הייתי מעדיף אותם מהחיים ההפוכים גם במובן הגשמי.
חיי משפחה בטוחים. אדם יכול לבטוח בחבירו ובאשת בריתו. קהילה תומכת. הערכה על פי תכונות ולא רק לפי ממון. אנשים עדינים ולא חיות טורפות. במקרה של בעייה רפואית כולם מתגייסים לעזרה. ועוד ועוד.
כמובן שהתורה מבטיחה לנו הרבה יותר מזה. אבל דברתי רק על ההשוואה ביננו לבינם.

גם בקיבוצים של פעם זה היה ככה ע"פ רוב וזה נכון גם היום בכל חברה סגורה.

רמב"ן ויקרא כו, טז. ראה שם שכתב שהקללות שבמשנה תורה הם על מלכות רומי, שכן כתוב בהן 'גוי אשר לא תשמע לשונו', ואילו בבית ראשון שלו לבבל ואשור שנאמר בהם 'דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו', עי"ש. והוקשה לי מירמיה ה, טו שמבואר שם 'הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גּוֹי מִמֶּרְחָק בֵּית יִשְׂרָאֵל וכו' גּוֹי לֹא תֵדַע לְשֹׁנוֹ וְלֹא תִשְׁמַע מַה יְדַבֵּר', ושם מדובר בכשדים לכאורה, וגם רש"י ביאר שם בדברי הפסוק דמיירי בכשדים, עי"ש. ומצאתי ביקבי אפרים על הרמב"ן שכבר עמדו בזה, עיין שם, וראה שם שכתב ליישב שדברי ירמיה אמורים על דרך המליצה, מה שאין כן פסוקי התורה שהכוונה בהם כפשטם.
והנראה לי בזה על פי מה שיש להקדים לדבר ברור, שכל לשונו של ירמיה בנבואה זו מחווה באצבע על התוכחות דמשנה תורה, ולא פסוק זה בלבד. ואינני צריך להביא דוגמאות באשר כל העובר על הפסוקים דישא ה' גוי עליך במשנה תורה והפסוקים שלאחריו, וישווה אותם לנבואת ירמיה, יראה שנבואת ירמיה אינה אלא חזרה על אותם פסוקים בתוספת ביאור ושינויים. ואם כן לא די לנו לומר שדברי ירמיה אמורים על דרך המליצה ודברי התורה כפשוטם, מכיון שברור שירמיה כיון לתוכחה ההיא בדייקא.
ומה שנראה לי בזה דהרי ממקום שבאת, בהמשך פסוק במלכים שם מבואר שביקשו מהכשדים לדבר ארמית כדי שלא יבינו העם שעל החומה, הרי שרוב העם לא הבינו ארמית, ואם כן שפיר מוכח משם להיפך שהכשדים הוא גוי אשר לא תשמע לשונו. אלא שעל הרומאים יצדק יותר לומר שלא תשמע לשונו, יען לשונם רחוק מאוד מלשון היהודים. ומעתה נאמר כן על כל הנבואות, דזה ודאי דהבחירה נתונה, והיה ביתכן שלא יחטאו העם כלל בבית שני, ואז היתה באה הגאולה העתידה לפני גלות רומי (והוא עניין התלוי בידיעה ובחירה, ומכל מקום ברור לכאורה שלא נגזרה הגזירה לפני שחטאו בבית שני), ואז היו מתפרשים פסוקים אלו רק על גלות בבל, אלא שהיה פירושם באופן שונה או דחוק יותר, וזה היה בזמן ירמיה שעדיין לא נגזרה גזירת גלות רומי. אמנם לבתר דנגזרה גזירה, שוב נתגלה שפירוש הכתובים הולם יותר את גלות רומי, כפי שאכן הראה הרמב"ן מכמה וכמה אופנים, אך כל זה הוא גילוי לאחר שנגזרה גזירת שתי הגלויות הללו. ויתכן שכהיום גם נבואת ירמיה מתייחסת לגלותינו כהיום בגלות אדום, שהרי כבר אמרו חז"ל במגילה (יד.) שרק הנבואות שנצרכו לדורות נכתבו, וודאי שגם פסוקי הנביאים יכולים להתפרש בפרד"ס ובכמה רבדים.

איש_ספר כתב: השאלה, מהי גלות?

פשוטו של מקרא וראשונים שגלות הוא ההגליה מהארץ.
במקורות אחרים נראה שכל זמן שאין השראת שכינה ובית המקדש וכו' היא היא הגלות, ומהם נראה שאפילו כל בנ"י יישבו בארץ, עדין אנו בגלות.

יחכימונו היודעים.

אורח כתב:רואים היום הרבה שפע ובעיקר אצל חילוניים, ואילו שומרי תומ"צ חיים בדוחק גדול יותר.

מקדש מלך כתב:כת"ר לא הצליח למצוא?!
הנה כמה לדוגמא
'דעותיו של הרב מאיר כהנא'
'ויואל משה דיונים בהשקפה'
'דעת החזון איש בעניין הבחירות'
ועוד.

דרומי כתב:קשה לומר שהציבור החרדי בכללו מרגיש מאושר.

פתח את העיתונים וראה כמה תלונות על אוטובוסים שלא הגיעו בזמן, מצוקת הדיור, וכו'...

האזן לכל התיאורים של מבקשי הצדקה בבתי הכנסת לאחר התפלה ותשמע כמה סבל יש.

כמובן שיש הרבה ענינים טובים שצריך להודות עליהם לה', ובוודאי בהשוואה לדורות אחרים. מצד שני צריך לבקש מה' שיהיה הרבה הרבה יותר טוב.