ישא ברכה כתב:ללמוד את ההגדה כפשוטה, (כפי שעשו הראשונים) שזה העיקר
לאפוקי מי? איך שעשו האחרונים זה לא טוב? מה הם באמת עשו?
אז מה לדעתך. מי שישב בסדר וקרא את ההגדה, ותיבל כל קטע בביאורים מהאחרונים, משהו מהנתיבות, וקצת מהחת"ס, פרפרת של ר' אייזיק חבר, ועוד הרגש של השפ"א, וכן הלאה. כך הלך וקרא כל קטע וקטע, מסובין בבני ברק, רבבה כצמח השדה, אשר גאלנו, כולם שוים לטובה בביאורים נפלאים של האחרונים, בלי הראשונים. אתה חושב שהוא פספס את כל הענין? אם לא תיאור הגרד של פרעה, או לאידך גיסא ביאור בומבסטי "מהו המסר העיקרי של יציאת מצרים", זה לא שווה? ואיך עובר אצלך ההלכה שבלימוד הלכות הפסח מקיימים ג"כ את מצוות הסיפור?
אתה שואל מה דעתי בענין הזה? אומר לך. אין בזה כללים, כל אחד כפי נטיית ליבו מאריך היכן שמאריך ומקצר היכן שמקצר. הבסיס הוא [כפי הנראה] מה שכתוב בהגדה, דהיינו השתלשלות המאורעות בקצרה, לימוד הפסוקים הקשורים בנושא, עם דרשות חז"ל המבארות אותם (בדרך דרש דייקא, וצ"ע), ומכאן ואילך ירחיב אדם כפי שירחיב. ואל לו לאף אדם לקבוע ולעצב תבנית מרובעת שכולם חייבים לשבת בתוכה. ואפילו אם יעטר את תבניתו המצומצמת בכתר ההילה של 'הגדה כפשוטה'. ראיה לדבר, צא ולמד כמה אלפי פירושי הגדות נתחברו במשך הדורות, כאשר בכלל אין שם מוסכמה גורפת לנסות להיות הכי "כפשוטה" שאפשר, אדרבה.
[אגב, אם כבודו היה אחראי לנסח את ההגדה, האם כל הקטעים המופיעים בנוסחתינו היו מופיעים ג"כ? נניח מעשה בבני ברק, או התשובה לחכם? ודוק היטב.]
ומכאן אתה למד, כמה יפה הדבר לפני המקום לראות את עמו ישראל יושבים בליל הפסח ומאריכים בסיפור יציאת מצרים, זה אומר בכה וזה אומר בכה, זה מושך ימין וזה שמאל. המאורעות, משמעותן, בדרך פשט, ודרש, והצירופים היוצאים מהם, והלימודים המוסריים המתבקשים מהם, והגמטריאות הנרמזות שם, וההלכות שהתיילדו מהם, והחקירות שהתווספו עליהם, כל דור כסגנונו, כל עדה כחינוכה, כל יהודי כפי הלך רוחו וכפי מה שהורגל בבית אבא. זה מושך לשמחה וזה לאהבה, זה ליראה וזה להתבוננות, אחד מוסרי ומשנהו חסידי, משפחה זורמת ומשפחה כבידה, ישיבישער או בעלבת, ואפילו אם חס ושלום מישהו יאמר כמה וורטים רח"ל.
(למען האמת, אני בעצמי לומד את ההגדה כפשוטה ממש, עוד יותר פשוט ממה שאתה מעלה בדעתך. אבל חס לי המתקפה הזאת על מה שנוהגים רבים וטובים).
ושנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים בס"ד.