פורום אוצר החכמה

בעקבות הנאמר כאן:
viewtopic.php?f=7&t=45608&p=542933&hilit=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A3#p542909
אודות אלו שקראו פרשת המגדף, ביום העצמאות

נזכרתי איזה סיפור, ובנוסף רעיון נחמד ששמעתי מת"ח א' (אולי כבר הובא כאן בפורום).

א. פעם אמר האדמו"ר מסאטמר (בעקבות שאלה/קנטור שנשאל), שבפרשת אמור מופיעים כל המועדות. ומובא בקדמונים, שאף המועדות שניתוספו לאחר קבלת התורה מרומזות שם. [חנוכה בפרשת המנורה, ופורים/משתה ושמחה - בפרשת לחם הפנים].
והוסיף הרב מסאטמר, שאף יום אידם - יום העצמאות, מרומז בפרשת המגדף שבעקבותיה.

ב. וחישב ת"ח א', שעל פי דברי חז"ל אכן מעשה דהמגדף היה בה' אייר!

שכן מובא בחז"ל- מצוטט ברש"י שם "ויצא בן אשה ישראלית - מהיכן יצא, רבי לוי אומר מעולמו יצא. רבי ברכיה אומר מפרשה שלמעלה יצא. לגלג ואמר ביום השבת יערכנו, דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום, או שמא פת צוננת של תשעה ימים, בתמיה. ומתניתא אמרה מבית דינו של משה יצא מחוייב. בא ליטע אהלו בתוך מחנה דן, אמרו לו מה טיבך לכאן, אמר להם מבני דן אני. אמרו לו (במדבר ב) איש על דגלו באותות לבית אבותם כתיב. נכנס לבית דינו של משה ויצא מחוייב, עמד וגדף"

הרי לנו, שמעשה דמגדף היה בסמוך לחלוקת השבטים לדגלים, והיה זה בשבת - שכן לגלג על לחם הפנים.
והשבת הראשונה לאחר חלוקת הדגלים, שהיה בא' אייר שנה שניה כמובא בריש במדבר, היה ביום ה' אייר.
שהרי אמרו חז"ל שראש חודש ניסן דשנה שניה היה ביום ראשון - ואותו היום נטל עשר עטרות.
נמצא ראש חודש אייר ביום שלישי.
וה' אייר בשבת קודש.
והוא פלאי ונחמד.

הווארט יכול להיות יפה בלי קשר, כדי להסביר את הקשר בין פרשת אמור לתאריך - שזה חל בכמה שנים בסמיכות.

אלא שלעצם הענין יש מבוכה רבה, שהרי רש"י בפ' שלח כותב שהמקושש היה בשבת השניה לאחר מ"ת, ולא הספיקו ישראל לשמור שבת אחת עד שבא זה וחיללה כו' וכבר האריכו במפרשים

דרומי כתב:הווארט יכול להיות יפה בלי קשר, כדי להסביר את הקשר בין פרשת אמור לתאריך - שזה חל בכמה שנים בסמיכות.

אלא שלעצם הענין יש מבוכה רבה, שהרי רש"י בפ' שלח כותב שהמקושש היה בשבת השניה לאחר מ"ת, ולא הספיקו ישראל לשמור שבת אחת עד שבא זה וחיללה כו' וכבר האריכו במפרשים

ברור שיש בזה מחלוקת.

שמעתי פעם מעשה, שהאדמו''ר מסאטמער דיבר התעוררות על 'חטא הידוע' ואמר אחד לחבירו מה זה חטא הידוע?.. ואמר לו נו פשיטא, הציונות!..
צריך קצת פורפוציות. כל מה שידוע מסאטמאר זה רק בהתנגדות לציונות?!
אני לא מדבר חלילה מהרב'ה עצמו שהיה אוהב ישראל כידוע מעשים לאלפים, אלא מה היא ה'מורשת' הסטמראית??

דרומי כתב:הווארט יכול להיות יפה בלי קשר, כדי להסביר את הקשר בין פרשת אמור לתאריך - שזה חל בכמה שנים בסמיכות.

אלא שלעצם הענין יש מבוכה רבה, שהרי רש"י בפ' שלח כותב שהמקושש היה בשבת השניה לאחר מ"ת, ולא הספיקו ישראל לשמור שבת אחת עד שבא זה וחיללה כו' וכבר האריכו במפרשים

דומני שמעכ"ת החליף בין ה'מקושש' לבין ה'מקלל'- המדובר כאן.

עתניאל בן קנז כתב:

דרומי כתב:הווארט יכול להיות יפה בלי קשר, כדי להסביר את הקשר בין פרשת אמור לתאריך - שזה חל בכמה שנים בסמיכות.

אלא שלעצם הענין יש מבוכה רבה, שהרי רש"י בפ' שלח כותב שהמקושש היה בשבת השניה לאחר מ"ת, ולא הספיקו ישראל לשמור שבת אחת עד שבא זה וחיללה כו' וכבר האריכו במפרשים

דומני שמעכ"ת החליף בין ה'מקושש' לבין ה'מקלל'- המדובר כאן.

הערוני בצדק שכוונתי הכותב היה לדברי רש"י (ויקרא כד, יב), שהמקושש והמגדף היו בפרק אחד.
שאם נשלב את כל דברי רש"י יחדיו אין הדברים תואמים.

דרומי כתב:אלא שלעצם הענין יש מבוכה רבה, שהרי רש"י בפ' שלח כותב שהמקושש היה בשבת השניה לאחר מ"ת, ולא הספיקו ישראל לשמור שבת אחת עד שבא זה וחיללה כו' וכבר האריכו במפרשים

בקשוני להעלות

עתניאל בן קנז כתב:חישב ת"ח א', שעל פי דברי חז"ל אכן מעשה דהמגדף היה בה' אייר!
שכן מובא בחז"ל- מצוטט ברש"י שם "ויצא בן אשה ישראלית - מהיכן יצא, רבי לוי אומר מעולמו יצא. רבי ברכיה אומר מפרשה שלמעלה יצא. לגלג ואמר ביום השבת יערכנו, דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום, או שמא פת צוננת של תשעה ימים, בתמיה. ומתניתא אמרה מבית דינו של משה יצא מחוייב. בא ליטע אהלו בתוך מחנה דן, אמרו לו מה טיבך לכאן, אמר להם מבני דן אני. אמרו לו (במדבר ב) איש על דגלו באותות לבית אבותם כתיב. נכנס לבית דינו של משה ויצא מחוייב, עמד וגדף"

הרי לנו, שמעשה דמגדף היה בסמוך לחלוקת השבטים לדגלים, והיה זה בשבת - שכן לגלג על לחם הפנים.
והשבת הראשונה לאחר חלוקת הדגלים, שהיה בא' אייר שנה שניה כמובא בריש במדבר, היה ביום ה' אייר.
שהרי אמרו חז"ל שראש חודש ניסן דשנה שניה היה ביום ראשון - ואותו היום נטל עשר עטרות.
נמצא ראש חודש אייר ביום שלישי.
וה' אייר בשבת קודש.
והוא פלאי ונחמד.

1. אם ניסן היה חסר אז ר"ח אייר ביום ב' וה' היה יום ו'.
אמנם יש להוכיח למהלך זה שר"ח אייר לא היה ביום ב' שהרי בכ' אייר יצאו למסע ממדבר סיני ככתוב בבמדבר י יא-יב, ואם ר"ח אייר היה ביום ב' הרי שכ' היה בשבת, ולא נסעו בשבת עכ"פ אחר מתן תורה (שבת פ"ז), ואם ר"ח אייר היה ביום ג', אז כ' אייר יוצא לפי"ז ביום א'.
2. אמנם אליבא דאמת "מפרשה שלמעלה יצא לגלג ואמר ביום השבת יערכנו וכו'" הכוונה שלגלג על פרשה זו ואין הכוונה שנכנס לאוהל מועד, בעת עריכת לחם הפנים. (במקום שאסור לזר)
3. וכן זה מחלוקת רבי לוי ורבי ברכיה ובפשטות לא שניהם כאחד (וכבר הוכיחו פה שיש מחלוקת מתי זה היה).

לא הבנתי, הוורט דווקא מתנגד לדעת הרבי מסאטמר,
אם אמור להיות מועד כנגד המגדף, המשמעות היא שאותו יהודי היה חוטא ומגדף ובכל זאת קובעים חג.
נשמע לי דרשה ציונית למהדרין